קוֹרְאִים לוֹ חוּמִימִי

"הִנֵה פֹּה בַּיִת שֶׁלְךָ, חוּמִימִי," לָחַשׁ מִירְצָ'ה בְּאוֹזְנֵי הַיְצוּר הָרוֹעֵד.
'בַּיִת זְמַנִי, כַּמוּבָן,' חָשַׁב חוּמִימִי-תָמִימִי, 'רַק עַכְשָׁו רָאָה מִירְצָ'ה אֵיזֶה בַּיְשָׁן מוּג-לֵב אֲנִי. הוּא לֹא צָרִיךְ עוֹד אֶחָד שֶׁשׁוּב יְפַחֵד מִגַנָבִים. הוּא לוֹקֵחַ אוֹתִי רַק מִתוֹךְ רַחֲמִים, לִזְמַן קָצָר. רַק לְבֵינְתַיִם, עַד שֶׁיֶאֱסוֹף אֶת הַכֶּסֶף הַדָרוּשׁ בִּשְׁבִיל לִקְנוֹת כֶּלֶב שְׁמִירָה.'
מִירְצָ'ה הֵסִיר אֶת חוּט הַבַּרְזֶל מֵהַמַסְמֵר וּפָתַח אֶת הַשַׁעַר. רֵיחוֹת הַבַּיִת הַמוּכָּר הִיכּוּ בִּנְחִירָיו שֶׁל תָמִימִי.
מִירְצָ'ה הֵבִיא לוֹ אוֹכֶל בַּקְעָרָה. הָאֱמֶת, זֶה הָיָה פָּחוֹת טָעִים לַחֵךְ מִן הַמַטְעַמִים שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל, וּבְכָל זֹאת – הַרְבֵּה יוֹתֵר נָעִים בַּלֵב, מִפְּנֵי שֶׁאֵין כְּמוֹ אוֹכֶל שֶׁל הַבַּיִת.
"מֵעַכְשָׁו, זֶה בַּיִת שֶׁלְךָ תָמִיד, חוּמִימִי, תָמִיד נִשְׁאָר אַתָה פֹּה אִיתִי." אָמַר מִירְצָ'ה.
'תָמִיד?' תָמִימִי הִתְבַּלְבֵּל, 'תָמִיד? לֹא בְּאוֹפֶן זְמַנִי? לֹא בֵּינְתַיִם, עַד שֶׁ...? עַד שֶׁיִקְנֶה דוּבֶּרְמָן אוֹ אַמְסְטָף?'
בְּאוֹתוֹ רֶגַע הוּא כִּמְעַט הִתְעַלֵף.
כִּי פִּתְאוֹם הֵבִין תָמִימִי אֵיזוֹ טָעוּת קָשָׁה הוּא טָעָה! הֲרֵי זֶה בָּרוּר – מִירְצָ'ה לֹא הִתְכַּוֵן בִּכְלָל לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל הַשׁוֹטֵר וּלְהָבִיא כֶּלֶב אַחֵר!
'זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁבִּכְלָל לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לִבְרוֹחַ לַגַגוֹת וְלֹא לַהֲפוֹךְ לְרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. אֵיזוֹ טָעוּת עֲנָקִית. הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִישָׁאֵר תָמִימִי! וְעַכְשָׁו אֲנִי חוּמִימִי!'
הוּא רָבַץ עַל הָרִצְפָּה. 'הוֹ, לָמָה הַכּוֹל תָמִיד מִסְתַבֵּךְ אֶצְלִי!'
"מָה קָרָה, חוּמִימִי, לָמָה אַתָה לִהְיוֹת עָצוּב?" שָׁאַל מִירְצָ'ה. וּבִמְקוֹם לְהָכִין כּוֹס תֶה וְלָלֶכֶת לִישׁוֹן כְּהֶרְגְלוֹ אַחֲרֵי מִשְׁמֶרֶת הַלַיְלָה, הוּא הִתְיַשֵׁב עַל הַמִיטָה וְנִיגֵן בְּמַפּוּחִית הַפֶּה לִכְבוֹד בֶּן הַבַּיִת הֶחָדָשׁ.
חוּמִימִי יָשַׁב מוּלוֹ, הִסְתַכֵּל וְהִקְשִׁיב, זְנָבוֹ וְאוֹזְנָיו רָקְדוּ לְפִי הַקֶצֶב. לְאַחַר כָּל הַמַנְגִינוֹת הָעֲצוּבוֹת שֶׁשָׁמַע תָמִימִי עַל הַגַג, הוּא שָֹמַח לִשְׁמוֹעַ אֶת מִירְצָ'ה מְנַגֵן הַפַּעַם מַנְגִינָה עַלִיזָה.
"זֶה מוּזִיקוּטוֹ, חוּמִימִי," הֶרְאָה לוֹ מִירְצָ'ה אֶת הַמַפּוּחִית מִקָרוֹב, כְּאִילוּ שֶׁתָמִימִי לא הִכִּיר אוֹתָהּ הֵיטֵב.
וְהוּא נִיגֵן עוֹד קֶטַע עָלִיז. וְאָז הִסְתַכֵּל לַתִקְרָה וְנִיגֵן מַנְגִינָה שְׁלִישִׁית, עֲצוּבָה וְקוֹרַעַת לֵב. מַנְגִינָה שֶׁל גַעְגוּעִים עַזִים. 'אֶל יוּלְיָה, כַּמוּבָן,' חָשַׁב תָמִימִי וְלֹא יָדַע שֶׁגַם אֵלָיו, אֶל תָמִימִי.
מִירְצָ'ה קָם לְהָכִין לְעַצְמוֹ אֶת הַתֶה. תָמִימִי נֶעֱזַב אוֹ גוֹרַשׁ הַרְבֵּה פְּעָמִים בְּחַיָיו. וְעַכְשָׁו הִרְגִישׁ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֵיךְ זֶה לַחְזוֹר הַבַּיְתָה, אֶל בַּיִת טוֹב וְחַם. הוּא הִתְהַלֵךְ בַּבַּיִת, הֵרִיחַ כָּל פִּינָה, כָּל רָהִיט, כָּל חֵפֶץ. הוּא כָּל כָּךְ הִתְגַעְגֵעַ לַבַּיִת הַזֶה, אֶל הָרֵיחוֹת הַמוּכָּרִים. מִירְצָ'ה כַּמוּבָן חָשַׁב שֶׁחוּמִימִי לוֹמֵד לְהַכִּיר אֶת הַבַּיִת הֶחָדָשׁ שֶׁלוֹ. הוּא לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתוֹ שֶׁחוּמִימִי הוּא תָמִימִי.
מִירְצָ'ה הִתְכַּסָה בִּשְֹמִיכָה. חוּמִימִי, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה תָמִיד תָמִימִי, הִתְיַשֵׁב לְרַגְלָיו עַל קְצֵה הַמִיטָה.
"חוּמִימִי, כַּמָה אַתָה דוֹמֶה תָמִימִי," אָמַר מִירְצָ'ה.
וְיוֹם אֶחָד לָחַשׁ מִירְצָ'ה בְּאוֹזְנוֹ כִּמְהַרְהֵר: "אָה חוּמִימִי... אֲנִי מִצְטַעֵר מְאוֹד אֲנִי לֹא שׁוֹמֵר עַל תָמִימִי מָתַי בָּאוּ גַנָבִים. חֲבָל."
תָמִימִי כִּמְעַט הִשְׁתַגֵעַ! הֲרֵי זֶה לְהֶפֶךְ, הַהֶפֶךְ הַגָמוּר: זֶה הוּא, תָמִימִי, שֶׁלֹא שָׁמַר עַל הַבַּיִת שֶׁל מִירְצָ'ה מִפְּנֵי הַגַנָבִים!
'אָה, לָמָה, לָמָה הַכּוֹל מְבוּלְבָּל אֶצְלִי?'

פַּעֲמַיִם בְּיוֹם יָצְאוּ מִירְצָ'ה וְחוּמִימִי אֶל הַפַּארְק. מִירְצָ'ה שָׁמַר בִּמְגֵירַת הַשִׁידָה אֶת קוֹלָר הַצַוָארוֹן הַכָּחוֹל שֶׁל תָמִימִי. הוּא לֹא הָיָה מְסוּגָל לְהִשְׁתַמֵשׁ בַּקוֹלָר שֶׁל תָמִימִי בִּשְׁבִיל צַוָאר שֶׁל כֶּלֶב אַחֵר. יִהְיֶה זֶה כְּאִילוּ שֶׁכְּבָר וִיתֵר עַל תָמִימִי הָאָהוּב וּכְאִילוּ הִפְסִיק לְחַכּוֹת לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁעֲדַיִן לֹא וִיתֵר וַעֲדַיִן חִיכָּה שֶׁיַחְזוֹר.
לָכֵן, שׁוּב מִצַוָארוֹן שֶׁל חוּלְצָה יְשָׁנָה, הֵכִין מִירְצָ'ה קוֹלָר חָדָשׁ אַחֵר, יָרוֹק, בִּשְׁבִיל חוּמִימִי.
חוּמִימִי שָׂמַח מְאוֹד לָצֵאת אֶל הַפַּארְק, כָּל הַדֶרֶךְ כִּשְׁכֵּשׁ בַּזָנָב וְקִשְׁקֵשׁ בִּנְבִיחוֹת בַּעֲלִיצוּת. הוּא שָׂמַח לַחְזוֹר לַשִׁגְרָה שֶׁהִכִּיר. הִתְגַעְגֵעַ אֶל עֵץ הָאַלוֹן הַגָבוֹהַ שֶׁבִּקְצֵה הַפַּארְק. מִירְצָ'ה הִתְפַּעֵל בְּאֵיזוֹ זְרִיזוּת טִיפֵּס חוּמִימִי בַּמַדְרֵגוֹת וְדִילֵג מֵעַל הַשַׁעַר הָאֲחוֹרִי אֶל הַמַעֲבָר הַצַר, מַמָשׁ כְּמוֹ תָמִימִי. בַּיְצִיאָה הַשְׁנִיָה שֶׁלָהֶם אָמַר מִירְצָ'ה לְעַצְמוֹ: 'חוּמִימִי הֶחָכָם, אַחֲרֵי פַּעַם אַחַת הוּא כְּבָר מַכִּיר אֶת הַדֶרֶךְ וְאֶת הַפַּארְק!' בְּרוֹמָנִית דִיבֵּר מִירְצָ'ה בְּלִי שְׁגִיאוֹת, כַּמוּבָן.
חָזְרוּ הַיָמִים הַנְעִימִים בַּבַּיִת הַחַם, הֶחָבוּי וְהַמוּגָן. רַק בְּהֶבְדֵל קָטָן אֶחָד: מִירְצָ'ה לֹא הִסְתַפֵּק לְלַטֵף אֶת חוּמִימִי בְּכַף הַיָד, כְּמוֹ אֶת תָמִימִי. אֶלָא גַם אָהַב לְלַטֵף בְּאֶצְבַּע אַחַת אֶת הַכֶּתֶם הַלָבָן הַקָטָן עַל הָרֹאשׁ שֶׁל חוּמִימִי, בֵּין הָאוֹזְנָיִם. זֶה הַכֶּתֶם שֶׁנִשְׁאַר מִתָמִימִי. הַלִיטוּף הַנוֹסָף הַזֶה נָעַם לְחוּמִימִי.

בְּאַחַד הַיָמִים, כַּאֲשֶׁר מִירְצָ'ה יָשַׁן אֶת שְׁנַת הַיוֹם שֶׁלוֹ, עָלָה חוּמִימִי עַל הַגַג. כְּבָר מִזְמַן הִתְגַעְגֵעַ לְבַקֵר בְּאֶרֶץ הַגַגוֹת. הוּא הִסְתַכֵּל עַל גַג הָאֲבָנִים הֶעָגוֹל שֶׁל בּוֹר הַמַיִם, עָגוֹל כְּמוֹ קַעֲרַת הָאוֹכֶל שֶׁלוֹ, אֲבָל הֲפוּכָה. כַּפְתוֹרֵי פְּרָחִים רִאשׁוֹנִים כְּבָר נִרְאוּ בְּשִׂיחַ הַצָלָף הַקוֹצָנִי שֶׁצָמַח בֵּין הָאֲבָנִים. מִסָבִיב לַמַשְׁאֵבָה הַשְׁבוּרָה וְהַחֲלוּדָה שֶׁבְּאֶמְצַע הַגַג כְּבָר פָּרְחוּ כַּמָה פְּרָחִים סְגוּלִים שֶׁל חוּבֵּיזָה – סִימָן שֶׁהָאָבִיב מִתְקָרֵב.
וּפִתְאוֹם שָׁמַע צִלְצוּל מוּכָּר שֶׁל שַׁעַר רָחוֹק.
הַסַקְרָנוּת דָחֲפָה אוֹתוֹ לָרוּץ דֶרֶךְ הַגַגוֹת אֶל מַחֲבוֹא הַבְּלוֹקִים שֶׁלוֹ. מִשָׁם הִשְׁקִיף לַחָצֵר שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל. גְבֶרֶת רוֹזָה עָמְדָה שָׁם.
"הוֹ רוֹזָה רוֹזָה," קָרְאָה גְבֶרֶת מַזָל, "מָחָר אַתְ טָסָה! אַתְ נִרְאֵית שְׂמֵחָה! הִיכָּנְסִי וְנִשְׁתֶה בְּיַחַד כּוֹס תֶה. נִשְׁאֲרָה לִי גַם עוּגָה."
"לֹא מַזָל, מְנַחֵם שֶׁלִי עוֹד מְעַט יִתְעוֹרֵר וּבָאתִי רַק לַחֲצִי דַקָה," עֵינֶיהָ שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה צָחֲקוּ בְּאוֹפֶן מְשׁוּנֶה, "וְשֶׁתֵדְעִי לָךְ שֶׁאֲנִי לֹא טָסָה מָחָר."
"לָמָה, רוֹזָה? מָה קָרָה?"
"אַתְ לֹא מְנַחֶשֶׁת לָמָה?"
"לֹא... דַי, אַל תִמְתְחִי אוֹתִי, רוֹזָה."
"אַתְ בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדַעַת מִכְּלוּם, מַזָל? סִימָן שֶׁגַם לָךְ הֵם לֹא סִיפְּרוּ כְּלוּם. אֲנִי לֹא טָסָה מָחָר, רַק מְנַחֵם יָטוּס כְּדֵי לִסְגוֹר אֶת הָעִנְיָנִים שֶׁלוֹ בְּאָמֵרִיקָה, וּמִיָד יַחְזוֹר אַרְצָה."
"אֲבָל לָמָה? הֲרֵי הוּא הִצְלִיחַ שָׁם יָפֶה עִם כָּל הַחֲדָרִים הַיָפִים שֶׁבָּנָה."
"הוֹ מַזָל, רַק אֶתְמוֹל מְנַחֵם סִיפֵּר לִי. שְׁנֵיהֶם בַּיְשָׁנִים כְּמוֹ יְלָדִים, מְנַחֵם שֶׁלִי וְזֶהָבָה שֶׁלָךְ. הֵם שָׁמְרוּ אֶת הַדָבָר בְּסוֹד..."
"רוֹזָה!" קָרְאָה גְבֶרֶת מַזָל וְכִמְעַט הִתְעַלְפָה, "אֲנִי מְבִינָה נָכוֹן?!"
כֵּן, גְבֶרֶת מַזָל הֵבִינָה נָכוֹן. זֶהָבָה וּמְנַחֵם... פָּשׁוּט מְאוֹד. זֶה קָרָה כַּאֲשֶׁר מְנַחֵם בָּא אֶל זֶהָבָה כְּדֵי שֶׁתִצְבַּע לוֹ אֶת שְֹעָרוֹתָיו בַּצֶבַע הַסוֹדִי שֶׁלָהּ, בִּגְלַל שָׁלוֹש שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת. מֵאָז הֵם נִפְגְשׁוּ בַּסֵתֶר.
"בֶּאֱמֶת, בַּיְשָׁנִים שֶׁכָּאֵלֶה..." אָמְרָה רוֹזָה, "מִי חָשַׁב? גָדְלוּ בַּיִת לְיַד בַּיִת וְרַק עַכְשָׁו, אַחֲרֵי הַרְבֵּה שָׁנִים..."
חוּמִימִי, כְּלוֹמַר תָמִימִי, שָׁמַע לְמַעְלָה וְהִתְפַּלֵא שֶׁיֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה בַּיְשָׁנִים גַם בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם. מִירְצָ'ה, מְנַחֵם, זֶהָבָה.