סוֹף לַתִסְבּוֹכֶת

מִירְצָ'ה גָמַר אֶת אֲרוּחָתוֹ וַעֲדַיִן לֹא הָלַך לִישׁוֹן. הוּא פָּתַח אֶת מַקְלֵט הָרַדְיוֹ וְהִקְשִׁיב בְּעִנְיָן רַב. לָאַחֲרוֹנָה הוּא נִצְמַד לָרַדְיוֹ יוֹתֵר מֵהָרָגִיל. מַשֶׁהוּ הִשְׁתַנָה שָׁם. נֶעְלְמוּ הַחֲדָשׁוֹת שֶׁשִׁידֵר קַרְיָן בְּקוֹל רָגוּעַ. בִּמְקוֹם זֶה בָּקְעוּ מֵהָרַדְיוֹ הַרְבֵּה דִיבּוּרִים נִרְגָשִׁים, צְעָקוֹת וּקְרִיאוֹת זוֹעֲמוֹת שֶׁל הֲמוֹנִים. אָז הָיָה מִירְצָ'ה רוֹקֵעַ בְּרַגְלוֹ בְּכַעַס, מַכֶּה בְּאֶגְרוֹפוֹ וְצוֹעֵק: "דָה, דָה!" אוֹ "נוּ, נוּ!" (כֵּן, כֵּן! לֹא, לֹא!).
גַם עַכְשָׁו תָקַע מִירְצָ'ה אֶת אוֹזְנוֹ בָּרַדְיוֹ הָרוֹעֵשׁ מִצְעָקוֹת. הָאִישׁ הַמְנוּמָס הַזֶה לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְאַפֵּק וּפִתְאוֹם פָּלַט מִפִּיו מַשֶׁהוּ שֶׁנִשְׁמַע כְּמוֹ קְלָלָה אֲיוּמָה בְּרוֹמָנִית: "דוּ טֶה דְרַקוּלִי!" (שֶׁבְּסַךְ הַכּוֹל פֵּירוּשָׁהּ "שֶׁיֵלֵך לַעֲזָאזֵל!"). "דוּ טֶה דְרַקוּלִי!".
גַם בִּזְמַן שֶׁכָּעַס הִמְשִׁיךְ מִירְצָ'ה לְלַטֵף אֶת חוּמִימִי.
"דוֹאַר, דוֹאַר!" שָׁמְעוּ פִּתְאוֹם וּשְׁנֵיהֶם מִיהֲרוּ לַחָצֵר.
מִירְצָ'ה הִסְפִּיק לִפְתוֹחַ אֶת הַשַׁעַר בְּטֶרֶם הִכְנִיס הַדַוָר אֶת הַמִכְתָבִים לַתֵיבָה. לָאַחֲרוֹנָה צִיפָּה יוֹתֵר מִתָמִיד לְמִכְתָב מֵרוֹמַנְיָה. הַדַוָר מָסַר לוֹ בַּיָד שְׁנֵי מִכְתָבִים. שׁוּב חֶשְׁבּוֹנוֹת לְתַשְׁלוּם.
מִירְצָ'ה שָׁאַל אוֹתוֹ, "אַתָה לָדַעַת אִם דוֹאַר לַעֲבוֹד בְּאֶרֶץ רוֹמַנְיָה?"
"לֹא, אָדוֹן פָּאפּוֹ. אֲנִי רַק דַוָר. אֲבָל שָׁמַעְתִי בַּחֲדָשׁוֹת שֶׁיֵש בָּלָגָן גָדוֹל בְּרוֹמַנְיָה. אוֹ שֶׁזֶה בְּאַלְבַּנְיָה?"
"כֵּן, בְּרוֹמַנְיָה, אֲבָל בָּלָגָן יֵשׁ שָׁם טוֹב. אֲנָשִׁים טוֹבִים לָבוֹא וְהֵם לְגָרֵשׁ אִישׁ רַע בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת טוֹב."
"שֶׁרַק יִהְיֶה לָנוּ טוֹב!" קָרָא הַדַוָר וְרָץ אֶל תֵיבַת הַדוֹאַר הַבָּאָה.
אַחֲרֵי זְמַן קָצָר כְּבָר שָׁקַע מִירְצָ'ה בְּשֵׁינָה שֶׁלְאַחַר מִשְׁמֶרֶת הַלַיְלָה. תָמִימִי עָמַד בִּקְצֵה הַמִיטָה וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ. נְשִׁימוֹתָיו שֶׁל מִירְצָ'ה נַעֲשׂוּ כְּבֵדוֹת. הוּא גָנַח וּמִלְמֵל מַשֶׁהוּ. לֹא פַּעַם כְּבָר שָׁמַע אוֹתוֹ תָמִימִי מַזְכִּיר מִתוֹךְ שֵׁינָה אֶת שְׁמָהּ שֶׁל יוּלְיָה וּפוֹלֵט מִילִים בְּרוֹמָנִית. גַם עַכְשָׁו שָׁמַע מִפִּיו מִילִים מְשׁוּנוֹת, פָּנָיו הִתְעַוְתוּ כְּמוֹ מֵעֶצֶב, אֲבָל פִּתְאוֹם גַם חִיֵךְ. עַל מָה הוּא חוֹלֵם?
"שָׁלוֹם לְךָ!" לָחַשׁ תָמִימִי בְּאוֹזְנֵי מִירְצָ'ה, "וּלְהִתְרָאוֹת בַּקָרוֹב!"
וְאָז הוּא יָצָא לַחָצֵר, נִיתֵר וְזִינֵק אֶל אֶרֶץ הַגַגוֹת וְהִגִיעַ אֶל הַגַג שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל. הוּא טָעַם מִן הָאוֹכֶל שֶׁמָצָא בַּקְעָרָה לְיַד הַחַדְרוֹן הַכָּחוֹל שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר. מִשָׁם הָלַך אֶל הַגַג הַמְרוּחָק לִישׁוֹן בַּמְלוּנָה שֶׁלוֹ, זוֹ שֶׁרִיפֵּד בִּנְיָרוֹת שֶׁל שִׁירִים זְרוּקִים.

הַתוֹכְנִית שֶׁלוֹ הָיְתָה פְּשׁוּטָה. הוּא יִישָׁאֵר עַל הַגַג עַד שֶׁכָּל פַּרְוַתוֹ תִתְחַלֵף וְשׁוּב יִהְיֶה כּוּלוֹ לָבָן. זֶה יִקְרֶה בְּעוֹד יָמִים סְפוּרִים. בֵּינְתַיִם מִירְצָ'ה יַחְשׁוֹב שֶׁחוּמִימִי נֶעְלַם. וְאָז תָמִימִי – לָבָן כְּמוֹ שֶׁהָיָה – יַחְזוֹר הַבַּיְתָה. וְכָךְ יִהְיֶה מִירְצָ'ה בָּטוּח שֶׁהוּא תָמִימִי וְלֹא חוּמִימִי שֶׁצִבְעוֹ רַק הִתְבַּהֵר וְהִשְׁתַנָה לְלָבָן.
חוּמִימִי-תָמִימִי הָיָה עָיֵף מְאוֹד, וְנִרְדַם.
אַחַר הַצָהֳרַיִם הוּא הִתְעוֹרֵר - שָׁמַע שֶׁקוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ. חוּמִימִי, חוּמִימִי! חָשַׁב שֶׁהוּא חוֹלֵם. לֹא, עֵינָיו פְּקוּחוֹת וְאוֹזְנָיו שׁוֹמְעוֹת קְרִיאוֹת מֵרָחוֹק: חוּמִימִי, חוּמִימִי! הַאִם זֶה לֹא מִירְצָ'ה שֶׁקוֹרֵא לוֹ בְּבֶהָלָה?
הוּא זִינֵק וְדִילֵג עַל הַגַגוֹת וְהֵצִיץ אֶל רְחוֹב הָעֵמֶק.
"חוּמִימִי! חוּמִימִי!" מִירְצָ'ה הִתְרוֹצֵץ בָּרְחוֹב וְזָעַק בְּקוֹל קוֹרֵעַ לֵב, "אֵיפֹה אַתָה חוּמִימִי! עַכְשָׁו גַם אוֹתְךָ לִגְנוֹב מִמֶנִי?" הָאִישׁ הַמְבוֹהָל חִיפֵּשׂ אַחֲרֵי הַכֶּלֶב הַשֵׁנִי שֶׁנֶעְלָם לוֹ.
וְשׁוּב תָמִימִי הֵבִין שֶׁטָעָה. הֲלוֹא מִירְצָ'ה אוֹהֵב גַם אֶת חוּמִימִי, לֹא רַק אֶת תָמִימִי. וְכַאֲשֶׁר תָמִימִי יַחְזוֹר, יִכְאַב לְמִירְצָ'ה בְּאוֹתָהּ מִידָה בִּגְלַל חוּמִימִי שֶׁנֶעְלַם לוֹ. כְּאֵב רַק יִתְחַלֵף בִּכְאֵב.
הוֹ, אֵיזֶה פְּלוֹנְטֶר!
'דַי, דַי וְדַי!' אָמַר לְעַצְמוֹ תָמִימִי, 'הַלְוַאי וְיָכוֹלְתִי רַק פַּעַם אַחַת לִפְתוֹחַ אֶת הַפֶּה וּלְהַגִיד לְמִירְצָ'ה בִּלְשׁוֹן אָדָם: 'אֲנִי תָמִימִי! חוּמִימִי וְתָמִימִי זֶה אוֹתוֹ דָבָר! '
בֵּינְתַיִם, בִּרְחוֹב הָעֵמֶק, הִמְשִׁיךְ מִירְצָ'ה לִקְרוֹא לְכָל עֵבֶר בְּקוֹל בּוֹכִים: "חוּמִימִי, חוּמִימִי!"
גְבֶרֶת מַזָל יָצְאָה לִרְאוֹת מָה קָרָה, עוֹבְרֵי אוֹרַח עָצְרוּ וְשָׁאֲלוּ. מִירְצָ'ה סִיפֵּר שֶׁהִתְעוֹרֵר מִשְׁנַת הַצָהֳרַיִם וְלֹא מָצָא אֶת חוּמִימִי בַּבַּיִת.
"אֵיךְ נֶעְלַם פִּתְאוֹם?" תָמְהָה גְבֶרֶת מַזָל וּלְפֶתַע גַם הִיא נִבְהֲלָה, "וְאֵיפֹה מַקְס שֶׁלִי? מַקְס, מַקְס, אֵיפֹה אַתָה?"
מַקְס הַגָדוֹל הַשָׁחוֹר שֶׁלָהּ לֹא נֶעְלַם, הוּא יָצָא בְּזָנָב זָקוּר מֵאֲחוֹרֵי מֵיכַל הָאַשְׁפָּה.
גְבֶרֶת מַזָל הִצִיעָה לְמִירְצָ'ה אֶת עֶזְרַתָהּ. הִיא תִכְתוֹב מוֹדָעוֹת עַל הַכֶּלֶב שֶׁאָבַד כְּדֵי לְהַדְבִּיק אוֹתָן בַּשְׁכוּנָה וּבַשְׁכוּנוֹת הַסְמוּכוֹת, עַל עֵצִים וְעַמוּדֵי חַשְׁמַל. וּבֵינְתַיִם רָץ מִירְצָ'ה לְחַפֵּשׂ בָּרְחוֹבוֹת הַסְמוּכִים. כַּאֲשֶׁר חָזַר לְחַדְרוֹ עָצוּב וּמְיוֹאָשׁ – הָאוֹבֵד חִיכָּה לוֹ עַל הַמִיטָה.
"הוֹ חוּמִימִי חוּמִימִי... אֵיפֹה אַתָה לִהְיוֹת? אַתָה לְהַבְהִיל אוֹתִי מְאוֹד מְאוֹד! וְלָמָה אַתָה עַכְשָׁו לִנְבּוֹחַ הַרְבֵּה? מָה אַתָה לִרְצוֹת לְהַגִיד לִי?"
'שֶׁחוּמִימִי זֶה תָמִימִי, וּלְהֶפֶך! זֶה מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַגִיד! שֶׁהֵם לֹא שְׁנַיִם אֶלָא אֶחָד!' חוּמִימִי לֹא הִפְסִיק לִנְבּוֹחַ – אֲנִי תָמִימִי, תָמִימִי! פַּעַם וּפַעֲמַיִם הִקִיף אֶת הַחֶדֶר, כִּישְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, כְּאִילוּ עוֹד רֶגַע יַמְרִיא. מִירְצָ'ה אַף פַּעַם לֹא רָאָה אוֹתוֹ מִשְׁתוֹלֵל כָּל כָּךְ. מַגֶבֶת לְבָנָה שֶׁהָיְתָה מוּנַחַת לְיִבּוּשׁ עַל גַב כִּיסֵא – נָשְׁרָה עָלָיו וְכִיסְתָה אֶת גוּפוֹ.
פִּתְאוֹם הָיְתָה לוֹ הַבְרָקָה! הוּא הוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ בְּצַד אֶחָד וְאֶת זְנָבוֹ בַּצַד הָאַחֵר – וְהִתְהַלֵךְ לְכָאן וּלְכָאן.
"הוֹ חוּמִימִי, עַכְשָׁו אַתָה דוֹמֶה הַרְבֵּה מְאוֹד כְּמוֹ תָמִימִי לָבָן!"
זְנָבוֹ שֶׁל תָמִימִי כִּשְׁכֵּשׁ כִּמְטוֹרָף מִחוּץ לַמַגֶבֶת. הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁהִנֵה הִנֵה הוּא מַצְלִיחַ לְהַגִיד בִּלְשׁוֹן אָדָם 'כֵּן כֵּן, אֲנִי תָמִימִי!'.
וְמִירְצָ'ה – נָבוֹךְ וּמְבוּלְבָּל. "לָמָה זָנָב שֶׁל חוּמִימִי לְהִשְׁתוֹלֵל בִּזְמַן אֲנִי אוֹמֵר תָמִימִי דוֹמֶה? הוֹ הוֹ הוֹ! אַתָה תָמִימִי אוּלַי? חוּמִימִי אוֹתוֹ דָבָר תָמִימִי? אֲבָל לָמָה שְֹעָרוֹת אַתָה לַהֲפוֹךְ חוּם? לֹא, לֹא יִתָכֵן!"
תָמִימִי כִּשְׁכֵּש בִּזְנָבוֹ בְּמֶרֶץ, כֵּן כֵּן, כֵּן יִתָכֵן!
"יֵשׁ רַעְיוֹן לִי," אָמַר מִירְצָ'ה, "יֵשׁ מִבְחָן לַעֲשׂוֹת. מִבְחָן לָדַעַת אֱמֶת־אֱמֶת מִי אַתָה סוֹף סוֹף, חוּמִימִי אוֹ תָמִימִי." וְמִירְצָ'ה הֵבִיא אֶת קוֹלָר הַצַוָארוֹן שֶׁשָׁמַר בַּמְגֵירָה אַחֲרֵי שֶׁתָמִימִי נֶעְלָם. אֶת הַקוֹלָר הַכָּחוֹל הַזֶה שֶׁל תָמִימִי הֵנִיחַ לְצַד הַקוֹלָר הַיָרוֹק שֶׁל חוּמִימִי. כַּזָכוּר, אֶת שְׁנֵי הַקוֹלָרִים הֵכִין מִירְצָ'ה בְּמוֹ יָדָיו מִצַוְארוֹנֵי חוּלְצוֹת יְשָׁנוֹת. וְזֶה הָיָה מִבְחָן הַקוֹלָרִים:
אִם חוּמִימִי אֵינֶנוּ תָמִימִי, הוּא לֹא יַכִּיר אֶת הַקוֹלָר הַכָּחוֹל וְיִבְחַר בַּיָרוֹק שֶׁאֵלָיו הוּא רָגִיל.
וְאִם חוּמִימִי הוּא בְּעֶצֶם תָמִימִי, הוּא יִבְחַר בַּקוֹלָר הַכָּחוֹל מִפְּנֵי שֶׁזֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁלוֹ, וְגַם כְּדֵי לְהוֹכִיחַ שֶׁהוּא אָכֵן תָמִימִי.
"עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ לָלֶכֶת לַפַּארְק!" קָרָא מִירְצָ'ה, "אַתָה לִבְחוֹר אֵיזֶה צֶבַע לִלְבּוֹשׁ!"
תָמִימִי בָּחַר מִיָד בַּקוֹלָר הָרִאשׁוֹן שֶׁלוֹ, הַכָּחוֹל.
"כֵּן כֵּן! אַתָה תָמִימִי!" חִיבֵּק אוֹתוֹ מִירְצָ'ה בְּאַהֲבָה, "אֲנִי לְהָבִין! אֲנִי עַכְשָׁו לְהָבִין. גַם גַנָבִים אוֹהֲבִים תָמִימִי. גַנָבִים הֵם הֵם צָבְעוּ תָמִימִי! לָמָה? בִּשְׁבִיל אֲנָשִׁים לֹא לָדַעַת הֵם גָנְבוּ, בִּשְׁבִיל אֲנָשִׁים לֹא לְהַכִּיר תָמִימִי לָבָן! אֲבָל תָמִימִי גִיבּוֹר, תָמִימִי לִבְרוֹחַ גַנָבִים וְלַחְזוֹר אֶל מִירְצָ'ה. כֵּן, חוּמִימִי תָמִימִי אוֹתוֹ דָבָר!"
הֵם יָצְאוּ אֶל הַפַּארְק עִם הַצַוָארוֹן הַכָּחוֹל שֶׁל תָמִימִי, וְכַּאֲשֶׁר חָזְרוּ כְּבָר כִּמְעַט הֶחְשִׁיךְ. מִירְצָ'ה הִתְכּוֹנֵן לָצֵאת לַעֲבוֹדָה בְּמַחְלֶקֶת הַמַיִם. אַךְ הִרְגִישׁ צוֹרֶךְ לְנַגֵן קוֹדֶם בְּמַפּוּחִית הַפֶּה. הוּא הִבִּיעַ אֶת רִגְשׁוֹתָיו בְּמַנְגִינוֹת עַלִיזוֹת לִכְבוֹד תָמִימִי שֶׁחָזַר אֵלָיו.
תָמִימִי הִקְשִׁיב בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת. כַּמָה טוֹב וְנָעִים. הַנִיגוּן נִגְמַר. הֵם שָׁתְקוּ. וְאָז חָזַר מִירְצָ'ה וְנִיגֵן עוֹד מַנְגִינָה אַחַת, מַנְגִינָה עֲצוּבָה שֶׁצָבְטָה אֶת הַלֵב. מַנְגִינָה עֲצוּבָה לִכְבוֹד מִישֶׁהִי שֶׁהוּא עֲדַיִן מְחַכֶּה לָהּ.