קַבָּלַת פָּנִים כְּפוּלָה

לְמָחֳרָת, מִתוֹךְ הַחָצֵר, שָׁמַע תָמִימִי אֶת הֲמוּלַת הַהֲכָנוֹת שֶׁל הָאֵירוּעַ. שָׁם, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בִּרְחוֹב הָעֵמֶק, לְיַד הַמֵיכָל הַיָרוֹק, הוּא הִתְבַּזָה פַּעֲמַיִם – פַּעַם כְּשָׁהָיָה תָמִימִי וּפַעַם כְּשָׁהָיָה חוּמִימִי. הוּא הִתְבַּיֵשׁ וְחָשַׁש לְהִתְבַּזוֹת בַּפַּעַם הַשְׁלִישִׁית. לֹא, הַלְוַאי שֶׁלֹא יִצְטָרֵךְ לָצֵאת אֶל הַמְסִיבָּה.
מִירְצָ'ה הִתְעוֹרֵר מִן הָרַעַשׁ שֶׁבַּחוּץ. הוא לָקַח אֶת מַפּוּחִית הַפֶּה, יָצָא וְחִיכָּה בַּשַׁעַר.
"הֵיי תָמִימִי, לָמָה אַתָה לֹא לָבוֹא אִיתִי? אַתָה לִהְיוֹת לְיָדִי. אֲנַחְנוּ לִהְיוֹת הַיוֹם שָׂמֵחַ בְּיַחַד."
תָמִימִי הִתְקָרֵב בְּלִי רָצוֹן. בַּשַׁעַר עָצַר וְלֹא זָז. מָה שֶׁרָאָה בַּחוּץ הִרְתִיעַ אוֹתוֹ. הָיוּ שָׁם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים, גַם מַקְס הַגָדוֹל וְהַשָׁחוֹר הָיָה שָׁם, יָשַׁב עַל הַמִכְסֶה שֶׁל פַּח הָאַשְׁפָּה הַסָגוּר. תָמִימִי פָּלַט יְבָבָה דַקָה, נִדְבַּק לְמִפְתָן הַשַׁעַר וְכִיסָה אֶת עֵינָיו בְּכַפָּתוֹ הַקִדְמִית. אֵימַת הַקָהָל נָפְלָה עָלָיו וְהַפַּחַד מִן הַחָתוּל הַגָדוֹל וְהָאָדִישׁ שִׁיתֵק אוֹתוֹ.
"אַתָה לְהִתְבַּיֵשׁ קְצָת, תָמִימִי?" מִירְצָ'ה הִתְכּוֹפֵף אֵלָיו וְלָחַשׁ בְּאוֹזְנוֹ. "גַם אֲנִי פַּעַם לִהְיוֹת קָטָן וְלְהִתְבַּיֵשׁ גָדוֹל. לֹא נוֹרָא. אַתָה לְהִישָׁאֵר פֹּה וְרַק לְהִסְתַכֵּל לְבַּחוּצָה."
תָמִימִי נִיתֵר עַל תֵיבַת הַדוֹאַר שֶׁבַּדֶלֶת וּמִמֶנָהּ קָפַץ עַל מַשְׁקוֹף הַשַׁעַר. מִשָׁם הִשְׁקִיף עַל הַנַעֲשֶׂה בָּרְחוֹב. שְׁכֵנִים וְאוֹרְחִים כְּבָר הִתְאַסְפוּ וְחִיכּוּ.
גְבֶרֶת רוֹזָה לָבְשָׁה שִֹמְלָה וְרוּדָה וּמִטְפַּחַת רֹאשׁ אֲדוּמָה שְׁזוּרָה בְּחוּטֵי זָהָב. פָּנֶיהָ זָרְחוּ כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ שֶׁל בּוֹקֶר. הִיא הֶחְזִיקָה בְּיָדֶיהָ טַס נְחוֹשֶׁת רְקוּעָה וְחִילְקָה עוּגִיוֹת. גְבֶרֶת מַזָל לָבְשָׁה שִֹמְלָה שְׁחוֹרָה, קְצָת מַבְרִיקָה, מְקוּשֶׁטֶת בְּפֶרַח בַּד שָׁחוֹר. וְעַל פִּרְקֵי יָדֶיהָ עָנְדָה צְמִידֵי כֶּסֶף מְצַלְצְלִים. קוֹדֶם הִיא הֵבִיאָה קְעָרָה שֶׁל אוֹכֶל בִּשְׁבִיל מַקְס. רַק אַחַר כָּךְ חִילְקָה לָאוֹרְחִים קָפֶה וְתֶה. עַל שׁוּלְחָן מְכוּסֶה מַפָּה הָיוּ צַלָחוֹת עִם מַקְלוֹת בֵּיגָלֶה, רִיבּוּעֵי וַפְלִים וּבוֹטְנִים מְלוּחִים וּמְסוּכָּרִים.
"וְאֵיפֹה זֶהָבָה?" שָׁאֲלָה גְבֶרֶת רוֹזָה.
"הִיא בִּפְנִים, עִם לָקוֹחָה, בְּאֶמְצַע צֶבַע."
גַם הַמְשׁוֹרֵר נַפְתָלִי נִמְרוֹד הוּזְמַן. הוּא אָמַר שֶׁבָּא רַק מִפְּנֵי שֶׁהָרַעַשׁ מִמֵילָא מַפְרִיעַ לוֹ לִכְתוֹב. הוּא לָקַח שְׁנֵי וַפְלִים וְסֵפֶל קָפֶה שָׁחוֹר. גְבֶרֶת מַזָל בִּיקְשָׁה מִמֶנוּ שֶׁיַקְרִיא שִׁיר שֶׁלוֹ לְרֶגֶל הָאֵירוּעַ. שֶׁסוֹף סוֹף יֵדְעוּ מִי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁחַי בְּקִרְבָּם.
"הַשִׁירִים שֶׁלִי הֵם שִׁירֵי זַעַם," אָמַר נַפְתָלִי בְּזַעַף, "אַתֶם רוֹצִים שֶׁאֲקַלְקֵל לָכֶם אֶת הַשִׂמְחָה?"
בֵּין הָאוֹרְחִים הָיוּ שְׁלוֹשָׁה גְבָרִים שֶׁנִרְאוּ מְכוּבָּדִים מִכּוּלָם, לְבוּשִׁים בַּחֲלִיפוֹת אֲפוֹרוֹת מַבְרִיקוֹת וַעֲנִיבוֹת אֲדוּמוֹת. הֵם הִצְבִּיעוּ עַל בָּתֵי הַשְׁכוּנָה מִסָבִיב וְדִיבְּרוּ בֵּינֵיהֶם בְּכוֹבֶד רֹאשׁ.
גַם הַשׁוֹטֵר הָאֲזוֹרִי הַגָבוֹהַ וְהָרָזֶה הוֹפִיעַ וְשָׁאַל לְסִיבַּת הַהִתְקַהֲלוּת. כְּשֶׁהִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ לַהֲפָרַת הַסֵדֶר בַּשְׁכוּנָה, וְשֶׁהַכּוֹל חוּקִי, לָקַח בֵּיגָלֶה וְהִצְטָרֵף אֶל קַבָּלַת הַפָּנִים. הוּא סִיפֵּר שֶׁלָמַד עִם מְנַחֵם בְּאוֹתָהּ כִּיתָה בְּבֵית הַסֵפֶר. בִּזְמַן שֶׁדִיבֵּר נָגַע מִדֵי פַּעַם בְּנַרְתִיק הָאֶקְדָח אוֹ בָּאַלָה אוֹ בַּאֲזִיקִים שֶׁעַל חֲגוֹרָתוֹ. כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת מִירְצָ'ה, קָרָא לוֹ בְּאֶצְבַּע לָגֶשֶׁת אֵלָיו.
"זֶה אַתָה עִם הַבִּישֹוֹן-פְרִיזֶה, נָכוֹן? מָה בַּסוֹף קָנִיתָ בִּמְקוֹמוֹ?"
"אָדוֹן שׁוֹטֵר," עָנָה מִירְצָ'ה בִּזְהִירוּת, "כֶּלֶב זֶה לֹא גַרְבַּיִם לְהַחְלִיף, כְּמוֹ אוֹמְרִים. אֲנִי, גַם גַרְבַּיִם לֹא לְהַחְלִיף מַהֵר, קוֹדֶם אֲנִי לְתַקֵן חוֹר."
"אֲבָל אֶת הַכֶּלֶב שֶׁיֵשׁ לְךָ אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵן."
"תָמִימִי אֲנִי לֶאֱהוֹב, לֹא צָרִיךְ לְתַקֵן שׁוּם דָבָר!"
תָמִימִי שָׁמַע מֵרָחוֹק.
וְאָז הִתְחִיל מִירְצָ'ה לְנַגֵן בַּמַפּוּחִית. לֹא צְלִילִים עַלִיזִים מִדַי, גַם לֹא עֲצוּבִים מִדַי. מַשֶׁהוּ יָפֶה.
אַחַד הָאוֹרְחִים עָמַד כָּל הַזְמַן בִּקְצֵה רְחוֹב הָעֵמֶק, בְּרֹאשׁ הַמַדְרֵגוֹת. עָמַד כְּצוֹפֶה בְּתַצְפִּית וְצָפָה אֶל רְחוֹב נֵס-הָרִים. פִּתְאוֹם הוּא שָׁרַק שְׁרִיקָה חֲזָקָה.
"הַמוֹנִית מַגִיעָה!"
תָמִימִי שָׁמַע בְּאוֹזְנָיו הַחַדוֹת אֶת דֶלֶת הַמוֹנִית נִפְתַחַת. זֶה הָיָה כַּמוּבָן מְנַחֵם, הַבֵּן שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה. אֲבָל תָמִימִי בְּחוּשָׁיו הַחַדִים הֵרִיחַ מֵרָחוֹק רֵיחַ מוּכָּר לוֹ. רֵיחַ מַפְתִיעַ. לֹא יֵאָמֵן! זֶה הָיָה הָרֵיחַ שֶׁל הַמִכְתָב הַיָחִיד שֶׁקִיבֵּל מִירְצָ'ה לִפְנֵי שְׁנָתַיִם מִיוּלְיָה.
תָמִימִי קָפַץ מִמַשְׁקוֹף הַשַׁעַר, חוֹפְשִׁי כְּמוֹ קְפִיץ מְשׁוּחְרָר. הוּא שָׁכַח לְהִתְבַּיֵשׁ וְשָׁכַח לְפַחֵד וְרָץ אֶל מִירְצָ'ה וְקָפַץ עָלָיו בְּכַפּוֹתָיו הַקִדְמִיוֹת. הוּא צִפְצֵף עַל הַכּוֹל, עַל הַקָהָל, עַל מַקְס הַגָדוֹל הַצוֹפֶה בּוֹ, לֹא הִפְסִיק לִנְבּוֹחַ, נִרְגָשׁ.
"מָה קָרָה, תָמִימִי?"
"מִתְרַגֵשׁ מִמְנַחֵם," אָמְרָה גְבֶרֶת רוֹזָה, "כָּל אֶחָד אוֹהֵב אֶת מְנַחֵם שֶׁלִי."
מְנַחֵם הִתְקָרֵב כְּשֶׁהוּא גוֹרֵר אַחֲרָיו מִזְוָדָה כְּבֵדָה. בְּאוֹתוֹ רֶגַע יָצְאָה זֶהָבָה, אַחֲרֵי שֶׁגָמְרָה לִתְלוֹת עַל הַגַג אֶת הַמַגָבוֹת. מְנַחֵם וְזֶהָבָה הִתְחַבְּקוּ.
תָמִימִי הִפְסִיק לִנְבּוֹחַ, הֵבִין שֶׁעָלָיו לְחַכּוֹת מְעַט, לֹא לְהַפְרִיעַ. הוּא רַק הִמְשִׁיךְ לְנַפְנֵף בִּזְנָבוֹ כְּאִילוּ עוֹד רֶגַע יַמְרִיא.
מְנַחֵם לֹא חִיכָּה וּמִיָד שָׁאַל אֶת זֶהָבָה בְּפַשְׁטוּת אִם הִיא תַסְכִּים לְהִתְחַתֵן אִיתוֹ. זֶהָבָה הֵנִיחָה אֶת יָדֶיהָ עַל מוֹתְנֶיהָ וְאָמְרָה: "כֵּן, מְנַחֵם, אֲנִי מַסְכִּימָה. רַק חֲבָל שֶׁלֹא מָצָאתָ מִילִים יָפוֹת יוֹתֵר כְּדֵי לְבַקֵשׁ אֶת יָדִי."
מְנַחֵם צָחַק וְאָמַר: "זֶהָבָה, הָעִיקָר מָה שֶׁבַּלֵב. וְתִרְאִי מָה הֵבֵאתִי לָךְ." וְהוּא לָקַח מִשְׁלוֹשֶׁת הַמְכוּבָּדִים גְלִיל נְיָר וּפָרַס אוֹתוֹ לְפָנֶיהָ.
"לֹא הֵבֵאתָ לִי תַכְשִׁיט?"
"הֵבֵאתִי לָךְ בַּיִת, זֶהָבָה, בַּיִת! בִּמְקוֹם בּוֹר הַמַיִם וְהַחָצֵר – יִבְנוּ בִּנְיָין גָבוֹהַ, עֶשֶׂר קוֹמוֹת. הִנֵה תַכִּירִי אֶת הָאַחִים שַׁבָּתִי, קַבְּלָנֵי הַבִּנְיָין."
"הָאַחִים שַׁבָּתִי בע"מ, נָעִים מְאוֹד," הִצִיגוּ אֶת עַצְמָם שְׁלוֹשֶׁת הַגְבָרִים בַּחֲלִיפוֹת הָאֲפוֹרוֹת הַמַבְרִיקוֹת וְהָעֲנִיבוֹת הָאֲדוּמוֹת.
"זֶהָבָה," הִמְשִׁיךְ מְנַחֵם, "הַדִירָה שֶׁלָנוּ תִהְיֶה בַּקוֹמָה הֲכִי גְבוֹהָה, עִם נוֹף מֵעַל הַגַגוֹת."
"פֶּנְטְהָאוּז," אָמַר אַחַד מֵהָאַחִים שַׁבָּתִי בע"מ.
"עִם מַעֲלִית," הוֹסִיף מְנַחֵם.
"וְחֲנָיָה תַת-קַרְקַעִית," הֵעִיר הָאָח הַשֵׁנִי.
"וְהָאַמְבַּטְיָה תִהְיֶה בְּתוֹך הַדִירָה, לֹא בַּחָצֵר."
"גַ'קוּזִי," דִיֵיק הָאָח הַשְׁלִישִׁי.
מְנַחֵם וְזֶהָבָה הִתְנַשְׁקוּ לִכְבוֹד הַדִירָה הַחֲדָשָׁה.
"אָדוֹן פָּאפּוֹ!" קָרְאָה גְבֶרֶת מַזָל בְּפָנִים זוֹרְחוֹת, "זֶה הַזְמַן לְנַגֵן מַשֶׁהוּ עַלִיז!"
מִירְצָ'ה שָׁלַף אֶת הַמַפּוּחִית מִכִּיסוֹ. אֲבָל תָמִימִי שׁוּב הִתְחִיל לִנְבּוֹחַ אֶל מִירְצָ'ה, תָפַס בְּשִׁינָיו אֶת שׁוּלֵי מִכְנָסָיו, מָשַׁךְ וּמָשַׁךְ, מְנַסֶה בְּכָל כּוֹחוֹ לִגְרוֹר אוֹתוֹ לְאַנְשֶׁהוּ.
"חָצוּף, כַּדוּר הַצֶמֶר שֶׁלְךָ," אָמַר הַשׁוֹטֵר לְמִירְצָ'ה, "נַסֵה בְּעִיטָה קְטַנָה, אוּלַי זֶה יְחַנֵךְ אוֹתוֹ."
"לְאָן, תָמִימִי?" שָׁאַל מִירְצָ'ה, "מָה אַתָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת לִי שָׁם?"
מִירְצָ'ה הָלַך בְּעִקְבוֹת תָמִימִי וּבִקְצֵה הָרְחוֹב רָאָה אֶת יוּלְיָה מְחַכָּה נְבוֹכָה בְּרֹאשׁ הַמַדְרֵגוֹת בִּרְחוֹב נֵס-הָרִים.
תָמִימִי חָשַׁב שֶׁאוּלַי גַם הִיא מִתְבַּיֶשֶׁת לְהִיכָּנֵס לִרְחוֹב הָעֵמֶק הַמָלֵא בַּאֲנָשִׁים. הוּא הִפְסִיק לִנְבּוֹחַ וְהִתְרַחֵק מִשָׁם כְּדֵי לֹא לְהַפְרִיעַ לַפְּגִישָׁה הַנִרְגֶשֶׁת. בִּזְרִיזוּת קָפַץ בַּחֲזָרָה עַל מַשְׁקוֹף הַשַׁעַר. מִשָׁם רָאָה אֶת הָאוֹרְחִים מִסְתַכְּלִים עַל זוּג הָרוֹמָנִים מֵרָחוֹק. מְנַחֵם, עֲדַיִן מְחוּבָּק עם זֶהָבָה, סִיפֵּר לְכוּלָם אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה:
"בִּזְמַן שֶׁחִיכִּיתִי בִּשְֹדֵה הַתְעוּפָה לְמוֹנִית, נִיגְשָׁה אֵלַי הַבַּחוּרָה הַזֹאת. הִיא הֶרְאֲתָה לִי כְּתוֹבֶת עַל מַעֲטָפָה מְקוּמֶטֶת שֶׁל מִכְתָב. רְחוֹב הָעֵמֶק, שְׁכוּנַת שֶׁבֶת-אַחִים! אָמַרְתִי לָהּ שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִנְסוֹעַ אִיתִי, שֶׁבְּמִקְרֶה מִמֵילָא גַם אֲנִי נוֹסֵעַ לְשָׁם. מָה אַתֶם אוֹמְרִים עַל זֶה? אִם הֵבַנְתִי אוֹתָהּ נָכוֹן, אֵין טִיסוֹת מֵרוֹמַנְיָה, בִּגְלַל כָּל הַמַהְפֵּכָה שָׁם. הִיא הָלְכָה בָּרֶגֶל וְתָפְסָה טְרֶמְפִּים כָּל הַדֶרֶךְ עַד אִיסְטַמְבּוּל. מִשָׁם הִגִיעָה בְּטִיסָה זוֹלָה אַרְצָה. מַדְהִים, לֹא?" וּבִזְמַן שֶׁמְנַחֵם סִיפֵּר, הִתְרַחֲשָׁה הַפְּגִישָׁה בֵּין מִירְצָ'ה לְיוּלְיָה. מִירְצָ'ה רָץ אֶל יוּלְיָה שֶׁחִיכְּתָה לוֹ בִּרְחוֹב נֵס-הָרִים, וְהִיא יָרְדָה לִקְרָאתוֹ בְּרִיצָה בַּמַדְרֵגוֹת. שֶׁבַע מַדְרֵגוֹת הָיוּ שָׁם. בַּמַדְרֵגָה הַשְׁבוּרָה הִיא מָעֲדָה וְעָפָה קָדִימָה – יָשָׁר לִזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל מִירְצָ'ה.
תָמִימִי נִכְנַס לְתוֹךְ הַחָצֵר. הוּא נַעֲשָׂה עָצוּב. כֵּן, הוּא שָֹמַח בִּשְׁבִיל מִירְצָ'ה שֶׁיוּלְיָה הִגִיעָה סוֹף סוֹף. אֲבָל מַשֶׁהוּ הִדְאִיג אוֹתוֹ. 'הַאִם גַם עַכְשָׁו, כְּשֶׁיֵשׁ לוֹ אֶת יוּלְיָה, יַמְשִׁיךְ מִירְצָ'ה לֶאֱהוֹב אוֹתִי כְּמוֹ קוֹדֶם? וְיוּלְיָה, הָאִם אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ?' הוּא נִשְׁכַּב לְיַד עֵץ הַתְאֵנָה. וְחִיכָּה.
מִירְצָ'ה וְיוּלְיָה נִכְנְסוּ לַחָצֵר, מַחְזִיקִים יָד בְּיָד.
תָמִימִי הֵצִיץ אֲלֵיהֶם מִלְמַטָה לְמַעְלָה. וְהֵם הִסְתַכְּלוּ בּוֹ.
"תָמִימִי?" אָמְרָה יוּלְיָה תוֹךְ שֶׁהִיא מִתְכּוֹפֶפֶת אֵלָיו.
"דָה," כֵּן, אָמַר לָהּ מִירְצָ'ה. עַל תָמִימִי הִיא יָדְעָה מֵהַמִכְתָב הַיָחִיד שֶׁקִיבְּלָה מִכָּל הַמִכְתָבִים שֶׁשָׁלַח לָהּ.
"תָמִימִי אֶסְטֶה פוֹרְטֶה פוֹרְטֶה דוּלְצֶ'ה!" אָמְרָה יוּלְיָה בְּקוֹל מָתוֹק. וְתָמִימִי נִיחֵשׁ שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת עָלָיו כַּמָה שֶׁהוּא חָמוּד, אוֹ מַשֶׁהוּ כָּזֶה. הוּא הֵרִים אֵלֶיהָ אֶת רֹאשׁוֹ וְכִשְׁכֵּש בִּזְנָבוֹ בְּשִׂמְחָה. וְאָז הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם לַחֶדֶר, שֶׁנִקְרָא בְּפִי מִירְצָ'ה בַּיִת.

2020