~~~ פֶּרֶק ב' ~~~
הָאָדוֹן מִירְצָ'ה פָּאפּוֹ הָרוֹמָנִי
תָ
מִימִי – שָׁבוּר, מְפוֹרָק, עוֹלָמוֹ הִתְהַפֵּךְ עָלָיו. כְּמוֹ הָאַרְגָז הַשָׁבוּר וְהֶהָפוּךְ שֶׁבּוֹ שָׁכַב כִּמְעוּלָף.
תָמִימִי הִתְפַּרֵק לְכַמָה תָמִימִים.
תָמִימִי אֶחָד בָּכָה: קוֹדֶם לְפָחוֹת הָיִיתִי עִם מִישֶׁהוּ. עַכְשָׁו נִשְׁאַרְתִי לְבַד.
תָמִימִי שֵׁנִי עָנָה לוֹ: סוֹף סוֹף נִפְטַרְתָ מֵהַטִיפּוּס הַמַגְעִיל, הָרָשָׁע. עַכְשָׁו קוּם וּשְֹמַח, כַּשְׁכֵּשׁ בַּזָנָב!
תָמִימִי שְׁלִישִׁי אָמַר לְעַצְמוֹ: הַכּוֹל קָרָה בִּגְלָלִי... רַק בִּגְלָלִי. אִם הָיִיתִי שָׁוֶה מַשֶׁהוּ הוּא הָיָה אוֹהֵב אוֹתִי וְלֹא עוֹזֵב אוֹתִי...
וְתָמִימִי רְבִיעִי הֵעֵז וְקָרָא: תָרִים אֶת הָרֹאשׁ. צֵא לְחַפֵּשׂ לְךָ דֶרֶךְ חֲדָשָׁה. בְּעַצְמְךָ, לְבַדְךָ. אַל תִתְבַּיֵשׁ לִנְבּוֹחַ. וְאַל תְפַחֵד לִנְשׁוֹךְ.
יְבָבָה נִמְלְטָה מִפִּיו. לָצֵאת הַחוּצָה? לְבַד?
הַלַיְלָה יָרַד. תָמִימִי הִתְכַּוֵץ בָּאַרְגָז. הוּא שָׁמַע אֲנָשִׁים וּמְכוֹנִיוֹת בָּרְחוֹב. כַּמָה נָעִים לְהִסְתַתֵר פֹּה בָּאַרְגָז מִפְּנֵי הַלֹא נוֹדָע וְהַמַפְחִיד שֶׁבַּחוּץ. פָּנָסֵי הָרְחוֹב כָּבוּ. חוֹשֶׁךְ מוּחְלָט. וְשֶׁקֶט מוּחְלָט. לֹא נִשְׁמְעוּ אָדָם וּמְכוֹנִית. עוֹף לַיְלָה צָוַח מֵאֵי שָׁם. תָמִימִי הִרְגִישׁ הֲכִי בּוֹדֵד בָּעוֹלָם.
בַּבּוֹקֶר הִתְחִיל הָרָעָב לְהָצִיק. בַּחוּץ הָרְחוֹב שׁוּב הִתְעוֹרֵר.
'מָה אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו? אֲחַכֶּה לִגְבֶרֶת רוֹזָה. אוּלַי הִיא תִזְכּוֹר אוֹתִי וְתָבִיא לִי קְצָת אוֹכֶל. וְאָז אוּכַל לְחַכּוֹת פֹּה עַד שֶׁיָבוֹא דַיָר חָדָשׁ. אֲבָל מִי יוֹדֵעַ מָתַי יָבוֹא, וְאֵיזֶה בֶּן אָדָם הוּא יִהְיֶה. לֹא. לֹא אֶשָׁאֵר בַּחָצֵר. דַי לְהִתְחַבֵּא בָּאַרְגָז. דַי. אֵצֵא עַכְשָׁו הַחוּצָה. אֵצֵא לַדֶרֶךְ. לֹא אֶתְבַּיֵשׁ לִנְבּוֹחַ. לֹא אֶפְחַד לִנְשׁוֹךְ.'
תָמִימִי יָצָא מִן הָאַרְגָז. לִיבּוֹ דָפַק מֵהִתְרַגְשׁוּת. הוּא נִיעֵר אֶת גוּפוֹ וְקָפַץ עַל גַג הָאַרְגָז. עָלָיו לְהַגִיעַ אֶל פַּח אַשְׁפָּה יָרוֹק שֶׁבִּקְצֵה רְחוֹב הָעֵמֶק. שָׁם בְּוַדַאי יִמְצָא מַשֶׁהוּ לֶאֱכוֹל. הוּא יָדַע אֶת הַדֶרֶךְ לְשָׁם, אִם גְבֶרֶת רוֹזָה דִיְקָה בִּדְבָרֶיהָ. הָיָה לוֹ זִיכָּרוֹן מְצוּיָן.
אֵיךְ יֵצֵא מִן הַחָצֵר? הַשַׁעַר גָבוֹהַ מְאוֹד וְתָמִימִי כֶּלֶב קָטָן. חוּץ מֵהָאַרְגָז לֹא הָיָה לוֹ עוֹד עַל מָה לְטַפֵּס.
לַמְרוֹת זֹאת, הוּא זִינֵק מִן הָאַרְגָז אֶל עַל, חָבַט בְּרַגְלָיו בַּקִיר וְיָרָה אֶת עַצְמוֹ בִּתְנוּפָה לְעֵבֶר מַשְׁקוֹף הַשַׁעַר הַגָבוֹהַ – וּמִיָד קָפַץ הַחוּצָה. הוּא נָחַת בִּרְחוֹב נֵס-הָרִים. כָּל זֶה אָרַךְ כְּהֶרֶף עַיִן. זָרִיז כְּמוֹ שֵׁד!
תָמִימִי פָּנָה יָמִינָה וְרָץ לְאוֹרֶךְ הַמִדְרָכָה, נִצְמַד לִגְדֵרוֹת וּלְקִירוֹת הַבָּתִים. הַהֶסְבֵּר שֶׁנָתְנָה גְבֶרֶת רוֹזָה לַצַיָר הָיָה מְדוּיָק. הִנֵה הַמַדְרֵגוֹת מִיָמִין, שֶׁבַע, אַחַת שְׁבוּרָה. וְאַחֲרֵי שֶׁיָרַד בָּהֶן כְּבָר רָאָה מֵרָחוֹק אֶת מֵיכַל הָאַשְׁפָּה הַיָרוֹק. וּמִמוּל – שַׁעַר הַבַּרְזֶל הָאָדוֹם שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה. כֵּן, בְּדִיוּק לְפִי הַתֵיאוּר שֶׁשָׁמַע.
הוּא הִתְקָרֵב. לְיַד הַמֵיכָל הָיוּ מוּנָחוֹת שְׁתֵי קְעָרוֹת וְרֵיחַ שֶׁל אוֹכֶל מְגָרֶה עָלָה מֵהֶן. אֲבָל בֵּין הַקְעָרוֹת, לְרוֹעַ הַמַזָל, יָשַׁב חָתוּל גָדוֹל וְשָׁחוֹר כַּזֶפֶת. הוּא הִתְלַקֵק לוֹ כִּלְאַחַר סְעוּדָה. בַּקְעָרוֹת נִשְׁאֲרוּ הַשְׁאֵרִיוֹת שֶׁלֹא אָכַל.
אַל תִתְבַּיֵשׁ לִנְבּוֹחַ, זָכַר תָמִימִי, אַל תִפְחַד לִנְשׁוֹךְ. הוּא הִסְתַעֵר קָדִימָה. הָרַגְלַיִם שֶׁלוֹ רָעֲדוּ. רָעֲדוּ, וּבְכָל זֹאת נָשְׂאוּ אוֹתוֹ קָדִימָה. הֲלוֹא טֶבַע הַכֶּלֶב לִנְבּוֹחַ וְטֶבַע הַחָתוּל לִבְרוֹחַ.
אֲבָל הַחָתוּל, שְׁמוֹ מַקְס הַגָדוֹל – יָשַׁב נָטוּעַ כְּמוֹ פֶּסֶל וְלֹא זָז מִמְקוֹמוֹ. חָתוּל שֶׁלֹא מְפַחֵד מִכֶּלֶב!
בָּאוּ כַּמָה שְׁכֵנִים לִרְאוֹת. יְלָדִים שֶׁהָיוּ בְּדַרְכָּם לְבֵית הַסֵפֶר עָצְרוּ וְהִסְתַכְּלוּ וְצָחֲקוּ. אֵיזוֹ הַצָגַת בּוֹקֶר מְשַׁעֲשַׁעַת!
תָמִימִי הִתְבַּיֵשׁ מְאוֹד.
שַׁעַר שָׁחוֹר נִפְתַח בַּחֲרִיקַת בַּרְזֶל. יָצְאָה מִשָׁם הַשְׁכֵנָה, גְבֶרֶת מַזָל. קַרְסוּלֶיהָ עָבִים וְהִילוּכָהּ כָּבֵד. שֵׂעָר אָפוֹר, שִׂמְלָה אֲפוֹרָה. צְמִידֵי נְחוֹשֶׁת צִלְצְלוּ עַל פִּרְקֵי יָדֶיהָ. הִיא בָּאָה לִרְאוֹת מָה פֵּשֶׁר הַנְבִיחוֹת. אוּלַי קָרָה מַשֶׁהוּ רַע לְמַקְס, הַחָתוּל שֶׁלָהּ? הִיא רָאֲתָה אֶת מַקְס יוֹשֵׁב בָּרִיא וְשָׁלֵם, לֹא זָז כְּמוֹ סֶלַע. וּסְבִיבוֹ מִתְרוֹצֶצֶת מַַגֶבֶת לְבָנָה קְטָנָה. לַמַגֶבֶת יֵשׁ זָנָב מְקוּפָּל בֵּין הָרַגְלַיִם. וְהַמַגֶבֶת נוֹבַחַת עַל מַקְס שֶׁלָהּ נְבִיחוֹת שֶׁנִשְׁמָעוֹת יוֹתֵר כְּמוֹ יְבָבוֹת נִפְחָדוֹת מֵאֲשֶׁר אִיוּמִים.
"אֵיזֶה כֶּלֶב חָמוּד," מִלְמְלָה גְבֶרֶת מַזָל וְרָאֲתָה אֶת גְבֶרֶת רוֹזָה שֶׁבֵּינְתַיִם מִיהֲרָה וְהוֹפִיעָה אַף הִיא לִרְאוֹת מָה כָּל הַהֲמוּלָה. הִיא לֹא הִסְפִּיקָה לִקְשׁוֹר לְרֹאשָׁהּ אֶת הַמִטְפַּחַת הַאֲדוּמָה.
"הֲרֵי זֶה הַבַּיְשָׁן הַחָמוּד שֶׁל הַצַיָר!" קָרְאָה גְבֶרֶת רוֹזָה, "הִשְׁאִיר אוֹתוֹ וּבָרַח! בְּיָמֵינו בְּנֵי אָדָם אִיבְּדו אֶת הַלֵב! רָצִיתִי לְהָבִיא לַמִסְכֵּן מַשֶׁהוּ לֶאֱכוֹל וְשָׁכַחְתִי לְגַמְרֵי. הָרֹאשׁ שֶׁלִי כְּבָר לֹא עוֹבֵד. גַם אֶת הַשֵׁם שֶׁלוֹ שָׁכַחְתִי."
תָמִימִי הִתְבַּיֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו בַּיְשָׁן וּמִסְכֵּן.
וּבֵינְתַיִם – מַקְס הַגָדוֹל לֹא רַק שֶׁלֹא זָז מִמְקוֹמוֹ, אֶלָא הִשְׁתַטֵחַ אַרְצָה בְּנַחַת וְהִתְחִיל לְלַקֵק בַּאֲדִישׁוּת אֶת גוּפוֹ בִּלְשׁוֹנוֹ הָאֲרוּכָּה וְהָאֲדוּמָה. תָמִימִי נִיסָה שׁוּב וָשׁוּב לְהִתְקָרֵב אֶל צַלָחוֹת הָאוֹכֶל, וְשׁוּב וָשׁוּב פָּחַד וְנִרְתַע. הַצְחוֹק מִסָבִיב רַק גָבַר. עוֹלָם הָפוּךְ – כֶּלֶב נָס מִפְּנֵי חָתוּל!
תָמִימִי הִרְגִישׁ אֶת כָּל הָעֵינַיִם סְבִיבוֹ דוֹקְרוֹת בּוֹ כְּמוֹ צִיפּוֹרְנַיִם. הַצְחוֹקִים גָבְרוּ וְהִגְבִּירוּ אֶת הַבּוּשָׁה שֶׁבָּעֲרָה בּוֹ כְּמוֹ אֵשׁ. הוּא קִיפֵּץ מִסָבִיב לְגוּש הָאֶבֶן הַשָׁחוֹר, מְנַסֶה לְהַצִיל בִּנְבִיחוֹת אֶת כְּבוֹדוֹ הָרָמוּס. אֲבָל יָצְאוּ לוֹ קוֹלוֹת שֶׁנִשְׁמְעוּ כְּמוֹ יְלָלוֹת שֶׁל בֶּכִי. כּוּלָם שָׁמְעוּ שֶׁהוּא נוֹבֵחַ מִפַּחַד וְלֹא כְּדֵי לְהַפְחִיד. הוּא הִתְבַּיֵשׁ עוֹד יוֹתֵר.
"תִרְאוּ, הוּא נַעֲשָׂה וָרוֹד!" קָרָא יֶלֶד אֶחָד לְמַרְאֶה הַכֶּלֶב הַלָבָן שֶׁעוֹרוֹ הֶאְדִים מִבּוּשָׁה מִתַחַת לַפַּרְוָה הַלְבָנָה. וּמִפְּנֵי שֶׁהִתְבַּיֵשׁ שֶׁהֶאְדִים, נַעֲשָׂה סָמוּק עוֹד יוֹתֵר, מִקְצֵה אוֹזְנָיו עַד קְצֵה זְנָבוֹ.
תָמִימִי בְּקוֹשִׁי עָמַד עַל רַגְלָיו. מְבוּיָשׁ, מוּשְׁפָּל, נִפְחָד. רַק לִפְנֵי כַּמָה רְגָעִים הוּא בָּא עִם תִקְוָה בַּלֵב לְחַיִים חֲדָשִׁים. וְעַכְשָׁו כּוּלָם לוֹעֲגִים וְצוֹחֲקִים לוֹ בְּפֶה מָלֵא. הוֹ, מָה עָשִֹיתִי! מִן הַפַּח אֶל הַפַּחַת! הַלְוַאי שֶׁנִשְׁאַרְתִי בָּאַרְגָז! בִּשְׁאֵרִית כְּבוֹדוֹ נִיסָה תָמִימִי לִנְבּוֹחַ שׁוּב. יָצָא לוֹ רַק צִיוּץ. שׁוּב צָחֲקוּ כּוּלָם, כְּאִילוּ זֶה בִּידוּר.
פִּתְאוֹם נִדְחַק מִישֶׁהוּ מִבֵּין הַקָהָל וְשָׁאַג: "מָה זֶה פֹּה קוֹרֶה פֹּה?"
וְהָאִישׁ צָעַד לְעֵבֶר תָמִימִי הָרוֹעֵד וְצָעַק בְּקוֹל עָבֶה וּבְעִבְרִית מְשׁוּנָה: "מָה זֶה מַצְחִיק אַתֶם לָכֶם פֹּה? זֶה קִרְקָס שֶׁל חַיוֹת זֶה?"
זֶה הָיָה אָדוֹן מִירְצָ'ה פָּאפּוֹ הָרוֹמָנִי שֶׁחָזַר מִמִשְׁמֶרֶת הַלַיְלָה שֶׁלוֹ. הוּא עָבַד בָּעִירִיָה בְּמַחְלֶקֶת הַמַיִם. תָמִיד עָבַד בַּלַיְלָה וְיָשָׁן בַּיוֹם. אִישׁ מוּצָק, לָבוּשׁ מְעִיל עֲבוֹדָה, תִיק שָׁחוֹר תָלוּי עַל כְּתֵפוֹ. הוּא הוֹסִיף וְקָרָא אֶל כּוּלָם:
"לֹא יָפֶה צוֹחֲקִים כֶּלֶב. אַתֶם לְאַבֵּד אֶת הַלֵב, אַתֶם? צָרִיךְ לִפְתוֹחַ לֵב לַעְזוֹר כֶּלֶב." וְהוּא נִיגַשׁ אֶל תָמִימִי שֶׁכְּבָר נִרְאָה כִּמְעַט מְעוּלָף, לִיטֵף אֶת רֹאשוֹ וְהֵרִים אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת בְּיָדָיו.
"סְלִיחָה אָדוֹן פָּאפּוֹ," הִתְנַצְלָה גְבֶרֶת מַזָל, "אֲנִי רַק יָצָאתִי לִרְאוֹת אֶת מַקְס שֶׁלִי."
"סְלִיחָה, אָדוֹן פָּאפּוֹ," אָמְרָה גְבֶרֶת רוֹזָה, "אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעְזוֹר. אֲנִי נוֹסַעַת לִנְיוּ-יוֹרְק אֶל הַבֵּן שֶׁלִי מְנַחֵם. אֲבָל אַתָה, לָמָה שֶׁאַתָה לֹא תִיקַח..."
"בֶּטַח אֲנִי לָקַחַת לַבַּיְתָה כֶּלֶב זֶה!"
"פִּתְאוֹם נִזְכַּרְתִי," טָפְחָה גְבֶרֶת רוֹזָה עַל מִצְחָהּ, "קוֹרְאִים לוֹ תָמִימִי, אָדוֹן פָּאפּוֹ, תָמִימִי!"
"תָמִימִי... תָמִימִי שֵׁם יָפֶה," לָחַשׁ הָרוֹמָנִי אָדוֹן מִירְצָ'ה פָּאפּוֹ, לִיטֵף אֶת הַכֶּלֶב שֶׁבְּחֵיקוֹ וְצָעַד אֶל בֵּיתוֹ.~~~~
תָמִימִי הִתְפַּרֵק לְכַמָה תָמִימִים.
תָמִימִי אֶחָד בָּכָה: קוֹדֶם לְפָחוֹת הָיִיתִי עִם מִישֶׁהוּ. עַכְשָׁו נִשְׁאַרְתִי לְבַד.
תָמִימִי שֵׁנִי עָנָה לוֹ: סוֹף סוֹף נִפְטַרְתָ מֵהַטִיפּוּס הַמַגְעִיל, הָרָשָׁע. עַכְשָׁו קוּם וּשְֹמַח, כַּשְׁכֵּשׁ בַּזָנָב!
תָמִימִי שְׁלִישִׁי אָמַר לְעַצְמוֹ: הַכּוֹל קָרָה בִּגְלָלִי... רַק בִּגְלָלִי. אִם הָיִיתִי שָׁוֶה מַשֶׁהוּ הוּא הָיָה אוֹהֵב אוֹתִי וְלֹא עוֹזֵב אוֹתִי...
וְתָמִימִי רְבִיעִי הֵעֵז וְקָרָא: תָרִים אֶת הָרֹאשׁ. צֵא לְחַפֵּשׂ לְךָ דֶרֶךְ חֲדָשָׁה. בְּעַצְמְךָ, לְבַדְךָ. אַל תִתְבַּיֵשׁ לִנְבּוֹחַ. וְאַל תְפַחֵד לִנְשׁוֹךְ.
יְבָבָה נִמְלְטָה מִפִּיו. לָצֵאת הַחוּצָה? לְבַד?
הַלַיְלָה יָרַד. תָמִימִי הִתְכַּוֵץ בָּאַרְגָז. הוּא שָׁמַע אֲנָשִׁים וּמְכוֹנִיוֹת בָּרְחוֹב. כַּמָה נָעִים לְהִסְתַתֵר פֹּה בָּאַרְגָז מִפְּנֵי הַלֹא נוֹדָע וְהַמַפְחִיד שֶׁבַּחוּץ. פָּנָסֵי הָרְחוֹב כָּבוּ. חוֹשֶׁךְ מוּחְלָט. וְשֶׁקֶט מוּחְלָט. לֹא נִשְׁמְעוּ אָדָם וּמְכוֹנִית. עוֹף לַיְלָה צָוַח מֵאֵי שָׁם. תָמִימִי הִרְגִישׁ הֲכִי בּוֹדֵד בָּעוֹלָם.
בַּבּוֹקֶר הִתְחִיל הָרָעָב לְהָצִיק. בַּחוּץ הָרְחוֹב שׁוּב הִתְעוֹרֵר.
'מָה אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו? אֲחַכֶּה לִגְבֶרֶת רוֹזָה. אוּלַי הִיא תִזְכּוֹר אוֹתִי וְתָבִיא לִי קְצָת אוֹכֶל. וְאָז אוּכַל לְחַכּוֹת פֹּה עַד שֶׁיָבוֹא דַיָר חָדָשׁ. אֲבָל מִי יוֹדֵעַ מָתַי יָבוֹא, וְאֵיזֶה בֶּן אָדָם הוּא יִהְיֶה. לֹא. לֹא אֶשָׁאֵר בַּחָצֵר. דַי לְהִתְחַבֵּא בָּאַרְגָז. דַי. אֵצֵא עַכְשָׁו הַחוּצָה. אֵצֵא לַדֶרֶךְ. לֹא אֶתְבַּיֵשׁ לִנְבּוֹחַ. לֹא אֶפְחַד לִנְשׁוֹךְ.'
תָמִימִי יָצָא מִן הָאַרְגָז. לִיבּוֹ דָפַק מֵהִתְרַגְשׁוּת. הוּא נִיעֵר אֶת גוּפוֹ וְקָפַץ עַל גַג הָאַרְגָז. עָלָיו לְהַגִיעַ אֶל פַּח אַשְׁפָּה יָרוֹק שֶׁבִּקְצֵה רְחוֹב הָעֵמֶק. שָׁם בְּוַדַאי יִמְצָא מַשֶׁהוּ לֶאֱכוֹל. הוּא יָדַע אֶת הַדֶרֶךְ לְשָׁם, אִם גְבֶרֶת רוֹזָה דִיְקָה בִּדְבָרֶיהָ. הָיָה לוֹ זִיכָּרוֹן מְצוּיָן.
אֵיךְ יֵצֵא מִן הַחָצֵר? הַשַׁעַר גָבוֹהַ מְאוֹד וְתָמִימִי כֶּלֶב קָטָן. חוּץ מֵהָאַרְגָז לֹא הָיָה לוֹ עוֹד עַל מָה לְטַפֵּס.
לַמְרוֹת זֹאת, הוּא זִינֵק מִן הָאַרְגָז אֶל עַל, חָבַט בְּרַגְלָיו בַּקִיר וְיָרָה אֶת עַצְמוֹ בִּתְנוּפָה לְעֵבֶר מַשְׁקוֹף הַשַׁעַר הַגָבוֹהַ – וּמִיָד קָפַץ הַחוּצָה. הוּא נָחַת בִּרְחוֹב נֵס-הָרִים. כָּל זֶה אָרַךְ כְּהֶרֶף עַיִן. זָרִיז כְּמוֹ שֵׁד!
תָמִימִי פָּנָה יָמִינָה וְרָץ לְאוֹרֶךְ הַמִדְרָכָה, נִצְמַד לִגְדֵרוֹת וּלְקִירוֹת הַבָּתִים. הַהֶסְבֵּר שֶׁנָתְנָה גְבֶרֶת רוֹזָה לַצַיָר הָיָה מְדוּיָק. הִנֵה הַמַדְרֵגוֹת מִיָמִין, שֶׁבַע, אַחַת שְׁבוּרָה. וְאַחֲרֵי שֶׁיָרַד בָּהֶן כְּבָר רָאָה מֵרָחוֹק אֶת מֵיכַל הָאַשְׁפָּה הַיָרוֹק. וּמִמוּל – שַׁעַר הַבַּרְזֶל הָאָדוֹם שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה. כֵּן, בְּדִיוּק לְפִי הַתֵיאוּר שֶׁשָׁמַע.
הוּא הִתְקָרֵב. לְיַד הַמֵיכָל הָיוּ מוּנָחוֹת שְׁתֵי קְעָרוֹת וְרֵיחַ שֶׁל אוֹכֶל מְגָרֶה עָלָה מֵהֶן. אֲבָל בֵּין הַקְעָרוֹת, לְרוֹעַ הַמַזָל, יָשַׁב חָתוּל גָדוֹל וְשָׁחוֹר כַּזֶפֶת. הוּא הִתְלַקֵק לוֹ כִּלְאַחַר סְעוּדָה. בַּקְעָרוֹת נִשְׁאֲרוּ הַשְׁאֵרִיוֹת שֶׁלֹא אָכַל.
אַל תִתְבַּיֵשׁ לִנְבּוֹחַ, זָכַר תָמִימִי, אַל תִפְחַד לִנְשׁוֹךְ. הוּא הִסְתַעֵר קָדִימָה. הָרַגְלַיִם שֶׁלוֹ רָעֲדוּ. רָעֲדוּ, וּבְכָל זֹאת נָשְׂאוּ אוֹתוֹ קָדִימָה. הֲלוֹא טֶבַע הַכֶּלֶב לִנְבּוֹחַ וְטֶבַע הַחָתוּל לִבְרוֹחַ.
אֲבָל הַחָתוּל, שְׁמוֹ מַקְס הַגָדוֹל – יָשַׁב נָטוּעַ כְּמוֹ פֶּסֶל וְלֹא זָז מִמְקוֹמוֹ. חָתוּל שֶׁלֹא מְפַחֵד מִכֶּלֶב!
בָּאוּ כַּמָה שְׁכֵנִים לִרְאוֹת. יְלָדִים שֶׁהָיוּ בְּדַרְכָּם לְבֵית הַסֵפֶר עָצְרוּ וְהִסְתַכְּלוּ וְצָחֲקוּ. אֵיזוֹ הַצָגַת בּוֹקֶר מְשַׁעֲשַׁעַת!
תָמִימִי הִתְבַּיֵשׁ מְאוֹד.שַׁעַר שָׁחוֹר נִפְתַח בַּחֲרִיקַת בַּרְזֶל. יָצְאָה מִשָׁם הַשְׁכֵנָה, גְבֶרֶת מַזָל. קַרְסוּלֶיהָ עָבִים וְהִילוּכָהּ כָּבֵד. שֵׂעָר אָפוֹר, שִׂמְלָה אֲפוֹרָה. צְמִידֵי נְחוֹשֶׁת צִלְצְלוּ עַל פִּרְקֵי יָדֶיהָ. הִיא בָּאָה לִרְאוֹת מָה פֵּשֶׁר הַנְבִיחוֹת. אוּלַי קָרָה מַשֶׁהוּ רַע לְמַקְס, הַחָתוּל שֶׁלָהּ? הִיא רָאֲתָה אֶת מַקְס יוֹשֵׁב בָּרִיא וְשָׁלֵם, לֹא זָז כְּמוֹ סֶלַע. וּסְבִיבוֹ מִתְרוֹצֶצֶת מַַגֶבֶת לְבָנָה קְטָנָה. לַמַגֶבֶת יֵשׁ זָנָב מְקוּפָּל בֵּין הָרַגְלַיִם. וְהַמַגֶבֶת נוֹבַחַת עַל מַקְס שֶׁלָהּ נְבִיחוֹת שֶׁנִשְׁמָעוֹת יוֹתֵר כְּמוֹ יְבָבוֹת נִפְחָדוֹת מֵאֲשֶׁר אִיוּמִים.
"אֵיזֶה כֶּלֶב חָמוּד," מִלְמְלָה גְבֶרֶת מַזָל וְרָאֲתָה אֶת גְבֶרֶת רוֹזָה שֶׁבֵּינְתַיִם מִיהֲרָה וְהוֹפִיעָה אַף הִיא לִרְאוֹת מָה כָּל הַהֲמוּלָה. הִיא לֹא הִסְפִּיקָה לִקְשׁוֹר לְרֹאשָׁהּ אֶת הַמִטְפַּחַת הַאֲדוּמָה.
"הֲרֵי זֶה הַבַּיְשָׁן הַחָמוּד שֶׁל הַצַיָר!" קָרְאָה גְבֶרֶת רוֹזָה, "הִשְׁאִיר אוֹתוֹ וּבָרַח! בְּיָמֵינו בְּנֵי אָדָם אִיבְּדו אֶת הַלֵב! רָצִיתִי לְהָבִיא לַמִסְכֵּן מַשֶׁהוּ לֶאֱכוֹל וְשָׁכַחְתִי לְגַמְרֵי. הָרֹאשׁ שֶׁלִי כְּבָר לֹא עוֹבֵד. גַם אֶת הַשֵׁם שֶׁלוֹ שָׁכַחְתִי."
תָמִימִי הִתְבַּיֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו בַּיְשָׁן וּמִסְכֵּן.
וּבֵינְתַיִם – מַקְס הַגָדוֹל לֹא רַק שֶׁלֹא זָז מִמְקוֹמוֹ, אֶלָא הִשְׁתַטֵחַ אַרְצָה בְּנַחַת וְהִתְחִיל לְלַקֵק בַּאֲדִישׁוּת אֶת גוּפוֹ בִּלְשׁוֹנוֹ הָאֲרוּכָּה וְהָאֲדוּמָה. תָמִימִי נִיסָה שׁוּב וָשׁוּב לְהִתְקָרֵב אֶל צַלָחוֹת הָאוֹכֶל, וְשׁוּב וָשׁוּב פָּחַד וְנִרְתַע. הַצְחוֹק מִסָבִיב רַק גָבַר. עוֹלָם הָפוּךְ – כֶּלֶב נָס מִפְּנֵי חָתוּל!
תָמִימִי הִרְגִישׁ אֶת כָּל הָעֵינַיִם סְבִיבוֹ דוֹקְרוֹת בּוֹ כְּמוֹ צִיפּוֹרְנַיִם. הַצְחוֹקִים גָבְרוּ וְהִגְבִּירוּ אֶת הַבּוּשָׁה שֶׁבָּעֲרָה בּוֹ כְּמוֹ אֵשׁ. הוּא קִיפֵּץ מִסָבִיב לְגוּש הָאֶבֶן הַשָׁחוֹר, מְנַסֶה לְהַצִיל בִּנְבִיחוֹת אֶת כְּבוֹדוֹ הָרָמוּס. אֲבָל יָצְאוּ לוֹ קוֹלוֹת שֶׁנִשְׁמְעוּ כְּמוֹ יְלָלוֹת שֶׁל בֶּכִי. כּוּלָם שָׁמְעוּ שֶׁהוּא נוֹבֵחַ מִפַּחַד וְלֹא כְּדֵי לְהַפְחִיד. הוּא הִתְבַּיֵשׁ עוֹד יוֹתֵר.
"תִרְאוּ, הוּא נַעֲשָׂה וָרוֹד!" קָרָא יֶלֶד אֶחָד לְמַרְאֶה הַכֶּלֶב הַלָבָן שֶׁעוֹרוֹ הֶאְדִים מִבּוּשָׁה מִתַחַת לַפַּרְוָה הַלְבָנָה. וּמִפְּנֵי שֶׁהִתְבַּיֵשׁ שֶׁהֶאְדִים, נַעֲשָׂה סָמוּק עוֹד יוֹתֵר, מִקְצֵה אוֹזְנָיו עַד קְצֵה זְנָבוֹ.
תָמִימִי בְּקוֹשִׁי עָמַד עַל רַגְלָיו. מְבוּיָשׁ, מוּשְׁפָּל, נִפְחָד. רַק לִפְנֵי כַּמָה רְגָעִים הוּא בָּא עִם תִקְוָה בַּלֵב לְחַיִים חֲדָשִׁים. וְעַכְשָׁו כּוּלָם לוֹעֲגִים וְצוֹחֲקִים לוֹ בְּפֶה מָלֵא. הוֹ, מָה עָשִֹיתִי! מִן הַפַּח אֶל הַפַּחַת! הַלְוַאי שֶׁנִשְׁאַרְתִי בָּאַרְגָז! בִּשְׁאֵרִית כְּבוֹדוֹ נִיסָה תָמִימִי לִנְבּוֹחַ שׁוּב. יָצָא לוֹ רַק צִיוּץ. שׁוּב צָחֲקוּ כּוּלָם, כְּאִילוּ זֶה בִּידוּר.
פִּתְאוֹם נִדְחַק מִישֶׁהוּ מִבֵּין הַקָהָל וְשָׁאַג: "מָה זֶה פֹּה קוֹרֶה פֹּה?"
וְהָאִישׁ צָעַד לְעֵבֶר תָמִימִי הָרוֹעֵד וְצָעַק בְּקוֹל עָבֶה וּבְעִבְרִית מְשׁוּנָה: "מָה זֶה מַצְחִיק אַתֶם לָכֶם פֹּה? זֶה קִרְקָס שֶׁל חַיוֹת זֶה?"
זֶה הָיָה אָדוֹן מִירְצָ'ה פָּאפּוֹ הָרוֹמָנִי שֶׁחָזַר מִמִשְׁמֶרֶת הַלַיְלָה שֶׁלוֹ. הוּא עָבַד בָּעִירִיָה בְּמַחְלֶקֶת הַמַיִם. תָמִיד עָבַד בַּלַיְלָה וְיָשָׁן בַּיוֹם. אִישׁ מוּצָק, לָבוּשׁ מְעִיל עֲבוֹדָה, תִיק שָׁחוֹר תָלוּי עַל כְּתֵפוֹ. הוּא הוֹסִיף וְקָרָא אֶל כּוּלָם:
"לֹא יָפֶה צוֹחֲקִים כֶּלֶב. אַתֶם לְאַבֵּד אֶת הַלֵב, אַתֶם? צָרִיךְ לִפְתוֹחַ לֵב לַעְזוֹר כֶּלֶב." וְהוּא נִיגַשׁ אֶל תָמִימִי שֶׁכְּבָר נִרְאָה כִּמְעַט מְעוּלָף, לִיטֵף אֶת רֹאשוֹ וְהֵרִים אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת בְּיָדָיו.
"סְלִיחָה אָדוֹן פָּאפּוֹ," הִתְנַצְלָה גְבֶרֶת מַזָל, "אֲנִי רַק יָצָאתִי לִרְאוֹת אֶת מַקְס שֶׁלִי."
"סְלִיחָה, אָדוֹן פָּאפּוֹ," אָמְרָה גְבֶרֶת רוֹזָה, "אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעְזוֹר. אֲנִי נוֹסַעַת לִנְיוּ-יוֹרְק אֶל הַבֵּן שֶׁלִי מְנַחֵם. אֲבָל אַתָה, לָמָה שֶׁאַתָה לֹא תִיקַח..."
"בֶּטַח אֲנִי לָקַחַת לַבַּיְתָה כֶּלֶב זֶה!"
"פִּתְאוֹם נִזְכַּרְתִי," טָפְחָה גְבֶרֶת רוֹזָה עַל מִצְחָהּ, "קוֹרְאִים לוֹ תָמִימִי, אָדוֹן פָּאפּוֹ, תָמִימִי!"
"תָמִימִי... תָמִימִי שֵׁם יָפֶה," לָחַשׁ הָרוֹמָנִי אָדוֹן מִירְצָ'ה פָּאפּוֹ, לִיטֵף אֶת הַכֶּלֶב שֶׁבְּחֵיקוֹ וְצָעַד אֶל בֵּיתוֹ.