אַחֲרֵי הֶכֵּרוּת רִאשׁוֹנָה עִם הַגַג שֶׁל מִירְצָ'ה וְהַגַג שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל, יָצָא תָמִימִי אֶל גַגוֹת אֲחֵרִים. אֶת הַגַג שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה הוּא הִכִּיר עַל פִּי הָרֵיחַ שֶׁלָהּ שֶׁעָלָה מִן הַחָצֵר לְמַטָה. הַגַג הָיָה דוֹמֶה לְזֶה שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל, אֲבָל בְּלִי תוֹסֶפֶת חַדְרוֹן. מִקְצֵה הַגַג, מֵעֵבֶר לַשַׁעַר, הוּא רָאָה אֶת רְחוֹב הָעֵמֶק וְאֶת מֵיכַל הָאַשְׁפָּה הַיָרוֹק. מַקְס הַגָדוֹל, הַחָתוּל הַשָׁחוֹר, נִמְנֵם שָׁם.
עַכְשָׁו הִתְפָּנָה תָמִימִי לִשְׁתֵי הַמְשִׂימוֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר לְכָל יְצוּר שֶׁנִקְלָע לְמָקוֹם חָדָשׁ. הָאַחַת, לִמְצוֹא קוֹרַת גַג בְּטוּחָה וְנוֹחָה. וְהַשְׁנִיָה, לִמְצוֹא מָקוֹר קָבוּעַ שֶׁל מַיִם וּמָזוֹן.
אֲשֶׁר לַמְשִֹימָה הַשְׁנִיָה, לְהַשִׂיג אוֹכֶל, לֹא הַתְבוּנָה וְהַתוּשִׁיָה שֶׁל תָמִימִי עָזְרָה לוֹ. זֶה קָרָה רַק בְּמִקְרֶה. בְּלִי שֶׁבִּכְלָל טָרַח, זָכָה תָמִימִי לְקַבֵּל יוֹם יוֹם אֲרוּחַת מְלָכִים.
לְמַזָלוֹ שֶׁל תָמִימִי, מַקְס אַף פַּעַם לֹא עָלָה לַגַגוֹת. הַגַגוֹת הָיוּ מְכוּסִים בְּזֶפֶת שְׁחוֹרָה כְּדֵי לִמְנוֹעַ חֲדִירָה שֶׁל גֶשֶׁם. פַּעַם אַחַת, בְּצָהֳרֵי יוֹם קַיִץ חַם, נִדְבְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלָיו שֶׁל הַחָתוּל בַּזֶפֶת שֶׁנְמַסָה בַּחוֹם. שָׁבוּעַ יָמִים לִיקֵק וְנִיקָה אֶת כַּפּוֹתָיו. מֵאָז לֹא עָלָה לַגַגוֹת, לֹא בַּקַיִץ וְלֹא בַּחוֹרֶף.
אַחַר כָּךְ עָבַר תָמִימִי אֶל הַגַג הַסָמוּךְ הַפּוֹנֶה אֶל רְחוֹב נֵס-הָרִים, זֶה הַגַג שֶׁל בּוֹר הַמַיִם שֶׁגְבֶרֶת רוֹזָה מַשְֹכִּירָה. גַג הַבּוֹר הָיָה עָשֹוּי אֲבָנִים כְּבֵדוֹת. בֵּין הַאֲבָנִים צָמְחוּ עֲשָֹבִים שׁוֹנִים וְגַם שִֹיחַ צָלָף קוֹצָנִי אֶחָד שֶׁפְּרָחָיו הָיוּ נְבוּלִים בָּעוֹנָה הַזֹאת. הַגַג הָיָה מְעוּגָל כְּמוֹ קַעֲרַת הָאוֹכֶל שֶׁל תָמִימִי בַּבַּיִת שֶׁל מִירְצָ'ה, אֲבָל הֲפוּכָה. בְּאֶמְצַע הַגַג נִשְׁאֲרָה מַשְׁאֵבָה שְׁבוּרָה וַחֲלוּדָה שֶׁבְּעֶזְרָתָהּ שָׁאֲבוּ לְפָנִים אֶת הַמַיִם מִן הַבּוֹר.
תָמִימִי נִזְהַר שֶׁלֹא יַחְלִיק בְּשִׁיפּוּעַ הַגַג אֶל הַחָצֵר לְמַטָה. זוֹ הַחָצֵר שֶׁבָּהּ נָטַשׁ אוֹתוֹ הַצַיָר גַבְרִיאֵל גַבְרָא. זֶה הָיָה רַק לִפְנֵי חוֹדֶשׁ. כְּאִילוּ עָבְרוּ שָׁנִים. תָמִימִי רָאָה אֶת הָאַרְגָז הַיָשָׁן שֶׁבּוֹ הִתְחַבֵּא מִן הָעוֹלָם. הוּא כִּמְעַט גָעָה בְּבֶכִי.
תָמִימִי הִמְשִׁיךְ בַּסִיוּר, שָׁמַר בְּזִיכְרוֹנוֹ כָּל פִּינָה, הֵצִיץ בִּזְהִירוּת לְכָל חָצֵר וּלְכָל חַלוֹן שֶׁל הַשְׁכֵנִים לְמַטָה. בַּבָּתִים הָאֲחֵרִים גָרוּ סְטוּדֶנְטִים, זוּג זְקֵנִים, צַיֶרֶת מְבוּגֶרֶת, זוּג אָמֶרִיקָאִים בִּלְבוּשׁ הוֹדִי, עוֹד צַיֶרֶת צְעִירָה.
כָּל בָּלָגָן הַבָּתִים הַזֶה נִרְאָה כְּאִילוּ שֶׁמִישֶׁהוּ שִׂיחֵק וְהִטִיל קוּבִּיָה עַל קוּבִּיָה. עֲרֵימָה מִקְרִית שֶׁל חֲדָרִים וַחֲצֵרוֹת וּמַחְסָנִים. קָשֶׁה לְתָאֵר. מְבוֹכֵי מְבוֹכִים. מְאוֹד מְבַלְבֵּל. אֲבָל תָמִימִי? עַל כָּל הַתִסְבּוֹכֶת הַזֹאת הוּא הִתְגַבֵּר בְּקַלֵי קַלוּת! בַּסִיוּר הָרִאשׁוֹן רַק לָמַד אֶת מַפַּת אֶרֶץ הַגַגוֹת. אַחֲרֵי סִיוּר שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי כְּבָר הָיָה בָּקִי בִּידִיעַת הָאָרֶץ וְהִכִּיר בָּהּ כִּמְעַט כָּל פִּינָה.
אֶת הַמָקוֹם שֶׁיְשַׁמֵשׁ לוֹ בַּיִת הוּא מָצָא דֵי מַהֵר. הַמַחְסָן שֶׁעַל הַגַג שֶׁל הַסְטוּדֶנְטִים. הַגִיגִית הַיְשָׁנָה הַזְרוּקָה שָׁם הִתְאִימָה לוֹ לְמִיטָה. רַק נוֹתָר לוֹ לְרַפֵּד אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁרָאָה פַּעַם צִיפּוֹר מְרַפֶּדֶת אֶת קִינָהּ. הוּא הִתְגַנֵב בְּשֶׁקֶט אֶל מִתַחַת לַחַלוֹן שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר נַפְתָלִי נִמְרוֹד. שָׁם מָצָא עֲרֵימָה גְדוֹלָה שֶׁל נְיָרוֹת מְקוּמָטִים. תָמִימִי רָץ הָלוֹךְ וָשׁוֹב וְהֶעֱבִיר בְּפִיו אֶת חוֹמֶר הָרִיפּוּד. עַכְשָׁו הָיָה יְצוּעוֹ רַךְ וְנָעִים, אוֹמְנָם פָּחוֹת מֵהַמִיטָה שֶׁל מִירְצָ'ה שֶׁאֵלֶיהָ הִסְפִּיק לְהִתְרַגֵל.
הִנֵה כָּךְ זֶה קָרָה.
הַמְשׁוֹרֵר נַפְתָלִי נִמְרוֹד הִגִיעַ רַק לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם לָגוּר בַּחַדְרוֹן שֶׁעַל הַגַג שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל. לִפְנֵי כֵן הוּא גָר בְּבוֹר הַמַרְתֵף שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה, אַחֲרֵי שֶׁהַצַיָר גַבְרִיאֵל גַבְרָא הִשְׁתַגֵעַ וּבָרַח מִשָׁם. הוּא, הַמְשׁוֹרֵר, לֹא הִשְׁתַגֵעַ, רַק חָטַף שָׁם דִיכָּאוֹן. הוּא הִתְכַּוֵן לִכְתוֹב שִׁיר מְחָאָה מְעוֹדֵד, אֲבָל יָצָא לוֹ שִׁיר בַּכְיָנִי וּמְיָאֵשׁ. מִיָד נִמְלַט מִשָׁם וְשָֹכַר אֵצֶל גְבֶרֶת מַזָל אֶת הַחַדְרוֹן עַל הַגַג, זֶה עִם הַשָׁמַיִם הַכְּחוּלִים וְהַיוֹנִים הַלְבָנוֹת.
גְבֶרֶת מַזָל שָֹמָה לֵב שֶׁהַמְשׁוֹרֵר קוֹנֶה לְעַצְמוֹ רַק לֶחֶם, בָּצָל וְזֵיתִים. לִפְעָמִים גַם מְלַפְפוֹנִים אוֹ כְּרוּב. הִיא יָדְעָה שֶׁהַמְשׁוֹרֵר הֶעָנִי יִרְעַב, אֲבָל יִתְבַּיֵשׁ לְקַבֵּל מִמֶנָה אֲרוּחָה. יוֹם אֶחָד הִיא מִילְאָה בִּשְׁבִילוֹ קְעָרָה עִם תַבְשִׁילֶיהָ, עָמְדָה בַּחָצֵר וְקָרְאָה לוֹ.
"נַפְתָלִי! הִנֵה יֵשׁ פֹּה אֲרוּחָה שֶׁהֵכַנְתִי בִּשְׁבִיל מַקְס שֶׁלִי, הַחָתוּל. אֲנִי לֹא מַרְשָׁה לוֹ לְהִיכָּנֵס הַבַּיְתָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחַטֵט בְּפַחֵי הָאַשְׁפָּה. אֲבָל אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא מַגִיעַ כָּל לַיְלָה לַגַג. אָז רֵד אֵלַי וְקַח אֶת הַקְעָרָה הַזֹאת בִּשְׁבִילוֹ."
הַמְשׁוֹרֵר יָרַד בְּמַדְרֵגוֹת הָעֵץ הַצָרוֹת, לָקַח אֶת הַקְעָרָה וְהֵנִיחַ אוֹתָהּ מִחוּץ לְדֶלֶת חַדְרוֹנוֹ. הוּא לֹא טָעַם מִן הַתַבְשִׁיל הַמְגָרֶה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מְשׁוֹרֵר גֵאֶה מִכְּדֵי לְקַבֵּל נְדָבוֹת, וְאָדָם יָשָׁר מִכְּדֵי לִגְזוֹל אוֹכֶל מֵחָתוּל. מִי שֶׁנֶהֱנוּ מִן הָאֲרוּחָה הָיוּ עוֹפוֹת לַיְלָה שֶׁבָּאוּ מֵהַפַּארְק.
בַּבּוֹקֶר הָיָה הַמְשׁוֹרֵר נַפְתָלִי בָּטוּח שֶׁהַחָתוּל חִיסֵל אֶת הַתַבְשִׁיל. וּכְשֶׁהוֹרִיד לְמַטָה אֶת הַקְעָרָה הָרֵיקָה, הָיְתָה גְבֶרֶת מַזָל בְּטוּחָה שֶׁנַפְתָלִי הוּא שֶׁאָכַל אֶת הַתַבְשִׁיל. הִיא שָֹמְחָה שֶׁהִצְלִיחָה לְסַדֵר אֶת הַמְשׁוֹרֵר הָרָעֵב. לְמָחֳרָת וּבַיָּמִים הַבָּאִים הִיא שׁוּב הֵכִינָה בִּשְׁבִילוֹ מָנָה נָאָה בַּקְעָרָה.
כָּל זֶה קָרָה – לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה – כַּמָה יָמִים לִפְנֵי שֶׁתָמִימִי הִגִיעַ לְאֶרֶץ הַגַגוֹת. לְהַפְתָעָתוֹֹ, מָצָא תָמִימִי לְיַד הַחַדְרוֹן שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר אֲרוּחָה נִפְלָאָה בִּקְעָרָה. כַּמוּבָן שֶׁהוּא נִיקָה אֶת הַקְעָרָה בִּלְשׁוֹנוֹ בִּיסוֹדִיוּת.
גְבֶרֶת מַזָל הִמְשִׁיכָה לְהַגִישׁ אֶת הַתַבְשִׁיל הַיוֹמִי בִּשְׁבִיל הַמְשׁוֹרֵר הָרָעֵב. וְכָךְ זָכָה תָמִימִי לִסְעוּדַת מְלָכִים מִדֵי יוֹם.
כָּל יוֹם הֶעֱלָה הַמְשׁוֹרֵר אֶת הָאֲרוּחָה שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל, כִּי רִיחֵם עַל בַּעֲלֵי חַיִים וְחָשַׁב שֶׁהוּא עוֹשֶֹה זֹאת לְמַעַן חָתוּל. כַּעֲבוֹר זְמַן הוּא שִׁכְלֵל אֶת הַשִׁיטָה. בִּמְקוֹם לָרֶדֶת וְלַעֲלוֹת בַּמַדְרֵגוֹת הַתְלוּלוֹת וְהַצָרוֹת עִם קְעָרָה מִיטַלְטֶלֶת, הוּא הִשְׁתַמֵשׁ בִּדְלִי וְחֶבֶל. בַּבּוֹקֶר שִׁלְשֵׁל אֶת הַדְלִי עִם הַקְעָרָה הָרֵיקָה, מִן הַגַג אֶל הַחָצֵר לְמַטָה. וּבְהֶמְשֵׁךְ הַיוֹם הֵנִיחָה גְבֶרֶת מַזָל אֶת הַקְעָרָה עִם הָאֲרוּחָה עַל הַשׁוּלְחָן הַקָטָן וְהַיָשָׁן בַּחָצֵר. וְכַאֲשֶׁר הוּא יָרַד מֵהַגַג לַחֲדַר הָרַחְצָה אוֹ לַשֵׁרוּתִים שֶׁבַּחָצֵר לְמַטָה, שָֹם אֶת הַקְעָרָה בְּתוֹךְ הַדְלִי, עָלָה לְמַעְלָה וּמָשַׁך אֵלָיו בַּחֶבֶל.
כָּךְ, בְּלִי כָּל מַאֲמָץ מִצִידוֹ, שָׂבַע תָמִימִי יוֹם יוֹם. אַךְ אֶת הַמַיִם הוּא מָצָא בְּעַצְמוֹ, וּבְקַלוּת. בְּאֶרֶץ הַגַגוֹת לֹא חָסְרוּ דוּדֵי שֶׁמֶש מְטַפְטְפִים. וְכֵן שְׁלוּלִיוֹת שֶׁנִיקְווּ כְּשֶׁיָרַד גֶשֶׁם.
אֲרוּחָה טוֹבָה כָּל יוֹם, מַיִם לִשְׁתוֹת, קוֹרַת גַג לָרֹאשׁ וּמִיטָה רַכָּה. מָה עוֹד צָרִיךְ יְצוּר חַי? תוֹשָׁב יָחִיד בְּאֶרֶץ הַגַגוֹת, אֵין שָׁם מִמִי לְהִתְבַּיֵשׁ וְאֵין שָׁם מִי שֶׁיִלְעַג. מָה עוֹד צָרִיךְ תָמִימִי? בְּכָל זֹאת הָיָה חָסֵר לוֹ מַשֶׁהוּ. הוּא הִתְגַעְגֵעַ אֶל מִירְצָ'ה.