~~~ פֶּרֶק  ז' ~~~

שֵׁד לָבָן עַל הַגַג



תָ מִימִי עָשָׂה לְעַצְמוֹ סֵדֶר יוֹם קָבוּעַ. כָּל בּוֹקֶר הִשְׁקִיף לְתוֹךְ הַחָצֵר שֶׁל מִירְצָ'ה, חִיכָּה עַד שׁוּבוֹ מִן הָעֲבוֹדָה בְּמִשְׁמֶרֶת הַלַיְלָה. כַּאֲשֶׁר הָיָה תָמִימִי שׁוֹמֵע אֶת שַׁעַר הָעֵץ נִפְתָח בַּחֲרִיקָה, הָלַם לִיבּוֹ בְּשִׂמְחָה, אֲבָל –
הַאִם מִירְצָ'ה בָּא לְבַד, אוֹ שֶׁכְּבָר הֵבִיא אִיתוֹ כֶּלֶב חָדָשׁ? כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת מִירְצָ'ה נוֹשֵׂא רַק אֶת הַתִיק הַשָׁחוֹר שֶׁלוֹ, כִּשְׁכֵּשׁ תָמִימִי בִּזְנָבוֹ. כֵּן, לְמִירְצָ'ה מַגִיעַ כֶּלֶב שְׁמִירָה אֲמִיתִי, דוּבֶּרְמָן אַמִיץ אוֹ אַמְסְטָף בִּרְיוֹן. אַךְ בֵּינְתַיִם עוֹד אֶפְשָׁר לְפָחוֹת לְהָצִיץ לְמַטָה. כִּי כַּאֲשֶׁר יָבוֹא הֶחָדָשׁ, הוּא יָרִיחַ וִיגַלֶה אֶת תָמִימִי לְמַעְלָה. וְאָז גַם לְהַשְׁקִיף לַחָצֵר לֹא יִהְיֶה אֶפְשָׁר.
תָמִימִי יָשַׁב עַל שְֹפַת הַגַג וְהֶאֱזִין אֵיךְ מִירְצָ'ה בַּחֶדֶר מֵכִין לְעַצְמוֹ כּוֹס תֶה, חוֹלֵץ אֶת נַעֲלֵי הַעֲבוֹדָה וְנִכְנָס לִישׁוֹן עַל סַפַּת הַקְפִיצִים הַחוֹרֶקֶת. רַק אָז פָּנָה תָמִימִי לְהַשְׁקִיף לְתוֹךְ חֲצֵרוֹת אֲחֵרוֹת.
אַחַר הַצָהֳרַיִם שׁוּב נִיגַשׁ לִהְיוֹת קָרוֹב אֶל מִירְצָ'ה. יוֹתֵר מִכּוֹל אָהַב אֶת הָרְגָעִים הַקְסוּמִים שֶׁבָּהֶם מִירְצָ'ה נִיגֵן בְּמַפּוּחִית הַפֶּה הַיָפָה.
'לָמָה עַכְשָׁו כָּל הַמַנְגִינוֹת שֶׁלוֹ כָּל כָּךְ עֲצוּבוֹת?' תָמִימִי לֹא הֵבִין, 'קוֹדֶם, לִפְעָמִים, הוּא הָיָה מְנַגֵן גַם מַנְגִינוֹת עַלִיזוֹת.'
לִפְעָמִים הָיְתָה נִשְׁמַעַת הַקְרִיאָה: "דוֹאַר, דוֹאַר!" וְתָמִימִי רָאָה אֶת מִירְצָ'ה יוֹצֵא בְּרִיצָה מֵחַדְרוֹ אֶל הַשַׁעַר, לִבְדוֹק אִם קִיבֵּל מִכְתָב מִיוּלְיָה, מִבֵּית הַסוֹהַר.

לְבַד הָיָה תָמִימִי עַל הַגַג. בְּעֶצֶם, לֹא תָמִיד. פַּעֲמַיִם בַּשָׁבוּעַ הוֹפִיעָה שָׁם הַבַּת שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל. זֶהָבָה שְׁמָהּ, בַּחוּרָה עִם עֵינַיִם וּשְֹעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת שְׁחוֹרוֹת. הִיא גָרָה לְבַדָהּ בְּחֶדֶר מִשֶׁלָהּ בִּשְׁכוּנָה סְמוּכָה. אֲבָל הָיָה לָהּ חֲדַר עֲבוֹדָה בַּבַּיִת שֶׁל אִימָא שֶׁלָהּ, גְבֶרֶת מַזָל.
זֶהָבָה הָיְתָה סַפָּרִית מוּמְחִית בִּצְבִיעַת שְֹעָרוֹת בְּשִׁיטָה מְיוּחֶדֶת, טִבְעִית. כָּל הַלָקוֹחוֹת שֶׁלָהּ הָיוּ נָשִׁים בְּשֵׂיעָר שֵׂיבָה לָבָן. לִפְעָמִים הָיָה תָמִימִי מַקְשִׁיב לַשִֹיחוֹת שֶׁהֵן נִיהֲלוּ לְמַטָה. לְפִי דִבְרֵיהֶן שֵֹיעָר לָבָן אֵינוֹ יָפֶה וְעוֹשֶֹה אוֹתָן זְקֵנוֹת. תָמִימִי הַלָבָן דֵי נֶעֱלָב.
כָּל יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי עָלְתָה זֶהָבָה בְּשֶׁקֶט לַגַג, נִזְהֶרֶת לֹא לְהַפְרִיעַ לַמְשׁוֹרֵר שֶׁעָבַד בַּחַדְרוֹן עַל שִׁירָיו. הִיא תָמִיד הֵבִיאָה גִיגִית עִם מַגָבוֹת שֶׁכִּיבְּסָה. אֶת הַמַגָבוֹת, שֶׁשִׁימְשׁוּ לְצוֹרְכֵי עֲבוֹדָתָהּ, תָלְתָה לְיִבּוּשׁ עַל חַבְלֵי הַכְּבִיסָה.
תָמִימִי אָהַב לְהִסְתַכֵּל בַּמַגָבוֹת הַמִתְנוֹפְפוֹת בְּכָל רוּחַ קַלָה. כָּל מַגֶבֶת לְבָנָה הִזְכִּירָה לוֹ אֶת עַצְמוֹ, כַּאֲשֶׁר הָיוּ קוֹרְאִים לוֹ בְּלַעַג 'מַגֶבֶת לְבָנָה עִם זָנָב'. כֵּן, הָיָה לוֹ רֶגֶשׁ מְיוּחָד לְכָל מַגֶבֶת לְבָנָה.
הוּא גַם הִתְפַּלֵא אֵיךְ שְׁנֵי הַמַקְלוֹנִים הַקְטָנִים מַצְלִיחִים לְהַחְזִיק בַּמַגֶבֶת שֶׁלֹא תָעוּף מֵחֶבֶל הַכְּבִיסָה. הֵם חֲכָמִים, בְּנֵי הָאָדָם. וְלִפְעָמִים יֵשׁ בֵּינֵיהֶם גַם מִישֶׁהוּ טוֹב לֵב. כְּמוֹ מִירְצָ'ה. כָּל דָבָר, גַם אֶטֶב כְּבִיסָה, הִזְכִּיר לוֹ אֵיכְשֶׁהוּ אֶת מִירְצָ'ה.

לְמַזָלוֹ שֶׁל תָמִימִי, הַחוֹרֶף עַד עַכְשָׁו הָיָה דֵי קַל. וְכַאֲשֶׁר הִגִיעָה סוּפַת הַגֶשֶׁם הוּא כְּבָר לֹא הִרְגִישׁ זָר בְּאֶרֶץ הַגַגוֹת.
זֶה קָרָה בְּצָהֳרֵי הַיוֹם. עָנָנִים כְּבֵדִים הֶחְשִׁיכוּ אֶת הַשְׁכוּנָה. פִּתְאוֹם נָשְׁבָה רוּחַ עַזָה, פִּרְאִית. הַאִם הַמַחְסָן שֶׁשִׁימֵשׁ מַחֲסֶה לְתָמִימִי יַחְזִיק מַעֲמָד בָּרוּחַ? הַאִם גַג הַפַּח לֹא יִדְלוֹף בַּגֶשֶׁם? תָמִימִי רָץ מִגַג לְגַג, שָׁמַע אֶת הַשְׁכֵנִים לְמַטָה מִסְתַגְרִים בַּבָּתִים, מְגִיפִים תְרִיסִים.
וְהִנֵה רָאָה מֵרָחוֹק דְמוּת בּוֹדֶדֶת מִתְקָרֶבֶת לְאַט. זֶה לֹא מִירְצָ'ה, בַּשָׁעָה הַזֹאת הוּא יָשֵׁן. הוֹ, זֹאת גְבֶרֶת מַזָל שֶׁאִיחֲרָה לַחְזוֹר מִן הַשׁוּק. הִיא הִתְקַדְמָה בְּקוֹשִׁי נֶגֶד הָרוּחַ הַחֲזָקָה, בְּיָדֶיהָ שְׁנֵי סַלִים. עָלֶיהָ לְהִזְדָרֵז, וְרַגְלֶיהָ כְּבֵדוֹת. תָמִימִי עָמַד בִּקְצֵה הַגַג וְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ, בְּעוֹד שְֹעָרוֹתָיו מִתְנַפְנְפוֹת לְכָל עֵבֶר. לְפֶתַע הָיָה לוֹ בָּרוּר שֶׁגַם גְבֶרֶת מַזָל עוֹמֶדֶת וּמִסְתַכֶּלֶת בּוֹ.
הִיא שָׁמְטָה בְּבֶהָלָה אֶת הַסַלִים וּפָלְטָה צְעָקָה כְּאִילוּ רָאֲתָה שֵׁד.
תָמִימִי הִתְחַבֵּא מִיָד. הַאִם הִיא זִיהֲתָה אוֹתוֹ? הוּא לֹא יָדַע שֶׁעַל רֶקַע הַיוֹם הָאָפוֹר, גוּפוֹ הַלָבָן בָּלַט יוֹתֵר מֵהָרָגִיל.
תָמִימִי תָמַה: "לָמָה הִיא כָּל כָּךְ נִבְהֲלָה מִמֶנִי? רַק שֶׁלֹא קָרָה לָהּ מַשֶׁהוּ בִּגְלָלִי. הַלְוַאי שֶׁהִיא תַחְזוֹר בְּשָׁלוֹם הַבַּיְתָה, הַשְׁכֵנָה הַטוֹבָה שֶׁל מִירְצָ'ה."
הוּא רָץ לְהָצִיץ לְתוֹךְ הַחָצֵר שֶׁלָהּ. חִיכָּה לָהּ עַד שֶׁפָּתְחָה אֶת הַשַׁעַר – פְּרוּעָה וּמִתְנַשֶׁפֶת, אַך שְׁלֵמָה וּבְרִיאָה. הִיא שׁוּב הִסְתַכְּלָה לְמַעְלָה – תָמִימִי מִיָד הִסְתַלֵק. הַאִם שׁוּב הִסְפִּיקָה גְבֶרֶת מַזָל לִרְאוֹתוֹ? אִם הִכִּירָה אוֹתוֹ, הִיא בְּוַדַאי תְסַפֵּר לְמִירְצָ'ה. וְאָז מָה תָמִימִי יַעֲשֶׂה? יִבְרַח לְאֶרֶץ אַחֶרֶת?
גֶשֶׁם עַז נִיתַךְ עַל הַשְׁכוּנָה. פַּסֵי הַגֶשֶׁם הִצְלִיפוּ בַּאֲלַכְסוֹנִים מִשְׁתַנִים, לְפִי כִּיווּן הָרוּחַ הַמְשׁוּגַעַת. תָמִימִי לֹא נִבְהַל וְלֹא הִסְתַתֵר. הוּא עָמַד בְּפֶתַח הַמַחְסָן וְהִסְתַכֵּל הַחוּצָה, כּוּלוֹ הִתְפַּעֲלוּת. בָּרָק כָּחוֹל חָתַךְ אֶת הַשָׁמַיִם. דָבָר מַדְהִים כָּזֶה לֹא רָאָה מִיָמָיו. וְאַחַר כָּךְ הִתְגַלְגֵל הָרַעַם הַנוֹרָא.
כָּל הַשְׁכוּנָה חָרְקָה. תְרִיסִים נִטְרְקוּ, פַּחִים רוֹפְפִים נֶחְבְּטוּ שׁוּב וָשׁוּב. הָאַנְטֵנָה הַגְבוֹהָה רָקְדָה כִּמְטוֹרֶפֶת. הַגֶשֶׁם תוֹפֵף עַל הַדוּדִים כְּמוֹ עַל תוּפִּים. בְּתוֹךְ הַמַרְזְבִים הָעֲשֹוּיִם פַּח גָעֲשׁוּ הַמַיִם בְּשָׁאוֹן. תָמִימִי רִיחֵם עַל מַגֶבֶת לְבָנָה שֶׁנִתְלְשָׁה מֵחֶבֶל הַכְּבִיסָה.
וְאָז קָרַע אֶת הַשָׁמַיִם עוֹד בָּרָק נוֹרָא מִקוֹדְמוֹ. וְאַחֲרָיו עוֹד רַעַם. תמימי מול סערת הגשם. 'מוּזָר,' חָשַׁב תָמִימִי, 'דַוְקָא עַכְשָׁו אֲנִי לֹא מְפַחֵד. אֲבָל כָּל כָּךְ פָּחַדְתִי מִמַקְס הַגָדוֹל וּמֵהַגַנָבִים – שֶׁהֵם כּוּלָם פָּחוֹת מִגַרְגֵר חוֹל לְעוּמַת כָּל הַכּוֹחוֹת הָאַדִירִים וְהַנוֹרָאִיִים הָאֵלֶה! וַאֲנִי גַם בִּכְלָל לֹא מִתְבַּיֵשׁ עַכְשָׁו!'
תָמִימִי נִכְנַס לִבְסוֹף לְמִיטָתוֹ, שֶׁלְמַזָלוֹ לֹא נִרְטְבָה. גֶשֶׁם טִפְטֵף קְצָת דֶרֶךְ גַג הַפַּח, אַךְ רַק בְּפִינָה אַחַת שֶׁל הַמַחְסָן.
בְּאוֹתוֹ עֶרֶב הוּא לֹא הָלַך לְהַשְׁקִיף עַל מִירְצָ'ה. מִמֵילָא דֶלֶת הַחֶדֶר שֶׁלוֹ סְגוּרָה, בִּגְלַל הַקוֹר. וְאֵין מָה לִדְאוֹג לוֹ, 'חַם לוֹ עִם הַתַנוּר שֶׁקִיבֵּל מִגְבֶרֶת מַזָל, בִּמְקוֹם הַתַנוּר שֶׁגָנְבוּ לוֹ בִּגְלָלִי.' אֲבָל בְּעוֹד שָׁעָה שְׁעָתַיִם הוּא יֵצֵא לַעֲבוֹדָה בְּמֶזֶג הָאֲוִיר הָאָיוֹם הַזֶה.
'רַק שֶׁלֹא יֵצֵא לִי בְּלִי מְעִיל. וְשֶׁלֹא יִשְׁכַּח לָקַחַת מִטְרִיָה.'

לְמָחֳרָת מֶזֶג הָאֲוִיר נִרְגַע.
הַמְשׁוֹרֵר נַפְתָלִי נִמְרוֹד שִׁלְשֵׁל בַּחֶבֶל אֶת קַעֲרַת הָאוֹכֶל הָרֵיקָה. תָמִימִי שָׁמַע אֶת הַדְלִי הַיוֹרֵד נֶחְבָּט בְּקִיר הַחָצֵר.
"בּוֹקֶר טוֹב נַפְתָלִי," אָמְרָה גְבֶרֶת מַזָל מִלְמַטָה, "אֲנִי רוֹצָה לִשְׁאוֹל אוֹתְךָ מַשֶׁהוּ."
תָמִימִי הִתְקָרֵב לִשְׁמוֹעַ.
"נַפְתָלִי, הַאִם נִכְנַס לְךָ הַלַיְלָה גֶשֶׁם בַּתִקְרָה?"
"לֹא." עָנָה הַמְשׁוֹרֵר. בְּעֶצֶם, הָיָה צָרִיךְ לְהַגִיד 'כֵּן, גֶשֶׁם חָדַר וְטִפְטֵף עַל שׁוּלְחָנִי וְשַֹמְתִי דְלִי'. אֲבָל הוּא הֶעְדִיף לְהֵירָטֵב קְצָת וְלֹא לְבַזְבֵּז זְמַן עַל תִיקוּן הַתִקְרָה, בִּמְקוֹם לְהִתְרַכֵּז בְּשִׁירָיו.
"אֲנִי רוֹצָה לִשְׁאוֹל אוֹתְךָ עוֹד מַשֶׁהוּ, נַפְתָלִי, הֲלוֹא אַתָה אָדָם חָכָם, מַשְֹכִּיל. תַגִיד לִי, הַאִם יֵשׁ שֵׁדִים בָּעוֹלָם? וְאַל תַחְשׁוֹב שֶׁאֲנִי סְתָם שׁוֹאֶלֶת וּמְבַזְבֶּזֶת לְךָ אֶת הַזְמַן."
"שֵׁדִים שְׁחוֹרִים וְרָעִים יֵשׁ בַּלֵב שֶׁל כָּל אָדָם." אָמַר הַמְשׁוֹרֵר הַזוֹעֵם.
"אֲנִי לֹא מִתְכַּוֶנֶת לְשֵׁד שֶׁבַּלֵב, אֶלָא לְשֵׁד אֲמִיתִי. רָאִיתִי אֶתְמוֹל אֶחָד כָּזֶה עַל הַגַג, עָמַד שָׁם בַּרוּחַ הַחֲזָקָה וְהִסְתַכֵּל בִּי, לָבָן־לָבָן הוּא הָיָה, כְּמוֹ שִֹמְלַת כַּלָה..."
"שֵׁד לָבָן! אָה! אוּלַי רָאִית דַף נְיָר שֶׁלִי שֶׁעָף מֵהַחַלוֹן."
"לֹא, לֹא נַפְתָלִי, זֶה הָיָה יוֹתֵר גָדוֹל מִדַף נְיָר. זֶה הוֹפִיעַ כְּדֵי לְהַגִיד לִי מַשֶׁהוּ, לְבַשֵֹר לִי אֵיזוֹ בְּשֹוֹרָה, טוֹבָה אוֹ רָעָה. אֲנִי מַרְגִישָׁה אֶת זֶה עָמוֹק בִּפְנִים. הֲרֵי אַתָה מְשׁוֹרֵר וְיוֹדֵעַ מָה זֶה כְּשֶׁמַרְגִישִׁים מַשֶׁהוּ חָזָק..."
מָה שֶׁהַמְשׁוֹרֵר הִרְגִישׁ חָזָק זֶה שֶׁהוּא אִיבֵּד אֶת הַסַבְלָנוּת, וְשֶׁיֵש לוֹ צוֹרֶךְ חָזָק לַחְזוֹר אֶל שִׁירָיו. הוּא נִכְנַס לַחַדְרוֹן שֶׁלוֹ וְטָרַק אֶת הַדֶלֶת.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִשְׁמְעָה דְפִיקָה וְשַׁעַר הַבַּרְזֶל נִפְתַח בְּצִלְצוּל. תָמִימִי הֵצִיץ בִּזְהִירוּת לְמַטָה. גְבֶרֶת רוֹזָה נִכְנְסָה לַחָצֵר.
"בָּאת בְּדִיוּק בַּזְמַן, הוֹ רוֹזָה." אָמְרָה גְבֶרֶת מַזָל, "מַשֶׁהוּ מֵעִיק עָלַי. הָרֶגַע שָׁאַלְתִי אֶת הַמְשׁוֹרֵר שֶׁלָנוּ אִם יֵשׁ שֵׁדִים בָּעוֹלָם. כִּי אֶתְמוֹל הוֹפִיעַ עַל הַגַגוֹת מַשֶׁהוּ לָבָן שֶׁרָצָה לְהַגִיד לִי מַשֶׁהוּ, טוֹב אוֹ רַע. פַּעֲמַיִם זֶה צָץ לְמַעְלָה, מוּל הָעֵינַיִם שֶׁלִי, כְּמוֹ שֵׁד לָבָן, וּבָרַח..."
גְבֶרֶת רוֹזָה צָחֲקָה. "אוּלַי זֶה שֵׁד הַזְמַן, הַזְמַן..." וְהִיא הִצְבִּיעָה עַל שֵׂיעָר הַשֵֹיבָה הַלָבָן שֶׁלָהּ, "תִרְאִי מָה שֵׁד הַזְמַן עוֹשֶֹה לָנוּ, מַזָל, זְקֵנָה עָשָׂה אוֹתִי. בְּעֶצֶם, בִּשְׁבִיל זֶה בָּאתִי!"
"כְּלוֹמַר?"
"מַזָל, הֲרֵי הַבֵּן שֶׁלִי מְנַחֵם מַגִיעַ מֵאָמֵרִיקָה בַּשָׁבוּעַ הַבָּא, יְסַדֵר פֹּה כַּמָה סִידוּרִים וְיִקַח אוֹתִי לְבַקֵר אֶצְלוֹ בִּנְיוּ-יוֹרְק. וַהֲרֵי בְּאָמֵרִיקָה כָּל הַזְקֵנוֹת צְרִיכוֹת לְהֵירָאוֹת כְּמוֹ צְעִירוֹת. רוֹאִים אֶת זֶה בַּטֶלֶוִיזְיָה. בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי מוּכְרָחָה לִצְבּוֹעַ אֶת הָרֹאשׁ. זֶהָבָה שֶׁלָךְ נִמְצֵאת הַיוֹם? "
"לֹא, אֲבָל אֶרְשׁוֹם לָךְ תוֹר בַּיוֹמָן שֶׁלָהּ. מָחָר, יוֹם חֲמִישִׁי, בְּעֶשֶֹר וָחֵצִי. הוֹ רוֹזָה, מְנַחֵם שֶׁלָךְ מַגִיעַ! אֵיזוֹ בְּשׂוֹרָה מְשַׂמַחַת." וּלְאַחַר רֶגַע הוֹסִיפָה: "רוֹזָה, בְּעִנְיָן הַשֵׁד הַלָבָן שֶׁרָאִיתִי. תַגִידִי בִּרְצִינוּת מָה דַעְתֵךְ. זֶה לֹא יוֹצֵא לִי מֵהָרֹאשׁ. אֲנִי מַרְגִישָׁה שֶׁהוּא בָּא לְהַגִיד לִי שֶׁמַשֶׁהוּ עוֹמֵד לִקְרוֹת..."
"דַי מַזָל, דַי..." גְבֶרֶת רוֹזָה נָזְפָה בַּחֲבֶרְתָהּ, הַשְׁכֵנָה מִיַלְדוּת. "אַל תְדַבְּרִי שְׁטוּיוֹת. אַתְ תָמִיד מַגְזִימָה. כָּל הַזְמַן דוֹאֶגֶת מָה יִקְרֶה, מָה יִקְרֶה. הַשֵׁד נִמְצָא בְּתוֹכֵךְ, לֹא עַל הַגַגוֹת. לְדַעְתִי, אִם שֵׁדִים בִּכְלָל קַיָמִים בָּעוֹלָם – אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתָם. הַשֵׁד הוּא רוֹאֶה וְלֹא נִרְאֶה, אֵין לוֹ גוּף. וּבְזֶה הַכּוֹח שֶׁלוֹ. לָכֵן שֵׁד יָכוֹל לְהִיכָּנֵס לְתוֹךְ בַּקְבּוּק וְלָצֵאת מִמֶנוּ. וְרַק אִם יִרְצֶה שֶׁיִרְאוּ אוֹתוֹ, הוּא יִתְחַפֵּשׂ לְמַשֶׁהוּ. אָז תַחְשְׁבִי בְּהִיגָיוֹן, מַזָל. אִם הַשֵׁד רָצָה שֶׁתִרְאִי אוֹתוֹ, הוּא לֹא הָיָה בּוֹרֵחַ מִמֵךְ. וְאִם הוּא לֹא רָצָה שֶׁתִרְאִי אוֹתוֹ, לֹא הָיִית רוֹאָה! אֲנִי, מוּמְחִית לְשֵׁדִים נַעֲשֵׂיתִי..."
וּגְבֶרֶת רוֹזָה צָחֲקָה בְּשׁוֹבְבוּת.
תָמִימִי שֶׁהֶאֱזִין לַשִֹיחָה, קָפַץ פִּתְאוֹם אֲחוֹרַנִית וּפָרַץ בְּרִיצָה מְטוֹרֶפֶת מִגַג לְגַג. לֹא רָץ, אֶלָא הִתְעוֹפֵף, כְּאִילוּ הָרַעְיוֹן שֶׁקִיבֵּל מִגְבֶרֶת רוֹזָה הִצְמִיחַ לוֹ כְּנָפַיִם.
'רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה!'

הוּא שָׁכַב עַל יְצוּעוֹ, צַלְעוֹתָיו עָלוּ וְיָרְדוּ בִּנְשִׁימוֹת מְהִירוֹת.
'הֲרֵי זֶה בְּדִיוּק מָה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ – לִהְיוֹת רוֹאֶה וְלֹא נִרְאֶה!'
זֶה כָּל כָּך פָּשׁוּט.
הוּא יִצְבַּע אֶת שְֹעָרוֹת הַפַּרְוָה הַלְבָנָה שֶׁלוֹ, כְּמוֹ שֶׁגְבֶרֶת רוֹזָה צוֹבַעַת אֶת הַשֵׂיעָר הַלָבָן שֶׁלָהּ. תָמִימִי כְּבָר לֹא יִהְיֶה צֶמֶר גֶפֶן לָבָן. יַחְשְׁבוּ שֶׁהוּא מִישֶׁהוּ אַחֵר.
וְאָז יוּכַל לַחְזוֹר אֶל מִירְצָ'ה!
נָכוֹן שֶׁהוּא עֲדַיִן יִישָׁאֵר רַק כֶּלֶב בִּישׁוֹן-פְרִיזֶה מְעוֹרָב. אֲבָל לֹא כָּל בִּישׁוֹן-פְרִיזֶה הוּא בַּיְשָׁן כָּמוֹהוּ. וְאִם תָמִימִי הֶחָדָשׁ יוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ, מִירְצָ'ה יַשְׁאִיר אוֹתוֹ אֶצְלוֹ.
כִּי מִירְצָ'ה עֲדַיִן לֹא הִסְפִּיק לַחְסוֹךְ כֶּסֶף בִּשְׁבִיל לִקְנוֹת כֶּלֶב שְׁמִירָה. אֶלֶף כֶּסֶף אָמַר הַשׁוֹטֵר, וְזֶה כַּנִרְאֶה מִדַי הַרְבֵּה בִּשְׁבִילוֹ. וּבֵינְתַיִם, עַד שֶׁיֶאֱסוֹף אֶת הַסְכוּם, יֵשׁ סִיכּוּי טוֹב שֶׁמִירְצָ'ה יִתֵן שׁוּב הִזְדַמְנוּת לְכֶלֶב שֶׁאֵינוֹ דוּבֶּרְמָן אוֹ אַמְסְטָף. לָמָה שֶׁיְבַזְבֵּז סְתָם עַל קְנִיָה?
בְּתוֹךְ הַפַּרְוָה הַחֲדָשָׁה יִסְתַתֵר תָמִימִי, רוֹאֶה וּבִלְתִי נִרְאֶה! וְסוֹף סוֹף הוּא יַפְסִיק לְהִתְבַּיֵשׁ, כַּמוּבָן. מִפְּנֵי שֶׁאִם יִצְחֲקוּ וְיִלְעֲגוּ, לֹא לְתָמִימִי הַנִסְתָר יִלְעֲגוּ, אֶלָא לֶחָדָשׁ, הַגָלוּי – וְלָמָה שֶׁתָמִימִי יֵעָלֵב וְיִתְבַּיֵשׁ?
וְהוּא גַם לֹא יִפְחַד מִמַקְס הַגָדוֹל אוֹ מִגַנָבִים בַּלַיְלָה. הֲרֵי הוּא כְּבָר לֹא בְּדִיוּק אוֹתוֹ כֶּלֶב – אַחֲרֵי שֶׁעָמַד בְּאוֹמֶץ לֵב מוּל הַסְעָרָה וְהַבְּרָקִים וְהָרְעָמִים.

רַעְיוֹן לְחוּד וּמַעֲשֶׂה לְחוּד. אֵיךְ יִתְחַפֵּשׂ? אֵיךְ יִצְבַּע אֶת גוּפוֹ בְּצֶבַע? הַאִם יָכוֹל תָמִימִי לְהַזְמִין תוֹר אֵצֶל זֶהָבָה, הַסַפָּרִית הַמוּמְחִית לִצְבִיעַת שְֹעָרוֹת? הַאִם אִימָא שֶׁלָהּ, גְבֶרֶת מַזָל, תִרְשׁוֹם אוֹתוֹ בַּיוֹמָן לְיוֹם חֲמִישִׁי בְּשָׁעָה אַחַת עֶשְֹרֵה וָחֵצִי?

~~~~