~~~ פֶּרֶק  ח' ~~~

הַאֲזָנוֹת סֵתֶר



אֶ ת הַחַדְרוֹן שֶׁבּוֹ גָר הַמְשׁוֹרֵר בָּנְתָה זֶהָבָה, הַבַּת שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל. בְּעֶצֶם, הִיא סִרְטְטָה אֶת הַתוֹכְנִית וּשְׁנֵי פּוֹעֲלִים בָּנוּ תַחַת הַשְׁגָחָתָהּ. אַךְ בְּמוֹ יָדֶיהָ צָבְעָה אֶת הַקִירוֹת בִּפְנִים בְּצֶבַע לִימוֹן. וּבַחוּץ צָבְעָה אֶת הַקִירוֹת בְּכָחוֹל שֶׁל שָׁמַיִם וְצִיְרָה אֶת הַיוֹנִים הַלְבָנוֹת. גַם אֶת הַדֶלֶת הַכְּחוּלָה קִישְׁטָה בִּשְׁתֵי יוֹנִים, אַחַת קְטָנָה כְּאִילוּ עָפָה רָחוֹק. הַחַדְרוֹן נִרְאָה כְּמוֹ בַּיִת מֵאַגָדָה אוֹ מִשִׁיר.
זֶהָבָה הִתְכַּוְנָה שֶׁהַחַדְרוֹן יְשַׁמֵשׁ לָהּ מִסְפָּרָה קְטַנָה בִּמְקוֹם הַחֶדֶר לְמַטָה. אֲבָל בַּסוֹף הִתְבָּרֵר שֶׁגֶרֶם הַמַדְרֵגוֹת צַר וְתָלוּל מִדַי מִכְּדֵי שֶׁהַלָקוֹחוֹת יְטַפְּסוּ בּוֹ לְמַעְלָה. וְכָךְ יָצָא שֶׁגְבֶרֶת מַזָל הִצִיעָה אֶת הַחַדְרוֹן לְהַשְֹכָּרָה. וּמִי שֶׁזָכָה בּוֹ הָיָה הַמְשׁוֹרֵר נַפְתָלִי נִמְרוֹד. החדרון על הגג שבו גר המשורר נפתלי. אַחֲרֵי הַבְּנִיָה נִשְׁאֲרוּ כַּמָה בְּלוֹקִים שֶׁל בִּנְיָן זְרוּקִים עַל הַגַג, וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם מָצָא תָמִימִי מַחֲסֶה וּנְקוּדַת תַצְפִּית טוֹבָה. מִפֹּה הוּא בָּלַשׁ אַחַר הַנַעֲשֶׂה בַּחָצֵר לְמַטָה וְהֶאֱזִין בַּסֵתֶר, אוּלַי יִתְגַלֶה לוֹ הַמֵידָע הַנָחוּץ כְּדֵי לְהִצְטַבֵּעַ וְלַהֲפוֹךְ לְרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה.
בָּעֶרֶב הוּא שָׁמַע צִלְצוּל שֶׁל שַׁעַר הַבַּרְזֶל שֶׁנִפְתַח. תָמִימִי, זְנָבוֹ הִשְׁתוֹלֵל. מִירְצָ'ה עָמַד שָׁם. מִירְצָ'ה.
הוּא עָמַד בַּפֶּתַח וְלֹא נִכְנַס. כְּבָר הָיָה חוֹשֶׁךְ וְהָאוֹר הַצָהוֹב שֶׁל פָּנָס הָרְחוֹב הֵאִיר מֵאֲחוֹרָיו כְּמוֹ הִילָה שֶׁל זָהָב.
"גְבֶרֶת מַזָל, אֲנִי לֹא לְהִיכָּנֵס, בִּגְלַל מַגָפַיִם עֲבוֹדָה שֶׁלִי לְלַכְלֵךְ לָךְ חָצֵר."
הִיא שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אֵיךְ הוּא מִסְתַדֵר עִם הַקוֹר שֶׁל הַחוֹרֶף.
"בִּשְׁבִיל זֶה בָּאתִי, גְבֶרֶת מַזָל. אֲנִי לְהַחְזִיר תַנוּר נֶפְט שֶׁלָךְ עוֹד שָׁבוּעַ, בְּסֵדֶר? מָצָאתִי חֲנוּת מְחִיר טוֹב, אֲנִי לִקְנוֹת מָתַי לְקַבֵּל מַשְֹכּוֹרֶת."
"בְּשׁוּם אוֹפֶן, אָדוֹן מִירְצָ'ה פָּאפּוֹ! הַתַנוּר הוּא שֶׁלְךָ. בְּעַצְמְךָ רָאִיתָ כַּמָה יֵשׁ לִי בַּמַחְסָן. כַּמָה תַנוּרִים צָרִיךְ בֶּן אָדָם?"
"תוֹדָה גָדוֹל!" קָרָא מִירְצָ'ה נִרְגָשׁ מְאוֹד כְּשֶׁהוּא מֵנִיחַ אֶת כַּף יָדוֹ הָרְחָבָה עַל לוּחַ לִיבּוֹ, "אֲנִי מוּכְרָח אוֹמֵר אֶת גְבֶרֶת מַזָל תוֹדָה גָדוֹל גַם רוֹמָנִית: דוֹמְנוֹ מַזָל! מוּלְטִימֶסְק פוֹרְטֶה מוּלְט!"
"הוֹ אָדוֹן פָּאפּוֹ, רוֹמָנִית שָֹפָה יָפָה! וְאִם אַתָה כְּבָר כָּאן, אוּלַי יֵשׁ לְךָ עוֹד רֶגַע בִּשְׁבִילִי?"
וְהִיא הִתְקָרְבָה אֵלָיו וְשָׁאֲלָה: "מָה אַתָה אוֹמֵר, אָדוֹן פָּאפּוֹ, יֵשׁ שֵׁדִים בָּעוֹלָם? כִּי אֶתְמוֹל רָאִיתִי מַשֶׁהוּ מְשׁוּנֶה עַל הַגַג, לָבָן..." וְהִיא הִסְתַכְּלָה לְמַעְלָה. תָמִימִי הִטְמִין אֶת רֹאשׁוֹ בֵּין הַבְּלוֹקִים.
"הוֹ גְבֶרֶת מַזָל, לֹא יוֹדֵעַ יֵשׁ בָּעוֹלָם שֵׁדִים," אָמַר מִירְצָ'ה בְּעֶצֶב, "כֵּן יוֹדֵעַ בְּרוֹמַנְיָה יֵשׁ אֶחָד שֵׁד רַע גָדוֹל! שֵׁד זֶה הוּא לְהַכְנִיס אֲנָשִׁים טוֹבִים טוֹבִים בֵּית סוֹהַר! צָרִיךְ שֵׁד זֶה לְגָרֵשׁ! פֹּה שְׁכוּנָה אֵין שֵׁד, מֵאָה 'חוּז אֵין! אַתְ לִרְאוֹת טָעוּת."
בְּזֹאת נִפְרַד מִירְצָ'ה וְהָלַךְ אֶל מִשְׁמֶרֶת הַלַיְלָה בְּמַחְלֶקֶת הַמַיִם.
חוּץ מֵהַקִרְבָה הַנְעִימָה אֶל מִירְצָ'ה, הַשִׂיחָה הַזֹאת לֹא קִידְמָה אֶת תָמִימִי בְּתוֹכְנִיתוֹ. אֲבָל הַשִׂיחָה הַבָּאָה שֶׁשָׁמַע תָרְמָה לוֹ מֵידָע חָשׁוּב.
זֶה קָרָה לְמָחֳרָת. גְבֶרֶת מַזָל הוּפְתְעָה לִשְׁמוֹעַ אֶת נַפְתָלִי נִמְרוֹד מְזַמְזֵם לְעַצְמוֹ. הַמְשׁוֹרֵר הַזוֹעֵם מְפַזֵם לוֹ! הַמִקְרֶה הַנָדִיר הַזֶה קָרָה בְּשָׁעָה שֶׁמָשַׁךְ בַּחֶבֶל וְהֶעֱלָה אֶת הַדְלִי עִם קַעֲרַת הָאוֹכֶל. הוּא לֹא נִשְׁמַע עַלִיז, אֲבָל בְּהֶחְלֵט בְּמַצַב רוּחַ לֹא רַע. כַּנִרְאֶה שֶׁכָּתַב שִׁיר מוּצְלָח. גְבֶרֶת מַזָל נִיצְלָה אֶת הַהִזְדַמְנוּת.
"נַפְתָלִי, כְּבָר כַּמָה זְמַן שֶׁאֲנִי רוֹצָה לְשֹוֹחֵחַ אִיתְךָ."
"אֲנִי אוֹהֵב בְּקִיצוּר. כְּמוֹ שִׁיר. שׁוּרוֹת קְצָרוֹת. גַם שִׂיחָה, רַק קְצָרָה."
"אָז אֶגַשׁ יָשָׁר לָעִנְיָן. וּסְלִיחָה אִם אֲדַבֵּר כְּאִילוּ הָיִיתִי אִימָא שֶׁלְךָ. מִפְּנֵי שֶׁאִכְפַּת לִי מִמְךָ. מָה יִהְיֶה אִיתְךָ, נַפְתָלִי? אַתָה סָגוּר לְבַדְךָ בֵּין אַרְבַּע קִירוֹת, בְּלִי פַּרְנָסָה, בְּלִי אַהֲבָה. אֵיךְ אֶפְשָׁר כָּכָה לִחְיוֹת, אֵיזֶה עָתִיד יֵשׁ לְךָ? תִרְאֶה אֶת הַדְלִי הַזֶה, מִתְרוֹמֵם כַּאֲשֶׁר אַתָה מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ. גַם אוֹתְךָ צָרִיךְ לִמְשׁוֹךְ לְמַעְלָה, אֶל חַיִים טוֹבִים יוֹתֵר. אֲנִי יְכוֹלָה לִמְשׁוֹךְ אוֹתְךָ לְמַעְלָה, נַפְתָלִי, אִם רַק תַסְכִּים. אַגִיד אֶת זֶה בְּצוּרָה אַחֶרֶת: לָמָה שֶׁלֹא תַכִּיר אֶת הַבַּת שֶׁלִי? הַשֵׁם שֶׁלָהּ זֶהָבָה. רַק תַכִּירוּ, לֹא יַעֲלֶה לְךָ כְּלוּם. כִּי זֶה מָה שֶׁחָסֵר לְךָ, בָּחוּרָה טוֹבָה."
"אֶעֱנֶה לָךְ בְּקִיצוּר, בְּלִי לִשְׁפּוֹך מַבּוּל שֶׁל מִילִים כָּמוֹךְ," נָהַם הַמְשׁוֹרֵר, "לֹא, גְבֶרֶת מַזָל! לֹא – וְדַי! לֹא – וְדַי!"
"לֹא? בָּטוּחַ? נִרְאֶה אוֹתְךָ אוֹמֵר לֹא אַחֲרֵי שֶׁתִרְאֶה אֶת זֶהָבָה שֶׁלִי. שֵׂיעָר שָׁחוֹר שָׁחוֹר, עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת שְׁחוֹרוֹת. גְבוֹהָה כְּמוֹ עֵץ תָמָר. כְּשֶׁהִיא עוֹלָה לַגַג, רַק תָעִיף בָּהּ מַבָּט דֶרֶךְ הַחַלוֹן וְאָז תְדַבֵּר. הָרֹאשׁ שֶׁלְךָ רַק בְּשִׁירִים, מִיָד אוֹמֵר לֹא! אַתָה אוֹמֵר: 'לֹא – וְדַי!' אֲבָל אוּלַי אוּלַי, עָמוֹק עָמוֹק, בִּפְנִים בִּפְנִים, אַתָה לוֹחֵשׁ: 'כֵּן – וַדַאי'!"
הַמְשׁוֹרֵר הִסְתַכֵּל בָּהּ רֶגַע אָרוֹךְ בִּפְלִיאָה.
"גְבֶרֶת מַזָל, אַתְ יוֹדַעַת שֶׁיֵש לָךְ כִּישְׁרוֹן שֶׁל מְשׁוֹרֶרֶת?"
"נַפְתָלִי, לֹא בִּי מְדוּבָּר! בְּזֶהָבָה, זֶהָבָה, זָהָב טָהוֹר. יָדַיִם שֶׁל זָהָב. עִם מִקְצוֹעַ כְּמוֹ שֶׁלָהּ אַתָה תוּכַל לִכְתוֹב שִׁירִים בְּלִי דְאָגוֹת. אַתָה יוֹדֵעַ שֶׁהִיא סַפָּרִית שֵׁדָה, שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בְּכָל הָעִיר? אֲפִילוּ מִי שֶׁנוֹסֵעַ לִנְיוּ-יוֹרְק בָּא לִצְבּוֹעַ אֶצְלָהּ אֶת הַשְֹעָרוֹת. זֶהָבָה הִמְצִיאָה צֶבַע מְיוּחָד, מֵחוֹמָרִים טִבְעִיִים בִּלְבַד. חֵינָה, קָפֶה שָׁחוֹר, דְבַשׁ שָׁחוֹר, סֶלֶק. אֵיךְ מְעַרְבְּבִים, כַּמָה מַרְתִיחִים וּמָה הַכַּמוּיוֹת, הַכּוֹל הַמְצָאָה סוֹדִית שֶׁלָהּ. נַפְתָלִי, גַם לְךָ כְּבָר יֵשׁ כַּמָה שְֹעָרוֹת לְבָנוֹת, אַל תַחְשׁוֹב שֶׁשֵׁד הַזְמַן עוֹמֵד וְלֹא זָז. לָמָה שֶׁלֹא אֶשְׁלַח אֶת זֶהָבָה שֶׁתִצְבַּע לְךָ, בְּחִינָם?"
בִּמְקוֹם תְשׁוּבָה נִשְׁמְעָה טְרִיקַת דֶלֶת עַזָה. לְמַרְבֵּה הַמַזָל, זֶהָבָה בָּנְתָה בְּנִיָה חֲזָקָה, הַחַדְרוֹן הִזְדַעְזֵעַ וְלֹא הִתְמוֹטֵט.
גְבֶרֶת מַזָל עָמְדָה שָׁעָה אֲרוּכָּה וּמִלְמְלָה לְעַצְמָהּ: "כִּישְׁרוֹן שֶׁל מְשׁוֹרֶרֶת? אֲנִי?..."
וּלְמַעְלָה רָעַד תָמִימִי מֵהִתְרַגְשׁוּת. עַכְשָׁו יְדוּעִים לוֹ הַמַרְכִּיבִים שֶׁל הַצֶבַע הַסוֹדִי! עוֹד צַעַד אֶל הַמַטָרָה. רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה – בַּקָרוֹב מְאוֹד. הוּא רָץ אֶל מְלוּנָתוֹ לַחְשׁוֹב בָּעִנְיָן.
אַךְ בִּמְהֵרָה הֵבִין שֶׁהַמֵידָע שֶׁגִילָה לֹא יְקַדֵם אוֹתוֹ בִּכְלוּם. מֵאַיִן יַשִֹיג קָפֶה שָׁחוֹר, דְבַשׁ שָׁחוֹר, סֶלֶק? וְחֵינָה, מָה זֶה בִּכְלָל חֵינָה? אָכֵן, מֵאַיִן יֵדַע כֶּלֶב בִּישֹוֹן-פְרִיזֶה מְעוֹרָב שֶׁחֵינָה זֶה אַבְקַת צֶבַע שֶׁעוֹשִֹים מֵעָלִים שֶׁל שִֹיחַ שֶׁנִקְרָא חֵינָה? וּמֵאַיִן לוֹ לָדַעַת אֶת הוֹרָאוֹת הַהֲכָנָה הַמְדוּיָקוֹת, הַסוֹדִיוֹת? עִם כָּל הַמֵידָע הֶחָדָשׁ – הוּא עֲדַיִן נִשְׁאָר בְּאֶרֶץ הַגַגוֹת. תָמִימִי הִתְאַכְזֵב וְהִתְעַצֵב.
וּכְאִילוּ נֶעֱצְבוּ גַם הַשָׁמַיִם, הֵם הָלְכוּ וְהִתְקַדְרוּ וְהִתְמַלְאוּ עֲנָנִים.
~~~~