מִשְׁפָּחָה עַלִיזָה

בִּגְלַל הַבּוּבָּה שֶׁנִכְנְסָה לְאַבָּא לָרֹאשׁ, אִימָא כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ מַעֲרִיכָה אֶת אַבָּא כְּמוֹ פַּעַם. הָאָחוֹת הַגְדוֹלָה דִינָה דַוְקָא כֵּן מַעֲרִיצָה אֶת אַבָּא וְכוֹעֶסֶת עַל אִימָא שֶׁמְזַלְזֶלֶת בְּאַבָּא. שִׁמְעוֹן, הָאָח הָאֶמְצָעִי, יוֹצֵא נֶגֶד הָאָחוֹת הַגְדוֹלָה וְחוֹשֵׁב שֶׁאִימָא הִיא הַצוֹדֶקֶת. וְאִילוּ מָיָה, הָאָחוֹת הַקְטַנָה, כּוֹעֶסֶת עַל הָאָח הָאֶמְצָעִי מִפְּנֵי שֶׁהוּא נֶגֶד הָאָחוֹת הַגְדוֹלָה.
בְּשָׁעָה שֶׁכּוּלָם מִתְוַכְּחִים מִי צוֹדֵק, אַף אֶחָד לֹא שׁוֹמֵעַ זֶה אֶת זֶה. אִימָא שָׂרָה לֹא שׁוֹמַעַת מָה אוֹמֵר אַבָּא אַבְרָם, הָאָחוֹת הַגְדוֹלָה דִינָה לֹא שׁוֹמַעַת מָה אִימָא אוֹמֶרֶת, הָאָח הָאֶמְצָעִי שִׁמְעוֹן לֹא שׁוֹמֵעַ מָה הָאָחוֹת הַגְדוֹלָה אוֹמֶרֶת. וְהָאָחוֹת הַקְטַנָה מָיָה לֹא שׁוֹמַעַת מָה הָאָח הָאֶמְצָעִי אוֹמֵר. הִיא, מָיָה הַקְטַנָה, מַתְחִילָה לִבְכּוֹת כִּי הִיא רוֹצָה שֶׁאַבָּא יַהֲפוֹךְ אֶת הַבּוּבָּה שֶׁלָהּ לְבוּבָּה שֶׁמִתְנַהֶגֶת כְּמוֹ בֶּן אָדָם.
אוֹמֵר לָהּ אַבָּא:
"אַל תִבְכִּי, מָיָהלֶ'ה, בְּקָרוֹב אֵדַע אֵיךְ לַעֲשׂוֹת בּוּבּוֹת שֶׁיוֹדְעוֹת לָלֶכֶת, לְהַגִיד לַיְלָה טוֹב וְלַעֲצוֹם עֵינַיִם. תִרְאִי שֶׁהַבּוּבָּה שֶׁלָךְ תִהְיֶה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתָקוּם וְתִרְקוֹד וְתָשִׁיר. זֹאת תִהְיֶה הַבּוּבָּה הֲכִי מְיוּחֶדֶת שֶׁעָשׂוּ אֵי פַּעַם בְּכָל הָעוֹלָם."
אֲבָל אִימָא אוֹמֶרֶת לְאַבָּא:
"יִצְמְחוּ לְךָ אֶלֶף שְׂעָרוֹת עַל כַּף הַיָד לִפְנֵי שֶׁתִבְנֶה אֶת הַבּוּבָּה הַדִמְיוֹנִית שֶׁלְךָ. קוֹדֶם יִפְּלוּ הַשָׁמַיִם! רָאִיתָ פַּעַם אֶת הַקוּמְקוּם הַזֶה מְדַבֵּר וְשָׁר? רָאִיתָ פַּעַם אֶת הַמַטְאֲטֵא שֶׁלָנוּ רוֹקֵד וְאֶת הַקִיר מַתְחִיל לָלֶכֶת? כָּכָה הַבּוּבָּה שֶׁלְךָ תָקוּם וּתְדַבֵּר וְתִרְקוֹד. דַי, מָתַי כְּבָר תַפְסִיק לַחְשׁוֹב עַל הַשְׁטוּת הַזֹאת... בּוּ-בָּה! בּוּ-בָּה!"
אוֹמֶרֶת לָהּ הָאָחוֹת הַגְדוֹלָה: "אִימָא, שׁוּב הִתְחַלְתְ לְהַפְצִיץ לָנוּ אֶת הָרֹאשׁ כְּמוֹ תוֹתָח, בּוּם-בָּם! בּוּם-בָּם! דְעִי לָךְ שֶׁאִם אַבָּא חוֹשֵׁב וְחוֹקֵר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, אָז בַּסוֹף הוּא יַצְלִיחַ."
אוֹמֵר לָהּ הָאָח הָאֶמְצָעִי:
"זֶה לֹא יִתָכֵן, אִם אִימָאלֶ'ה אוֹמֶרֶת שֶׁלֹא – אָז לֹא! אַבָּא לֹא יַצְלִיחַ."
וְאוֹמֶרֶת הָאָחוֹת הַקְטַנָה:
"אַבָּא כֵּן יַצְלִיחַ. וְהַבּוּבָּה שֶׁלִי תֵלֵךְ כָּמוֹנִי, תְדַבֵּר כָּמוֹנִי, וְתִתְנַהֵג כָּמוֹנִי!"
אֲבָל הַבּוּבָּה שֶׁלָהּ שׁוֹתֶקֶת וְלֹא זָזָה מִמְקוֹמָהּ וּמָיָה מוֹסִיפָה לִבְכּוֹת.
פּוֹתַחַת אִימָא אֶת פִּיהָ וּמַתְחִילָה לָשִׁיר שִׁיר לְמָיָהלֶ'ה הַקְטַנָה, כְּדֵי שֶׁתַפְסִיק לִבְכּוֹת. כַּאֲשֶׁר אִימָא שָׁרָה נִדְמֶה שֶׁכָּל הַצִיפּוֹרִים שָׁרוֹת. כַּאֲשֶׁר אִימָא שָׁרָה – פִּתְאוֹם נִהְיֶה אוֹר בְּכָל פִּינָה חֲשׁוּכָה בַּבַּית. כַּאֲשֶׁר אִימָא שָׁרָה – מִתְמַלְאִים כָּל הַלְבָבוֹת בְּאַהֲבָה וּבְטוּב.
אִימָא מִסְתַכֶּלֶת אָז בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת עַל אַבָּא. וְהָאָחוֹת הַגְדוֹלָה מִסְתַכֶּלֶת בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת עַל אִימָא. הָאָח הָאֶמְצָעִי מִסְתַכֵּל בְְּּלֵב טוֹב עַל הָאָחוֹת הַגְדוֹלָה, וּמָיָה עַל הָאָח הָאֶמְצָעִי. וְנִדְמֶה שֶׁגַם הַבּוּבָּה מִסְתַכֶּלֶת כָּכָה עַל מָיָה. בְּקִיצוּר, כַּאֲשֶׁר אִימָא שָׁרָה, כָּל הָעוֹלָם נִראֶה טוֹב.
אִימָא מַפְסִיקָה לָשִׁיר וְאַבָּא אוֹמֵר לָהּ:
"אַתְ שָׁרָה כָּל כָּךְ יָפֶה שֶׁזֶה מַמָשׁ נוֹגֵעַ לַלֵב. הָיִית צְרִיכָה לָלֶכֶת לִלְמוֹד לָשִׁיר בְּבֵית סֵפֶר מְיוּחָד לְמוּסִיקָה. זֶה מָה שֶׁהָיִית צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת. זַמֶרֶת גְדוֹלָה הָיָה יוֹצֵא מִמֵךְ וְכָל הָעוֹלָם הָיָה שׁוֹמֵעַ אוֹתָךְ בָּרַדְיוֹ."
אוֹמֶרֶת אִימָא:
"אַבְרָם, הַבּוּבּוֹת מְמַלְאוֹת לְךָ אֶת כָּל הָרֹאשׁ עַד שֶׁאַתָה לֹא מֵבִין בְּאֵיזֶה עוֹלָם אַתָה חַי בֶּאֱמֶת. אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעֲזוֹב אֶת הַבַּיִת וּלְהַשְׁאִיר אֶת הַיְלָדִים עִם בַּעַל חֲלוֹמוֹת שֶׁכָּמוֹךָ. קוֹדֶם תוֹצִיא אֶת הַבּוּבּוֹת מֵהָרֹאשׁ שֶׁלְךָ, וְאָז אֵלֵךְ לִלְמוֹד לָשִׁיר."
אֲבָל אַבָּא כְּבָר חוֹזֵר וְשׁוֹקֵעַ בַּמַחְשָׁבוֹת שֶׁלוֹ וְלֹא עוֹנֶה.
אוֹמֶרֶת אִימָא לָאָחוֹת הַגְדוֹלָה:
"אַתְ מְצַיֶרֶת כָּל כָּךְ יָפֶה. עַל הַצִיוּר שֶׁל הַחוֹרֶף אַתְ כְּבָר עוֹבֶדֶת כַּמָה חוֹדָשִׁים. נוּ, מָתַי כְּבָר תִגְמְרִי אוֹתוֹ?"
"מָתַי? אִימָא, בִּשְׁבִיל לְצַיֵר צָרִיךְ קְצָת שֶׁקֶט. וּבַבַּיִת הַזֶה תָמִיד יֵשׁ רַעַשׁ. אֲנִי תָמִיד שׁוֹמַעַת מִמֵךְ כָּל הַזְמַן בּוּם-בָּם! בּוּם-בָּם! כְּאִילוּ שֶׁיֵשׁ לָךְ תוֹתָח בַּפֶּה."
אָז אוֹמֶרֶת הָאָחוֹת הַגְדוֹלָה לָאָח הָאֶמְצָעִי:
"וְאַתָה, לָמָה הַצִיוּנִים שֶׁלְךָ תָמִיד רַק טוֹבִים? הֲרֵי אַתָה מוּכְשָׁר כָּל כָּךְ וְיָכוֹלְתָ לְקַבֵּל צִיוּנִים מְצוּיָנִים."
"לָמָה? כִּי בַּבַּיִת הַזֶה תָמִיד מִתְוַכְּחִים בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. כָּכָה קָשֶׁה לְהָכִין שִׁיעוּרֵי בַּיִת כְּמוֹ שֶׁצָרִיךְ."
וְאָז אוֹמֵר הָאָח הָאֶמְצָעִי לְמָיָהלֶ'ה, אֲחוֹתוֹ הַקְטַנָה:
"וְאַתְ, לָמָה אַתְ תָמִיד בּוֹכָה? תָמִיד אַתְ בּוֹכָה."
"זֶה מִפְּנֵי, זֶה מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי רוֹצָה שֶׁהַבּוּבָּה שֶׁלִי תֵלֵךְ. שֶׁהִיא תִהְיֶה כָּמוֹנִי!"
וְשׁוּב מַתְחִיל הַכּוֹל מֵהַתְחָלָה. אִימָא כּוֹעֶסֶת עַל אַבָּא בִּגְלַל שֶׁהוּא חוֹשֵׁב כָּל הַזְמַן רַק עַל הַבּוּבּוֹת שֶׁלוֹ. אַבָּא מְאוּכְזָב מֵאִימָא בִּגְלַל שֶׁאֵינָהּ הוֹלֶכֶת לִלְמוֹד לָשִׁיר. אִימָא מְאוּכְזֶבֶת מֵהָאָחוֹת הַגְדוֹלָה בִּגְלַל שֶׁאֵינָהּ גוֹמֶרֶת אֶת הַצִיוּר שֶׁלָהּ. הָאָחוֹת הַגְדוֹלָה מְאוּכְזֶבֶת מֵהַצִיוּנִים שֶׁל הָאָח הָאֶמְצָעִי. לָאָח הָאֶמְצָעִי נִמְאָס מִן הַבֶּכִי שֶׁל מָיָהלֶ'ה. וְמָיָהלֶ'ה עֲצוּבָה מִפְּנֵי שֶׁהַבּוּבָּה שֶׁלָהּ לֹא הוֹלֶכֶת.
אֲבָל הַשְׁכֵנִים – הַשְׁכֵנִים בִּכְלָל לֹא יוֹדְעִים מִכָּל זֶה. כָּל הַשְׁכֵנִים אוֹמְרִים:
"בַּבַּיִת שֶׁל אַבְרָם וְשָׂרָה – אֶצְלָם תָמִיד שָׂמֵחַ! אֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה עַלִיזָה!"
וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁלֹא הַכּוֹל מַגִיעַ לָאוֹזְנַיִם שֶׁל הַשְׁכֵנִים. הֵם רַק שׁוֹמְעִים אֶת הַקוֹל הַנִפְלָא שֶׁל אִימָא כַּאֲשֶׁר הִיא שָׁרָה. וְאָז כָּל הַשְׁכֵנִים עוֹצְרִים אֶת כָּל הָעִיסוּקִים שֶׁלָהֶם – מַפְסִיקִים לְנַקוֹת, לֶאֱכוֹל אוֹ לְדַבֵּר, מַפְסִיקִים הַכּוֹל וְעוֹמְדִים לְיַד הַחַלוֹנוֹת הַפְּתוּחִים כְּדֵי לְהַאֲזִין לַזִמְרָה הַמוּפְלָאָה.
"אֵיזֶה קוֹל מַקְסִים יֵשׁ לְשָׂרָה!"
"אֵיזֶה אָדָם טוֹב הוּא אַבְרָם!"
"אֵיזוֹ יַלְדָה יָפָה הִיא מָיָהלֶ'ה!"

בּוֹקֶר אֶחָד הִתְעוֹרְרוּ כּוּלָם בַּבַּיִת וְרָאוּ שֶׁאַבָּא נִרְאֶה לְגַמְרֵי אַחֶרֶת. בִּכְלָל לֹא אוֹתוֹ אַבָּא שֶׁל אֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, כְּאִילוּ לָבַשׁ פָּנִים אֲחֵרוֹת. הוּא מִתְקָרֵב אֶל אִימָא וְאוֹמֵר:
"שָׂרָה, יֵשׁ לִי מַשֶׁהוּ חָשׁוּב לְהַגִיד לָכֶם. חָשַׁבְתִי וְחָשַׁבְתִי וְאַחֲרֵי שֶׁחָשַׁבְתִי מַסְפִּיק בָּאָה לִי סוֹף סוֹף הַמַחְשָׁבָה שֶׁאֵין עוֹד טַעַם בְּכָל הַמַחְשָׁבוֹת שֶׁלִי. אָז הֶחְלַטְתִי לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלֵךְ וּלְהַפְסִיק לַחְשׁוֹב, וְזֶהוּ. גָמַרְתִי לַחְשׁוֹב עַל הַבּוּבּוֹת."
אָמַר – וְחִיֵךְ.
וְהִנֵה, כּוּלָם קִיבְּלוּ פָּנִים עֲצוּבוֹת וְאִימָא שָׂרָה אָמְרָה:
"אַבְרָם, אַחֲרֵי שֶׁחָשַׁבְתָ וְחָשַׁבְתָ יָמִים רַבִּים, לֹא יִתָכֵן עַכְשָׁו שֶׁהַכּוֹל הָיָה לְחִינָם! אַתָה מוּכְרָח לְהַמְשִׁיךְ! מִי שֶׁחוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב וְחוֹקֵר וְחוֹקֵר הֲרֵי מוּכְרָח בַּסוֹף לְהַצְלִיחַ."
וְגַם הָאָח הָאֶמְצָעִי, זֶה שֶׁחָשַׁב שֶׁאַבָּא צָרִיךְ לְהַפְסִיק, גַם הוּא אָמַר:
"אַבָּא, תַחְשׁוֹב עוֹד קְצָת. חָשַׁבְתָ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, אָז תַחְשׁוֹב עוֹד יוֹם, עוֹד שָׁבוּעַ, עוֹד חוֹדֶשׁ."
וּמָיָה הַקְטַנָה שׁוּב פָּרְצָה בְּבֶכִי:
"תַמְשִׁיךְ, אַבָּא, תַמְשִׁיךְ לַחְשׁוֹב! הַבּוּבָּה שֶׁלִי מוּכְרָחָה לָלֶכֶת, מוּכְרָחָה לָשִׁיר וְלִרְקוֹד, מוּכְרָחָה!"
"אֲבָל אֲנִי כְּבָר לֹא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ לִשְׁבּוֹר אֶת הָרֹאשׁ עַל זֶה," אָמַר אַבָּא, "לַחְשׁוֹב וְלַחְשׁוֹב וְלַחְשׁוֹב – סוֹף סוֹף הֲרֵי מוּכְרָח לִהְיוֹת לָזֶה סוֹף!"
אֲבָל אִימָא וְכָל הַיְלָדִים הִתְעַקְשׁוּ שֶׁהוּא חַיָב לְהַמְשִׁיךְ. אַבָּא מְחַיֵךְ מִין חִיוּךְ שֶׁכָּזֶה וּמוֹבִיל אֶת כּוּלָם אֶל הַשׁוּלְחָן שֶׁלוֹ. הוּא מֵסִיר חֲתִיכַת בַּד מֵעַל בּוּבָּה וְאוֹמֵר:
"כַּאֲשֶׁר שׁוֹבְרִים אֶת הָרֹאשׁ, וְחוֹשְׁבִים וְחוֹשְׁבִים וְחוֹקְרִים וְעוֹבְדִים עַל מַשֶׁהוּ, בַּסוֹף הֲרֵי יוֹצֵא מַשֶׁהוּ. הִנֵה, זֹאת הַבּוּבָּה שֶׁל מָיָה. עַכְשָׁו הִיא יוֹדַעַת לָלֶכֶת וּלְהִתְנַהֵג כְּמוֹ בֶּן אָדָם. תִרְאוּ אֶת הַבּוּבָּה הַיָפָה מִכָּל הַבּוּבּוֹת שֶׁהָיוּ אֵי פַּעַם בְּכָל הָעוֹלָם."
הוּא מַרְאֶה אֶת הַבּוּבָּה פְּתוּחָה – בִּפְנִים רוֹאִים בְּרָגִים, גַלְגַלִים, חוּטֵי מַתֶכֶת וַאֲפִילוּ סוֹלְלָה חַשְׁמַלִית – בַּלַגַן שָׁלֵם וּמְסוּבָּךְ בִּפְנִים.
זֹאת הַבּוּבָּה הַיָפָה בָּעוֹלָם?
אַחַר כָּךְ הוּא סוֹגֵר אֶת הַבּוּבָּה וּמְסוֹבֵב אֵיזֶה כַּפְתוֹר וְהַבּוּבָּה מוֹשִׁיטָה רֶגֶל וְצוֹעֶדֶת צַעַד. הִיא מַתְחִילָה לָלֶכֶת כְּמוֹ בֶּן אָדָם, מְמַצְמֶצֶת בָּעֵינַיִם וְאוֹמֶרֶת לְכוּלָם שָׁלוֹם.
כֵּן, זֹאת הַבּוּבָּה הֲכִי יָפָה!
שִׂמְחָה בַּבַּית. לִכְבוֹד הַמְאוֹרָע אוֹפָה אִימָא עוּגַת יוֹם הוּלֶדֶת, וּמָיָה קוֹשֶׁרֶת לְרֹאשׁ הַבּוּבָּה זֵר יוֹם הוּלֶדֶת קָטָן. אִימָא הִתְחִילָה לָשִׁיר וְכָל הַשְׁכֵנִים שֶׁנֶעֶמְדוּ בַּחַלוֹנוֹת הוּזְמְנוּ לָבוֹא וְלִרְאוֹת.
מָיָה חָשְׁבָה שֶׁהַבּוּבָּה הַחֲדָשָׁה תִתְבַּיֵשׁ מִן הַשְׁכֵנִים שֶׁהִיא לֹא מַכִּירָה. אֲבָל הַבּוּבָּה לֹא הִתְבַּיְשָׁה וְהִמְשִׁיכָה לָלֶכֶת הֵנָה וָהֵנָה, לְמַצְמֵץ בָּעֵינַיִם וּלְהַגִיד לְכוּלָם שָׁלוֹם שָׁלוֹם.
בָּאוּ אֲנָשִׁים מֵהָרְחוֹב כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַבּוּבָּה הַמוּפְלָאָה. הַשׁוֹטֵר עָזַב אֶת מִשְׁמַרְתוֹ בַּכִּיכָּר וּבָא לַעֲשׂוֹת סֵדֶר בַּקָהָל הָרַב. אָז פָּנְתָה הַבּוּבָּה וְיָצְאָה מִן הַבַּיִת הַחוּצָה. הִיא צָעֲדָה מִקְצֵה הָרְחוֹב עַד קָצֵהוּ, הָלוֹךְ וָשׁוֹב. כָּל הָאֲנָשִׁים בָּרְחוֹב עָצְרוּ וּפִינוּ לָהּ דֶרֶךְ. מָיָה רָצָה בְּעִקְבוֹתֶיהָ וּבְקוֹשִׁי הִצְלִיחָה לְהַשִׂיג אוֹתָהּ.

אַבָּא, הָעוֹלָם שֶׁלוֹ הִתְהַפֵּךְ. חֲבֵרִים בָּאוּ לְבָרְכוֹ. הוּא לֹא יָדַע שֶׁיֵשׁ לוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חֲבֵרִים. הֵם הִגִיעוּ מִכָּל רַחֲבֵי הָעִיר הַגְדוֹלָה מִינְסְק. גַם מְנַהֲלִים מֵהָעֲבוֹדָה בָּאוּ. גַם מְנַהֵל בֵּית הַחֲרוֹשֶׁת בָּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. הוּא בִּישֵׂר לְאַבָּא שֶׁמִינָה אוֹתוֹ לְתַפְקִיד מְנַהֵל מַחְלֶקֶת הַהַמְצָאוֹת. צַלָמִים לֹא הִפְסִיקוּ לְצַלֵם אֶת אַבָּא לָעִיתוֹנִים. מִשׁוּם כָּךְ הוּא נֶאֱלַץ לִלְבּוֹשׁ אֶת בִּגְדֵי הַחַג שֶׁלוֹ. כָּתְבוּ עָלָיו בָּעִיתוֹנִים שֶׁהוּא הִמְצִיא בּוּבָּה שֶׁיוֹדַעַת לָלֶכֶת וְלִרְקוֹד, לְדַבֵּר וְלָשִׁיר, לַעֲצוֹם עֵינַיִם, לִבְכּוֹת וְלִצְחוֹק. כָּתְבוּ שֶׁזֹאת הָיְתָה קוֹדֶם בּוּבָּה רְגִילָה, הַבּוּבָּה שֶׁל הַבַּת מָיָה. צִילוּם שֶׁל מָיָה עִם הַבּוּבָּה הַמְדַבֶּרֶת וְרוֹקֶדֶת שֶׁלָהּ הוֹפִיעַ בָּעִיתוֹנִים. אֶלָא שֶׁקָשֶׁה הָיָה לַקוֹרְאִים, וַאֲפִילוּ לַשְׁכֵנִים, לְהַבְחִין בַּצִילוּם מִיהִי מָיָה וּמִי הַבּוּבָּה.
עַכְשָׁו, בֵּינְתַיִם, אַבָּא כְּבָר לֹא מִתְהַלֵךְ שָׁקוּעַ בְּמַחְשָׁבוֹת בְּלִי סוֹף. הוּא אוֹמֵר שֶׁבְּעוֹד חוֹדֶשׁ הוּא יַתְחִיל שׁוּב לַחְשׁוֹב עַל מַשֶׁהוּ אַחֵר. כַּנִרְאֶה עַל מְכוֹנִית שֶׁבָּהּ תוּכַל הַבּוּבָּה לִנְסוֹעַ בְּעַצְמָהּ.
אוֹמֶרֶת אִימָא:
"אַתֶם כְּבָר יוֹדְעִים, כְּשֶׁאַבָּא חוֹשֵׁב מַשֶׁהוּ, הוּא צוֹדֵק. הוּא תָמִיד חָשַׁב שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לָשִׁיר. בַּקָרוֹב אַתְחִיל לִלְמוֹד מוּסִיקָה."
דִינָה, הָאָחוֹת הַגְדוֹלָה אוֹמֶרֶת:
"אִימָא צוֹדֶקֶת. אֲנִי מוּכְרָחָה כְּבָר לִגְמוֹר אֶת צִיוּר הַחוֹרֶף שֶׁלִי."
וּבֶאֱמֶת, הִיא גָמְרָה אֶת הַצִיוּר וְהִצִיגוּ אוֹתוֹ בַּתַעֲרוּכָה בָּעִירִיָה.
"אֲחוֹתִי הַגְדוֹלָה צוֹדֶקֶת," אוֹמֵר שִׁמְעוֹן, הָאָח הָאֶמְצָעִי, "הַיוֹם קִיבַּלְתִי בְּחֶשְׁבּוֹן צִיוּן טוֹב מְאוֹד. צָרִיךְ רַק לַחְשׁוֹב וְשׁוּב לַחְשׁוֹב וּבַסוֹף זֶה מִסְתַדֵר."
וּמָיָה הַקְטַנָה אוֹמֶרֶת:
"יוֹתֵר לֹא אֶבְכֶּה. יֵשׁ לִי בּוּבָּה נֶהְדֶרֶת. אִימָא מְרוּצָה מֵאַבָּא וְאַבָּא מְרוּצֶה מֵאִימָא. דִינָה שׁוֹמַעַת בְּקוֹל אִימָא, שִׁמְעוֹן לֹא כּוֹעֵס עַל דִינָה, וַאֲנִי, מָיָה, לֹא כּוֹעֶסֶת עַל שִׁמְעוֹן. לֹא, אֵין לִי סִיבָּה לִבְכּוֹת."
וְהַבּוּבָּה מַסְכִּימָה עִם מָיָה. כֵּן, עִם מִשְׁפָּחָה כָּזֹאת גַם הִיא מְרוּצָה.