~~~ פרק 1 ~~~

וּבוֹ נַכִּיר אֶת הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי
וְאֶת הַמוֹרָה אוּנָה וִיסוּפַּר עַל הַיוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלָהּ
בְּבֵית־הַסֵפֶר 'רִאשׁוֹנִים'



הַ מְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי הַזָקֵן חִיכָּה לְשׁוּבָהּ שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה מִבֵּית־הַסֵפֶר. הוּא עָמַד וְהִסְתַכֵּל מִבַּעַד לַחַלוֹן אֶל הֶחָצֵר הַקְטַנָה, הָאֲפוֹרָה, הַמְסוּגֶרֶת בְּקִירוֹת גְבוֹהִים. בְּמֶרְכַּז הֶחָצֵר רָאָה אֶת עֵץ הַסֵיסָם הַיָבֵשׁ וְהָאָפוֹר, חֲסַר הַחַיִים.
הֵם הִגִיעוּ לְכָאן רַק לִפְנֵי יָמִים מְעַטִים. חַדְרוֹן אֲחוֹרִי זָעִיר וּמְלוּכְלָךְ, חָצֵר מְלֵאָה בִּגְרוּטָאוֹת וּבְאַשְׁפָּה. בְּעָמָל רַב נִיקוּ וְסִיְדוּ אֶת הַחֶדֶר. הַמוֹרָה אוּנָה פִּינְתָה מֵהֶחָצֵר אֶת הָעֲרֵימָה הַגְבוֹהָה שֶׁהִסְתִירָה אֶת הָאוֹר בַּחַלוֹן. וְאָז, מִתַחַת לְהַרְרֵי הַזֶבֶל, הָלַךְ וְהִתְגַלָה הָעֵץ הַיָבֵשׁ. גִזְעוֹ נָטוּי, עֲנָפָיו הָעֵירוֹמִים שְׁבוּרִים. הַזָקֵן בִּיקֵשׁ מִן הַמוֹרָה אוּנָה שֶׁתִקְפּוֹץ מִדֵי יוֹם מִבַּעַד לַחַלוֹן וְתַשְׁקֶה אֶת הָעֵץ. אוּלַי עוֹד נִיתָן לְהַחֲיוֹתוֹ. המוֹרָה אוּנָה מנקה את החצר עַכְשָׁו כְּבָר הָיָה הַחַדְרוֹן מְטוּאְטָא, רִצְפָּתוֹ הָעֲקוּמָה שְׁטוּפָה וּפִינַת הַמִטְבָּחוֹן נְקִיָה. הַזָקֵן כְּבָר גָמַר לֶאֱכוֹל אֶת אֲרוּחַת הַצָהֳרַיִם שֶׁלוֹ (חַסָה בְּמִילוּי לֶפֶת וּכְרוּב, מַאֲכָל נָפוֹץ בְּאֶרֶץ מִינְדֶזְיָה). הוּא גַם גָמַר לְהַדִיחַ אֶת הַכֵּלִים (בְּסַךְ הַכּוֹל סִיר קָטָן, צַלַחַת וְסֵפֶל, מַזְלֵג וְסַכִּין). הוּא הֶחְלִיט לְהַקְפִּיד שֶׁכָּל יוֹם, כַּאֲשֶׁר תַחְזוֹר הַמוֹרָה אוּנָה מֵהָעֲבוֹדָה כְּבָר יִהְיֶה הַבַּיִת מְסוּדָר. כָּךְ הוּא יוּכַל לַעֲמוֹד לִרְשׁוּתָהּ וְלַעְזוֹר לָהּ כְּכָל שֶׁיִידָרֵשׁ.
זֶה הָיָה הַיוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלָהּ בְּבֵית־הַסֵפֶר. שָׁם לֹא יָדְעוּ שֶׁהִיא מוֹרָבּוֹטָה – מוֹרָה רוֹבּוֹטָה, רוֹבּוֹטִית. יָדְעוּ שֶׁהִיא הַמוֹרָה אוּנָה. כְּכָל שֶׁחָלְפוּ הַשָׁעוֹת נַעֲשָׂה הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי חֲסַר מָנוֹחַ. לֹא עַצְבָּנִי, אֲבָל בְּהֶחְלֵט מָתוּחַ. הַאִם הִיא עָבְרָה אֶת הַיוֹם הָרִאשׁוֹן בְּשָׁלוֹם? הַאִם כָּל הַמַעֲרָכוֹת הָרַבּוֹת וְהַמְסוּבָּכוֹת שֶׁלָהּ פָּעֲלוּ כַּשׁוּרָה? הַמַנְגְנוֹנִים הַמְתוּחְכָּמִים שֶׁלָהּ כְּבָר נוּסוּ בְּמַעְבָּדָה. אֲבָל זוֹ תִהְיֶה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא תִפְעַל בְּבֵית־סֵפֶר אֲמִיתִי וְלֹא בְּנִיסוּי.
כְּבָר לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת מְאוֹד אָמַר מִינְדוּטוּס, הֶחָכָם הַמִינְדֶזִי הַקָדוּם: "הֶחָכָם – דְאָגָה בְּלִיבּוֹ". וְאָכֵן, הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי הִתְהַלֵךְ בַּחֶדֶר הַזָעִיר הָלוֹךְ וָשׁוֹב, הִתְיַשֵׁב עַל הַמִיטָה הַצָרָה, הִתְיַשֵׁב עַל הַשְׁרַפְרַף, קָם, עָמַד בַּחַלוֹן, וְשׁוּב הִתְהַלֵךְ. סוֹף סוֹף שָׁמַע פְּסִיעוֹת בַּחֲדַר הַמַדְרֵגוֹת וּשְׁתֵי דְפִיקוֹת בַּדֶלֶת.
הַמוֹרָה אוּנָה לָבְשָׁה שִׂמְלָה אֲפוֹרָה וּפְשׁוּטָה. הַשֵׂיעָר הַשָׁחוֹר וְהֶחָלָק שֶׁלָהּ הָיָה עָשׂוּי בְּתִסְפּוֹרֶת קְצָרָה וּפְשׁוּטָה. עוֹר פָּנֶיהָ מֶשִׁי זָהוֹב. אֶת לְחַיֶיהָ קִישְׁטוּ נְקוּדַת חֵן אַחַת מִיָמִין וְגוּמַת חֵן אַחַת מִשְׂמֹאל. הִיא נִרְאֲתָה חִינָנִית לְמַרְאֶה. כָּךְ עָשָׂה אוֹתָהּ הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן.
"שָׁלוֹם לְךָ," אָמְרָה וְנִיגְשָׁה מִיָד אֶל הַמָקוֹם שֶׁלָהּ בְּפִינַת הַחֶדֶר. הִיא הֵסִירָה אֶת תִיק הַבַּד הַשָׁחוֹר הַתָלוּי עַל כְּתֵפָהּ וְהִנִיחָה אוֹתוֹ עַל אַרְגַז הָעֵץ הַיָשָׁן. זֶה נַעֲשָׂה בְּמִין תְנוּעָה חַדָה וּמְגוּשֶׁמֶת כְּאַחַת. וְאָז תָקְעָה אֶת רַגְלֶיהָ לְתוֹךְ שְׁתֵי תוֹשְׁבוֹת הַמַטְעֵן הַחַשְׁמַלִי כְּדֵי לְהִיטָעֵן בְּחַשְׁמַל.
הִיא לֹא הָיְתָה זְקוּקָה לְכִיסֵא כְּדֵי לָשֶׁבֶת עָלָיו וְלֹא לְמִיטָה כְּדֵי לִשְׁכַּב עָלֶיהָ. הִיא יָכְלָה לַעֲמוֹד כָּל הַזְמַן עַל הָרַגְלַיִם בְּלִי לְהִתְעַיֵף כְּלָל. עֲמִידָתָהּ בַּפִּינָה לֹא תַָפְסָה מָקוֹם רַב – יִתְרוֹן גָדוֹל בְּחַדְרוֹן כֹּה קָטָן. בִּכְלָל, הִיא נִבְנְתָה לִהְיוֹת יְצוּר רַב יִתְרוֹן וְרַב תוֹעֶלֶת.
הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי בָּחַן אוֹתָהּ בִּקְפִידָה מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. קוֹל זִמְזוּם הַחַשְׁמַל עָלָה מִכַּפּוֹת רַגְלֶיהָ. הַכּוֹל נִרְאָה בָּהּ בְּהֶחְלֵט כַּשׁוּרָה.
"אֵיךְ עָבַר עָלַיִךְ הַיוֹם הָרִאשׁוֹן?"
"שְׁתֵי תַקָלוֹת." הִיא עָנְתָה קְצָרוֹת וְהֶחְסִירָה שְׁתֵי פְּעִימוֹת מִלִיבּוֹ שֶׁל הַמְהַנְדֵס. הוּא צָנַח בִּכְבֵדוּת עַל הַשְׁרַפְרַף שֶׁלְיַד שׁוּלְחַן הָאוֹכֶל הַקָטָן.
"מָה בְּדִיוּק קָרָה?"
"נִכְנַסְתִי לַכִּיתָה. דָבָר רִאשׁוֹן – לְהַכִּיר אֶת הַתַלְמִידִים. כָּל תַלְמִיד הִצִיג אֶת עַצְמוֹ. כָּל שֵׁם נִרְשַׁם בְּזִיכְרוֹנִי. הַכּוֹל כְּאִילוּ פָּעַל בְּסֵדֶר. אֲבָל לֹא."
"כְּלוֹמַר?" הַזָקֵן נִבְהַל וְהֶחְזִיק חָזָק בִּשְׂפַת הַשׁוּלְחָן.
וְהַמוֹרָה אוּנָה סִיפְּרָה עַל הַתַקָלָה הַמַפְתִיעָה הָרִאשׁוֹנָה: הִיא שָׁכְחָה כַּמָה שֵׁמוֹת שֶׁל תַלְמִידִים. וּכְשֶׁנִיסְתָה לְהִיזָכֵר, גִמְגְמָה וְהִתְבַּלְבְּלָה. לַתַלְמִיד יָרוֹן לָבִיא, לְמָשָׁל, קָרְאָה מַתָן קֵינָן. יָפִית פְּרִינְץ הִתְחַלְפָה לָהּ בְּדַלְיָה בְּלוּם. וּמִיקִי בִּנְיָמִינִי הָפַךְ אֶצְלָהּ לְקוֹבִּי בִּנְיָמִינִי.
"אֵיךְ זֶה יִתָכֵן?" הִיא שָׁאֲלָה אֶת הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן, "הֲלוֹא יֵשׁ בִּי זִיכָּרוֹן טא"מ." כְּלוֹמַר, טוּרְבּוֹ-אַדִיר־מָהִיר.
לָכֵן כָּל מָה שֶׁנִרְשַׁם בְּזִיכְרוֹנָהּ הָיָה צָרִיךְ לְהִישָׁלֵף מִיָד וּבִמְדוּיָק. וְאוֹמְנָם כֵּן, מַעֲרֶכֶת הַזִיכָּרוֹן הַמְשׁוּכְלֶלֶת שֶׁלָהּ פָּעֲלָה בַּכִּיתָה לְלֹא דוֹפִי – חוּץ מִן הַשִׁיבּוּשׁ הַמוּזָר בַּשֵׁמוֹת.
"מוּזָר, מוּזָר..." מִצְחוֹ שֶׁל הַמְהַנְדֵס הִתְכַּוֵץ בִּדְאָגָה.
וְאָז סִיפְּרָה הַמוֹרָה אוּנָה, שֶׁכְּכָל שֶׁחָלְפוּ הַשָׁעוֹת, הִסְתַדֵר הָעִנְיָן בְּהַדְרָגָה. הַבִּלְבּוּל הָלַךְ וּפָחַת וּבְסוֹף הַיוֹם כְּבָר זָכְרָה אֶת כָּל הַשֵׁמוֹת בְּלִי שׁוּם טָעוּת.
הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן חִיֵךְ. בְּצִידֵי עֵינָיו נִמְתְחוּ קְמָטִים דְקִיקִים, כְּאִילוּ מִישֶׁהוּ צִיֵר שָׁם קַרְנֵי אוֹר.
"כְּלוּם לֹא הִשְׁתַבֵּשׁ בָּךְ, אוּנָה!" אָמַר בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן וְקָם עַל רַגְלָיו כִּמְעַט בִּקְלִילוּת, "הַכּוֹל פָּעַל אֶצְלֵךְ כַּשׁוּרָה! בְּכַוָנָה נִשְׁכְּחוּ קְצָת הַשֵׁמוֹת, בְּכַוָנָה הִשְׁתַלֵט עָלַיִךְ גִמְגוּם וּבִלְבּוּל. זֶה קָרָה בִּגְלַל מַנְגָנוֹן מְיוּחָד וְחִיוּנִי הַבָּנוּי בְּתוֹכֵךְ..."
"בָּנוּי?" הִיא הֵעִירָה, "זֶה לֹא אַתָה שֶׁבָּנִיתָ?"
הַזָקֵן הִתְעַלֵם מִן הַהֶעָרָה.
"...אֲנִי מִתְכַּוֵן לְמַנְגָנוֹן 'אַל־חֲשָׁד' הַמוּתְקָן בָּךְ. כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא. תַפְקִידוֹ לְהָגֵן עָלַיִךְ. שֶׁלֹא יַחְשְׁדוּ בָּךְ שֶׁאֵינֵךְ בַּת־אָדָם."
וְאָז הִסְבִּיר לָהּ הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן מָה קָרָה. הֲרֵי מוֹחַ רָגִיל שֶׁל מוֹרָה רְגִילָה לֹא מְסוּגָל לִזְכּוֹר בְּבַת אַחַת אֶת כָּל הַשֵׁמוֹת בַּכִּיתָה. וְלָכֵן הַמַנְגָנוֹן 'אַל־חֲשָׁד' הִתְעָרֵב כְּדֵי שֶׁהִיא תֵירָאֶה – רַק תֵירָאֶה – שׁוֹכַחַת וּמִתְבַּלְבֶּלֶת. מֵעַכְשָׁו עָלֶיהָ לָדַעַת כִּי בְּמַצָבִים מְסוּיָמִים, כְּדֵי לִמְנוֹעַ חֲשָׁד כְּלַפֶּיהָ, יִתְעַרֵב הַמַנְגָנוֹן 'אַל־חֲשָׁד' וְיִפְעַל.
"תוֹדָה לְךָ עַל הַהֶסְבֵּר," אָמְרָה הַמוֹרָה אוּנָה וְהַזָקֵן הַמִינְדֶזִי חִיֵךְ, מְרוּצֶה מִנִימוּסֶיהָ הַנָאִים.
"וּמָה בִּדְבַר הַתַקָלָה הַשְׁנִיָה?" הַמְהַנְדֵס קִיוָה שֶׁגַם הַפַּעַם יִתְבָּרֵר שֶׁהַכּוֹל בְּסֵדֶר. הוּא הִתְיַשֵׁב עַל הַמִיטָה וְהִקְשִׁיב לָהּ בְּקֶשֶׁב רַב.
"נִיגַשְׁתִי לְלַמֵד. חִיפַּשְׂתִי אֶת הַלוּחַ בַּכִּיתָה. אֲבָל לֹא רָאִיתִי. שׁוּם לוּחַ. שָׁאַלְתִי אֵיפֹה הַלוּחַ. אֵיפֹה הַלוּחַ. כּוּלָם צָחֲקוּ מְאוֹד."
"זֶה בֶּאֱמֶת לֹא מוּבָן לִי," תַָמַה הַזָקֵן וּכְתֵפָיו נִשְׁמְטוּ, "קָשֶׁה שֶׁלֹא לִמְצוֹא אֶת הַלוּחַ בְּכִיתָה. בֶּאֱמֶת תַקָלָה לֹא צְפוּיָה. חֲבָל. כַּנִרְאֶה כֶּשֶׁל בְּחַיְשָׁנֵי הָרְאִיָה."
"לֹא וָלֹא." תִיקְנָה אוֹתוֹ הַמוֹרָה אוּנָה, "בֶּאֱמֶת אֵין לוּחַ בַּכִּיתָה."
"כִּיתָה בְּלִי לוּחַ?" הִתְפַּלֵא הַזָקֵן שֶׁלָמַד לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת מְאוֹד בְּבֵית־סֵפֶר יָשָׁן בְּמִינְדֶזְיָה הָרְחוֹקָה.
וְהַמוֹרָה אוּנָה דִיוְחָה לוֹ שֶׁהַתַלְמִידִים צָחֲקוּ לָהּ, לַמוֹרָה הַחֲדָשָׁה, שֶׁלֹא יוֹדַעַת שֶׁבֵּית־הַסֵפֶר 'רִאשׁוֹנִים' אֵינֶנוּ בֵּית־סֵפֶר רָגִיל. שֶׁבְּכַוָנָה אֵין לוּחַ בַּכִּיתוֹת, מִפְּנֵי שֶׁלוֹמְדִים שָׁם רַק בְּאֶמְצָעוּת הַמַחְשֵׁב. לוּחַ, הֵם אָמְרוּ לָהּ, זֶה דָבָר מְיוּשָׁן מְאוֹד. אֲבָל הַמוֹרָה אוּנָה הָיְתָה מוֹרָבּוֹטָה שֶׁבְּנוּיָה לְלַמֵד בְּאֶמְצָעוּת לוּחַ.
"לֹא יָדַעְתִי אֵיךְ לְלַמֵד בַּמַחְשֵׁב. כִּמְעַט עָזַבְתִי אֶת הַכִּיתָה. אָמַרְתִי לַתַלְמִידִים: מִצְטַעֶרֶת. אֵין לוּחַ, אֲנִי הוֹלֶכֶת. הֵם צָחֲקוּ וְהִצִיעוּ: אֲנַחְנוּ נְלַמֵד אוֹתָךְ. וְהֵם לִימְדוּ אוֹתִי."
הִיא כַּמוּבָן לָמְדָה בִּמְהִירוּת אֵיךְ לְהַפְעִיל אֶת הַמַחְשֵׁב שֶׁל הַמוֹרָה וְאֵיךְ לִשְׁלוֹט בְּאֶמְצָעוּתוֹ עַל הַמַחְשְׁבִים שֶׁל הַתַלְמִידִים. הַמַנְגְנוֹנִים הַמְמוּחְשָׁבִים שֶׁבְּתוֹכָהּ תָפְסוּ בְּקַלֵי קַלוּת אֵיךְ לְלַמֵד בְּעֶזְרַת הַמַחְשֵׁב.
"מְצוּיָן. אֲבָל אֵינֶנִי מֵבִין..." שָׁאַל הַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי לְאַחַר זְמַן, "אֵיפֹה הַתַקָלָה, בְּעֶצֶם?"
"הַתַלְמִידִים לִימְדוּ אוֹתִי. בִּמְקוֹם שֶׁאֲנִי אֲלַמֵד אוֹתָם. זֶה הָפוּךְ. זֹאת תַקָלָה."
הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי קָם מִן הַמִיטָה וְנֶעֱמַד בְּגַבּוֹ אֶל הַחַלוֹן. שׁוּב חִיֵךְ וְשׁוּב זָרְחוּ הַקְמָטִים בְּצִידֵי עֵינָיו.
"גַם הַפַּעַם הַכּוֹל תַקִין אֶצְלֵךְ, אוּנָה! בְּסַךְ הַכּוֹל לֹא יָדַעְתְ מָה זֶה כִּיתָה מְמוּחְשֶׁבֶת. אֵיךְ יָכוֹלְתְ לָדַעַת? שׁוּם יְצוּר לֹא יָכוֹל לָדַעַת הַכּוֹל מֵרֹאשׁ. עִם הַזְמַן תְגַלִי עוֹד הַרְבֵּה הַרְבֵּה דְבָרִים חֲדָשִׁים. וּבְדִיוּק לְשֵׁם כָּךְ בָּנוּי בָּךְ מַנְגְנוֹן לִימוּד מְיוּחָד..."
"בָּנוּי?" הִיא שׁוּב הֵעִירָה, "לֹא אַתָה בָּנִיתָ?"
הַפַּעַם לֹא יָכוֹל הָיָה עוֹד הַזָקֵן לְהִתְעַלֵם מִן הַהֶעָרָה.
"מִי בָּנָה... וְלָמָה... יוֹם אֶחָד אוּלַי אֲסַפֵּר לָךְ."
וְהוּא הִסְבִּיר לָהּ עַל מַנְגְנוֹן 'הַשִׁדְרוּג־הַמַתְמִיד' הַמוּתְקָן בְּתוֹכָהּ. בְּעֶזְרָתוֹ הִיא תִלְמַד וְתִשְׁתַפֵּר וְתִשְׁתַכְלֵל כָּל הַזְמַן, עַל סְמַךְ כָּל מֵידָע חָדָשׁ שֶׁיִיקָרֶה לְפָנֶיהָ. כְּמוֹ שֶׁלָמְדָה הַיוֹם מִן הַתַלְמִידִים שֶׁלָהּ.
"כָּל יְצוּר צָרִיךְ לָדַעַת לִלְמוֹד דְבָרִים חֲדָשִׁים, לָדַעַת לְהִשְׁתַפֵּר," אָמַר הַמְהַנְדֵס, "גַם אַתְ לוֹמֶדֶת, בְּאֶמְצָעוּת 'הַשִׁדְרוּג־הַמַתְמִיד'. אוּנָה, עָלֵינוּ לִהְיוֹת מְאוֹד מְרוּצִים שֶׁגַם הַמַנְגָנוֹן הֶחָשׁוּב הַזֶה פּוֹעֵל בָּךְ כַּהֲלָכָה."

וַעֲדַיִן לֹא חָלְפָה הַדְאָגָה מִלִיבּוֹ שֶׁל הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן. קוֹלָהּ שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה נִשְׁמַע בְּאוֹזְנָיו מַתַכְתִי מִדַי. וְהִיא גַם דִיבְּרָה תָמִיד בְּמִשְׁפָּטִים קְצַרְצָרִים, בְּנֵי לֹא יוֹתֵר מֵאַרְבַּע־חָמֵשׁ מִילִים. רַק לְעִיתִים נְדִירוֹת הִצְלִיחָה לְהַרְכִּיב מִשְׁפָּט בֶּן שֵׁשׁ מִילִים. הַאִם אִישׁ מִן הַמוֹרִים לֹא חָשַׁד בִּכְלוּם?
"אֵיךְ קִיבְּלוּ הַמוֹרִים אֶת פְּנֵי הַמוֹרָה הַחֲדָשָׁה?" שָׁאַל אוֹתָהּ, "הַאִם מִישֶׁהוּ דִיבֵּר אִיתָךְ?"
"כֵּן. הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט. לֹא הֵסִיר אֶת עֵינָיו מִמֶנִי. מִן הָרֶגַע שֶׁרָאָה אוֹתִי."
"אוֹה..." נִבְהַל הַמְהַנְדֵס, "הַאִם הוּא חָשַׁד בְּמַשֶׁהוּ?"
"לֹא יוֹדַעַת. הוּא הִסְתַכֵּל לִי חָזָק בָּעֵינַיִם. וְגַם בְּגוּמַת הַחֵן. וּבִנְקוּדַת הַחֵן."
"בְּגוּמַת הַחֵן?"
"כֵּן. וְכָל הַזְמַן חִיֵךְ אֵלַי."
"אֲהָה... חִיֵךְ אֵלַיִךְ. אָז גַם הוּא לֹא חָשַׁד," נָשַׁם הַזָקֵן לִרְוָחָה, "הַאִם הוּא אָמַר לָךְ מַשֶׁהוּ?"
"כֵּן. הַרְבֵּה דְבָרִים. הוּא הִצִיעַ לַעְזוֹר לִי. מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מוֹרָה חֲדָשָׁה."
"יָפֶה מְאוֹד מִצִידוֹ."
"בַּהַפְסָקָה הוּא דִיבֵּר אִיתִי. סִיפֵּר הַרְבֵּה עַל 'רִאשׁוֹנִים'. שֶׁזֶהוּ בֵּית־סֵפֶר מְאוֹד מִתְקַדֵם. כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא. בֵּית־סֵפֶר צַמֶרֶת. רִאשׁוֹן בַּכּוֹל. הֶשֵׂגִים גְבוֹהִים. וְתָמִיד שׁוֹאֲפִים שָׁם לְיוֹתֵר."
הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט דִיבֵּר כַּמוּבָן בְּעִיקָר עַל הַסְפּוֹרְט בְּבֵית־הַסֵפֶר. עַל מִגְרְשֵׁי הַכַּדוּרְסַל וְהַכַּדוּרְעָף. גַם מִגְרַשׁ טֶנִיס וּבְרֵיכַת שְׂחִיָה חֲצִי אוֹלִימְפִּית יֵשׁ בְּבֵית־הַסֵפֶר. וְהוּא גִילָה לַמוֹרָה אוּנָה בְּלַחַשׁ שֶׁבְּבֵית הַסֵפֶר הַזֶה לֹא מְשַׂחֲקִים בְּכַדוּרֶגֶל. מִפְּנֵי שֶׁזֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי הַהוֹרִים לְמִשְׂחָק הֲמוֹנִי שֶׁל פִּרְחָחִים. מִשְׂחָק לֹא תַרְבּוּתִי שֶׁמַפְרִיעַ לַלִימוּדִים. 'כְּדַאי שֶׁתֵדְעִי לְאֵיזֶה בֵּית סֵפֶר הִגַעְתְ,' אָמַר לָהּ.
"מוּזָר מְאוֹד," אָמַר הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי, "בְּלִי כַּדוּרֶגֶל? זֶה נִרְאֶה לִי מְאוֹד מְשׁוּנֶה. הָיִיתִי בְּהֶחְלֵט מַעְדִיף בֵּית־סֵפֶר רָגִיל."
אֲבָל הַמוֹרָה אוּנָה לֹא הִצְלִיחָה לִמְצוֹא מִשְׂרָה בְּבֵית־סֵפֶר רָגִיל. מִפְּנֵי שֶׁרַק לִפְנֵי כַּמָה יָמִים הִיא הִתְחִילָה לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה. כָּל הַמִשְׂרוֹת בְּכָל בָּתֵי הַסֵפֶר בָּעִיר כְּבָר הָיוּ תְפוּסוֹת. רַק לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה הִתְפַּנְתָה מִשְׂרָה אַחַת בְּבֵית־הַסֵפֶר 'רִאשׁוֹנִים', מַמָשׁ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן. מוֹרֶה אֶחָד הִתְפַּטֵר שָׁם לְאַחַר שֶׁזָכָה בַּחֲמִישָׁה מִילְיוֹן בְּהַגְרָלַת הַטוֹטוֹ הַגְדוֹלָה.
מֵאָה מוֹרִים וּמוֹרוֹת חָשְׁקוּ בַּמִשְׂרָה הַיוּקְרָתִית. כְּמוֹ הַתַלְמִידִים, גַם כָּל הַמוֹרִים נִדְרְשׁוּ לַעֲבוֹר מִבְחֲנֵי כְּנִיסָה קָשִׁים. כָּךְ הָיָה מוּבְטָח שֶׁבְּשַׁעֲרֵי בֵּית־הַסֵפֶר הַיוּקְרָתִי הַזֶה יִיכָּנְסוּ רַק תַלְמִידִים וּמוֹרִים מוּבְחָרִים. לְמוֹרָה חַסְרַת נִיסָיוֹן כְּמוֹ הַמוֹרָה אוּנָה לֹא הָיָה סִיכּוּי לְהִתְקַבֵּל. אֲבָל הִיא קִיבְּלָה בְּמִבְחַן הַכְּנִיסָה אֶת הַצִיוּן הַגָבוֹהַ בְּכָל תוֹלְדוֹת בֵּית־הַסֵפֶר. לְמַעֲשֶׂה הִיא עָנְתָה עַל כָּל הַשְׁאֵלוֹת בְּלִי שׁוּם טָעוּת. עַל יַדְעָנִית נְדִירָה כָּזֹאת הָיָה לִמְנַהֵל בֵּית־הַסֵפֶר קָשֶׁה לְוַתֵר. וְאָכֵן, בִּגְלַל הַצִיוּן הַמוּפְלָא הוּא הִתְעַלֵם מֵחוֹסֶר הַנִיסָיוֹן שֶׁלָהּ וְהִזְמִין מִיָד אֶת הַמוֹרָה אוּנָה הַטְרִיָה – אַךְ הַמַבְרִיקָה – לְלַמֵד בְּבֵית־סִפְרוֹ.

הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי עָמַד בַּחַלוֹן וְהִרְהֵר. בְּרֹאשׁוֹ חָלְפוּ תְמוּנוֹת מִן הֶעָבָר הָרָחוֹק וְהַקָרוֹב. אִילוּ הָיָה פַּעַם מִישֶׁהוּ מְגַלֶה לוֹ שֶׁיוֹם אֶחָד יַגִיעַ לַמַצָב הַזֶה – הָיָה צוֹחֵק וְלֹא מַאֲמִין. וְהִנֵה הוּא נִמְצָא פֹּה עַכְשָׁו בְּחַדְרוֹן עָלוּב בִּשְׁכוּנָה עֲלוּבָה, מִסְתַתֵר עִם מוֹרָה רוֹבּוֹטִית. לְפָחוֹת הַיוֹם הָרִאשׁוֹן בְּבֵית־הַסֵפֶר עָבַר עָלֶיהָ בְּשָׁלוֹם. סִימָן טוֹב לַיָמִים הַבָּאִים. אֲבָל צָרִיךְ לִפְקוֹחַ עַיִן, צָרִיךְ לְהִיזָהֵר.
"וְאֵיךְ עָבַר עָלֶיךָ הַיוֹם?" שָׁאֲלָה הַמוֹרָה אוּנָה.
הַזָקֵן הִבִּיט בָּהּ, מְרוּצֶה מְאוֹד מִמֶנָה. קוֹדֶם הוּא שָׁאַל אוֹתָהּ אֵיךְ עָבְרָה אֶת הַיוֹם, וְעַכְשָׁו הִיא שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ. הִיא לָמְדָה מִמֶנוּ. הֲרֵי זֶה נִפְלָא! מַנְגְנוֹן 'הַשִׁדְרוּג־הַמַתְמִיד' פּוֹעֵל כַּמְתוּכְנָן.
"אֵיךְ עָבַר עָלַי הַיוֹם?" חָזַר הַזָקֵן עַל הַשְׁאֵלָה, מִסְתַכֵּל בְּפָנִים רְצִינִיוֹת הַחוּצָה אֶל הֶחָצֵר הַשׁוֹמֵמָה, "בְּסֵדֶר. רַק הִרְגַשְׁתִי קְצָת בּוֹדֵד. קְצָת אָפוֹר פֹּה בַּחֶדֶר. וּבַלֵב..."
כֵּן, הוּא חָשׁ בּוֹדֵד וְהַמָקוֹם הָיָה דַל וְקוֹדֵר – אֲבָל לְהִשְׁתַעֲמֵם הוּא לֹא הִשְׁתַעֲמֵם גַם לְרֶגַע. הָיָה לוֹ סֵפֶר יָשָׁן וְעָבֶה בְּשֵׁם 'הַר הַחוֹכְמָה', סִפְרוֹ שֶׁל מִינְדוּטוּס, הֶחָכָם הַמִינְדֶזִי הַקָדוּם. כַּאֲשֶׁר לֹא קָרָא בּוֹ, הָיָה מְחַשֵׁב כָּל מִינֵי חִישׁוּבִים וּמַמְצִיא כָּל מִינֵי נוּסְחָאוֹת וְרוֹשֵׁם בְּמַחְבֶּרֶת. וְכַאֲשֶׁר לֹא קָרָא וְלֹא חִישֵׁב חִישׁוּבִים, הָיָה הוֹגֶה וּמְהַרְהֵר וְכוֹתֵב בְּמַחְבֶּרֶת אַחֶרֶת.
לֹא, מֵעוֹלָם הוּא לֹא הִשְׁתַעֲמֵם בַּחַיִים. וְהוּא לֹא יִשְׁתַעֲמֵם גַם בְּכָל הַשָׁעוֹת הָרַבּוֹת שֶׁבָּהֶן יִישָׁאֵר לְבַדוֹ בְּכָל הַיָמִים הַבָּאִים. הוּא אוּלַי יִסְבּוֹל מִבְּדִידוּת וּמֵעַצְבוּת, אֲבָל לֹא מִשִׁיעֲמוּם.
כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה הַמוֹרָה אוּנָה שֶׁהַחֶדֶר אָפוֹר מִדַי לַזָקֵן, הִיא נִזְכְּרָה בְּבַקָשָׁתוֹ לְהַשְׁקוֹת בְּכָל יוֹם אֶת הָעֵץ הַיָבֵשׁ שֶׁבֶּחָצֵר. מִיָד נִיתְקָה אֶת עַצְמָהּ מִתוֹשְׁבוֹת הַמַטְעֵן הַחַשְׁמַלִי שֶׁבָּהֶן הָיוּ נְתוּנוֹת רַגְלֶיהָ. הִיא מִיהֲרָה וְקָפְצָה בִּזְרִיזוּת מִבַּעַד לַחַלוֹן הַחוּצָה אֶל הֶחָצֵר. וְאָז נָטְלָה אֶת צִינוֹר הַגוּמִי הַמְחוּבָּר לַבֶּרֶז הֶחָלוּד וְהִשְׁקְתָה אֶת עֵץ הַסֵיסָם הַיָבֵשׁ.
"תוֹדָה לָךְ," מִלְמֵל הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי בְּקוֹל לֹא נִשְׁמָע, כִּי נִרְאָה לוֹ מְשׁוּנֶה לְהוֹדוֹת לִיְצוּר שֶׁאֵינוֹ אֶלָא מְכוֹנָה. אֲבָל כַּעֲבוֹר רֶגַע חָזַר וְאָמַר לָהּ בְּקוֹל רָם וּבָרוּר: "תוֹדָה לָךְ! הַלְוַאי שֶׁהָעֵץ הַזֶה יִחְיֶה. עֵץ יָרוֹק וּמְלַבְלֵב יָאִיר לָנוּ אֶת הַמָקוֹם הָאָפוֹר הַזֶה."

~~~~