וַעֲדַיִן לֹא חָלְפָה הַדְאָגָה מִלִיבּוֹ שֶׁל הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן. קוֹלָהּ שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה נִשְׁמַע בְּאוֹזְנָיו מַתַכְתִי מִדַי. וְהִיא גַם דִיבְּרָה תָמִיד בְּמִשְׁפָּטִים קְצַרְצָרִים, בְּנֵי לֹא יוֹתֵר מֵאַרְבַּע־חָמֵשׁ מִילִים. רַק לְעִיתִים נְדִירוֹת הִצְלִיחָה לְהַרְכִּיב מִשְׁפָּט בֶּן שֵׁשׁ מִילִים. הַאִם אִישׁ מִן הַמוֹרִים לֹא חָשַׁד בִּכְלוּם?
הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי עָמַד בַּחַלוֹן וְהִרְהֵר. בְּרֹאשׁוֹ חָלְפוּ תְמוּנוֹת מִן הֶעָבָר הָרָחוֹק וְהַקָרוֹב. אִילוּ הָיָה פַּעַם מִישֶׁהוּ מְגַלֶה לוֹ שֶׁיוֹם אֶחָד יַגִיעַ לַמַצָב הַזֶה – הָיָה צוֹחֵק וְלֹא מַאֲמִין. וְהִנֵה הוּא נִמְצָא פֹּה עַכְשָׁו בְּחַדְרוֹן עָלוּב בִּשְׁכוּנָה עֲלוּבָה, מִסְתַתֵר עִם מוֹרָה רוֹבּוֹטִית. לְפָחוֹת הַיוֹם הָרִאשׁוֹן בְּבֵית־הַסֵפֶר עָבַר עָלֶיהָ בְּשָׁלוֹם. סִימָן טוֹב לַיָמִים הַבָּאִים. אֲבָל צָרִיךְ לִפְקוֹחַ עַיִן, צָרִיךְ לְהִיזָהֵר.
"אֵיךְ קִיבְּלוּ הַמוֹרִים אֶת פְּנֵי הַמוֹרָה הַחֲדָשָׁה?" שָׁאַל אוֹתָהּ, "הַאִם מִישֶׁהוּ דִיבֵּר אִיתָךְ?"
"כֵּן. הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט. לֹא הֵסִיר אֶת עֵינָיו מִמֶנִי. מִן הָרֶגַע שֶׁרָאָה אוֹתִי."
"אוֹה..." נִבְהַל הַמְהַנְדֵס, "הַאִם הוּא חָשַׁד בְּמַשֶׁהוּ?"
"לֹא יוֹדַעַת. הוּא הִסְתַכֵּל לִי חָזָק בָּעֵינַיִם. וְגַם בְּגוּמַת הַחֵן. וּבִנְקוּדַת הַחֵן."
"בְּגוּמַת הַחֵן?"
"כֵּן. וְכָל הַזְמַן חִיֵךְ אֵלַי."
"אֲהָה... חִיֵךְ אֵלַיִךְ. אָז גַם הוּא לֹא חָשַׁד," נָשַׁם הַזָקֵן לִרְוָחָה, "הַאִם הוּא אָמַר לָךְ מַשֶׁהוּ?"
"כֵּן. הַרְבֵּה דְבָרִים. הוּא הִצִיעַ לַעְזוֹר לִי. מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מוֹרָה חֲדָשָׁה."
"יָפֶה מְאוֹד מִצִידוֹ."
"בַּהַפְסָקָה הוּא דִיבֵּר אִיתִי. סִיפֵּר הַרְבֵּה עַל 'רִאשׁוֹנִים'. שֶׁזֶהוּ בֵּית־סֵפֶר מְאוֹד מִתְקַדֵם. כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא. בֵּית־סֵפֶר צַמֶרֶת. רִאשׁוֹן בַּכּוֹל. הֶשֵׂגִים גְבוֹהִים. וְתָמִיד שׁוֹאֲפִים שָׁם לְיוֹתֵר."
הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט דִיבֵּר כַּמוּבָן בְּעִיקָר עַל הַסְפּוֹרְט בְּבֵית־הַסֵפֶר. עַל מִגְרְשֵׁי הַכַּדוּרְסַל וְהַכַּדוּרְעָף. גַם מִגְרַשׁ טֶנִיס וּבְרֵיכַת שְׂחִיָה חֲצִי אוֹלִימְפִּית יֵשׁ בְּבֵית־הַסֵפֶר. וְהוּא גִילָה לַמוֹרָה אוּנָה בְּלַחַשׁ שֶׁבְּבֵית הַסֵפֶר הַזֶה לֹא מְשַׂחֲקִים בְּכַדוּרֶגֶל. מִפְּנֵי שֶׁזֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי הַהוֹרִים לְמִשְׂחָק הֲמוֹנִי שֶׁל פִּרְחָחִים. מִשְׂחָק לֹא תַרְבּוּתִי שֶׁמַפְרִיעַ לַלִימוּדִים. 'כְּדַאי שֶׁתֵדְעִי לְאֵיזֶה בֵּית סֵפֶר הִגַעְתְ,' אָמַר לָהּ.
"מוּזָר מְאוֹד," אָמַר הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי, "בְּלִי כַּדוּרֶגֶל? זֶה נִרְאֶה לִי מְאוֹד מְשׁוּנֶה. הָיִיתִי בְּהֶחְלֵט מַעְדִיף בֵּית־סֵפֶר רָגִיל."
אֲבָל הַמוֹרָה אוּנָה לֹא הִצְלִיחָה לִמְצוֹא מִשְׂרָה בְּבֵית־סֵפֶר רָגִיל. מִפְּנֵי שֶׁרַק לִפְנֵי כַּמָה יָמִים הִיא הִתְחִילָה לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה. כָּל הַמִשְׂרוֹת בְּכָל בָּתֵי הַסֵפֶר בָּעִיר כְּבָר הָיוּ תְפוּסוֹת. רַק לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה הִתְפַּנְתָה מִשְׂרָה אַחַת בְּבֵית־הַסֵפֶר 'רִאשׁוֹנִים', מַמָשׁ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן. מוֹרֶה אֶחָד הִתְפַּטֵר שָׁם לְאַחַר שֶׁזָכָה בַּחֲמִישָׁה מִילְיוֹן בְּהַגְרָלַת הַטוֹטוֹ הַגְדוֹלָה.
מֵאָה מוֹרִים וּמוֹרוֹת חָשְׁקוּ בַּמִשְׂרָה הַיוּקְרָתִית. כְּמוֹ הַתַלְמִידִים, גַם כָּל הַמוֹרִים נִדְרְשׁוּ לַעֲבוֹר מִבְחֲנֵי כְּנִיסָה קָשִׁים. כָּךְ הָיָה מוּבְטָח שֶׁבְּשַׁעֲרֵי בֵּית־הַסֵפֶר הַיוּקְרָתִי הַזֶה יִיכָּנְסוּ רַק תַלְמִידִים וּמוֹרִים מוּבְחָרִים. לְמוֹרָה חַסְרַת נִיסָיוֹן כְּמוֹ הַמוֹרָה אוּנָה לֹא הָיָה סִיכּוּי לְהִתְקַבֵּל. אֲבָל הִיא קִיבְּלָה בְּמִבְחַן הַכְּנִיסָה אֶת הַצִיוּן הַגָבוֹהַ בְּכָל תוֹלְדוֹת בֵּית־הַסֵפֶר. לְמַעֲשֶׂה הִיא עָנְתָה עַל כָּל הַשְׁאֵלוֹת בְּלִי שׁוּם טָעוּת. עַל יַדְעָנִית נְדִירָה כָּזֹאת הָיָה לִמְנַהֵל בֵּית־הַסֵפֶר קָשֶׁה לְוַתֵר. וְאָכֵן, בִּגְלַל הַצִיוּן הַמוּפְלָא הוּא הִתְעַלֵם מֵחוֹסֶר הַנִיסָיוֹן שֶׁלָהּ וְהִזְמִין מִיָד אֶת הַמוֹרָה אוּנָה הַטְרִיָה – אַךְ הַמַבְרִיקָה – לְלַמֵד בְּבֵית־סִפְרוֹ.
"וְאֵיךְ עָבַר עָלֶיךָ הַיוֹם?" שָׁאֲלָה הַמוֹרָה אוּנָה.
הַזָקֵן הִבִּיט בָּהּ, מְרוּצֶה מְאוֹד מִמֶנָה. קוֹדֶם הוּא שָׁאַל אוֹתָהּ אֵיךְ עָבְרָה אֶת הַיוֹם, וְעַכְשָׁו הִיא שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ. הִיא לָמְדָה מִמֶנוּ. הֲרֵי זֶה נִפְלָא! מַנְגְנוֹן 'הַשִׁדְרוּג־הַמַתְמִיד' פּוֹעֵל כַּמְתוּכְנָן.
"אֵיךְ עָבַר עָלַי הַיוֹם?" חָזַר הַזָקֵן עַל הַשְׁאֵלָה, מִסְתַכֵּל בְּפָנִים רְצִינִיוֹת הַחוּצָה אֶל הֶחָצֵר הַשׁוֹמֵמָה, "בְּסֵדֶר. רַק הִרְגַשְׁתִי קְצָת בּוֹדֵד. קְצָת אָפוֹר פֹּה בַּחֶדֶר. וּבַלֵב..."
כֵּן, הוּא חָשׁ בּוֹדֵד וְהַמָקוֹם הָיָה דַל וְקוֹדֵר – אֲבָל לְהִשְׁתַעֲמֵם הוּא לֹא הִשְׁתַעֲמֵם גַם לְרֶגַע. הָיָה לוֹ סֵפֶר יָשָׁן וְעָבֶה בְּשֵׁם 'הַר הַחוֹכְמָה', סִפְרוֹ שֶׁל מִינְדוּטוּס, הֶחָכָם הַמִינְדֶזִי הַקָדוּם. כַּאֲשֶׁר לֹא קָרָא בּוֹ, הָיָה מְחַשֵׁב כָּל מִינֵי חִישׁוּבִים וּמַמְצִיא כָּל מִינֵי נוּסְחָאוֹת וְרוֹשֵׁם בְּמַחְבֶּרֶת. וְכַאֲשֶׁר לֹא קָרָא וְלֹא חִישֵׁב חִישׁוּבִים, הָיָה הוֹגֶה וּמְהַרְהֵר וְכוֹתֵב בְּמַחְבֶּרֶת אַחֶרֶת.
לֹא, מֵעוֹלָם הוּא לֹא הִשְׁתַעֲמֵם בַּחַיִים. וְהוּא לֹא יִשְׁתַעֲמֵם גַם בְּכָל הַשָׁעוֹת הָרַבּוֹת שֶׁבָּהֶן יִישָׁאֵר לְבַדוֹ בְּכָל הַיָמִים הַבָּאִים. הוּא אוּלַי יִסְבּוֹל מִבְּדִידוּת וּמֵעַצְבוּת, אֲבָל לֹא מִשִׁיעֲמוּם.
כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה הַמוֹרָה אוּנָה שֶׁהַחֶדֶר אָפוֹר מִדַי לַזָקֵן, הִיא נִזְכְּרָה בְּבַקָשָׁתוֹ לְהַשְׁקוֹת בְּכָל יוֹם אֶת הָעֵץ הַיָבֵשׁ שֶׁבֶּחָצֵר. מִיָד נִיתְקָה אֶת עַצְמָהּ מִתוֹשְׁבוֹת הַמַטְעֵן הַחַשְׁמַלִי שֶׁבָּהֶן הָיוּ נְתוּנוֹת רַגְלֶיהָ. הִיא מִיהֲרָה וְקָפְצָה בִּזְרִיזוּת מִבַּעַד לַחַלוֹן הַחוּצָה אֶל הֶחָצֵר. וְאָז נָטְלָה אֶת צִינוֹר הַגוּמִי הַמְחוּבָּר לַבֶּרֶז הֶחָלוּד וְהִשְׁקְתָה אֶת עֵץ הַסֵיסָם הַיָבֵשׁ.
"תוֹדָה לָךְ," מִלְמֵל הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי בְּקוֹל לֹא נִשְׁמָע, כִּי נִרְאָה לוֹ מְשׁוּנֶה לְהוֹדוֹת לִיְצוּר שֶׁאֵינוֹ אֶלָא מְכוֹנָה. אֲבָל כַּעֲבוֹר רֶגַע חָזַר וְאָמַר לָהּ בְּקוֹל רָם וּבָרוּר: "תוֹדָה לָךְ! הַלְוַאי שֶׁהָעֵץ הַזֶה יִחְיֶה. עֵץ יָרוֹק וּמְלַבְלֵב יָאִיר לָנוּ אֶת הַמָקוֹם הָאָפוֹר הַזֶה."