~~~ פרק 12 ~~~

כּוֹחוֹ הַמְכַשֵׁף שֶׁל סִיפּוּר מִינְדֶזִי



חָ לְפוּ כִּשְׁעָתַיִם. הַחֲשֵׁכָה טֶרֶם יָרְדָה לְגַמְרֵי. אוֹר קָלוּשׁ נִכְנַס מִן הַחַלוֹן. הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי הִתְעוֹרֵר וְקָם מֵהַמִיטָה. הוּא הֵכִין אֲרוּחָה קַלָה. סָלָט שֶׁל רְצוּעוֹת כְּרוּב, קִרְעֵי חַסָה וְקוּבִּיוֹת לֶפֶת מְאוּדוֹת.
"יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה דְחוּפָה." אָמְרָה הַמוֹרָה אוּנָה בַּעֲדִינוּת, כִּמְעַט בְּלַחַשׁ, "רַק אִם אֵינְךָ עָיֵף מִדַי."
"נַחְתִי. אָכַלְתִי. אֲנִי מַרְגִישׁ יוֹתֵר טוֹב."
הִיא הִזְכִּירָה לוֹ אֶת הַתַקְרִית בַּכִּיתָה עִם הַתַלְמִיד הַבִּרְיוֹן, וְאֵיךְ הִתְגַלְגְלוּ הַדְבָרִים לִידֵי כָּךְ שֶׁהִיא הִבְטִיחָה לְסַפֵּר מָחָר סִיפּוּר.
"הַסִיפּוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִי. אֵינֶנִי יוֹדַעַת מָה לְסַפֵּר."
זִיק שֶׁל שׁוֹבְבוּת נִדְלַק בְּעֵינָיו שֶׁל הַזָקֵן. "דְעִי לָךְ, אוּנָה, בִּשְׁבִיל בִּרְיוֹן צָרִיךְ סִיפּוּר מַתְאִים."
"לְמָה אַתָה מִתְכַּוֵן?"
"אֶצְלֵנוּ בְּמִינְדֶזְיָה, תַלְמִיד שֶׁהִתְנַהֵג בְּאַלִימוּת, לֹא הָיָה מְקַבֵּל עוֹנֶשׁ – אֶלָא מְקַבֵּל כַּרְטִיס כְּנִיסָה לְתֵיאַטְרוֹן בּוּבּוֹת. לְמָשָׁל, לְהַצָגָה 'מְכַשֵׁף הַחֲלוֹמוֹת'. הַצָגָה כָּזֹאת הוֹצִיאָה לְאוֹתוֹ תַלְמִיד אֶת הַחֵשֶׁק לְהַרְבִּיץ."
"אֵיךְ זֶה פָּעַל?" בִּיקְשָׁה הַמוֹרָה אוּנָה לָדַעַת, "מְכַשֵׁף חֲלוֹמוֹת? הַתַלְמִידִים שֶׁלִי לֹא מַאֲמִינִים בִּכְשָׁפִים. זֶה יִפְעַל עַל יָרוֹן לָבִיא?"
"בְּמִינְדֶזְיָה זֶה פָּעַל." הֵשִׁיב הַזָקֵן, "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם זֶה יַצְלִיחַ גַם בָּאָרֶץ הַזֹאת. נִדְמֶה לִי שֶׁהַתַלְמִידִים פֹּה שׁוֹנִים מֵאֲשֶׁר שָׁם. וְאוּלַי לֹא. אוּלַי כָּל הַתַלְמִידִים בָּעוֹלָם דוֹמִים."
"לָמָה שֶׁזֶה יַצְלִיחַ? הֲרֵי לֹא אַצִיג הַצָגָה. רַק אֲסַפֵּר סִיפּוּר."
"סִיפּוּר זֶה כְּמוֹ הַצָגָה, אוּנָה, אִם מְסַפְּרִים אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה. אַגַב," הֵעִיר הַזָקֵן, "נִדְמֶה לִי שֶׁהַסִיפּוּר 'מְכַשֵׁף הַחֲלוֹמוֹת' כְּבָר נִמְצָא בַּזִיכָּרוֹן שֶׁלָךְ. בְּתוֹךְ אוֹסֶף שֶׁנִקְרָא 'סִיפּוּרִים מִינְדֶזִיִים מוֹעִילִים'."
"נָכוֹן." אָמְרָה הַמוֹרָה אוּנָה. "הַלְוַאי שֶׁזֶה יוֹעִיל גַם בַּכִּיתָה שֶׁלִי."

לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֶר, אַף תַלְמִיד לֹא הִדְלִיק אֶת הַמַחְשֵׁב שֶׁלוֹ. הֵם יָדְעוּ שֶׁהַבְטָחָה שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה זוֹ הַבְטָחָה, וְשֶׁהִיא לֹא תִתְנַצֵל וְלֹא תִדְחֶה אֶת הַסִיפּוּר לְפַעַם אַחֶרֶת. וְאָכֵן, גַם הִיא לֹא פָּתְחָה אֶת הַמַחְשֵׁב שֶׁלָהּ, אֶלָא שָׁלְפָה מִזִיכְרוֹנָהּ אֶת הַסִיפּוּר 'מְכַשֵׁף הַחֲלוֹמוֹת'.
"אֶתְמוֹל בִּיקַשְׁתֶם מִמֶנִי סִיפּוּר."
הָיָה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁמַשֶׁהוּ הִשְׁתַנָה בַּקוֹל שֶׁלָהּ. הִיא שָׁתְקָה, וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁפָּצְתָה שׁוּב אֶת פִּיהָ, כְּבָר הִצְלִיחָה לִיצוֹר מִין מֶתַח בַּחֲלַל הַכִּיתָה. כְּמוֹ הַמֶתַח שֶׁלִפְנֵי הֲרָמַת מָסָךְ בַּתֵיאַטְרוֹן. וּכְשֶׁפָּתְחָה בַּסִיפּוּר, כִּבְמַטֵה קֶסֶם, הִיא מִיָד נֶהֶפְכָה לִיצוּר אַחֵר, שׁוֹנֶה בְּתַכְלִית! לֹא עוֹד הַמַרְצָה הַמְשַׁעְמֶמֶת שֶׁל אֶתְמוֹל. לֹא עוֹד הַמוֹרָה שֶׁמְלַמֶדֶת אוֹתָם מָתֵמָטִיקָה וְאַנְגְלִית וְתָנָ"ךְ. הִיא כְּאִילוּ הָפְכָה לִדְמוּת אַחֶרֶת, כָּזֹאת שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹא לְהַקְשִׁיב לָהּ בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת וּבִנְשִׁימָה עֲצוּרָה.
"הָיֹה הָיָה כְּפָר שָׁקֵט וְשָׁלֵו," הִיא לָחֲשָׁה בְּדִמְמַת הַכִּיתָה, "וּבַכְּפָר הַזֶה חָיוּ אֲנָשִׁים שְׁקֵטִים וּשְׁלֵוִים, אֲבָל..." וּפֹה קוֹלָהּ רָעַד וְהִרְעִיד אֶת לֵב שׁוֹמְעֶיהָ...
אֲבָל מִי שֶׁקִלְקֵל אֶת הַשַׁלְוָה הָיָה אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ בּוֹמְבִּילָה. לְאוֹתוֹ בּוֹמְבִּילָה הָיוּ יָדַיִם גְדוֹלוֹת, רַגְלַיִם חֲזָקוֹת וְרֹאשׁ בַּרְזֶל. וְלָכֵן קָרְאוּ לוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגַב – בּוֹמְבִּילָה גוֹרִילָה. הוּא הָיָה כְּמוֹ שׁוֹר זוֹעֵם. וְהוּא אָהַב לְהַרְבִּיץ. בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה הָיָה מִתְפַּעֵל מֵעַצְמוֹ: 'אֵיזֶה אֶגְרוֹף! אֵיזוֹ בְּעִיטָה! אֵיזוֹ נְגִיחָה!'. וְהַמוֹרָה אוּנָה הִדְגִימָה בְּגוּפָהּ אֵיךְ הוּא הָיָה מִשְׁתוֹלֵל וּמַרְבִּיץ – לֹא הִתְבַּיְשָׁה, כְּאִילוּ שֶׁהִיא אָמָנִית לְחִימָה בְּסֶרֶט קוֹנְג-פוּ.* הַתַלְמִידִים הִתְמוֹגְגוּ בַּהֲנָאָה.
אַנְשֵׁי הַכְּפָר הַנִפְחָדִים הִתְחַנְנוּ בִּפְנֵי בּוֹמְבִּילָה שֶׁיַפְסִיק לְפוֹצֵץ אוֹתָם בְּמַכּוֹת. הַהַפְצָרוֹת לֹא הוֹעִילוּ. לְבַסוֹף נִמְאַס לָהֶם. מָה עָשׂוּ? הִזְמִינוּ מֵעִיר רְחוֹקָה מְכַשֵׁף נוֹדָע – 'מְכַשֵׁף הַחֲלוֹמוֹת' – שֶׁיָבוֹא וְיַעֲקוֹר מִן הַבִּרְיוֹן אֶת בִּרְיוֹנוּתוֹ אַחַת וּלְתָמִיד.
"מְכַשֵׁף, אֵיזֶה שְׁטוּיוֹת..." רָטַן יָרוֹן הַבִּרְיוֹן. הַמַבָּט הַשׂוֹרֵף שֶׁנָעֲצָה בּוֹ הַמוֹרָה אוּנָה שִׁיתֵק אוֹתוֹ מִיָד. וְהִיא הִמְשִׁיכָה לְסַפֵּר.
מְכַשֵׁף הַחֲלוֹמוֹת הַמְבוּקָשׁ וְהֶעָסוּק הִגִיעַ רַק כַּעֲבוֹר חֲצִי שָׁנָה. אַנְשֵׁי הַכְּפָר בִּיקְשׁוּ מִמֶנוּ לְכַשֵׁף אֶת בּוֹמְבִּילָה: בְּרֶגַע שֶׁיַרְבִּיץ – הוּא זֶה שֶׁיַרְגִישׁ אֶת הַכְּאֵב, עַל בְּשָׂרוֹ שֶׁלוֹ. הַמַכֶּה יַכְאִיב לְעַצְמוֹ בִּמְקוֹם לַמוּכֶּה. כִּי מָה הַבְּעָיָה עִם יְצוּרִים כְּמוֹ בּוֹמְבִּילָה? לִיבָּם אָטוּם. הֵם לֹא מְסוּגָלִים לְהַרְגִישׁ צַעַר וְחֶמְלָה כַּאֲשֶׁר כּוֹאֵב לְזוּלָתָם.
אֲבָל מְכַשֵׁף הַחֲלוֹמוֹת אָמַר שֶׁהוּא נֶגֶד כָּל אַלִימוּת. בְּשׁוּם פָּנִים לֹא יַסְכִּים לְהַכְאִיב לְשׁוּם אָדָם. אֲפִילוּ לֹא לַבִּרְיוֹן בּוֹמְבִּילָה. אַנְשֵׁי הַכְּפָר כָּעֲסוּ עַל הַמְכַשֵׁף. 'בִּשְׁבִיל מָה הֵבֵאנוּ אוֹתְךָ? אֵיזֶה מִין מְכַשֵׁף אַתָה?' וְהוּא הֵשִׁיב לָהֶם בְּנַחַת: 'הֲבֵאתֶם אוֹתִי מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מְכַשֵׁף הַחֲלוֹמוֹת, לֹא בִּשְׁבִיל לְהַכְאִיב בְּמַכּוֹת. אֲבָל כֵּן אַכְאִיב לוֹ בַּחֲלוֹם הַלַיְלָה.'
"מְגוּחָךְ... כַּמָה מְגוּחָךְ..." מִלְמֵל יָרוֹן הַבִּרְיוֹן, אַךְ נִשְׁאַר מְרוּתָק כִּבְחַבְלֵי קֶסֶם, נִכְנָע לַסִיפּוּר, וְהַסִיפּוּר נִסְפָּג בּוֹ כְּמוֹ מַיִם בִּסְפוֹג.
הַתַלְמִידִים מֵתוּ מִסַקְרָנוּת לִרְאוֹת מָה קָרָה בַּלַיְלָה לְבּוֹמְבִּילָה הַמְכוּשָׁף. לִרְאוֹת, כִּי הַסִיפּוּר הָיָה בְּעֵינֵיהֶם חַי וּמַמָשִׁי כְּאִילוּ שֶׁנִמְצְאוּ בֶּאֱמֶת בְּאוֹתוֹ כְּפָר רָחוֹק. אֵיךְ שֶׁהִיא מַפְלִיאָה לְסַפֵּר, הַמוֹרָה אוּנָה, מַמָשׁ מְכַשֶׁפֶת אֶת שׁוֹמְעֶיהָ! יָפִית פְּרִינְץ, הַשַׂחְקָנִית הַמוֹבִילָה בַּחוּג לְקוֹלְנוֹעַ, תַסְבִּיר אַחַר כָּךְ שֶׁזֶה נִקְרָא כִּישָׁרוֹן מִשְׂחָק מִלֵידָה.
הַמְסַפֶּרֶת הַמוּפְלָאָה הִמְשִׁיכָה לְסַפֵּר.
כַּאֲשֶׁר יָרַד הַלַיְלָה וְבּוֹמְבִּילָה הָלַךְ לִישׁוֹן, נֶעֶמְדוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר מִתַחַת לְחַלוֹן בֵּיתוֹ. תְחִילָה בָּקְעוּ מִשָׁם רַק נְחִירוֹת. בְּדִיוּק בַּחֲצוֹת הַלַיְלָה חָרַק הַבַּיִת וְהִזְדַעְזֵעַ. וְאָז שָׁמְעוּ אֶת בּוֹמְבִּילָה גוֹרִילָה מִשְׁתוֹלֵל בַּמִיטָה. כָּל הַמַכּוֹת שֶׁהֶחְטִיף לַהֲנָאָתוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם חָזְרוּ וְהוֹפִיעוּ עַכְשָׁו בַּחֲלוֹמוֹ. אֲבָל בְּהִיפּוּךְ! מִי שֶׁחָטַף מִמֶנוּ סְטִירָה אֲמִיתִית בַּיוֹם, סָטַר לוֹ עַכְשָׁו בַּחֲלוֹם הַלַיְלָה. מִי שֶׁקִיבֵּל מִמֶנוּ בְּעִיטָה, בָּעַט בּוֹ עַכְשָׁו. וּמִי שֶׁמָשַׁךְ לָהּ בַּשֵׂיעָר – מָשְׁכָה וְתָלְשָׁה לוֹ עַכְשָׁו. וְהוּא זָעַק מִתוֹךְ שֵׁינָה: 'דַי, זֶה כּוֹאֵב! דַי, אֵיזֶה אֶגְרוֹף! אֵיזוֹ בְּעִיטָה! אֵיזוֹ נְגִיחָה!'.
כָּל נִפְגְעֵי בּוֹמְבִּילָה בְּאוֹתוֹ יוֹם הֶחְזִירוּ לוֹ כִּגְמוּלוֹ, לֹא הֶחְסִירוּ כְּלוּם, מִבְּעִיטָה עַד צְבִיטָה. וְאַחֲרֵי שֶׁחָטַף מִכּוּלָם, הוּא נָפַל מְבוֹהָל מִן הַמִיטָה בַּחֲבָטָה – וְהִתְעוֹרֵר.
הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁגוּפוֹ עֲדַיִן כּוֹאֵב וּמְפוּצָץ מִמַכּוֹת וּמָלֵא חַבּוּרוֹת וְסִימָנִים כְּחוּלִים, מַמָשׁ כְּמוֹ בַּחֲלוֹם הַזְוָעָתִי.
לְמָחֳרָת נִיגְשׁוּ כַּמָה מֵאַנְשֵׁי הַכְּפָר וְהִקְנִיטוּ אֶת הַבִּרְיוֹן: 'בּוֹמְבִּילָה גוֹרִילָה! בּוֹמְבִּילָה גוֹרִילָה!' בּוֹמְבִּילָה חָרַק שִׁינָיו. אֲבָל לֹא הֵעִיף סְטִירָה, לֹא בָּעַט, לֹא הֶחְטִיף אֶגְרוֹף.
מְכַשֵׁף הַחֲלוֹמוֹת קִיבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ כְּדֵי לְהוֹשִׁיעַ כְּפָר אַחֵר שֶׁאֵלָיו הוּזְמַן לִפְנֵי זְמַן רַב.
"וּמֵאָז לֹא הוּפְרַע עוֹד הַכְּפָר הַשָׁקֵט," סִיְמָה הַמוֹרָה אוּנָה אֶת הַסִיפּוּר וְנָעֲצָה אֶת עֵינֶיהָ בְּיָרוֹן לָבִיא, "וְכוּלָם יָכְלוּ לִחְיוֹת בְּבִטְחָה וּבְשַׁלְוָה בְּלִי לְפַחֵד מֵאִישׁ."
הַתַלְמִידִים הָיוּ כִּמְהוּפְּנָטִים, לֹא רָצוּ לְהִתְעוֹרֵר, רָצוּ לְהִישָׁאֵר עוֹד בְּתוֹךְ הַקֶסֶם. מִישֶׁהוּ בִּיקֵשׁ מַהַמוֹרָה אוּנָה לַחְזוֹר עַל הַקֶטַע הַמְשַׁעֲשֵׁעַ שֶׁבּוֹ צוֹרֵחַ בּוֹמְבִּילָה גוֹרִילָה הַמוּכֶּה בִּשְׁנָתוֹ וְנוֹפֵל מֵהַמִיטָה. בַּקֶטַע הַזֶה הִיא נִשְׁכְּבָה עַל הַשׁוּלְחָן וְהִצִיגָה אֵיךְ הַבִּרְיוֹן מִתְפַּתֵל מִכְּאֵב. וּבַסוֹף הִפִּילָה אֶת עַצְמָהּ מִן הַשׁוּלְחָן לָרִצְפָּה, וְאָז כְּאִילוּ הִתְעוֹרְרָה מֵחֲלוֹם הַזְוָעָה. זֶה הָיָה כָּל כָּךְ מַצְחִיק!
"דַי. מַסְפִּיק עִם הַסִיפּוּר הַמְטוּפָּשׁ הַזֶה..." נֶאֱנָק יָרוֹן הַבִּרְיוֹן וְקוֹלוֹ חַלָשׁ וְחָנוּק.
אַט אַט הִתְעוֹרְרָה הַכִּיתָה מֵאַשְׁלָיַת הַסִיפּוּר, כְּמוֹ שֶׁמִתְנַעֲרִים מֵחֲלוֹם מוּפְלָא. הַשִׁיעוּר נִגְמַר, כּוּלָם קָמוּ לָצֵאת. רַק יָרוֹן הַבִּרְיוֹן עֲדַיִן נִשְׁאַר דָבוּק לְכִיסְאוֹ.
כָּל הַיוֹם הוּא נִרְאָה קְצָת מוּזָר. בַּשִׁיעוּר הָאַחֲרוֹן הִזְכִּירָה לוֹ הַמוֹרָה אוּנָה לָגֶשֶׁת אֶל הַפְּסִיכוֹלוֹגִית לַשִׂיחָה שֶׁקָבְעָה לוֹ.

לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֶר יָרוֹן לָבִיא לֹא הוֹפִיעַ בַּכִּיתָה.
הַתַלְמִידִים נִיסוּ לְהוֹצִיא מִן הַמוֹרָה אוּנָה סִיפּוּר נוֹסָף.
"פַּעַם אַחֶרֶת." אָמְרָה וְהִתְחִילָה לְלַמֵד אֵיךְ לְחַשֵׁב שֶׁטַח שֶׁל טְרַפֵּז. אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הִקְלִידוּ בִּמְהִירוּת הַבָּזָק עַל הַמִקְלֶדֶת. הִיא תִרְגְלָה עֲשָׂרָה תַלְמִידִים בְּבַת אַחַת. פִּתְאוֹם קִיבְּלָה הוֹדָעָה דְחוּפָה. הַמְנַהֵל דָרַשׁ מִמֶנָה לָבוֹא אֶל חַדְרוֹ.
תֶכֶף וּמִיָד!
הִיא הִטִילָה עַל הַתַלְמִידִים לִפְתוֹר כַּמָה תַרְגִילִים בְּהַנְדָסָה וּמִיהֲרָה לָצֵאת.
מוֹרָה רְגִילָה הָיְתָה נִבְהֶלֶת. לָמָה הַמְנַהֵל מַזְעִיק אוֹתָהּ בְּאֶמְצַע הַשִׁיעוּר? מָה בּוֹעֵר לוֹ? זֶה לֹא מְבַשֵׂר טוֹב. מַנְגְנוֹנֶיהָ סָרְקוּ בְּיוֹמָנָהּ הַפְּנִימִי אֶת כָּל הָאֵרוּעִים וְלֹא נִמְצְאָה שׁוּם שְׁגִיאָה בְּמַעֲשֶׂיהָ. לָכֵן צָעֲדָה הַמוֹרָה אוּנָה אֶל חֲדַר הַמְנַהֵל בְּלֵב שָׁקֵט, אִם אֶפְשָׁר לוֹמַר כָּךְ. המורה אונה חשודה ברשלנות בנוגע לאלימות בכיתתה הַמְנַהֵל יָשַׁב בְּכוּרְסָתוֹ הַגְבוֹהָה בְּפָנִים אֲדוּמוֹת מִכַּעַס. לְפָנָיו יָשְׁבָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית הַדְקִיקָה עַל קְצֵה הַכִּיסֵא, חִיוֶרֶת וּמְבוֹהֶלֶת, עֲטֶרֶת הַשֵׂיעָר שֶׁלָהּ נְפוּלָה וּשְׁמוּטָה. לְיָדָהּ יָשְׁבָה אִימוֹ שֶׁל יָרוֹן הַבִּרְיוֹן, הַגְבֶרֶת לָבִיא. גְדוֹלַת גוּף עִם רַעֲמַת שֵׂיעָר צְהוּבָּה וַאֲרוּכָּה. הִיא הִתְנוֹעֲעָה בְּלִי הֶרֶף בְּכִיסְאָהּ. הַמוֹרָה אוּנָה נוֹתְרָה עוֹמֶדֶת. הַמְנַהֵל לֹא הִצִיעַ לָהּ לָשֶׁבֶת וּמִיָד הִתְחִיל לִנְזוֹף בָּהּ.
"אוּנָה! זֶה זְמַן רַב מִתְרַחֶשֶׁת אַלִימוּת קָשָׁה בְּכִיתָתֵךְ. מַדוּעַ לֹא סִיפַּרְתְ לִי? חָשַׁבְתְ שֶׁתַצְלִיחִי לְהַסְתִיר מִמֶנִי? זֶה בִּלְתִי נִסְלָח."
הַמַנְגָנוֹן 'אַל־חֲשָׁד' הוּפְעַל וְהַמוֹרָה אוּנָה לָבְשָׁה הַבָּעָה שֶׁל מְבוּכָה וּבֶהָלָה בִּגְלַל הַנְזִיפָה הַמַפְתִיעָה.
"אֲדוֹנִי הַמְנַהֵל," הֵשִׁיבָה בְּתִימָהוֹן, "עַל כָּל מִקְרֶה אֲנִי מִיָד מְדַוַחַת לְךָ וְלַפְּסִיכוֹלוֹגִית. אֲנִי תָמִיד נוֹהֶגֶת בְּדִיוּק לְפִי הַתַקָנוֹן."
"תַקָנוֹן! תַקָנוֹן!" כָּעַס הַמְנַהֵל. הוּא נִשְׁעַן לְאָחוֹר, סָבַב לְכָאן וּלְכָאן בַּכּוּרְסָה הַמִסְתוֹבֶבֶת וְהִצְבִּיעַ בְּיָדוֹ הַשְׂעִירָה עַל אִימוֹ שֶׁל יָרוֹן: "סַפְּרִי, גְבֶרֶת לָבִיא! סַפְּרִי שׁוּב אֶת מָה שֶׁסִיפַּרְתָ לָנוּ, עַל הַזְוָעוֹת שֶׁקוֹרוֹת בַּכִּיתָה שֶׁלָהּ."
הָאֵם נֶאֶנְחָה עֲמוּקוֹת וְדִיבְּרָה בְּקוֹל צָרוּד וְרוֹעֵד.
"זֶה נוֹדַע לִי רַק הַלַיְלָה... אֲנִי מְזוּעְזַעַת. מִי יוֹדֵעַ כַּמָה שָׁנִים זֶה נִמְשָׁךְ. אֵיךְ לֹא שַׂמְתִי לֵב עַד עַכְשָׁו? צְמַרְמוֹרֶת תוֹקֶפֶת אוֹתִי, שַׂעֲרוֹת הַיָדַיִם שֶׁלִי סוֹמְרוֹת, הִנֵה תִרְאוּ בְּעַצְמְכֶם. לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הַצְעָקוֹת שֶׁעָלוּ מֵהַחֶדֶר שֶׁל יָרוֹנִי. זַעֲקוֹת אֵימָה. בְּאֶמְצַע הַלַיְלָה. הָיִיתִי בְּטוּחָה שֶׁמִישֶׁהוּ פָּרַץ מֵהַחַלוֹן וּמַרְבִּיץ לוֹ בֶּאֱמֶת, כָּל כָּךְ הוּא צָעַק וְצָרַח.
"רַצְתִי כְּמוֹ מְטוֹרֶפֶת לַחֶדֶר שֶׁלוֹ, וְתוֹדָה לָאֵל – רַק חֲלוֹם. חֲלוֹם בַּלָהוֹת. סִיוּט. מִסְכֵּן יָרוֹנִי שֶׁלִי, לֹא מַפְסִיק לִבְכּוֹת, בּוֹכֶה וְצוֹעֵק: כּוֹאֵב, כּוֹאֵב לִי, תַפְסִיק עִם הָאֶגְרוֹפִים... דַי, מַסְפִּיק לִבְעוֹט בִּי... וְאַתְ, תַפְסִיקִי לִמְשׁוֹךְ לִי בַּשֵׂיעָר... דְבָרִים כָּאֵלֶה הוּא צוֹעֵק. הַגוֹזָל שֶׁלִי חוֹטֵף בְּלִי רַחְמָנוּת. זֶה רַק חֲלוֹם, וּבְכָל זֹאת אֵין אִימָא שֶׁלֹא יִישָׁבֵר לָהּ הַלֵב. לָמָה, לָמָה בְּמַכּוֹת? – כָּכָה הוּא צוֹרֵחַ – לָמָה לְהַכְאִיב לִי? מָה פֵּרוּשׁ לָמָה, יֶלֶד שֶׁלִי מִסְכֵּן, – כָּכָה אֲנִי לוֹחֶשֶׁת לוֹ – זֶה מִפְּנֵי שֶׁאַתָה יֶלֶד עָדִין וְתָמִים, טֶרֶף קַל לַחֲזָקִים וְלָאַכְזָרִים.
"וּפִתְאוֹם, פִּתְאוֹם אֲנִי מְבִינָה שֶׁזֶה לֹא סְתָם חֲלוֹם. חֲלוֹם לֹא חוֹלְמִים סְתָם כָּכָה, וְלֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת פְּסִיכוֹלוֹג גָדוֹל בִּשְׁבִיל זֶה. בָּרוּר שֶׁכָּל מָה שֶׁהוּא חָלַם – קָרָה בַּמְצִיאוּת בְּבֵית־הַסֵפֶר! אֲפִילוּ שָׁמַעְתִי מִי הִרְבִּיץ לוֹ. יָרוֹנִי בַּחֲלוֹמוֹ הִזְכִּיר שֵׁמוֹת שֶׁל תַלְמִידִים מֵהַכִּיתָה. חֲבֵרִים שֶׁלוֹ, אִם אֶפְשָׁר לִקְרוֹא לָהֶם חֲבֵרִים. מַתָן קֵינָן הַקָטָן. מִיקִי וְיִשְׂרָאֵל. דַלְיָה וְאִילָן. סְמָדַר. וְעוֹד הַרְבֵּה שֵׁמוֹת. כָּל הַכִּיתָה מַרְבִּיצָה לוֹ! וְכָל הַבָּנוֹת מוֹשְׁכוֹת לוֹ בַּשֵׂיעָר. כּוּלָם נֶגֶד אֶחָד! לֹא דַי שֶׁמַרְבִּיצִים לוֹ בַּיוֹם, הַזְוָעוֹת חוֹזְרוֹת אֶצְלוֹ גַם בַּלַיְלָה. זֶה נוֹרָא, לִשְׁלוֹחַ פֶּרַח לְבֵית־הַסֵפֶר בְּלִי לָדַעַת שֶׁרוֹמְסִים אוֹתוֹ שָׁם יוֹם יוֹם, בַּגוּף וּבַנֶפֶשׁ. אֲנִי דוֹרֶשֶׁת לְטַפֵּל מִיָד בַּבִּרְיוֹנִים וּלְהַעְנִישׁ אֶת הָאַחְרָאִים."
אִימוֹ שֶׁל יָרוֹן גָמְרָה לְדַבֵּר וְסַנְטֵרָהּ הִמְשִׁיךְ לִרְעוֹד מֵהִתְרַגְשׁוּת וְכַעַס. הִיא נִיגְבָה אֶת עֵינֶיהָ הַדוֹמְעוֹת. הַמְנַהֵל הֵגִיב לִדְבָרֶיהָ בְּפָנִים סְמוּקוֹת וּבְקוֹל זוֹעֵם וּמְאַיֵם.
"זֹאת אָכֵן שַׁעֲרוּרִיָה, גְבֶרֶת לָבִיא. בֵּית־הַסֵפֶר 'רִאשׁוֹנִים' רוֹאֶה בְּחוּמְרָה רַבָּה אֶת הַהִתְעַלְלוּת בִּבְנֵךְ חֲסַר הַיֶשַׁע," הַמְנַהֵל דָפַק בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל הַשׁוּלְחָן, "אִישׁ לֹא רָאָה, אִישׁ לֹא שָׁמַע?!" חָזֵהוּ עָלָה וְיָרַד, עֵינָיו רָשְׁפוּ אֵשׁ לְעֵבֶר הַפְּסִיכוֹלוֹגִית וּבְעִיקָר לְעֵבֶר הַמוֹרָה אוּנָה, "דָבָר כָּזֶה עוֹד לֹא קָרָה בְּבֵית־הַסֵפֶר! הָאַחְרָאִים יָבוֹאוּ עַל עוֹנְשָׁם! בְּלִי רַחֲמִים!"
הַפְּסִיכוֹלוֹגִית הִתְכַּוְצָה בְּכִיסְאָהּ, מְמַדֵי גוּפָהּ הַזְעִירִים הִצְטַמְצְמוּ עוֹד בְּחֵצִי. הִיא הִרְגִישָׁה מְאוּכְזֶבֶת מֵעַצְמָהּ, אֲשֵׁמָה, מוּכָנָה לְכָל עוֹנֶשׁ. אֵיךְ הִיא לֹא שָׂמָה לֵב לְכָל הַסֵבֶל הַמְמוּשָׁךְ שֶׁל יָרוֹן? הִיא קִיְמָה אִיתוֹ לֹא מְעַט שִׂיחוֹת וְלֹא הֵבִינָה שֶׁהַכּוֹל הָפוּךְ. לֹא הוּא שֶׁהִרְבִּיץ לְכוּלָם, אֶלָא כּוּלָם הִרְבִּיצוּ לוֹ. הַמִסְכֵּן הָפַךְ לְשַׂק הַחֲבָטוֹת שֶׁל הַכִּיתָה. רַק אֶתְמוֹל שׂוֹחֲחָה אִיתוֹ. לָמָה הוּא לֹא סִיפֵּר לָהּ כְּלוּם? בָּרוּר לָמָה. מִפְּנֵי שֶׁאִיְמוּ עָלָיו וְהִפְחִידוּ אוֹתוֹ שֶׁלֹא יְגַלֶה. לַמְרוֹת שֶׁהוּא גְדוֹל גוּף, הוּא אֶחָד וְהֵם רַבִּים.
וְעוֹד אָמְרָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית בְּלִיבָּהּ: 'הַמוֹרָה אוּנָה הָאַחְרָאִית וְהַנְבוֹנָה, אֵיךְ הִיא לֹא רָאֲתָה מָה מִתְרַחֵשׁ מִתַחַת לָאַף שֶׁלָהּ? הַאִם טָעִיתִי בָּהּ? הָאוֹמְנָם שָׁגִיתִי כָּל כָּךְ בַּהֲבָנַת נֶפֶשׁ הָאָדָם?'
הַמְנַהֵל וְהָאֵם הִסְתַכְּלוּ בִּשְׁתֵי הַנֶאֱשָׁמוֹת בְּעֵינַיִם חַשְׁדָנִיוֹת, חִיכּוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת הַתֵרוּצִים. הַפְּסִיכוֹלוֹגִית הִשְׁפִּילָה עֵינַיִם וְשָׁתְקָה. הַמוֹרָה אוּנָה הִנִיחָה אֶת יָדֶיהָ עַל מוֹתְנֶיהָ וְאָמְרָה בְּנַחַת:
"גְבֶרֶת לָבִיא, הֵירָגְעִי. אַתְ טוֹעָה. אַף אֶחָד לֹא פָּגַע בִּבְנֵךְ. הִזְכַּרְתְ כַּמָה שֵׁמוֹת. שֶׁל תַלְמִידִים שֶׁהִרְבִּיצוּ. לֹא. הֵם לֹא הִרְבִּיצוּ. לְהֶפֶךְ. יָרוֹן הוּא שֶׁהִרְבִּיץ לָהֶם. קִירְאוּ לָהֶם עַכְשָׁו לְפֹה וְיַגִידוּ."
הַמְנַהֵל וְהַגְבֶרֶת לָבִיא הִקְשִׁיבוּ בְּחוֹסֶר אֵמוּן. הַפְּסִיכוֹלוֹגִית זָקְפָה אֶת רֹאשָׁהּ.
וְהַמוֹרָה אוּנָה הִמְשִׁיכָה.
"נָכוֹן. יָרוֹן חָלַם עַל מִקְרִים שֶׁקָרוּ בֶּאֱמֶת. אֲבָל חָלַם בְּהִיפּוּךְ. יָרוֹן הִרְבִּיץ בַּיוֹם. וּבַלַיְלָה הִרְבִּיצוּ לוֹ. בַּחֲלוֹם."
"חָלַם בְּהִיפּוּךְ?" תָמְהָה הַגְבֶרֶת אָסְנַת לָבִיא, עֲדַיִן כּוֹעֶסֶת, אַךְ גַם מְבוּלְבֶּלֶת.
"אָז שֶׁאֶגַשׁ וְאֶקְרָא עַכְשָׁו לְמַתָן, וְיָעִיד בִּפְנֵיכֶם?" הוֹסִיפָה הַמוֹרָה אוּנָה, "שֶׁאָבִיא גַם אֶת דַלְיָה? אֶת מִיקִי וְיִשְׂרָאֵל? אֶת אִילָן, אֶת סְמָדַר?..."
הַפָּנִים הַזוֹעֲפוֹת שֶׁל הַמְנַהֵל הִתְרַכְּכוּ, לָבְשׁוּ הַפְתָעָה. הַאִם הוּא טָעָה וְעָשָׂה מֵעַצְמוֹ צְחוֹק? אִם כֵּן, אֵיזוֹ בּוּשָׁה... הַמוֹרָה הַצְעִירָה הַזֹאת, שֶׁלְפִי גִילוֹ הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת אַבָּא שֶׁלָהּ, הִיא חֲכָמָה מִמֶנוּ.
הַפְּסִיכוֹלוֹגִית שֶׁהִתְכַּוְצָה קוֹדֶם לְחֵצִי, חָזְרָה עַכְשָׁו לַמְמַדִים הַטִבְעִיִים שֶׁלָהּ וְאַף גָדְלָה יוֹתֵר.
"אֲנִי יוֹדַעַת מָה קָרָה לְיָרוֹן!" הִכְרִיזָה כִּמְנַצַחַת, "אֶתְמוֹל קִיַמְתִי אִיתוֹ שִׂיחָה רְצִינִית וַעֲמוּקָה. הִסְבַּרְתִי לוֹ בַּפַּעַם הָאֶלֶף: נַסֵה לְהַרְגִישׁ אֶת הַכְּאֵב שֶׁאַתָה גוֹרֵם לַחֲבֵרֶיךָ. וְסוֹף סוֹף הוּא קָלַט! הַפַּעַם הִצְלַחְתִי."

~~~~