~~~ פרק 16 ~~~

הַטִיוּל הַשְׁנָתִי



עֵ סֶק בִּישׁ, הַטִיוּל הַשְׁנָתִי. טִיוּל בֶּן יוֹמַיִם. אַךְ הַמוֹרָה אוּנָה לֹא יָכְלָה לִפְעוֹל יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בְּלִי לְהִיטָעֵן בְּחַשְׁמַל. אוּלַי הִיא תִסְחַב אִיתָהּ לַטִיוּל אֶת הַמַטְעֵן הַכָּבֵד וְתִיטָעֵן בַּלַיְלָה, בְּהֵחָבֵא? לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן. סוֹדָהּ עָלוּל לְהִתְגַלוֹת.
הַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי הִתְעַטֵשׁ פַּעַם וּפַעֲמַיִם. דַוְקָא עַכְשָׁו הִצְטַנֵן, כְּשֶׁהַקַיִץ בָּא.
"בְּמִינְדֶזְיָה לֹא יָצָאנוּ אַף פַּעַם לְטִיוּל שֶׁל יוֹתֵר מִיוֹם..." הוּא דִיבֵּר בְּגָרוֹן צָרוּד. "עַל זֶה לֹא חָשַׁבְתִי כְּשֶׁבָּנִיתִי אוֹתָךְ. חֲבָל." בָּרוּר שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה לֹא יְכוֹלָה לְהִתְחַמֵק מִתַפְקִידָהּ וּלְהִישָׁאֵר בַּבַּיִת. הוּא חַיָב לִמְצוֹא לָהּ פִּתְרוֹן.
"יֵשׁ רַק אֶפְשָׁרוּת אַחַת," אָמַר לְבַסוֹף, "תַעֲשִׂי אֶת מָה שֶׁכּוּלָם עוֹשִׂים בַּלַיְלָה, אוּנָה. זֹאת אוֹמֶרֶת, גַם אַתְ תֵלְכִי לִישׁוֹן."
"לְמָה כַּוָנָתְךָ? שֶׁאֲכַבֶּה אֶת עַצְמִי? מֵאָז שֶׁהִפְעַלְתָ אוֹתִי לֹא יָשַׁנְתִי מֵעוֹלָם."
"אֵין בְּרֵירָה, אוּנָה. בָּעֶרֶב תִיכָּבִי וּבַבּוֹקֶר תִידָלְקִי. רַק אָסוּר לָךְ לִשְׁכּוֹחַ לְכַוֵן קוֹדֶם אֶת הַשָׁעוֹן הַמְעוֹרֵר הַפְּנִימִי שֶׁיַדְלִיק אוֹתָךְ בַּבּוֹקֶר, לִפְנֵי שֶׁכּוּלָם יִתְעוֹרְרוּ. זֶה יִהְיֶה נוֹרָא אִם יִמְצְאוּ אוֹתָךְ מוּטֶלֶת כְּמוֹ... מוּטָב לֹא לַחְשׁוֹב עַל זֶה."
"וְזֶה יַסְפִּיק, אִם אִישַׁן בַּלַיְלָה?"
"כֵּן. כָּךְ יֵחָסְכוּ לְפָחוֹת שֵׁשׁ שְׁעוֹת הַפְעָלָה. לְמַזָלֵנוּ כְּבָר קַיִץ וְאֶת שְׁאָר הַחַשְׁמַל הֶחָסֵר תִצְבְּרִי מִן הַשֶׁמֶשׁ."
"תוֹדָה, אֶעֱשֶׂה כַּעֲצָתְךָ." אָמְרָה הַמוֹרָה אוּנָה, "עַכְשָׁו אוּכַל לָצֵאת לַטִיוּל הַשְׁנָתִי."
הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי הִשְׁתַעֵל עֲמוּקוֹת. שִׁיעוּלוֹ הֵעִיר אֶת סֵיסָם שֶׁיָשַׁן בִּקְצֵה הַמִיטָה.
"קַר לִי..." הוּא רָעַד בְּמִקְצָת, "הָעֶרֶב אַקְדִים לִישׁוֹן."

בַּטִיוּל הִשְׁתַדְלָה הַמוֹרָה אוּנָה לִקְלוֹט אֶת קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ כְּכָל הָאֶפְשָׁר. בָּאוֹטוֹבּוּס הִצִיעָה כָּל פַּעַם לְהִתְחַלֵף בַּמְקוֹמוֹת כְּדֵי לָשֶׁבֶת בַּצַד שֶׁל הַשֶׁמֶשׁ. וּכְדֵי לַחְשׂוֹף אֶת הַמֵצַח, הִיא סוֹבְבָה לְאָחוֹר אֶת כּוֹבַע הַמִצְחִיָה הַלָבָן שֶׁחָבְשָׁה.
זֶה הָיָה טִיוּל שֶׁכּוּלוֹ טֶבַע. יְעָרוֹת וְשָׂדוֹת, נְחָלִים וּמַעְיָנוֹת. גַם הַמָלוֹן הַמְפוֹאָר שֶׁהִזְמִינוּ לְלִינַת הַלַיְלָה שָׁכַן בְּחֵיק הַטֶבַע, עַל גִבְעָה יְרוּקָה, טוֹבֵל בְּגַן מְטוּפָּח. מִסָבִיב לַמָלוֹן – 'גְרַנְד גְרִין פָּאלָאס' שְׁמוֹ – הִשְׂתָרְעָה חוּרְשַׁת אוֹרָנִים וּבְרוֹשִׁים. בְּטֶרֶם חֲשֵׁיכָה נִרְאָה מִן הַמִרְפָּסוֹת נוֹף הָרִים צִיוּרִי כְּחַלְחַל וְאוֹר שְׁקִיעָה אָדוֹם.
לְאַחַר אֲרוּחַת הָעֶרֶב בִּיקְשׁוּ כַּמָה תַלְמִידִים שֶׁלֹא לִישׁוֹן בְּחַדְרֵי הַמָלוֹן הַנוֹחִים וְהַמְפַנְקִים. הָאֲוִירָה שֶׁל הַטִיוּל הִכְנִיסָה בָּהֶם רוּחַ הַרְפַּתְקָנִית. הֵם זָכְרוּ אֶת הַסִיפּוּרִים הַיָפִים שֶׁסִיפְּרוּ לָהֶם הַסָבִים וְהַסָבְתוֹת עַל הַטִיוּלִים שֶׁלָהֶם בְּיָמִים רְחוֹקִים. אֵיךְ הֵם טִיְלוּ אָז בָּרֶגֶל בָּעֵמֶק וּבָהָר, מִן הַיָם עַד הַמִדְבָּר, וְאֵיךְ יָשְׁנוּ בַּשָׂדֶה אוֹ בַּחוּרְשָׁה, עַל אַדְמַת טְרָשִׁים קָשָׁה, לְיַד מַעְיַן אוֹ נַחַל מַיִם, מִתַחַת לְכִיפַּת הַשָׁמַיִם. עַכְשָׁו גַם הַתַלְמִידִים הָאֵלֶה רָצוּ לִישׁוֹן בַּחוּץ, כְּמוֹ פַּעַם. בְּחֵיק הַטֶבַע, מִתַחַת לַיָרֵחַ וְלַכּוֹכָבִים, לְהַאֲזִין לְצִרְצוּר הַצִרְצָרִים.
הֵם הָיוּ שִׁבְעָה הַרְפַּתְקָנִים. מַתָן קֵינָן הַקָטָן, גִלְעָד תַחְכְּמוֹנִי וְאִילָן בֶּן־דְרוֹר, דַלְיָה בְּלוּם, סְמָדַר סוֹלוֹמוֹן וְקוֹבִּי אַרְגָמָן. אֶל קוֹבִּי הִצְטָרֵף גַם חֲבֵרוֹ יִשְׂרָאֵל בֶּן צ'וֹמוֹמְבָּה, גַם בְּלִי שֶׁגָדַל עַל סִיפּוּרֵי הַטִיוּלִים הַהֵם.
וְכֵיוָן שֶׁהַתַקָנוֹן דָרַשׁ הַשְׁגָחָה צְמוּדָה שֶׁל מְבוּגָר בַּטִיוּל, הִתְנַדְבָה הַמוֹרָה אוּנָה לִישׁוֹן אִיתָם בַּחוּץ.
שִׁבְעַת הַהַרְפַּתְקָנִים הִתְרַחֲקוּ מֵהַמָלוֹן עַד לַמִדְשָׁאָה שֶׁלְיַד בְּרֵיכַת הַשְׂחִיָה. שָׁם הֵם שָׁכְבוּ עַל הַגַב עַל גַבֵּי מִזְרָנִים שֶׁלָקְחוּ מִכִּיסְאוֹת הַנוֹחַ שֶׁל הַבְּרֵיכָה. הֵם הִתְבּוֹנְנוּ בִּשְׁמֵי הַלַיְלָה. מִזְמַן לֹא רָאוּ מַרְאֶה כָּזֶה. גִלְעָד תַחְכְּמוֹנִי אָמַר שֶׁחֲצִי הַיָרֵחַ נִרְאֶה לוֹ כְּמוֹ פַּקְ-מֵן שֶׁרוֹצֶה לִבְלוֹעַ אֶת הַכּוֹכָבִים הַנוֹצְצִים.
רוּחַ קַלָה הֵנִיעָה גַלִים קְטַנִים עַל פְּנֵי הַמַיִם שֶׁל בְּרֵיכַת הַשְׂחִיָה הַמוּאֶרֶת. וְהַמַיִם כְּחוּלִים כְּחוּלִים, כְּמוֹ אֲרִיחֵי הַקֶרָמִיקָה הַכְּחוּלִים בַּקַרְקָעִית. שִׁקְשׁוּק הַמַיִם בְּמַשְׁאֵבַת הַסִינוּן נִשְׁמַע כְּמוֹ פִּכְפּוּךְ מַעְיָן.
מַתָן הַקָטָן אָמַר, תַקְשִׁיבוּ, שׁוֹמְעִים אֶת צִרְצוּר הַצִרְצָרִים. אַךְ דַלְיָה בְּלוּם אָמְרָה שֶׁלְדַעְתָהּ אֵלֶה צִלְצוּלֵי הַטֶלֶפוֹן בְּבִנְיַן הַמָלוֹן הַמְרוּחָק.
וְאָז הִתְחִיל אִילָן בֶּן־דְרוֹר לְפַהֵק. חֲבֵרָיו הִצְטָרְפוּ אֵלָיו בְּפִיהוּקִים מוּגְזָמִים. הֵם אָמְרוּ לַיְלָה טוֹב לַמוֹרָה אוּנָה וְעָצְמוּ עֵינַיִם כְּמוֹ יְלָדִים טוֹבִים. הַמוֹרָה אוּנָה לֹא חָשְׁדָה בִּכְלוּם. כַּאֲשֶׁר הָיָה נִדְמֶה לָהּ שֶׁכּוּלָם כְּבָר נִרְדְמוּ, הִיא כִּיוְנָה אֶת הַשָׁעוֹן הַמְעוֹרֵר הַפְּנִימִי שֶׁלָהּ לְשָׁעָה 05:15 וְכִיבְּתָה אֶת עַצְמָהּ לְשֶׁבַע וָרֶבַע שָׁעוֹת. כָּל הַמַנְגְנוֹנִים שֶׁבְּתוֹכָהּ נֶעְצְרוּ וְדָמְמוּ. רַק מְאַוְרֵר זָעִיר נִשְׁאַר לִפְעוֹל מֵאֲחוֹרֵי הָאַף עַל סוֹלְלָה עַצְמָאִית קְטַנָה. הַמְאַוְרֵר הַזֶה הִזְרִים מִתוֹךְ נְחִירֶיהָ מַשְׁבֵי אֲוִיר כִּנְשִׁימוֹת קַלוֹת.
כַּאֲשֶׁר הָיוּ שִׁבְעַת הַתַלְמִידִים בְּטוּחִים שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה כְּבָר נִרְדְמָה, חִיכּוּ עוֹד דַקָה אוֹ שְׁתַיִם. וְאָז הֵם קָמוּ בְּשֶׁקֶט.
הֵם לֹא רַק הֶחְלִיטוּ לִישׁוֹן בַּחוּץ. הֵם גַם רָצוּ "לְשַׁגֵעַ אֶת הַמוֹרָה" בְּסִגְנוֹן שֶׁל פַּעַם, כְּמוֹ שֶׁסִיפְּרוּ לָהֶם הַסָבִים וְהַסָבְתוֹת, וּכְמוֹ שֶׁרָאוּ בְּסֶרֶט יָשָׁן וְחָבִיב. הֵם תִכְנְנוּ לִצְבּוֹעַ אֶת הַמוֹרָה שֶׁלָהֶם בְּמִשְׁחַת שִׁינַיִם, לְקַשֵׁט אֶת פָּנֶיהָ בְּלִי שֶׁתַרְגִישׁ.
הַמוֹרָה אוּנָה שָׁכְבָה לְלֹא נִיעַ עַל הַמִזְרָן. פָּנֶיהָ הַחֲטוּבוֹת וְהַיָפוֹת מוּפְנוֹת אֶל הַשָׁמַיִם, רְגוּעוֹת וְדוֹמְמוֹת. הִיא נִרְאֲתָה כְּמוֹ פֶּסֶל שַׁיִשׁ חָלָק בְּמוּזֵיאוֹן. הַשִׁבְעָה יָשְׁבוּ מִסְבִיבָה עַל הַדֶשֶׁא. וְאֶת מְלֶאכֶת הַקִישׁוּט עָשְׂתָה סְמָדַר סוֹלוֹמוֹן, הַצַיֶרֶת שֶׁל הַכִּיתָה.
"אֶת הַוְרוּדָה," לָחֲשָׁה וְהִגִישׁוּ לָהּ אֶת מִשְׁחַת הַשִׁינַיִם הַוְרוּדָה. "עַכְשָׁו אֶת הַכְּחוּלָה," הִיא בִּיקְשָׁה, אַחַר כָּךְ אֶת הַלְבָנָה, וְכֵן הָלְאָה. בְּשֶׁקֶט מְרוּכָּז, בִּזְהִירוּת, כִּמְעַט בְּלִי לִנְשׁוֹם הִיא סָחֲטָה אֶת הַשְׁפוֹפָרוֹת וּמָרְחָה עַל הַמֵצַח שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה וְעַל הַלְחָיַיִם, עַל הַסַנְטֵר וְעַל הָאַף. כִּישְׁרוֹנָהּ הָאָמָנוּתִי שֶׁל סְמָדַר לֹא אִיכְזֵב. לַמְרוֹת הַתְנָאִים הַלֹא נוֹחִים, הִתְקַבְּלָה תוֹצָאָה מוּצְלַחַת לְמַדַי, כְּאִילוּ עָטְתָה הַמוֹרָה אוּנָה מַסֵיכָה הַמְעוּטֶרֶת בְּלָבָן, תְכֵלֶת, וָרוֹד וִירַקְרַק.
"הַשֵׁינָה שֶׁלָהּ עֲמוּקָה מְאוֹד," הִתְלַחֲשׁוּ, "הִיא לֹא הִרְגִישָׁה כְּלוּם."
הֵם קָמוּ עַל הָרַגְלַיִם וְעָמְדוּ לָלֶכֶת לִישׁוֹן, מְרוּצִים מֵעַצְמָם. בּוֹקֶר עַלִיז מְחַכֶּה לָהֶם. פִּתְאוֹם נִתְקְלוּ רַגְלֶיהָ שֶׁל סְמָדַר בְּשׁוּלֵי הַמִזְרָן. הִיא מָעֲדָה וְנָפְלָה וְהִשְׁתַטְחָה בְּכָל כּוֹבֶד גוּפָהּ עַל הַמוֹרָה אוּנָה.
שִׁבְעַת הַנוֹעָזִים נֶחְרְדוּ מְאוֹד. וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁהַמוֹרָה שֶׁלָהֶם הִתְעוֹרְרָה בְּכַעַס, אֶלָא מִפְּנֵי שֶׁלֹא הִתְעוֹרְרָה בִּכְלָל... הִנֵה הִיא מוּטֶלֶת לִפְנֵיהֶם כְּמוֹ, כְּמוֹ...
"מָה עָשִׂיתִי..." קוֹנְנָה סְמָדַר, "סָתַמְתִי לָהּ אֶת הָאַף וְהַפֶּה בְּמִשְׁחַת שִׁינַיִם... חָנַקְתִי אוֹתָהּ..." האם המורה אונה נושמת? בְּמֶשֶׁךְ כַּמָה רְגָעִים שֶׁנִדְמוּ כְּנֶצַח אָחֲזָה בָּהֶם בֶּהָלָה אֲיוּמָה וְנוֹרָאָה שֶׁכְּמוֹתָהּ לֹא יָדְעוּ. הוֹ הַמוֹרָה אוּנָה, הוֹ מוֹרָתָם הָאֲהוּבָה. עַד שֶׁאִילָן בֶּן־דְרוֹר קֵירֵב אֶת אוֹזְנוֹ וְכַף יָדוֹ אֶל נְחִירֶיהָ כְּדֵי לִבְדוֹק אִם יֵשׁ בָּהּ נְשִׁימָה.
"הִיא נוֹשֶׁמֶת..." לָחַשׁ וְכוּלָם נָשְׁמוּ לִרְוָחָה.
מַתָן הַקָטָן אָמַר: "הִיא נוֹשֶׁמֶת בַּעֲדִינוּת כְּמוֹ גוֹזָל בַּקֵן, וִישֵׁנָה חָזָק כְּמוֹ דוֹב בַּחוֹרֶף." זֶה מַשֶׁהוּ שֶׁקָרָא פַּעַם בְּסֵפֶר.
וְדַלְיָה בְּלוּם אָמְרָה: "מִי שֶׁחַי מְאוֹד בַּיוֹם, יָשֵׁן בַּלַיְלָה כְּמוֹ מֵת. כָּכָה אוֹמֶרֶת סָבְתָא שֶׁלִי."
הֵם כְּבָר לֹא לָחֲשׁוּ, אֶלָא דִיבְּרוּ בְּקוֹל רָם בְּלִי לַחְשׁוֹשׁ שֶׁהִיא תִתְעוֹרֵר.
עַכְשָׁו יָכְלָה סְמָדַר סוֹלוֹמוֹן לָשׁוּב וּלְשַׁפֵּר עוֹד אֶת יְצִירָתָהּ שֶׁנֶעֶשְׂתָה קוֹדֶם בְּחִיפָּזוֹן. בְּלִי צוֹרֶךְ לְהִיזָהֵר וּלְמַהֵר, הִיא עָבְדָה בְּנַחַת עַד שֶׁיָצְאָה מִתַחַת יָדֶיהָ יְצִירַת מוֹפֵת מוּשְׁלֶמֶת.
הַמוֹרָה אוּנָה נִרְאֲתָה כְּמוֹ לֵיצָנִית שֶׁל פּוּרִים. שְׂפָתַיִם רְחָבוֹת צוֹחֲקוֹת מֵאוֹזֶן לְאוֹזֶן, גַבּוֹת מוּגְזָמוֹת, עִיגוּל וָרוֹד בִּקְצֵה הָאַף.

הַשְׁכֵּם בַּבּוֹקֶר, בְּדִיוּק בְּשָׁעָה 05:15, הַמוֹרָה אוּנָה נִדְלְקָה. הַחַשְׁמַל חָזַר וְכָל הַמַעֲרָכוֹת הִתְעוֹרְרוּ לִפְעוֹל וְכָל מַעְגְלֵי הַמֵידָע וְהַזִיכָּרוֹן חָזְרוּ לִזְרוֹם כְּמוֹ לִפְנֵי הַכִּיבּוּי. אֲבָל מָה קָרָה לָהּ בַּזְמַן שֶׁעָבַר בֵּין הַכִּיבּוּי לְהַדְלָקָה – זֹאת לֹא יָכְלָה לָדַעַת. גַם עַכְשָׁו הִיא לֹא הִבְחִינָה בַּתַעֲלוּל שֶׁעוֹלְלוּ לָהּ. הֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא נִכְנְסָה בַּבּוֹקֶר לַחֲדַר רַחְצָה וְלֹא שָׁטְפָה פָּנִים מוּל רְאִי. מֵעוֹלָם לֹא צִחְצְחָה שִׁינַיִם, תָמִיד הָיְתָה נְקִיָה בְּלִי לְהִתְרַחֵץ וְתָמִיד מְסוֹרֶקֶת בְּלִי לְהִסְתָרֵק.
הִיא גַם לֹא הִרְגִישָׁה שֶׁמַשֶׁהוּ דָבוּק עַל פָּנֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁהַחַיְשָׁנִים שָׁם לֹא פָּעֲלוּ. אֵיךְ יִפְעֲלוּ אִם הֵם מְרוּחִים וּמְכוּסִים בִּשְׁכָבוֹת שֶׁל מִשְׁחַת שִׁינַיִם? אַגַב, הַחַיְשָׁן הָרָאשִׁי הָיָה נְקוּדַת הַחֵן הַחִינָנִית שֶׁעַל לֶחְיָהּ הַיְמָנִית. מִשְׁחָה כְּחוּלָה הִסְתִירָה אוֹתָהּ.
מַד הַחַשְׁמַל שֶׁלָהּ כְּבָר יָרַד לְרֶבַע. הִיא חִישְׁבָה אֶת הַזְמַן שֶׁנוֹתַר עַד אֲרוּחַת הַבּוֹקֶר. חֲבָל לְבַזְבֵּז כָּל רֶגַע שֶׁל שֶׁמֶשׁ. הִיא הִשְׁאִירָה אֶת תַלְמִידֶיהָ הַיְשֵׁנִים לְיַד הַבְּרֵיכָה וְצָעֲדָה עַד לִקְצֵה הַגַן הַמְטוּפָּח. מֵאֲחוֹרֵי מַחְסָן שֶׁל גַנָנִים מָצְאָה גֶדֶם עֵץ. שָׁם הִתְיַשְׁבָה וְחָשְׂפָה אֶת אֲבָרֶיהָ הַגְלוּיִים לְקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הָעוֹלָה.
הַטְעִינָה הָיְתָה אִיטִית מֵהָרָגִיל מִפְּנֵי שֶׁהַפָּנִים הַמְכוּסוֹת לֹא סָפְגוּ כְּלוּם, וְהַקְלִיטָה הִצְטַמְצְמָה רַק לְשֶׁטַח הַזְרוֹעוֹת וְהַשׁוֹקַיִם, כַּפּוֹת הַיָדַיִם וְהַצַוָאר.
בֵּינְתַיִם קָמוּ שִׁבְעַת הַתַלְמִידִים וְלֹא מָצְאוּ אֶת הַמוֹרָה אוּנָה לְיָדָם בַּמִדְשָׁאָה. הֵם חִיפְּשׂוּ אוֹתָהּ בַּבְּרֵיכָה, בַּמְבוֹאָה וּבְחַדְרָהּ. גַם בַּחֲדַר הַכּוֹשֶׁר לֹא נִמְצְאָה. חֲשָׁשׁ הִתְגַנֵב לְלִיבָּם. אוּלַי הִגְזִימוּ בַּתַעֲלוּל? אוּלַי הִיא נֶעֱלְבָה מִזֶה שֶׁחָמְדוּ לָהּ לָצוֹן וְעָשׂוּ אוֹתָהּ לֵיצָנִית? וְהִיא תָמִיד רְצִינִית כָּל כָּךְ. אֶל חֲדַר הָאוֹכֶל הֵם הָלְכוּ מוּדְאָגִים וּבְלִי חֵשֶׁק. אֵיפֹה הִיא, הַמוֹרָה אוּנָה?
עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן יָשְׁבָה הַמוֹרָה אוּנָה מֵאֲחוֹרֵי הַמַחְסָן וְסָפְגָה כָּל טִיפָּה שֶׁל אֶנֶרְגִיַת שֶׁמֶשׁ. בְּאוֹתוֹ זְמַן כְּבָר הִתְחִילוּ כּוּלָם לֶאֱכוֹל אֶת אֲרוּחַת הַבּוֹקֶר בְּאוּלַם הָאוֹכֶל הַמְהוּדָר שֶׁל הַמָלוֹן. הַמוֹרָה אוּנָה, הַדַיְקָנִית תָמִיד, הִגִיעָה אַחֲרוֹנָה. הִיא נִכְנְסָה לְתוּמָהּ לָאוּלָם בְּלִי לָדַעַת שֶׁכָּל הָעֵינַיִם נִמְשָׁכוֹת אֵלֶיהָ. שִׁבְעַת הַהַרְפַּתְקָנִים נָשְׁמוּ לִרְוָחָה. נִמְצְאָה הָאֲבֵידָה. וְכָל הַשְׁאָר הִתְפַּלְאוּ, מִי הַלֵיצָנִית הַזֹאת? הַאִם מְאַרְגְנֵי הַטִיוּל הִפְתִיעוּ אֶת הַתַלְמִידִים וְהִזְמִינוּ הוֹפָעָה שֶׁל לֵיצָנִית כְּדֵי לְשַׁעְשֵׁעַ אוֹתָם עַל הַבּוֹקֶר?
אֲבָל רַק רֶגַע – הַשִׂמְלָה הָאֲפוֹרָה וְהַפְּשׁוּטָה, תִיק הַבַּד הַשָׁחוֹר וְכוֹבַע הַמִצְחִיָה הַלָבָן הַמְסוֹבָב בְּשׁוֹבְבוּת – הֲרֵי זֹאת הַמוֹרָה אוּנָה!
הַלֵיצָנִית עָבְרָה מִשׁוּלְחַן לְשׁוּלְחָן וּבֵרְכָה בְּבִרְכַּת בּוֹקֶר טוֹב לְבָבִית אֶת הַתַלְמִידִים, אֶת הַמוֹרִים וְאֶת הַהוֹרִים הַמְלַוִים. זֶה נִרְאֶה לְכוּלָם כָּל כָּךְ מְשַׁעֲשֵׁעַ! כֵּן כֵּן, בָּרוּר שֶׁתַלְמִידִים חָמְדוּ לָצוֹן וְעָשׂוּ לָהּ תַעֲלוּל. אֲבָל בִּמְקוֹם לַעֲשׂוֹת מִזֶה עִנְיָן, לְהֵיעָלֵב וְלִכְעוֹס, הִיא, הַמוֹרָה אוּנָה, מְקַבֶּלֶת אֶת מַעֲשֵׂה הַקוּנְדָס בְּרוּחַ טוֹבָה וּמְבוּדַחַת. כּוּלָם הִתְפַּלְאוּ אֵיךְ הִיא מִתְנַהֶגֶת בְּטִבְעִיוּת גְמוּרָה כְּאִילוּ כְּלוּם לֹא קָרָה. כְּאִילוּ שֶׁעַל פָּנֶיהָ לֹא מָרוּחַ צְחוֹק מוּגְזָם שֶׁל מִשְׁחַת שִׁינַיִם, וּכְאִילוּ שֶׁעַפְעַפַּיִם אֲרוּכִּים לֹא מְצוּיָרִים לָהּ עַל הַמֵצַח. הֵם הִתְפַּעֲלוּ מֵחוּשׁ הַהוּמוֹר שֶׁלָהּ. הִיא כְּמוֹ לֵיצָנִית מְשׁוּבַּחַת, מַצְחִיקָה אֶת כּוּלָם בְּלִי לִצְחוֹק בְּעַצְמָהּ.
"אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת זֶה!" קָרְאָה לְפֶתַע אִימָא שֶׁל דַלְיָה בְּלוּם שֶׁהִצְטָרְפָה לַטִיוּל כִּמְלַוָה. הִיא נָטְלָה אֶת יַד בִּיתָהּ וּבְיַחַד יָצְאוּ בִּצְעָדִים קַלִים מֵאוּלַם הָאוֹכֶל. וְכַעֲבוֹר זְמַן קָצָר חָזְרוּ הַשְׁתַיִם – וְגַם פְּנֵיהֶן צְבוּעוֹת בְּמִשְׁחַת שִׁינַיִם!
הַתוֹצָאָה הָאָמָנוּתִית שֶׁלָהֶן לֹא הִגִיעָה לָרָמָה שֶׁל סְמָדַר סוֹלוֹמוֹן. אֲבָל זֶה לֹא גָרַע מִן הַהַפְתָעָה הָעַלִיזָה.
"מִי אָמַר שֶׁלֹא כָּל יוֹם פּוּרִים?!" קָרְאָה אִימָא שֶׁל דַלְיָה, צָהֲלָה וְשָׂמְחָה.
גַם אֲחֵרִים נִתְקְפו בַּרוּחַ הַקוּנְדָסִית. רִאשׁוֹנִים, אַחֲרֵי דַלְיָה, הָיוּ שֵׁשֶׁת חֲבֵרֶיהָ לַתַעֲלוּל הַלֵילִי. הֵם יָצְאוּ, הָלְכוּ לַחֲדָרֵיהֶם, וְחָזְרוּ צְבוּעִים וּמְקוּשָׁטִים גַם הֵם!
לְבַסוֹף נִדְבְּקוּ וְנִסְחֲפוּ בַּמַהֲתַלָה גַם כָּל שְׁאָר הַתַלְמִידִים וְהַמוֹרִים וְהַהוֹרִים, עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם. כּוּלָם מָרְחוּ אֶת עַצְמָם בִּמְשָׁחוֹת שִׁינַיִם, בְּתַכְשִׁירֵי אִיפּוּר וְאַף בִּמְשָׁחוֹת נַעֲלַיִם. הָיוּ כָּאֵלֶה שֶׁבָּחֲרוּ גַם כֵּן לִהְיוֹת לֵיצָנִים. וְהָיוּ שֶׁהִצְטַבְּעוּ כְּמוֹ אִינְדִיָאנִים וְתָקְעוּ בִּשְׂעָרָם עָלִים מוּאֲרָכִים בִּמְקוֹם נוֹצוֹת. וַאֲחֵרִים הִצְטַבְּעוּ כְּמוֹ בְּנֵי אוֹ בְּנוֹת שֵׁבֶט אַפְרִיקָנִי. כּוּלָם הִתְחַפְּשׂוּ.
וְהַמוֹרָה אוּנָה? מִפְּנֵי שֶׁהַחַיְשָׁנִים שֶׁלָהּ לֹא פָּעֲלוּ, הִיא כְּלָל לֹא יָדְעָה שֶׁהִיא צְבוּעָה וְשֶׁהָיְתָה קוֹרְבָּן לְתַעֲלוּל. לְהֶפֶךְ, הִיא חִישְׁבָה שֶׁהִיא הַיְחִידָה מִכּוּלָם שֶׁעֲדַיִן לֹא הִצְטַבְּעָה. הַמַנְגָנוֹן 'אַל־חֲשָׁד' נִזְעַק וְהִזְהִיר אוֹתָהּ שֶׁלֹא תִישָׁאֵר שׁוֹנָה וַחֲרִיגָה, וְשֶׁגַם עָלֶיהָ לִצְבּוֹעַ אֶת עַצְמָהּ... מִיָד הִיא עָלְתָה לַחֶדֶר שֶׁלָהּ.
כֵּיוָן שֶׁלֹא הָיָה לָהּ מִשְׁחַת שִׁינַיִם, הִיא נִיגְשָׁה לְהָמֵס אֶת הַשׁוֹקוֹלָד שֶׁמָצְאָה בַּמְקָרֵר הַקָטָן. אַךְ פִּתְאוֹם רָאֲתָה אֶת בָּבוּאָתָהּ בָּרְאִי הַגָדוֹל שֶׁבַּקִיר. וְרַק עַכְשָׁו גִילְתָה שֶׁהִיא כְּבָר צְבוּעָה. מִיָד חִיבְּרָה דָבָר לְדָבָר וְקָלְטָה מָה עוֹלְלוּ לָהּ בַּלַיְלָה בִּזְמַן שֶׁהָיְתָה כְּבוּיָה.
כַּאֲשֶׁר יָרְדָה לְמַטָה כְּבָר הִגִיעַ הָאוֹטוֹבּוּס. גַם הַנֶהָג הִסְכִּים שֶׁיִצְבְּעוּ אוֹתוֹ, אֲבָל רַק בָּאַף, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ זָקָן עָבֶה וְשֶׁפַע שֵׂיעָר שֶׁהִסְתִיר אֶת מִצְחוֹ. וְכָךְ הִמְשִׁיכוּ לֵיצָנִים וְאִינְדִיָאנִים וְאַפְרִיקָנִים אֶת הַיוֹם הַשֵׁנִי שֶׁל הַטִיוּל בְּרוּחַ הִיתוּלִית וּמְשַׁעֲשַׁעַת.
בְּכָל מָקוֹם שֶׁעָצְרוּ, שָׂמְחוּ לִרְאוֹת אֶת הַלַהֲקָה הַסַסְגוֹנִית. אֵצֶל הַמוֹרָה אוּנָה הָלְכוּ הַצְבָעִים וְנֶעְלְמוּ וּפָנֶיהָ נַעֲשׂוּ נְקִיוֹת וַחֲלָקוֹת כְּמוֹ קוֹדֶם. זֶה בִּגְלַל הַצִיפּוּי הַמְיוּחָד הֶעָשׂוּי מֵחוֹמֶר הַדוֹחֶה לִכְלוּךְ וּמִתְנַקֶה בְּעַצְמוֹ. פָּנֶיהָ חָזְרוּ לִסְפּוֹג אֶת קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ כָּרָגִיל. וְזֶה קָרָה בַּזְמַן, מִפְּנֵי שֶׁמַד הַחַשְׁמַל כְּבָר הִתְקָרֵב אֶל הַקַו הָאָדוֹם וְהַמְסוּכָּן.
תַם הַטִיוּל הַשְׁנָתִי. עֲיֵפִים אַךְ מְאוּשָׁרִים – כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים אַחֲרֵי טִיוּל – מִיהֲרוּ כּוּלָם הַבַּיְתָה לְקַרְצֵף אֶת הַפָּנִים וּלְסַפֵּר חֲוָיוֹת. וְהַמוֹרָה אוּנָה רָצָה בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתֶיהָ הַחַשְׁמַלִיִים לִתְחוֹב אֶת רַגְלֶיהָ לְתוֹךְ תוֹשְׁבוֹת הַמַטְעֵן.

~~~~