~~~ פרק 17 ~~~

הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי חוֹלֶה. הַמְלָצַת הָרוֹפֵא



הִ יא מָצְאָה אֶת הַחֶדֶר חָשׁוּךְ וְאֶת הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן שׁוֹכֵב חוֹלֶה בַּמִיטָה. בַּיוֹמַיִם שֶׁל הַטִיוּל הוּא נִשְׁאַר לְבַדוֹ לְלֹא טִיפּוּל וְעֶזְרָה. עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִיא יָצְאָה לַטִיוּל הוּא נִשְׁמַע צָרוּד וּמִשְׁתַעֵל, אֲבָל אָמַר – זֶה קַל, זֶה יַעֲבוֹר. הוּא לֹא רָצָה לְקַלְקֵל לָהּ אֶת הַטִיוּל. עַכְשָׁו הַחוֹם שֶׁלוֹ עָלָה. חוּלְשָׁה, שִׁיעוּל עָמוֹק. כְּבָר קַיִץ וְהוּא רָעַד מִקוֹר.
הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי הָיָה אֶזְרָח זָר בָּאָרֶץ. וּמֵאָז שֶׁרִשְׁיוֹן הַשְׁהִיָה שֶׁלוֹ פָּג, הוּא נֶחְשַׁב לְאָדָם בִּלְתִי חוּקִי, בְּלִי זְכוּיוֹת וּבְלִי כַּרְטִיס חָבֵר בְּקוּפַּת חוֹלִים. לֹא הָיָה מָנוֹס אֶלָא לְהַזְמִין רוֹפֵא פְּרָטִי.
בְּקוֹל חָלוּשׁ הִצִיעַ הַזָקֵן לְחַכּוֹת וּלְהַזְמִין אֶת הָרוֹפֵא רַק לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֶר, מִפְּנֵי שֶׁבִּיקוּרֵי לַיְלָה יְקָרִים יוֹתֵר. הֵם קִיווּ שֶׁהָרוֹפֵא יַסְכִּים לְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ בְּכַמָה תַשְׁלוּמִים, כִּי הַכֶּסֶף שֶׁבִּרְשׁוּתָם בְּוַדַאי לֹא יַסְפִּיק.
הַמוֹרָה אוּנָה יָשְׁבָה כָּל הַלַיְלָה עַל הָאַרְגָז, רַגְלֶיהָ בְּתוֹשְׁבוֹת הַמַטְעֵן וְעַל בִּרְכֶּיהָ נָם סֵיסָם בְּשַׁלְוָה גְדוֹלָה. זֶה הָיָה הַדָבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאָה הַזָקֵן כְּשֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו. 'כַּמָה נֶחְמָד,' הוּא חִיֵךְ לְעַצְמוֹ, לַמְרוֹת חוּלְשָׁתוֹ. סֵיסָם פִּיהֵק, הִתְמַתֵחַ, קָפַץ וְנֶעְלָם.
הִיא קָמָה וְיָצְאָה הַחוּצָה אֶל הַמַכּוֹלֶת. שָׁם הִמְלִיצוּ לָהּ עַל רוֹפֵא שֶׁרַבִּים בַּשְׁכוּנָה הִכִּירוּ. מִיָד צִלְצְלָה אֵלָיו וּבִיקְשָׁה שֶׁיָבוֹא בִּדְחִיפוּת. הִיא חִיכְּתָה לוֹ בַּחוּץ כְּדֵי לְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל הַחֶדֶר הֶחָבוּי מֵאֲחוֹרֵי מָבוֹךְ שֶׁל חֲצֵרוֹת וּמִסְדְרוֹנוֹת.
הָרוֹפֵא לֹא נִרְאָה כְּמוֹ רוֹפֵא רָגִיל. הוּא הִגִיעַ רָכוּב עַל אוֹפַנַיִם, לָבוּשׁ מִכְנְסֵי גִ'ינְס וְחוּלְצָה שֶׁל אֲגוּדַת צַעַר בַּעֲלֵי חַיִים. הוּא הֵסִיר אֶת הַקַסְדָה וְנִיעֵר אֶת שְׂעָרוֹ הָאָרוֹךְ שֶׁהָיָה אָסוּף בְּגוּמִיָה מֵאָחוֹר. לְפִי מַרְאֵהוּ הָיָה מַתְאִים לוֹ לָבוֹא עִם גִיטָרָה, אֲבָל הָרוֹפֵא הַצָעִיר בָּא עִם תִיק שֶׁל רוֹפְאִים. הַמַכְשִׁירִים וְהַתַכְשִׁירִים הָרְפוּאִיִים שֶׁבַּתִיק מִילְאוּ אֶת הַחֶדֶר הַזָעִיר בְּרֵיחַ שֶׁל רוֹפֵא.
הוּא בָּדַק אֶת הַחוֹלֶה הַזָקֵן בִּסְטָטוֹסְקוֹפּ, סָפַר אֶת הַדוֹפֶק וְהֵצִיץ בְּמַכְשִׁירִים לְתוֹךְ הַגָרוֹן וְהָאוֹזְנַיִם. בְּמַכְשִׁיר אַחֵר בָּדַק אֶת לַחַץ הַדָם. הרופא בודק את הזקן המידזי החולה "דַלֶקֶת בִּקְנֵה הַנְשִׁימָה," הוּא אָמַר לְבַסוֹף לַחוֹלֶה, "לֹא מַשֶׁהוּ חָמוּר, אֲבָל אָדָם בְּגִילְךָ צָרִיךְ לְהִיזָהֵר. אֶרְשׁוֹם לְךָ תְרוּפָה לַעֲשָׂרָה יָמִים, שְׁנֵי כַּדוּרִים בְּיוֹם, בּוֹקֶר וָעֶרֶב."
הָרוֹפֵא הִסְתַכֵּל סָבִיב. מַבָּט אֶחָד הִסְפִּיק כְּדֵי לִקְלוֹט אֶת כָּל מָה שֶׁבַּחֶדֶר. הוּא מָצָא שָׁם מִיטָה צָרָה, שׁוּלְחָן זָעִיר, אַרְגַז עֵץ קָטָן וְהַשְׁרַפְרַף שֶׁעָלָיו יָשַׁב. זֶה כָּל הָרִיהוּט. כִּיוֹר וּמַדָף עִם סֵפֶר אֶחָד עָבֶה וְיָשָׁן, שְׁתֵי מַחְבָּרוֹת וּזְנָבוֹת עִיפָּרוֹן. וְגַם מַבְרֵג. בַּפִּינָה, לְיַד הָאַרְגָז, הָיוּ שְׁתֵי תֵיבוֹת שֶׁנִרְאוּ כְּמוֹ נַעֲלַיִם מְגוּשָׁמוֹת וּמוּזָרוֹת שֶׁל עֲנָק. עַל הַשׁוּלְחָן הָיוּ מוּנָחִים חַסָה, כְּרוּב וְלֶפֶת, וְכֵן צַלַחַת וְסֵפֶל, סַכִּין וּמַזְלֵג. וְזֶה הַכּוֹל. אֲוִיר מַחְנִיק עָמַד בַּחֶדֶר.
מִן הַחַלוֹן הוּא רָאָה חָצֵר אֲפוֹרָה מוּקֶפֶת בְּקִירוֹת גְבוֹהִים שֶׁהַטִיחַ מִתְקַלֵף מֵהֶם. בַּמֶרְכַּז נִיצַב עֵץ יָבֵשׁ. עֲצִיצֵי פַּח נִקְשְׁרוּ אֶל הָעֵץ. צִמְחֵי הַגֶרַנְיוּם הַפּוֹרְחִים בְּאָדוֹם וּבְוָרוֹד הָיוּ הַדָבָר הָעַלִיז הַיָחִיד בַּבַּיִת הַדַל. הוּא לֹא רָאָה מִיטָה נוֹסֶפֶת וְלָכֵן חָשַׁב שֶׁרַק הַזָקֵן גָר שָׁם. לֹא לְגַמְרֵי לְבַד, אֶלָא עִם הֶחָתוּל הַגִ'ינְגִ'י שֶׁהִתְלַקֵק עַל אֶדֶן הַחַלוֹן וּפִתְאוֹם קָפַץ אֶל הֶחָצֵר.
הָרוֹפֵא הִרְגִיעַ אֶת הַזָקֵן. "עִם הַתְרוּפָה, תוֹךְ יוֹמַיִם שְׁלוֹשָׁה תַרְגִישׁ יוֹתֵר טוֹב." וְאָז פָּנָה אֶל הָאִישָׁה הַצְעִירָה, "אַתְ בֶּטַח לֹא רוֹצָה שֶׁסַבָּא שֶׁלָךְ יֶחְלֶה שׁוּב. הוּא זָקוּק לְחֶדֶר מְרוּוָח, מְאוּוְרָר וּמוּאָר. הַמָקוֹם הַזֶה לֹא טוֹב לַבְּרִיאוּת שֶׁלוֹ. טוֹב תַעֲשִׂי אִם תְמַהֲרִי לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִכָּאן."
הָרוֹפֵא הוֹשִׁיט לָהּ אֶת מִרְשַׁם הַתְרוּפָה וְשָׁאַל: "וְאֵיךְ אַתְ מַרְגִישָׁה? אוּלַי נִדְבַּקְתְ. כְּדַאי שֶׁאֶבְדוֹק גַם אֶת הַגָרוֹן שֶׁלָךְ."
"לֹא, לֹא. אֵין צוֹרֶךְ. אֲנִי בְּרִיאָה לְגַמְרֵי. כַּמָה צָרִיךְ לְשַׁלֵם לְךָ, דוֹקְטוֹר? בְּבַקָשָׁה, אֲבַקֵשׁ בְּתַשְׁלוּמִים."
"תַשְׁלוּמִים? חָס וְחָלִילָה!" צָחַק הָרוֹפֵא בִּצְחוֹק מִתְגַלְגֵל שֶׁטִלְטֵל אֶת שְׂעָרוֹ הָאָרוֹךְ, "שׁוּם תַשְׁלוּם. בְּרֶגַע שֶׁאֲנִי נִכְנָס לַשְׁכוּנָה הַזֹאת אֲנִי רוֹפֵא מִתְנַדֵב. רַק רֶגַע, אוּלַי בִּגְלַל הַתַשְׁלוּם לֹא רָצִיתְ שֶׁאֶבְדוֹק אוֹתָךְ?"
"לֹא, בֶּאֱמֶת שֶׁזֶה מְיוּתָר!" הִיא הִתְעַקְשָׁה, "אֲנִי בֶּאֱמֶת מַרְגִישָׁה מְצוּיָן!"
"טוֹב טוֹב, לֹא צָרִיךְ לִפְחוֹד כָּל כָּךְ מֵרוֹפֵא. אֲבָל אַל תְהַסְסִי לִקְרוֹא לִי אִם תַרְגִישִׁי סִימָנִים כָּלְשֶׁהֵם. חוֹם, שִׁיעוּל, כְּאֵב גָרוֹן."
הָרוֹפֵא קָם מִן הַשְׁרַפְרַף לָלֶכֶת. הוּא סִידֵר אֶת הַמַכְשִׁירִים בְּתִיקוֹ, סָגַר אוֹתוֹ בִּנְקִישָׁה וְשָׁאַל: "דֶרֶךְ אַגַב, מִנַיִן אַתֶם?"
"הוּא מִמִינְדֶזְיָה," עָנְתָה הַמוֹרָה אוּנָה. עַל עַצְמָהּ, בְּעֶצֶם, לֹא יָדְעָה מָה לְהַגִיד.
"מִינְדֶזְיָה!" קָרָא הָרוֹפֵא בְּהַפְתָעָה גְדוֹלָה, "הוֹ הוֹ, מְעַנְיֵן מְאוֹד! לֹא כָּל יוֹם פּוֹגְשִׁים מִינְדֶזִי בְּאַרְצֵנוּ. רַק מְעַטִים שָׁמְעוּ פֹּה עַל הָאָרֶץ הָרְחוֹקָה הַזֹאת. וּמִנַיִן אֲנִי יוֹדֵעַ עַל קִיוּמָהּ? הוֹ הוֹ, אַתֶם תִתְפַּלְאוּ לָדַעַת!"
הָרוֹפֵא צָעַד שְׁנֵי צְעָדִים אֶל הַחַלוֹן. הוּא הִסְתַכֵּל הַחוּצָה אֶל הָעֵץ הַפּוֹרֵחַ בַּעֲצִיצָיו, הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ וְהִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר בְּקוֹל רָווּי גַעְגוּעִים.
"עַל מִינְדֶזְיָה שָׁמַעְתִי לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים. הָיִיתִי עֲדַיִן יֶלֶד. בָּעִיר הִתְקַיֵם פֶסְטִיבָל בֵּינְלְאוּמִי שֶׁל תֵיאַטְרוֹן בּוּבּוֹת. אִימִי, שֶׁאָהֲבָה מְאוֹד תֵיאַטְרוֹן, לָקְחָה אֶת אוֹתִי לְהַצָגָה אַחַת. מִמִינְדֶזְיָה. אֵיזוֹ הַצָגָה! עַד הַיוֹם יֵשׁ לִי מִמֶנָה תְמוּנוֹת בָּרֹאשׁ, כְּאִילוּ שֶׁזֶה קָרָה רַק אֶתְמוֹל. שָׁנִים רַבּוֹת דִיבַּרְנוּ עָלֶיהָ בַּבַּיִת, וְלָכֵן אֲנִי אֲפִילוּ זוֹכֵר אֶת שֵׁם הַתֵיאַטְרוֹן, 'תֵיאַטְרוֹן שֶׁבַע הַבָּמוֹת', אוֹ מַשֶׁהוּ דוֹמֶה. אוּלַי אַתֶם מַכִּירִים?"
לְמִשְׁמַע הַדְבָרִים הָאֵלֶה מָשַׁךְ הַבּוּבָּנַאי הַזָקֵן אֶת הַשְׂמִיכָה אֶל מֵעֵבֶר לְחוֹטְמוֹ. הוּא הִתְכַּוֵץ כְּאִילוּ רָצָה לְהֵיעָלֵם וּלְהִיבָּלַע בְּמִזְרַן הַמִיטָה. גַם הַמוֹרָה אוּנָה שָׁתְקָה.
"כֵּן, כֵּן, הַהַצָגָה הַהִיא..." הִמְשִׁיךְ הָרוֹפֵא לִדְלוֹת מִזִכְרוֹנוֹ, "עַל בַּת עֲנִיִים מַקְסִימָה וּנְבוֹנָה. אַבָּא עִיוֵר. הִיא הוֹלֶכֶת לִלְמוֹד בְּאֵיזֶה בֵּית סֵפֶר שֶׁנִמְצָא עַל הַר גָבוֹהַ, וְאַחֲרֵי שָׁנִים, חוֹזֶרֶת מִשָׁם וְהִיא רוֹפְאָה, וְכַמוּבָן מוֹצֵאת תְרוּפָה לְעִיוָרוֹן שֶׁל אָבִיהָ. לִפְעָמִים אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁרַק בִּגְלַל הַהַצָגָה הַהִיא נַעֲשֵׂיתִי רוֹפֵא! אֲבָל הַפֶּלֶא הַגָדוֹל בַּהַצָגָה הָיוּ הַבּוּבּוֹת. הֵן הוּפְעֲלוּ בְּחוּטִים בִּלְתִי נִרְאִים וְהִתְנוֹעֲעוּ כְּמוֹ יְצוּרִים חַיִים. מַרְיוֹנֶטוֹת בְּלִי חוּטִים! כֵּן, זֶה הָיָה פֶּלֶא גָמוּר, קֶסֶם."
הָרוֹפֵא נִיעֵר אֶת רֹאשׁוֹ כְּאִילוּ הִתְעוֹרֵר מֵחֲלוֹם.
"הוֹ, מַסְפִּיק! כַּמָה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר. בֶּן אָדָם שׁוֹכֵב פֹּה חוֹלֶה, בְּקוֹשִׁי מוֹצִיא אֶת הָאַף מֵהַשְׂמִיכָה, וַאֲנִי מְפַטְפֵּט. אוֹמַר לָכֶם רַק דָבָר אֶחָד וְזֶהוּ: הָיִיתִי נוֹתֵן הַיוֹם הַרְבֵּה מְאוֹד כְּדֵי לִרְאוֹת שׁוּב הַצָגָה אַחַת שֶׁל תֵיאַטְרוֹן בּוּבּוֹת מִמִינְדֶזְיָה. אוֹ לְפָחוֹת לִרְאוֹת בּוּבָּה אַחַת."
הָרוֹפֵא נֶאֱנַח אֲנָחָה עֲמוּקָה וּפָנָה מִן הַחַלוֹן. הוּא הֵרִים אֶת תִיקוֹ מִן הַשׁוּלְחָן וְלָקַח אֶת קַסְדַת הָאוֹפַנַיִם שֶׁהִנִיחַ קוֹדֶם עַל הַמַדָף. אַחַר כָּךְ פָּסַע כַּמָה פְּסִיעוֹת עַד הַדֶלֶת, וְלִפְנֵי שֶׁיָצָא אָמַר לַמוֹרָה אוּנָה:
"אַל תִתְבַּיְשִׁי לְצַלְצֵל אֵלַי בְּכָל פַּעַם שֶׁתִזְדַקְקוּ לִי. אֲנִי מְקַוֶה שֶׁתִהְיוּ בְּרִיאִים וְשֶׁלֹא תִצְטָרְכוּ לְרוֹפֵא בִּכְלָל. אֲבָל אִם אָבוֹא שׁוּב, אָז בַּפַּעַם הַבָּאָה אֶשְׂמַח לִמְצוֹא אֶת סַבָּא שֶׁלָךְ בְּבַיִת אַחֵר, מְאוּוְרָר וּמוּאָר, כָּרָאוּי לִמְגוּרֵי אָדָם. זִיכְרִי שֶׁזֶה חָשׁוּב מְאוֹד לַבְּרִיאוּת שֶׁלוֹ. שָׁלוֹם לָכֶם."
הַמוֹרָה אוּנָה מִיהֲרָה אֶל בֵּית הַמִרְקַחַת לִקְנוֹת אֶת הַתְרוּפָה. הִיא הִסְפִּיקָה לְהַגִיעַ בַּזְמַן לְבֵית־הַסֵפֶר בְּלִי לְאַחֵר. כִּי לְמָחֳרָת הַטִיוּל הִתְחִילוּ הַלִימוּדִים רַק בְּשָׁעָה עֶשֶׂר.
~~~~