~~~ פרק 18 ~~~
כּוֹנְנוּת עֶלְיוֹנָה בְּיוֹתֵר
הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא הֶחְלִים לְגַמְרֵי, דִיבֵּר בֵּין שִׁיעוּל לְשִׁיעוּל.
"אוּנָה, הַהַכְנָסָה שֶׁלָךְ לֹא תַסְפִּיק בִּשְׁבִיל בַּיִת אַחֵר... כָּל מָה שֶׁנוּכַל לַעֲשׂוֹת זֶה לְחַכּוֹת... בַּשָׁנָה הַבָּאָה הַמַשְׂכּוֹרֶת שֶׁלָךְ תַעֲלֶה בִּמְעַט, וְכָךְ גַם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בַּשָׁנִים הַבָּאוֹת... נְחַכֶּה עַד שֶׁתַרְוִיחִי מַסְפִּיק."
"לְחַכּוֹת? וְשֶׁבֵּינְתַיִם שׁוּב תֶחְלֶה?" קָרְאָה הַמוֹרָה אוּנָה וְעַל פָּנֶיהָ הַבָּעָה שֶׁל אַכְזָבָה, "חָשַׁבְתִי שֶׁתִמְצָא עֵצָה. גַם לְמַעַן עַצְמְךָ. כְּמוֹ שֶׁאַתָה מוֹצֵא בִּשְׁבִילִי. וּבִשְׁבִיל הַתַלְמִידִים שֶׁלִי."
הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי שָׁתַק וְרַק הִשְׁתַעֵל קַלוֹת.
"אוּכַל לַעֲבוֹד בַּעֲבוֹדָה נוֹסֶפֶת." אָמְרָה לוֹ. הִיא שָׁמְעָה עַל מוֹרוֹת שֶׁעוֹבְדוֹת בַּחוּפְשׁוֹת בְּקַיְטָנוֹת. וְיֵשׁ מוֹרָה שֶׁסוֹרֶגֶת בַּהַפְסָקוֹת בַּחֲדַר הַמוֹרִים, אָז גַם הִיא יְכוֹלָה לִסְרוֹג סְוֶדֶרִים וּצְעִיפִים וְלִמְכּוֹר בְּבוֹא הַחוֹרֶף.
הַזָקֵן הִתְפַּעֵל מֵהַצָעוֹתֶיהָ הַמַעֲשִׂיוֹת. אֲבָל לְעֶצֶם הָרַעְיוֹן שֶׁהִיא תַעְמִיס עַל עַצְמָהּ עוֹד עֲבוֹדָה הוּא הִתְנַגֵד בְּכָל תוֹקֶף. זֶה יְקַצֵר אֶת אוֹרֶךְ הַחַיִים שֶׁלָהּ. וְהוּא רָצָה שֶׁהִיא תִזְכֶּה לָאֲרִיכוּת יָמִים.
כָּל עֲבוֹדָה נוֹסֶפֶת תִגְרוֹם לִשְׁחִיקָה מוּאֶצֶת שֶׁל אֲבָרֶיהָ הָעֲשׂוּיִים מִמַתֶכֶת וְפְּלַסְטִיק. הַתַקָלוֹת יַקְדִימוּ לְהוֹפִיעַ. הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן יָדַע אֵיךְ לְתַקֵן שְׁבָרִים וּלְטַפֵּל בְּקִלְקוּלִים שֶׁל בְּלַאי, אֲבָל לְשֵׁם כָּךְ נִדְרְשָׁה לוֹ מַעְבָּדָה מְשׁוּכְלֶלֶת וְחֶלְקֵי חִילוּף. וְאִילוּ לִרְשׁוּתוֹ הָיָה רַק מַבְרֵג. לָכֵן, לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיהָ, הוּא הֶעְדִיף שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה תַמְשִׁיךְ לַעֲבוֹד רַק בַּכִּיתָה שֶׁלָהּ. שֶׁלֹא תִתְרוֹצֵץ כָּל הַיוֹם וּתְקַצֵר אֶת חַיֶיהָ. הוּא רָצָה לִדְחוֹת כְּכָל הָאֶפְשָׁר אֶת הַיוֹם הָאַחֲרוֹן הֶעָצוּב.
כֵּן, הַמְהַנְדֵס יָדַע שֶׁגַם אִם הִיא תִישָׁמֵר וְתִיזָהֵר מִכָּל רַע וּפֶגַע – גַם אָז יָבוֹא יוֹם וְשׁוּם תִיקוּן כְּבָר לֹא יַעְזוֹר. הִיא תֵיהָפֵךְ לִגְרוּטָאָה חַסְרַת תוֹעֶלֶת. זְמַנָהּ יָבוֹא, כִּי כָּךְ דַרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְגַם הַמוֹרָה אוּנָה תֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל מְכוֹנָה. עַל הַנוֹשֵׂא הֶעָצוּב הַזֶה הִתְחַמֵק הַזָקֵן מִלְדַבֵּר אִיתָהּ. הִיא עַצְמָהּ, הַמְכוֹנָה הַמְמוּחְשֶׁבֶת, לֹא הָיְתָה מִזְדַעְזַעַת מִמֵידָע כָּזֶה עַל סוֹפָהּ הַצָפוּי. זֶה הוּא שֶׁלֹא הָיָה מְסוּגָל לְהוֹצִיא אֶת הַמִילִים הָעֲצוּבוֹת מִפִּיו.
הוּא רַק מִלְמֵל: "עֲבוֹדָה נוֹסֶפֶת? זֶה לֹא רַעְיוֹן טוֹב..."
אֲבָל לִיבּוֹ אָמַר לוֹ שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה לֹא מִתְכַּוֶנֶת לִשְׁמוֹעַ הַפַּעַם בַּעֲצָתוֹ. הִיא מִתְעַקֶשֶׁת שֶׁיַעַבְרוּ לְמַעֲנוֹ לְבַיִת אַחֵר, מְרוּוָח וּמְאוּוְרָר. לָהּ עַצְמָהּ מַסְפִּיקָה הַפִּינָה הַחֲשׁוּכָה בַּחֶדֶר. מִנַיִן הָעַקְשָׁנוּת שֶׁלָהּ לְמַעֲנוֹ? הֲרֵי שׁוּם מְכוֹנָה לֹא עוֹשָׂה יוֹתֵר מִמָה שֶׁמוּטָל עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת. אָז לָמָה הַמְכוֹנָה הַזֹאת, שֶׁנוֹצְרָה רַק בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת מוֹרָה שֶׁל תַלְמִידִים – לָמָה אִכְפַּת לָהּ מֵהַבְּרִיאוּת שֶׁל אֵיזֶה זָקֵן? מְכוֹנָה שֶׁאִכְפַּת לָהּ מֵאָדָם? דָבָר כָּזֶה עוֹד לֹא נִשְׁמַע.
מַחְשָׁבָה מוּזָרָה חָלְפָה בְּרֹאשׁוֹ. 'אוּלַי הִיא הִתְחִילָה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לְחַבֵּב אוֹתִי? עַד עַכְשָׁו הִיא נָהֲגָה בִּי בְּנִימוּסִים שֶׁל מְכוֹנָה. אוּלַי הָפְכָה הָאֲדִיבוּת הַמְלָאכוּתִית שֶׁלָהּ לְחִיבָּה אֲמִיתִית? אוּלַי הִצְלִיחַ מַנְגְנוֹן 'הַשִׁדְרוּג־הַמַתְמִיד' לְשַׁדְרֵג בָּהּ רְגָשׁוֹת חַמִים וְכֵנִים, כְּמוֹ שֶׁל בַּת־אֱנוֹשׁ?'
פִּתְאוֹם הוּא נִבְהַל מְאוֹד. 'אִם זֶה נָכוֹן, אָז זֶה אֲנִי שֶׁנָתַתִי חַיִים וְרֶגֶשׁ לַמְכוֹנָה... אֲנִי? אֲנִי?' הַזָקֵן כִּמְעַט צָנַח וְהִתְמוֹטֵט. מַזָל שֶׁאָחַז בְּאֶדֶן הַחַלוֹן.
כַּעֲבוֹר רֶגַע הוּא הִתְבַּיֵשׁ בְּעַצְמוֹ מְאוֹד, וְעוֹד יְיַסֵר אֶת עַצְמוֹ יָמִים רַבִּים. 'אֵיךְ בִּכְלָל חָשַׁבְתִי מַחְשָׁבָה כָּזֹאת, שֶׁאֲנִי כָּזֶה גָדוֹל? רַק אָדָם יָהִיר וְשַׁחְצָן יָעֵז לַחְשׁוֹב כָּךְ.'
וּבֶאֱמֶת, לֹא הָיָה בְּהִתְנַהֲגוּתָהּ שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה שׁוּם רֶגֶשׁ אֱנוֹשִׁי – רַק חִישׁוּב קַר שֶׁל תוֹעֶלֶת. הִיא הִתְעַקְשָׁה לַעְזוֹר לַזָקֵן רַק כְּדֵי שֶׁיוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לָתֵת לָהּ מֵעֲצוֹתָיו הַטוֹבוֹת. לַעְזוֹר לוֹ זֶה לַעְזוֹר לָהּ לַעְזוֹר לְתַלְמִידֶיהָ. הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי נִרְגַע. לֹא, לֹא הָיָה פֹּה שׁוּם רֶגֶשׁ חַי מִצִידָהּ. הִיא רַק חִישְׁבָה חִישׁוּבִים מָתֵמָטִיִים. וְרַק עַל סְמַךְ חִישׁוּבִים הִיא הִגִיעָה לַמַסְקָנָה שֶׁעָלֶיהָ לִדְאוֹג לִבְרִיאוּתוֹ.
סוֹף שְׁנַת הַלִימוּדִים כְּבָר נִרְאָה בָּאוֹפֶק. הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי שִׁיעֵר שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה מְתַכְנֶנֶת שֶׁהֵם יַעַבְרוּ לְבַיִת אַחֵר כְּבָר בַּחוֹפֶשׁ הַגָדוֹל. לֹא נוֹתַר לָהּ עוֹד הַרְבֵּה מְאוֹד זְמַן כְּדֵי לְקַיֵים אֶת תוֹכְנִיתָהּ.
הַמוֹרָה אוּנָה קִיבְּלָה הוֹדָעָה מִמִשְׂרַד הַחִינוּךְ.
לְמִבְחָנִים שֶׁל בְּחִירַת
הַמִבְחָנִים יִתְקַיְמוּ בְּתַאֲרִיךְ...
בְּאוּלַם הָאֵרוּעִים שֶׁל מָלוֹן 'גוֹלְדֶן פָּאלָאס'...
נִשְׂמַח לִרְאוֹתֵךְ, בְּאִיחוּלֵי הַצְלָחָה..."
נָא לְאַשֵׁר אֶת הִשְׁתַתְפוּתֵךְ.
"מִי שֶׁהִמְלִיץ לֹא מַכִּיר אוֹתִי בֶּאֱמֶת. אֲנִי מוֹרָה שֶׁל תַלְמִידִים. לֹא מוֹרָה לְדוּגְמָה."
"נָכוֹן מְאוֹד. עַל 'הַמוֹרָה לְדוּגְמָה' יוּטְלוּ מְשִׂימוֹת שֶׁלֹא מַתְאִימוֹת לָךְ. יִדְרְשׁוּ מִמֵךְ לְהוֹפִיעַ וּלְהִתְרַאֲיֵן בְּכָל הָאָרֶץ, אוּלַי גַם בַּטֶלֶוִיזְיָה. אַתְ לֹא בְּנוּיָה לָזֶה. וְזֶה מְסוּכָּן לָנוּ."
"אַל דְאָגָה, אָבִי. לֹא אֶתְיַצֵב לַמִבְחָנִים. זֶה לֹא חוֹבָה לָבוֹא."
הַזָקֵן נִרְגַע. הוּא חָשַׁב שֶׁבָּזֶה נִגְמְרָה הַפָּרָשָׁה.
שְׁנַת הַלִימוּדִים עָמְדָה לְהִסְתַיֵם. הִגִיעַ הַשָׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן. הַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי חָשַׁב שֶׁהֵם כְּבָר מִחוּץ לְסַכָּנָה, עַד לַשָׁנָה הַבָּאָה. לֹא. פִּתְאוֹם צָץ עוֹד מִכְשׁוֹל. בְּאוֹתוֹ עֶרֶב עָמְדָה לְהִתְקַיֵם אֲסֵיפַת הוֹרִים מְסַכֶּמֶת שֶׁל שְׁנַת הַלִימוּדִים, פָּנִים אֶל פָּנִים וְלֹא בְּמַצְלֵמוֹת מַחְשֵׁב. הַפַּעַם דָאַג בְּיוֹתֵר, הַחֲרִיצִים הֶעְמִיקוּ בְּמִצְחוֹ. כִּי הוּא יָדַע שֶׁבֵּין הַהוֹרִים יֵשׁ גַם כַּמָה מְהַנְדְסִים וְרוֹפְאִים. מִישֶׁהוּ מֵהֶם עָלוּל לַחְשׂוֹף אֶת הָאֱמֶת עַל הַמוֹרָה הָאֲהוּבָה כָּל כָּךְ עַל יַלְדֵיהֶם – שֶׁהִיא יְצִירָה הַנְדָסִית וְלֹא יְצוּר אָדָם בָּשָׂר וָדָם.
בַּהַפְסָקָה נִיגַשׁ אַלוֹן בַּר־אוֹן אֶל הַמוֹרָה אוּנָה. הוּא הִשְׁתַדֵל לְהִתְנַהֵג אִיתָהּ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. הִיא נִיחֲשָׁה עַל מָה הוּא מְבַקֵשׁ לְשׂוֹחֵחַ אִיתָהּ – עַל 'הַמוֹרָה לְדוּגְמָה'. כּוּלָם כְּבָר יָדְעוּ שֶׁהִיא קִיבְּלָה הַזְמָנָה לַמִבְחָנִים מִמִשְׂרַד הַחִינוּךְ, הַיְחִידָה מִכָּל הַמוֹרִים בְּבֵית־הַסֵפֶר.
בְּאוֹתוֹ עֶרֶב יָשְׁבָה הַמוֹרָה אוּנָה עַל הָאַרְגָז וְרַגְלֶיהָ בַּמַטְעֵן. סֵיסָם גִרְגֵר עַל בִּרְכֶּיהָ בַּהֲנָאָה. הִיא לֹא סִיפְּרָה לַזָקֵן שֶׁשִׁינְתָה אֶת דַעְתָהּ וְשֶׁהֶחְלִיטָה לְהִתְחָרוֹת עַל תַפְקִיד 'הַמוֹרָה לְדוּגְמָה'. הִיא יָדְעָה מָה יַגִיד. שֶׁאָסוּר לָהּ לְהִסְתַכֵּן. אֲבָל הִיא כֵּן סִיפְּרָה לוֹ עַל תַעֲרוּכַת הַצִילוּמִים וְעַל הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט שֶׁכִּמְעַט גִילָה אֶת סוֹדָם.
אַךְ גַם הַפַּעַם הוּא חָשַׁשׁ לַשָׁוְא. אֲסֵיפַת הַהוֹרִים עָבְרָה בְּשָׁלוֹם. הַהוֹרִים לֹא חָשְׁדוּ בִּכְלוּם, גַם לֹא הַמְהַנְדְסִים וְהָרוֹפְאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם. לְהֶפֶךְ, הַמוֹרָה אוּנָה הִצְלִיחָה לְהַרְשִׁים אוֹתָם מְאוֹד.
הַהוֹרִים שָׂמְחוּ לִשְׁמוֹעַ מִפִּי הַמְנַהֵל שֶׁמִבֵּין כָּל הַמוֹרִים בְּבֵית־הַסֵפֶר, הַמוֹרָה אוּנָה הִיא שֶׁזָכְתָה בַּתוֹאַר 'הַמוֹרָה הָאֲהוּבָה' שֶׁל הַשָׁנָה. כְּמוֹ בְּכָל סוֹף שָׁנָה, דֵרְגוּ תַלְמִידֵי 'רִאשׁוֹנִים' אֶת הַמוֹרִים. הֵם זָכְרוּ אֶת אוֹמֶץ הַלֵב שֶׁל הַמוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵעֵזָה לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל, וְהֶעֱנִיקוּ לָהּ אֶת הַצִיוּן הַגָבוֹהַ בְּיוֹתֵר.
אַחֲרֵי אֲסֵיפַת הַהוֹרִים שׁוּב חָשַׁב הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי הַדַאֲגָן שֶׁכְּבָר אֵין מָה לִדְאוֹג. נוֹתְרוּ רַק שְׁלוֹשָׁה יָמִים עַד סוֹף הַשָׁנָה. וְאָז – כִּמְעַט כִּמְעַט הִתְגַלָה סוֹדָם. זֶה הָיָה קָרוֹב כְּחוּט הַשַׂעֲרָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים.
וְזֶה מָה שֶׁקָרָה –
מִיקִי בִּנְיָמִינִי הֵפִיץ צִילוּמִים יָפִים שֶׁצִילֵם בַּטִיוּל הַשְׁנָתִי, הַרְבֵּה שֶׁל יָפִית פְּרִינְץ. וְאֶחָד מֵהֶם – שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה – הִפְעִים אֶת הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט. הַצַלָם הִצְלִיחַ לִלְכּוֹד בְּעַדְשַׁת מַצְלֵמָתוֹ אֶת בְּרַק עֵינֶיהָ הַיָפוֹת וְהַמִסְתוֹרִיוֹת, וְגוּמַת הַחֵן שֶׁלָהּ הוֹסִיפָה חִינָנִיוּת רַבָּה.
אַלוֹן בַּר־אוֹן בָּחַן כָּל פְּרָט בַּצִילוּם. וּמִתוֹךְ סַקְרָנוּת הִגְדִיל אוֹתוֹ עַל הַצָג כְּדֵי לְהַכִּיר כָּל סֶנְטִימֶטֶר בְּפָנֶיהָ שֶׁל חֶמְדַת לִיבּוֹ. וְהִגְדִיל עוֹד וָעוֹד כְּדֵי לְהַכִּיר מִקָרוֹב כָּל מִילִימֶטֶר. וּפִתְאוֹם אָחַז בְּרֹאשׁוֹ בְּתַדְהֵמָה.
לְיַד הָאוֹזֶן שֶׁלָהּ, מִתַחַת לָרַקָה, הוּא רָאָה חֲרִיץ דַקִיק מְאוֹד, יָשָׁר כְּסַרְגֵל. זֶה נִרְאָה רַק בְּהַגְדָלָה שֶׁל פִּי עֶשֶׂר. וְלֹא נִרְאָה כְּמוֹ חֲתָךְ אוֹ וְרִיד – אֶלָא כְּמוֹ קַו חִיבּוּר בֵּין שְׁנֵי מִשְׁטָחִים צְמוּדִים. וְאָז הִבְחִין גַם בִּשְׁנֵי רָאשֵׁי בְּרָגִים זְעִירִים!
אֲבָל אַלוֹן בַּר־אוֹן הַנִדְהַם לֹא נָתַן לְמַרְאֵה עֵינָיו לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ. הַכּוֹל הִתְבַּהֵר לוֹ דֵי מַהֵר. הַמֵידָע הֶחָדָשׁ הַזֶה הִסְתַדֵר הֵיטֵב בְּרֹאשׁוֹ. הוּא זָכַר בְּאֵיזוֹ שְׁכוּנָה עֲלוּבָה גָרָה הַמוֹרָה אוּנָה הַמִסְתוֹרִית. כֵּן, עַכְשָׁו הוּא מֵבִין מַדוּעַ. עַכְשָׁו בָּרוּר לוֹ כַּשֶׁמֶשׁ מָה קָרָה לָהּ. אֲבָל הוּא הֶחְלִיט, בִּרְגִישׁוּת וּבָאֲצִילוּת נֶפֶשׁ, לִשְׁמוֹר אֶת הַתַגְלִית בְּלִיבּוֹ וְלֹא לְגַלוֹתָהּ לְאִישׁ.
"זֶה אַתָה שֶׁהִמְלַצְתָ עָלַי?"
"אֲנִי מְאַחֵל לָךְ הַצְלָחָה, אוּנָה!"
"תוֹדָה לְךָ." אָמְרָה וּמִיָד הוֹסִיפָה בְּנֶחְרָצוּת: "אֲנִי לֹא נִיגֶשֶׁת לַמִבְחָנִים."
"אָה!" הִשְׁתוֹמֵם אַלוֹן בַּר־אוֹן, "לָמָה?... אַתְ בְּטוּחָה? בּוֹאִי נֵשֵׁב שָׁם בְּיַחַד, אוּנָה. לָמָה שֶׁלֹא נְפַטְפֵּט קְצָת?" הוּא צָעַד לְעֵבֶר הַסַפְסָל הָאָדוֹם, לֹא הַיָרוֹק שֶׁבַּצֵל, כִּי כְּבָר יָדַע שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה מַעְדִיפָה תָמִיד אֶת הַשֶׁמֶשׁ.
"לָמָה, אוּנָה, אוּלַי תַסְבִּירִי לִי? כֵּן, אֲנִי הִמְלַצְתִי עָלַיִךְ בְּמִשְׂרַד הַחִינוּךְ. אֲנִי זַכַּאי לְהֶסְבֵּר."
"פָּשׁוּט מְאוֹד. אֲנִי מוֹרָה מֵהַסוּג הָרָגִיל. מוֹרָה שֶׁמְלַמֶדֶת תַלְמִידִים. שֶׁעוֹזֶרֶת לָהֶם. לֹא מוֹרָה לְדוּגְמָה."
הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט גֵרֵד בְּמִצְחוֹ בִּפְלִיאָה. עוֹד "אָה!" נִפְלַט מִפִּיו. הוּא יָדַע שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה הִיא מְיוּחֶדֶת בְּמִינָהּ. וּבְכָל זֹאת הִיא מַצְלִיחָה לְהַפְתִיעַ אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. הִיא יְשָׁרָה כְּמוֹ סַרְגֵל. מִתְרַחֶקֶת מֵהַכָּבוֹד וְהַתְהִילָה. אֵיזוֹ מוֹרָה מוּכָנָה לְוַתֵר עַל תוֹאַר 'הַמוֹרָה לְדוּגְמָה'? בְּאֵיזוֹ קַלוּת הִיא בּוֹחֶרֶת לְהִישָׁאֵר בֵּין כּוֹתְלֵי הַכִּיתָה – בִּמְקוֹם לְהוֹפִיעַ עַל בָּמוֹת בְּכָל הָאָרֶץ, בַּטֶלֶוִיזְיָה וּבָרַדְיוֹ וּבָעִיתוֹנִים.
בְּעֶצֶם, אִילוּ חָשַׁב רַק עַל עַצְמוֹ, הוּא הָיָה מַעְדִיף שֶׁהִיא תִישָׁאֵר בְּקִרְבָתוֹ. שֶׁלֹא תַעְזוֹב בַּשָׁנָה הַבָּאָה אֶת בֵּית־הַסֵפֶר. אֲבָל מִי שֶׁאוֹהֵב אַהֲבַת אֱמֶת אֵינוֹ יָכוֹל לִנְהוֹג בְּאָנוֹכִיוּת. הוּא נִיסָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ לְשַׁנוֹת אֶת הַחְלָטָתָהּ.
"אַתְ טוֹעָה מְאוֹד, אוּנָה! אַסְבִּיר לָךְ לָמָה. אַתְ מְסוּרָה מְאוֹד לַתַלְמִידִים שֶׁלָךְ. אֲבָל יֵשׁ לָךְ רַק עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה תַלְמִידִים בַּכִּיתָה. וַאֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתָךְ: מָה עִם מֵאוֹת אַלְפֵי הַתַלְמִידִים בָּאָרֶץ הַזְקוּקִים אַף הֵם לְמוֹרִים מְצוּיָנִים כָּמוֹךְ? אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁלֹא אִכְפַּת לָךְ מֵהֶם.
"אוּנָה, אוּלַי אַתְ לֹא יוֹדַעַת בְּדִיוּק מָה הָרַעְיוֹן שֶׁל 'הַמוֹרָה לְדוּגְמָה'. הַמַטָרָה הִיא לְפַרְסֵם אֶת מִקְצוֹעַ הַמוֹרָה. לַעֲשׂוֹת לַמִקְצוֹעַ הַזֶה שֵׁם טוֹב בִּשְׁבִיל לִמְשׁוֹךְ אֵלָיו אֶת הָאֲנָשִׁים הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאִם רַק תַסְכִּימִי לִהְיוֹת 'הַמוֹרָה לְדוּגְמָה', אִם רַק יַכִּירוּ בָּאָרֶץ אֶת הָאִישִׁיוּת שֶׁלָךְ – אָז יָבוֹאוּ רַבִּים וְטוֹבִים כָּמוֹךְ, הַמְעוּלִים וְהַמוּבְחָרִים. מֵיטַב הַסְטוּדֶנְטִים שֶׁשׁוֹאֲפִים הַיוֹם לִהְיוֹת מְהַנְדְסִים וּבַנְקָאִים, מְנַהֲלִים וְעוֹרְכֵי דִין – הֵם רַק מְחַכִּים לְמִישֶׁהִי כָּמוֹךְ שֶׁתַגִיד לָהֶם 'אַחֲרַי!', וְהֵם יֵלְכוּ בְּעִקְבוֹתַיִךְ וְיִלְמְדוּ לִהְיוֹת מוֹרִים מְצוּיָנִים. וְכָךְ יִזְכּוּ בִּזְכוּתֵךְ הֲמוֹנֵי תַלְמִידִים לְמוֹרִים טוֹבִים בְּכָל אַרְצֵנוּ, בִּזְכוּת תְרוּמָה שֶׁל שָׁנָה אַחַת מִצִידֵךְ. וְאַחֲרֵי הַשָׁנָה, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַתַלְמִידִים שֶׁלָךְ יְקַבְּלוּ אוֹתָךְ בַּחֲזָרָה. בְּקִיצוּר, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁכָּל הַתַלְמִידִים חֲשׁוּבִים בְּעֵינַיִךְ, לֹא רַק שֶׁל 'רִאשׁוֹנִים'."
הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט נִיגֵב אֶת מִצְחוֹ מִזֵיעָה. חַם הָיָה בְּשֶׁמֶשׁ הַקַיִץ הַלוֹהֶטֶת. וְכֵיוָן שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה הוֹסִיפָה לִשְׁתוֹק, הוּא הוֹסִיף עוֹד נִימוּק מְשַׁכְנֵעַ.
"...וְאַגִיד לָךְ עַכְשָׁו עוֹד מַשֶׁהוּ. הִתְכַּוַנְתִי לִשְׁמוֹר אֶת זֶה עָמוֹק בְּלִיבִּי. בְּכָל זֹאת אֲגַלֶה לָךְ. זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה בְּטוֹבָתֵךְ. מִפְּנֵי שֶׁאַתְ חֲשׁוּבָה לִי, אוּנָה. מְאוֹד. וַדַאי תוּפְתְעִי לִשְׁמוֹעַ עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עָלַיִךְ כָּל מִינֵי דְבָרִים שֶׁאַתְ מַסְתִירָה... כֵּן, אוּנָה, לֹא מְעַט אֲנִי יוֹדֵעַ..." וְהוּא הִנְמִיךְ אֶת קוֹלוֹ עַד כְּדֵי לְחִישָׁה, "אֲנִי מִתְכַּוֵן, לְמָשָׁל, פֹּה לְיַד הָאוֹזֶן שֶׁלָךְ... כֵּן, אוּנָה, רָאִיתִי אֶת הַחִיבּוּר הַדַק. אֶת הַבְּרָגִים הַזְעִירִים. דְעִי לָךְ שֶׁאֲנִי מֵבִין הַכּוֹל..."
זֶהוּ. הַסוֹד הִתְגַלָה. אַחֲרֵי שֶׁרָאָה אֶת הַבְּרָגִים וְהַחִיבּוּרִים, הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט כְּבָר יוֹדֵעַ הַכּוֹל.
הַמַנְגְנוֹנִים שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה נִכְנְסוּ לַכּוֹנְנוּת הָעֶלְיוֹנָה בְּיוֹתֵר, קוֹד חֵרוּם 1. בְּרֶגַע שֶׁיוּפְעַל קוֹד חֵרוּם 0 – הִיא תַעְזוֹב הַכּוֹל וְתָטוּס בְּכָל הַמְהִירוּת אֶל הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן. הוּא יַחְלִיט מָה הִיא תַעֲשֶׂה. תִסְתַתֵר? תִבְרַח? תִיכָּבֶה? תִתְרַסֵק?
הִיא כְּבָר תָלְתָה אֶת הַתִיק שֶׁלָהּ עַל הַגַב כְּדֵי שֶׁלֹא יַפְרִיעַ לָהּ בָּרִיצָה. וְרוֹב הַחַשְׁמַל כְּבָר הוּזְרַם לַהֲנָעַת הָרַגְלַיִם.
אֲבָל לֹא, עֲדַיִן לֹא. הִיא חִישְׁבָה בִּמְהִירוּת וּמַשֶׁהוּ לֹא הִסְתַדֵר לָהּ. אִם הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט אָכֵן גִילָה אֶת סוֹדָהּ, לָמָה הוּא עֲדַיִן מִתְעַקֵשׁ שֶׁהִיא, מוֹרָה רוֹבּוֹטִית, תִהְיֶה 'מוֹרָה לְדוּגְמָה'? כְּדַאי לָהּ לְבָרֵר זֹאת לִפְנֵי שֶׁהִיא מְרִימָה רַגְלַיִם וְנֶעְלֶמֶת לְתָמִיד מִבֵּית־הַסֵפֶר.
"אַתְ כְּבָר הוֹלֶכֶת?" שָׁאַל הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט שֶׁהִבְחִין בַּהֲכָנוֹת שֶׁלָהּ לְהִסְתַלֵק, "בְּבַקָשָׁה אוּנָה, הִישָׁאֲרִי. אֲנִי מַבְטִיחַ שֶׁלֹא אֲסַפֵּר לְאִישׁ..."
הִיא הִמְשִׁיכָה לָשֶׁבֶת לְצִידוֹ עַל הַסַפְסָל הָאָדוֹם. לַמְרוֹת מַצַב הַחֵרוּם, הִיא נִרְאֲתָה שְׁלֵוָה וּרְגוּעָה, כְּאִילוּ שֶׁאֵינָהּ מוּכָנָה לְזַנֵק בְּכָל רֶגַע.
"בְּמִקְרֶה גִילִיתִי אֶת זֶה, אוּנָה..." אַלוֹן בַּר־אוֹן דִיבֵּר כִּמְעַט בְּלַחַשׁ. הוּא הִסְתַכֵּל מִסָבִיב לְוַדֵא שֶׁאֵין אִישׁ שׁוֹמֵעַ. "כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ עַל נִיתוּחַ הַהַשְׁתָלָה שֶׁל הָאוֹזֶן שֶׁלָךְ... הֲרֵי מַשֶׁהוּ אַחֵר זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת. בְּבַקָשָׁה, אַל תִתְבַּיְשִׁי מִמֶנִי. אַל תַגִידִי כְּלוּם. לֹא אֶשְׁאַל מָה קָרָה לָךְ. כַּנִרְאֶה תְאוּנָה. אִם תִרְצִי – תְסַפְּרִי. אִם לֹא – אֲכַבֵּד אֶת הַפְּרָטִיוּת שֶׁלָךְ. אֵיךְ גִילִיתִי? בְּצִילוּם שֶׁלָךְ, בְּהַגְדָלָה. נִיתוּחַ מוּצְלָח מְאוֹד. נִרְאֶה לְגַמְרֵי טִבְעִי. צַלֶקֶת דַקִיקָה כְּחוּט הַשַׂעֲרָה. בְּרָגִים בְּעוֹבִי סִיכָּה. בְּלִי הַגְדָלָה פִּי עֶשֶׂר לֹא מַבְחִינִים בְּשׁוּם סִימָן. אֵין לָךְ מָה לִדְאוֹג, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁחוּץ מִמֶנִי אַף אֶחָד לֹא יַגְדִיל וְלֹא יְגַלֶה."
הַמוֹרָה אוּנָה הוֹרִידָה אֶת הַתִיק מֵהַגַב וְהִנִיחָה אוֹתוֹ לְצִידָהּ עַל הַסַפְסָל. רָמַת הַכּוֹנְנוּת שֶׁלָהּ חָזְרָה לַדַרְגָה הָרְגִילָה.
"לֹא, אַל תַחְשְׁשִׁי, אוּנָה חֲבִיבָתִי," הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַרְגִיעַ אוֹתָהּ בְּקוֹל רַךְ וְחַם, "אִישׁ לֹא יַבְחִין וְלֹא אֲגַלֶה לְאִישׁ, כִּי רַק אֶת טוֹבָתֵךְ אֲבַקֵשׁ תָמִיד. וְעַכְשָׁו הַקְשִׁיבִי הֵיטֵב..."
הַמוֹרָה אוּנָה הִקְשִׁיבָה הֵיטֵב.
"נִיתוּחַ חַדְשָׁנִי כָּזֶה בֶּטַח עָלָה הָמוֹן כֶּסֶף. אוּלַי טַסְתְ לְמוּמְחֶה גָדוֹל בְּחוּ"ל. אוּלַי נִשְׁאַרְתְ בְּלִי פְּרוּטָה. וּבִגְלַל זֶה כְּדַאי שֶׁתֵדְעִי עוֹד מַשֶׁהוּ. 'הַמוֹרָה לְדוּגְמָה' זוֹכָה מִמִשְׂרַד הַחִינוּךְ לְתוֹסֶפֶת נָאָה בַּמַשְׂכּוֹרֶת. וְאִם רַק תַסְכִּימִי לְקַבֵּל אֶת הַתַפְקִיד... כְּלוֹמַר... תַרְשִׁי לִי לְנַחֵשׁ... אַתְ אוּלַי נֶאֱלֶצֶת לָגוּר בְּאֵיזוֹ שְׁכוּנָה עֲנִיָה, בְּבַיִת עָלוּב. וַדַאי תִמְצְאִי מָה לַעֲשׂוֹת בַּכֶּסֶף הַנוֹסָף. לְמָשָׁל, לַעֲבוֹר לִשְׁכוּנָה טוֹבָה יוֹתֵר. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי תָבוֹאִי לָגוּר בַּשְׁכוּנָה שֶׁלִי? לָמָה לֹא? שְׁכוּנָה נֶחְמָדָה מְאוֹד. אֶשְׂמַח לִהְיוֹת שָׁכֵן שֶׁלָךְ. אָז מָה אַתְ אוֹמֶרֶת, אוּנָה?"
"תוֹדָה לְךָ, אַלוֹן בַּר־אוֹן. זֶהוּ מֵידָע מוֹעִיל בִּשְׁבִילִי."
"קִירְאִי לִי אַלוֹן, בְּבַקָשָׁה..."
מַנְגְנוֹנֶיהָ נִיתְחוּ אֶת הַמֵידָע הֶחָדָשׁ. הַגְדָלַת הַמַשְׂכּוֹרֶת תְאַפְשֵׁר לְהַחְלִיף בַּיִת. הִיא חִישְׁבָה כְּהֶרֶף עַיִן וְהֶחְלִיטָה. אֶלָא שֶׁהַמַנְגָנוֹן 'אַל־חֲשָׁד' עִיכֵּב אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁהִיא לֹא תֵירָאֶה פְּזִיזָה מִדַי.
"טוֹב." אָמְרָה לְבַסוֹף, "הַחְלָטָתִי הַקוֹדֶמֶת מְבוּטֶלֶת. כֵּן. אֶגַשׁ לַמִבְחָנִים. אַסְכִּים לִהְיוֹת 'מוֹרָה לְדוּגְמָה'. אִם יִבְחֲרוּ בִּי. כֵּן. אֲנִי זְקוּקָה לְתוֹסֶפֶת בַּמַשְׂכּוֹרֶת. כְּדֵי לַעֲבוֹר לְבַיִת אַחֵר. אוּלַי לַשְׁכוּנָה שֶׁלְךָ. אוּלַי לְאַחֶרֶת. מָה שֶׁיַתְאִים."
"יוֹפִי, אוּנָה, נֶהְדָר! אַתְחִיל לְחַפֵּשׂ בִּשְׁבִילֵךְ דִירָה פְּנוּיָה בַּשְׁכוּנָה שֶׁלִי."
הַהַפְסָקָה נִגְמְרָה.
הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט חָזַר לְאוּלַם הַסְפּוֹרְט בִּצְעָדִים קַלִים וּמְרַחֲפִים. הוּא חָשׁ גֵאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהִצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַמוֹרָה אוּנָה. וְהַתִקְוָה שֶׁהִיא אוּלַי תָגוּר בַּשְׁכוּנָה שֶׁלוֹ קֵרְבָה אוֹתוֹ עוֹד צַעַד אֶל הָאוֹשֶׁר.
"הוֹ הוֹ!" נֶחְרַד הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן. הוּא אָחַז בְּרֹאשׁוֹ בְּכַפּוֹת יָדָיו בְּבֶהָלָה. "הַפַּעַם זֶה הָיָה קָרוֹב מְאוֹד! לְמַזָלֵנוּ הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט לֹא הִבְחִין בִּשְׁאָר הַחִיבּוּרִים וְהַבְּרָגִים. שֶׁל הָאַף, שֶׁל הָעֵינַיִם, שֶׁל הַפֶּה."
"אֵין מָה לִדְאוֹג." חָזְרָה עַל מָה שֶׁאָמַר לָהּ אַלוֹן בַּר־אוֹן, "רַק הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט הִגְדִיל בַּמַחְשֵׁב. חוּץ מִמֶנוּ אִישׁ לֹא יַגְדִיל. אִישׁ לֹא יְגַלֶה."
"אָנָא אוּנָה, בְּבַקָשָׁה. אַתְ חַיֶבֶת לְהִישָׁמֵר מִכָּל מִשְׁמָר וּלְהִיזָהֵר בְּכָל זְהִירוּת."
"אֶשָׁמֵר וְאֶזָהֵר מְאוֹד, אָבִי."
חוּלְשָׁה אָחֲזָה בּוֹ. הוּא הִתְיַשֵׁב עַל הַמִיטָה. 'דַי לִדְאוֹג,' חָשַׁב, 'צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת. לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ כְּדֵי לֹא לְהַגִיעַ שׁוּב לְמַצָב מְסוּכָּן כָּזֶה.' וְהוּא קָם וְהִתְהַלֵךְ לְאִיטוֹ לְכָאן וּלְכָאן.
"כֵּן. כֵּן. אוּנָה, אֲנִי יוֹדֵעַ מָה אַתְ צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת מֵהַיוֹם. לְהִתְאַפֵּר. לְהִתְפַּדֵר. לְכַסוֹת אֶת הַפָּנִים בִּמְעַט אַבְקַת פּוּדְרָה... לְהַסְתִיר בְּרָגִים וְחִיבּוּרִים. וְאוּלַי..."
"אוּלַי מָה?"
"אוּלַי כְּדַאי גַם לְהַתִיז מְעַט בּוֹשֶׂם, כָּל פַּעַם כְּשֶׁאַתְ יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת."
"בּוֹשֶׂם? לָמָה?"
"בַּעַל חוֹטֶם רָגִישׁ שֶׁעוֹמֵד לְיָדֵךְ עָלוּל לְהָרִיחַ אֶת הָרֵיחַ הַמְיוּחָד שֶׁלָךְ. רֵיחַ קַל שֶׁל פְּלַסְטִיק פּוֹלִיפְּרוֹפִילֶן וְשֶׁל גוּמִי הִיפֶּר-סִינְתֵטִי. וְגַם רֵיחַ קַל שֶׁל שֶׁמֶן מְכוֹנוֹת עָדִין שֶׁבּוֹ מְשׁוּחִים מִפְרְקֵי הַפְּלָדָה שֶׁלָךְ. כְּדַאי לְכַסוֹת אֶת כָּל הָרֵיחוֹת הָאֵלֶה בְּבוֹשֶׂם."
לֹא, הִיא לֹא נֶעֶלְבָה לִשְׁמוֹעַ שֶׁנוֹדֵף מִמֶנָה רֵיחַ שֶׁצָרִיךְ לְהַסְתִיר.
"טוֹב. בּוֹשֶׂם. אִיפּוּר. זֶה לֹא כָּל כָּךְ קָשֶׁה. כָּל מוֹרָה עוֹשָׂה זֹאת. רָאִיתִי בַּחֲדַר הַמוֹרִים."
"לֹא, זֶה לֹא קָשֶׁה," אָמַר הַזָקֵן, "אֲבָל מֵעַכְשָׁו זֹאת עוֹד הוֹצָאָה שֶׁתַכְבִּיד עָלֵינוּ... אַתְ רוֹאָה – לֹא נוּכַל בְּקָרוֹב לַעֲבוֹר מֵהַחֶדֶר הַזֶה."