~~~ פרק 20 ~~~

הַצִיוּר שֶׁל הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי.
תַחֲרוּת 'הַמוֹרָה לְדוּגְמָה'



ע וֹד מְעַט הִיא תַגִיעַ מִבֵּית־הַסֵפֶר. הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי נִזְכַּר בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַשָׁנָה, כַּאֲשֶׁר חִיכָּה לָהּ פֹּה בַּחֶדֶר נִרְגָשׁ וְדוֹאֵג. גַם עַכְשָׁו הוּא נִרְגָשׁ – לֹא כָּל יוֹם גוֹמֶרֶת מוֹרָה רוֹבּוֹטָה שְׁנַת לִימוּדִים בְּכָזֹאת הַצְלָחָה. וְעַד כַּמָה שֶׁיָדוּעַ לוֹ, דָבָר כָּזֶה עוֹד לֹא קָרָה מֵעוֹלָם בְּכָל הָעוֹלָם כּוּלוֹ.
בְּמִקְרֶה, כְּאִילוּ לִכְבוֹד הַיוֹם הַזֶה, הוּא גָמַר צִיוּר גָדוֹל שֶׁצִיֵר בְּמוֹ יָדָיו. חוֹדֶשׁ יָמִים עָבַד עַל הַצִיוּר הַזֶה.
מֵרוֹב גַעְגוּעִים לְמִינְדֶזְיָה, הוּא הִרְגִישׁ צוֹרֶךְ עַז לְצַיֵר אֶת נוֹף מוֹלַדְתוֹ. לֹא הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ כָּל צִילוּם וְהַצִיוּר נַעֲשָׂה כּוּלוֹ מִן הַזִיכָּרוֹן. סָדִין יָשָׁן שִׁימֵשׁ לוֹ בַּד לְצִיוּר. הוּא הִשְׁתַמֵשׁ בְּעִיקָר בְּעִיפָּרוֹן, וּבִמְעַט צֶבַע שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה קָנְתָה בְּבָּזָאר זוֹל.
הַמוֹרָה אוּנָה הִגִיעָה, הַוְרָדִים עֲדַיִן תְקוּעִים בִּשְׂעָרָהּ. הִיא הִנִיחָה אֶת הַתִיק עַל הָאַרְגָז. וְלִפְנֵי שֶׁתָקְעָה אֶת רַגְלֶיהָ בַּמַטְעֵן, רָאֲתָה אֶת הַצִיוּר מוּנָח מְקוּפָּל עַל הַמִיטָה.
"סוֹף סוֹף זֶה גָמוּר," אָמַר הַזָקֵן, עָיֵף מֵהַמַאֲמָץ בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים. "יוֹם מְיוּחָד הַיוֹם, יוֹם סִיוּם הַשָׁנָה שֶׁלָךְ." הוּא נִיסָה לְהִישָׁמַע חֲגִיגִי, אַךְ זֶה לֹא עָשָׂה עָלֶיהָ רוֹשֶׁם.
הִיא תָלְתָה אֶת הַצִיוּר בִּזְרִיזוּת. מַסְמְרִים חֲלוּדִים מָצְאָה תְקוּעִים בַּקִירוֹת, וּמִן הֶחָצֵר הֵבִיאָה אֶבֶן בִּמְקוֹם פַּטִישׁ.
הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן וְהַמוֹרָה אוּנָה הִתְבּוֹנְנוּ בַּצִיוּר הַגָדוֹל הַתָלוּי מֵעַל הַמִיטָה. מֵחוֹסֶר מָקוֹם לִפְרוֹס אֶת הַבַּד בַּחֶדֶר הַקְטַנְטַן, צִיֵר אוֹתוֹ הַזָקֵן קְטָעִים קְטָעִים, עַל גַבֵּי הַשׁוּלְחָן הַזָעִיר. וְרַק עַכְשָׁו הֵם רָאוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַצִיוּר פָּרוּס בִּשְׁלֵמוּתוֹ.
זֶה הָיָה צִיוּר מַרְשִׁים שֶׁל נוֹף הָרִים וִיעָרוֹת. בִּשְׁנֵי צִידֵי הַצִיוּר הִתְנַשְׂאוּ שְׁנֵי הָרִים. הַיְמָנִי גָבוֹהַ מְאוֹד וְתָלוּל מְאוֹד, רֹאשׁוֹ מִחוּץ לַצִיוּר. וְעַל פִּסְגַת הָהָר מִשְׂמֹאל נִיצַב בִּנְיַן מְשׁוּשֶׁה עִם שְׁלוֹשָׁה גַגוֹת מְדוֹרָגִים. מִלְפָנִים, בְּקִדְמַת הֶהָרִים, צָמְחוּ עֵצִים עֲמוּסֵי פְּרִי.
עוֹף בּוֹדֵד רִיחֵף בַּשָׁמַיִם הַגְבוֹהִים, כְּמוֹ נְקוּדָה קְטַנָה. וּמִתַחְתָיו, עַל דֶרֶךְ הַמִתְפַּתֶלֶת בָּעֵמֶק, בֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים, דְמוּת זְעִירָה – אָדָם רָץ שָׁם, בּוֹדֵד בַּמֶרְחָב הֶעָצוּם. הציור של המהנדס המינדזי הזקן "אָבִי, מָה הַנוֹף הַזֶה שֶׁצִיַרְתָ?" שָׁאֲלָה הַמוֹרָה אוּנָה כְּדֵי לְהַשְׁלִים מֵידָע, "וּמִיהוּ הָאִישׁ הַזֶה? לָמָה הוּא בּוֹרֵחַ?"
הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי שָׁתַק בִּמְבוּכָה. אַחֲרֵי זְמַן הִצְבִּיעַ עַל הַצִיוּר וְאָמַר: "מִשְׂמֹאל אַתְ רוֹאָה אֶת הַר הַחוֹכְמָה שֶׁשָׁם לָמַדְתִי. הֲלוֹא כְּבָר סִיפַּרְתִי לָךְ. וְהָהָר הַזֶה מִיָמִין הוּא הַר הַמִינְדֶרֶסְט, הָהָר הַגָבוֹהַ בְּמִינְדֶזְיָה. וּפֹה מִקָדִימָה אַתְ רוֹאָה אֶת עֲצֵי הַדוּבְדְבָן הַמִינְדֶזִי. אֲנִי מִתְגַעְגֵעַ אֶל פִּרְיָם הַמָתוֹק."
הוּא נִשְׁעַן עַל הַשׁוּלְחָן וְהִמְשִׁיךְ.
"גָבוֹהַ בֵּין הֶהָרִים צִיַרְתִי אֶת הָעַיִט הַמִינְדֶזִי הַגָדוֹל. וּמִתַחְתָיו, עַל הַדֶרֶךְ הַמִתְפַּתֶלֶת צִיַרְתִי אֶת הַדְמוּת הַזֹאת שֶׁהִיא, בְּעֶצֶם... אוּנָה, בְּבַקָשָׁה, אֲנִי עָיֵף עַכְשָׁו... אֲסַפֵּר לָךְ בְּפַעַם אַחֶרֶת..."
הוּא הִתְיַשֵׁב עַל הַמִיטָה. הִיא לֹא הוֹסִיפָה לִשְׁאוֹל.
אַחֲרֵי זְמַן מָה הִיא הוֹצִיאָה מִתִיקָהּ אֶת הַבּוֹשֶׂם שֶׁקִיבְּלָה בְּמַתָנָה מִתַלְמִידֶיהָ וְאֶת קוּפְסַת הַפּוּדְרָה שֶׁקָנְתָה בַּדֶרֶךְ מִבֵּית־הַסֵפֶר.
"עַכְשָׁו אֶלְמַד לְהִשְׁתַמֵשׁ בְּאֵלֶה."
הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי הִתְפַּלֵא לָמָה הִיא מְמַהֶרֶת לָדַעַת אֵיךְ לְהִתְבַּשֵׂם וּלְהִתְפַּדֵר. בְּמֶשֶׁךְ הַחוֹפֶשׁ הַגָדוֹל הִיא לֹא תִצְטָרֵךְ לִפְגוֹשׁ אִישׁ. הוּא אַף הִתְכַּוֵן לְהַצִיעַ לָהּ לְכַבּוֹת אֶת עַצְמָהּ וּלְהִתְעוֹרֵר רַק בְּעֵת הַצוֹרֶךְ. כָּךְ הֵם יַחְסְכוּ בְּחַשְׁמַל. הִיא רַק תִצְטָרֵךְ לַעְזוֹר לוֹ בִּקְנִיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הָעֲצִיצִים. מַסְפִּיק שֶׁתִתְעוֹרֵר פַּעַם בְּיוֹמַיִם לְמֶשֶׁךְ שָׁעָה שְׁעָתַיִם. הַזָקֵן הֵבִין שֶׁיֵשׁ לָהּ תוֹכְנִיוֹת אֲחֵרוֹת.
הִיא הִתִיזָה עַל עַצְמָהּ יוֹתֵר מִדַי בּוֹשֶׂם. רֵיחַ חָזָק מִדַי מִילֵא אֶת הַחֶדֶר הַקָטָן. הַזָקֵן הִשְׁתַעֵל וְנֶאֱלַץ לָקוּם וּלְהוֹצִיא אֶת חוֹטְמוֹ מִן הַחַלוֹן. סֵיסָם הִתְעַטֵשׁ וּבָרַח לֶחָצֵר. הַמוֹרָה אוּנָה הֵצִיצָה בָּרְאִי הַקָטָן שֶׁבְּקוּפְסַת הַפּוּדְרָה וְכִיסְתָה אֶת פָּנֶיהָ בְּשִׁכְבָה עָבָה מִדַי שֶׁל הָאַבְקָה. הִיא נִרְאֲתָה כְּמוֹ בּוּבָּה מְלָאכוּתִית.
"הִגְזַמְתִי." אָמְרָה, "מָחָר אֶשְׁתַמֵשׁ בַּכַּמוּיוֹת הַמַתְאִימוֹת."
"מָחָר? בֵּית־הַסֵפֶר סָגוּר מָחָר."
"יֵשׁ לִי כַּמָה סִידוּרִים." אָמְרָה בְּלִי הֶסְבֵּר נוֹסָף.
הַזָקֵן לֹא שָׁאַל אֵיזֶה 'סִידוּרִים'. הוּא נִיחֵשׁ לְמָה הִיא מִתְכַּוֶנֶת. 'הַמוֹרָה לְדוּגְמָה'! חֲבָל שֶׁשִׁינְתָה אֶת דַעְתָהּ. בִּשְׁבִיל מָה הִיא צְרִיכָה אֶת זֶה? הִיא נִבְנְתָה בִּשְׁבִיל לְלַמֵד, בָּזֶה הִיא הִצְלִיחָה, וּבְלִי שֶׁסוֹדָהּ הִתְגַלָה. הַאִם גַם בַּ'סִידוּרִים' שֶׁלָהּ הִיא לֹא תְעוֹרֵר חֲשָׁד?
הוּא הִצְטַעֵר שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה לֹא שׁוֹמַעַת בְּקוֹלוֹ. מֵרוֹב דְאָגָה נָדְדָה שְׁנָתוֹ כָּל הַלַיְלָה. בַּבּוֹקֶר חָלַם חֲלוֹם מַפְחִיד. הוּא חָלַם שֶׁסוֹדָם מִתְגַלֶה וְהֵם בּוֹרְחִים מִפְּנֵי רוֹדְפִים מְרוּשָׁעִים. חֲלוֹמוֹת רָעִים כָּאֵלֶה כְּבָר רָדְפוּ אוֹתוֹ הַרְבֵּה זְמַן.
הוּא הִתְעוֹרֵר מֵחֲלוֹמוֹ הַמַזְוִיעַ רוֹעֵד וּמַזִיעַ. בְּאוֹר הַדִמְדוּמִים שֶׁל הַבּוֹקֶר הוּא רָאָה אֶת הַמוֹרָה אוּנָה, יוֹשֶׁבֶת עַל הָאַרְגָז וְעַל בִּרְכֶּיהָ הֶחָתוּל. סֵיסָם יָשַׁן עֲמוּקוֹת, צַלְעוֹתָיו הַקְטַנוֹת עָלוּ וְיָרְדוּ. מִדֵי פַּעַם הוּא נִיעֵר אֶת שְׂפָמוֹ כְּמִתוֹךְ חֲלוֹם. כָּל הָעֵת נִשְׁמַע זִמְזוּם הַמַטְעֵן. הַזָקֵן לֹא הִצְלִיחַ לְהֵירָדֵם שׁוּב. הוּא הֶאֱזִין לָעִיר הַמַתְחִילָה לְהִתְעוֹרֵר בַּחוּץ. עֲדַיִן הָיָה חוֹשֶׁךְ וּכְבָר נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת שֶׁל מְכוֹנִיוֹת וַאֲנָשִׁים. הֶחָצֵר הָלְכָה וְהִתְמַלְאָה בְּאוֹר אָפוֹר אֲדַמְדַם. הַמוֹרָה אוּנָה קָמָה. סֵיסָם קָפַץ מֵחֵיקָהּ אֶל אֶדֶן הַחַלוֹן.
הַזָקֵן אָכַל אֶת אֲרוּחַת הַבּוֹקֶר, לֶפֶת קְצוּצָה עֲטוּפָה בַּעֲלֵי חַסָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְבַּשְׂמָה הַמוֹרָה אוּנָה בְּבוֹשֶׂם וְהִתְפַּדְרָה בְּפּוּדְרָה. הַפַּעַם בְּלִי לְהַגְזִים. אַחַר כָּךְ אָמְרָה שָׁלוֹם וּפָנְתָה לָלֶכֶת.
"בְּהַצְלָחָה בַּסִידוּרִים..." אָמַר הַזָקֵן הַמְנוּמָס בְּקוֹל חָנוּק, "בְּהַצְלָחָה, אוּנָה..."
"תוֹדָה לְךָ." הֵשִׁיבָה. וְכֵיוָן שֶׁהַחַיְשָׁנִים שֶׁלָהּ הִבְחִינוּ בְּקוֹלוֹ הַדוֹאֵג הִיא הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: "אֵין לְךָ מָה לִדְאוֹג, אָבִי. אֵדַע לִשְׁמוֹר עַל עַצְמֵנוּ."

כְּרָזָה גְדוֹלָה הִתְנוֹסְסָה בַּחֲזִית בֵּית הַמָלוֹן הַמְפוֹאָר 'גוֹלְדֶן פָּאלָאס'.

בְּרוּכִים הַבָּאִים אֶל
תַחֲרוּת
הַמוֹרָה/הַמוֹרֶה לְדוּגְמָה!

הַמוֹרָה אוּנָה הַדַיְקָנִית זָכְרָה שֶׁבַּהַזְמָנָה שֶׁל מִשְׂרַד הַחִינוּךְ הִזְמִינוּ אוֹתָהּ לְמִבְחָנִים, לֹא לְתַחֲרוּת.
הָאוּלָם הָיָה מָלֵא מִפֶּה לְפֶה, מוֹרוֹת וּמוֹרִים מִכָּל רַחֲבֵי הָאָרֶץ. הֵם הָיוּ בְּנֵי גִילִים שׁוֹנִים, אַךְ רוּבָּם מְבוּגָרִים. עוֹמְדִים אוֹ מִתְהַלְכִים, כּוּלָם מָצְאוּ עִם מִי וְעַל מָה לְשׂוֹחֵחַ. רַק הַמוֹרָה אוּנָה עָמְדָה לְבַדָהּ. הִגִישׁוּ שָׁם כִּיבּוּד קַל וְכוּלָם לָגְמוּ קָפֶה אוֹ תֶה וְלָעֲסוּ בְּנִימוּס עוּגִיוֹת אוֹ בּוּרֶקָס. רַק הַמוֹרָה אוּנָה לֹא טָעֲמָה כְּלוּם. מוֹרָה אַחַת מְבוּגֶרֶת שֶׁחָשְׁבָה אוֹתָהּ לַמֶלְצָרִית, הִצְבִּיעָה עַל מַגָשׁ רֵיק וּבִיקְשָׁה מִמֶנָה בְּנִימוּס לְהָבִיא עוֹד עוּגִיוֹת קִינָמוֹן.
"אֲנִי הַמוֹרָה אוּנָה. הִנֵה, שָׁם מֶלְצָרִית."
"הוֹ, סְלִיחָה, אַתְ צְעִירָה כָּל כָּךְ, כְּמוֹ הַמֶלְצָרִיוֹת כָּאן, וְאַתְ גַם לְבוּשָׁה כְּמוֹהֶן בְּאָפוֹר, רַק בְּלִי הַסִינָר הַיָרוֹק... מֵאֵיזֶה בֵּית־סֵפֶר אַתְ, חֶמְדָתִי?"
בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִקְרְאוּ כּוּלָם לָשֶׁבֶת. הַתַחֲרוּת עָמְדָה לְהַתְחִיל. כָּל מוּעֲמָד קִיבֵּל מַדְבֵּקָה עֲגוּלָה שֶׁאוֹתָהּ הִדְבִּיק עַל הֶחָזֶה. כָּל מַדְבֵּקָה נָשְׂאָה מִסְפַּר זִיהוּי, מֵהַסִפְרָה אַחַת עַד 120. הַמוֹרָה אוּנָה קִיבְּלָה אֶת הַמִסְפָּר 62.
כָּל מֵאָה וְעֶשְׂרִים הַמִתְחָרִים הָיוּ הַטוֹבִים וְהַמוּבְחָרִים שֶׁבַּמוֹרִים וּבַמוֹרוֹת. עַל כּוּלָם הִמְלִיצוּ בְּהַמְלָצוֹת חַמוֹת. כָּל אֶחָד וְאַחַת מֵהֶם רָאוּי לִזְכּוֹת בַּתוֹאַר הַנִכְסָף. אֲבָל צָרִיךְ לִבְחוֹר רַק אַחַת אוֹ אֶחָד בִּלְבַד. הַמְשִׂימָה הַקָשָׁה הוּטְלָה עַל וַעֲדָה בַּת חֲמִישָׁה שׁוֹפְטִים.
בְּרֹאשׁ הַשׁוֹפְטִים עָמַד פִּרְסוּמַאי רַב־מֶרֶץ מִמִשְׂרַד הַפִּרְסוּם הַגָדוֹל 'טוֹפּ־טוֹפּ'. הוּא הָיָה לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר אָבִיו שֶׁל גִלְעָד תַחְכְּמוֹנִי! כֵּן, אוֹתוֹ פִּרְסוּמַאי שֶׁהִקְפִּיד לִבְלוֹע כָּל בּוֹקֶר שְׁנֵי כַּדוּרֵי צֶ'מְפְּיוֹן100 כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת הַכּוֹשֶׁר הַתַחֲרוּתִי שֶׁלוֹ (וּבְעֶצֶם בָּלַע וִיטָמִינִים).
לָמָה הִטִיל מִשְׂרַד הַחִינוּךְ אֶת הַמְשִׂימָה דַוְקָא עַל פִּרְסוּמַאי? מִפְּנֵי שֶׁמַטְרַת הַתַחֲרוּת לֹא הָיְתָה לְהַעֲנִיק פְּרָס לְמוֹרֶה מִצְטַיֵן. הַמַטָרָה הָיְתָה לִבְחוֹר אֶת הַמוֹרֶה שֶׁיְפַרְסֵם אֶת מִקְצוֹעַ הַהוֹרָאָה. שֶׁהַצִיבּוּר יֵדַע שֶׁלִהְיוֹת מוֹרֶה זֶה לֹא פָּחוֹת חָשׁוּב מֵרוֹפֵא אוֹ מְהַנְדֵס, מְנַהֵל אוֹ עוֹרֵךְ דִין. וְאֵין כְּמוֹ פִּרְסוּמַאי שֶׁיֵדַע לִבְחוֹר מִי הַמַתְאִים בְּיוֹתֵר לְמַסַע פִּרְסוּם.
חֲמֵשֶׁת הַשׁוֹפְטִים יָשְׁבוּ מֵאֲחוֹרֵי שׁוּלְחָן אָרוֹךְ. הַמִבְחָן הָרִאשׁוֹן הָיָה מִבְחַן הַמַרְאֶה הַכְּלָלִי. הַמוּעֲמָדִים נִדְרְשׁוּ לְהַצִיג אֶת עַצְמָם לְרַאֲוָה וְלִצְעוֹד הָלוֹךְ וָשׁוֹב לִפְנֵי הַשׁוֹפְטִים אֲשֶׁר סָקְרוּ אוֹתָם מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. המורה אונה במבחנים לבחירת המורה לדוגמה "מָה זֶה פֹּה, מַסְלוּל אוֹפְנָה?" מִיחֲתָה מוֹרָה אַחַת מְבוּגֶרֶת וּשְׁמַנְמַנָה בַּעֲלַת פָּנִים נְבוֹנוֹת (מִסְפָּר 23 בַּמַדְבֵּקָה). הַבְּגָדִים שֶׁלָבְשָׁה כְּבָר מִזְמַן יָצְאוּ מִן הָאוֹפְנָה. קְצַת מְגוּשֶׁמֶת, הִיא הִתְקָרְבָה אֶל הַשׁוֹפְטִים וְהֵטִיחָה בָּהֶם: "בּוּשָׁה! לֹא מוֹרָה אַתֶם מְחַפְּשִׂים אֶלָא דוּגְמָנִית!"
"כָּכָה זֶה הַיוֹם בְּפִרְסוּם," הֵשִׁיב לָהּ הַפִּרְסוּמַאי רֹאשׁ הַשׁוֹפְטִים בְּנַחַת, "חָשׁוּב שֶׁ'הַמוֹרָה לְדוּגְמָה' תִהְיֶה גַם מַרְשִׁימָה כְּמוֹ דוּגְמָנִית. זֶה מִפְּנֵי שֶׁהִיא תִידָרֵשׁ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָׁנָה הַבָּאָה לְהִצְטַלֵם וּלְהוֹפִיעַ בְּפִרְסוֹמוֹת וּבַטֶלֶוִיזְיָה."
"נָכוֹן מְאוֹד..." מִלְמְלָה מוֹרָה אַחַת חֲטוּבָה וּגְבוֹהָה, צְעִירָה לְמַדַי (מִסְפָּר 87). הִיא נִרְאֲתָה מַרְשִׁימָה מְאוֹד: נַעֲלֵי עָקֵב גְבוֹהִים, שִׂמְלָה עִם נַצְנַצִים, תִסְרוֹקֶת מְעוּצֶבֶת וְצִיפּוֹרְנַיִם מְטוּפָּחוֹת מְשׁוּחוֹת בְּלָק כָּחוֹל. הִיא הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁתַעֲלֶה לַשָׁלָב הַבָּא. אֲבָל לֹא. הִיא נִפְסְלָה מִפְּנֵי שֶׁנִרְאֲתָה זוֹהֶרֶת מִדַי. כִּי מִמוֹרָה נִדְרֶשֶׁת גַם מַרְאִית עַיִן שֶׁל פַּשְׁטוּת וּצְנִיעוּת.
הַפִּרְסוּמַאי הִבְחִין מִיָד בְּמִסְפַּר 62. כְּבָר מִמַבָּט רִאשׁוֹן הוּא שָׂם עָלֶיהָ עַיִן, עַל הַמוֹרָה הַצְעִירָה הַזֹאת. גִזְרָתָהּ, חֵן פָּנֶיהָ, תְנוּעוֹתֶיהָ הָאֲצִילִיוֹת – כָּל אֵלֶה עָשׂוּ עָלָיו רוֹשֶׁם טוֹב. גוּמַת הַחֵן וּנְקוּדַת הַחֵן הָיוּ בְּעֵינָיו יִתְרוֹן נוֹסָף. הוּא אָהַב אֶת הַפַּשְׁטוּת שֶׁלָהּ. אֶת הַתִסְרוֹקֶת הַפְּשׁוּטָה. אֶת הָאִיפּוּר הַקַל שֶׁלָהּ. אֶת הַשִׂמְלָה הָאֲפוֹרָה בַּגִזְרָה הַפְּשׁוּטָה אַךְ הַמוּשְׁלֶמֶת. בְּדִיוּק מָה שֶׁחִיפֵּשׂ! שִׁילוּב שֶׁל מוֹרָה וְדוּגְמָנִית. פְּשׁוּטָה וְקוֹרֶנֶת. הַאִם הִיא תַעֲמוֹד גַם בִּשְׁאָר הַמִבְחָנִים? אִם כֵּן, הוּא יַעֲשֶׂה הַכּוֹל כְּדֵי שֶׁהִיא תִיבָּחֵר. הוּא הָיָה רֹאשׁ הַשׁוֹפְטִים וּפִרְסוּמַאי בָּכִיר וּבְכוֹחוֹ לְהַשְׁפִּיעַ עַל שְׁאָר הַשׁוֹפְטִים.
הַפִּרְסוּמַאי, אָבִיו שֶׁל גִלְעָד, לֹא הִכִּיר אֶת הַמוֹרָה אוּנָה. הוּא לֹא מָצָא זְמַן לְבַקֵר בְּבֵית־הַסֵפֶר. אִשְׁתוֹ, אִימוֹ שֶׁל גִלְעָד, הִיא אֲשֶׁר בָּאָה לַאֲסֵיפַת הַהוֹרִים. וְלָכֵן הוּא כְּלָל לֹא יָדַע שֶׁ־62 הִיא הַמוֹרָה שֶׁל בְּנוֹ. כָּךְ שֶׁהוּא לֹא הֶעְדִיף אוֹתָהּ בִּגְלַל סִיבָּה לֹא רְאוּיָה (מָה שֶׁנִקְרָא פְּרוֹטֶקְצִיָה). הוּא הֶעְדִיף אוֹתָהּ רַק בִּגְלַל שֶׁהִיא קָלְעָה לָחוּשׁ הַפִּרְסוּמִי הַמִקְצוֹעִי שֶׁלוֹ.
מִתוֹךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים הַמוּעֲמָדִים, רַק עֶשְׂרִים עָבְרוּ לַשָׁלָב הַשֵׁנִי, כּוּלָן מוֹרוֹת. כּוּלָן נָאוֹת לְמַרְאֶה. עַכְשָׁו הִתְבַּקְשׁוּ הָעֶשְׂרִים לְהַצִיג אֶת כִּישׁוּרֵי הַדִיבּוּר שֶׁלָהֶן בִּפְנֵי קָהָל. כָּל אַחַת נִשְׁאֲלָה מָה דַעְתָהּ עַל הַחִינוּךְ בְּאַרְצֵנוּ וְעַל מִקְצוֹעַ הַהוֹרָאָה. כּוּלָן דִיבְּרוּ יָפֶה מְאוֹד. אֲבָל מִסְפַּר 62 עָלְתָה עַל כּוּלָן.
תְשַׁע עֶשְׂרֵה הַמוֹרוֹת עָשׂוּ רוֹשֶׁם רַב בְּדִיבּוּר קוֹלֵחַ וְשׁוֹטֵף. אֲבָל כְּמוֹ כָּל אָדָם, לִפְעָמִים הֵן נִתְקְעוּ לְרֶגַע כְּדֵי לַחְשׁוֹב אוֹ לִמְצוֹא אֵיזוֹ מִילָה קוֹלַעַת, אוֹ יָצָא לָהֶן אֵיזֶה אֶה אוֹ אֵיזֶה הֶמְמְ. הֵן דִיבְּרוּ כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם. לֹא כֵן 62. הִיא נָאֲמָה בְּלִי לַעֲצוֹר, דָהֲרָה בְּמִשְׁפָּטִים אֲרוּכִּים וּמְסוּבָּכִים וּבְמִילִים קָשׁוֹת. פָּשׁוּט מְאוֹד: הִיא קָרְאָה־דִקְלְמָה מִתוֹךְ סֵפֶר הַדְרָכָה שֶׁל מִשְׂרַד הַחִינוּךְ שֶׁהָיָה שָׁמוּר בִּשְׁלֵמוּתוֹ בְּזִכְרוֹנָהּ. הָיוּ שָׁם פְּרָקִים עַל מַטְרוֹת הַחִינוּךְ וְעַל תַפְקִיד הַמוֹרֶה. הַכּוֹל הִיא הִקְרִיאָה בִּמְדוּיָק, בְּשֶׁטֶף, מִילָה בְּמִילָה.
הַפִּרְסוּמַאי הִתְלַהֵב מְאוֹד. 62 הִיא גַם יָפָה, גַם פְּשׁוּטָה וְגַם יַדְעָנִית!
62 עָלְתָה לַשָׁלָב הַשְׁלִישִׁי וְהָאַחֲרוֹן, יַחַד עִם עוֹד שָׁלוֹשׁ מוֹרוֹת, אַף הֵן מוּצְלָחוֹת מְאוֹד. עַכְשָׁו הִתְבַּקְשׁוּ אַרְבַּע הַמוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לְסַפֵּר מְעַט עַל עַצְמָן, עַל הַמִשְׁפָּחָה, הַיְלָדִים, הַתַחְבִּיבִים.
"הַצִיבּוּר סַקְרָן מְאוֹד לְמֵידָע אִישִׁי, לִקְצָת רְכִילוּת!" הִסְבִּיר הַפִּרְסוּמַאי, "כָּכָה זֶה הַיוֹם בְּפִרְסוּם."
כָּל מוֹרָה סִיפְּרָה עַל הַיְלָדִים הַמַקְסִימִים שֶׁלָהּ, עַל הַבַּעַל הַמוּצְלָח, עַל הַבַּיִת הַמְטוּפָּח. הֵן סִיפְּרוּ עַל הַתַחְבִּיבִים שֶׁלָהֶן, עַל טִיוּלִים בְּחֵיק הַטֶבַע וְעַל חוּגִים לְרִיקוּדֵי עַם וּשְׁזִירַת פְּרָחִים. עַל קַבָּלַת שַׁבָּת. הֵן תֵאֲרוּ חַיֵי מִשְׁפָּחָה מוּשְׁלָמִים, לְדוּגְמָה וּלְמוֹפֵת. רַק הַמוֹרָה אוּנָה שָׁתְקָה וְלֹא סִיפְּרָה עַל עַצְמָהּ דָבָר.
"סַפְּרִי גַם אַתְ מַשֶׁהוּ עַל עַצְמְךָ, 62," בִּיקְשׁוּ הַשׁוֹפְטִים.
62 שָׁתְקָה כְּאִילוּ נִנְעֲלוּ שְׂפָתֶיה בְּמַנְעוּל.
'מָה קָרָה לָהּ,' חָשַׁב הַשׁוֹפֵט הַפִּרְסוּמַאי, 'לָמָה הִיא שׁוֹתֶקֶת עַכְשָׁו כְּמוֹ תַלְמִיד מְבוּיָשׁ? רַק לִפְנֵי רֶגַע זָרְמוּ הַמִילִים מִפִּיהָ כְּמַפַּל מַיִם חַיִים, וּפִתְאוֹם הִיא יָבְשָׁה וְהָפְכָה אִילֶמֶת. חֲבָל.'
הַמוֹרָה אוּנָה זָכְרָה אֶת מָה שֶׁלִימֵד אוֹתָהּ פַּעַם הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי. זֶה הָיָה מִזְמַן, לִפְנֵי שֶׁהִתְחִילָה לְלַמֵד בְּבֵית־הַסֵפֶר, עוֹד כְּשֶׁחִיפְּשָׂה עֲבוֹדָה. הַזָקֵן הֶחָכָם יָדַע שֶׁיִשְׁאֲלוּ אוֹתָהּ גַם שְׁאֵלוֹת אִישִׁיוֹת. הוּא יָעַץ לָהּ מָה לוֹמַר בְּמִקְרֶה כָּזֶה, וּבְלִי שֶׁתְשַׁקֵר.
וְעַכְשָׁו הִבִּיטָה 62 בְּעֵינַיִם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַשׁוֹפְטִים, וְאָמְרָה בְּהַבָּעָה רְצִינִית:
"לֹא אֲסַפֵּר עַל עַצְמִי דָבָר. לֹא מְעַט וְלֹא הַרְבֵּה. לֹא אֶתְפָּאֵר וְלֹא אֶצְטַנֵעַ. שִׁיפְטוּ אוֹתִי בְּצֶדֶק וּבְיוֹשֶׁר. לֹא לְפִי עִנְיָנִים אִישִׁיִים. רַק לְפִי מָה שֶׁהִמְלִיצוּ עָלַי. וּלְפִי מָה שֶׁרְאִיתֶם וּשְׁמַעְתֶם כָּאן. רַק לְפִי זֶה. בְּלִי שִׁיקוּלִים אֲחֵרִים. בְּבַקָשָׁה."
דְבָרֶיהָ הַנָאִים שֶׁל 62 לֹא הִצְלִיחוּ לְשַׁכְנֵעַ אַרְבָּעָה מִן הַשׁוֹפְטִים. רָאוּ זֹאת עַל הַפָּנִים הָאֲטוּמוֹת שֶׁלָהֶם. הֵם הֶעְדִיפוּ מוֹרָה חַבְרוּתִית מִמִשְׁפָּחָה טוֹבָה, בְּלִי סִיבּוּכִים וּפִלְפּוּלִים. בָּרוּר שֶׁהֵם יִפְסְלוּ אוֹתָהּ. רַק הַפִּרְסוּמַאי דָבַק בַּבְּחִירָה שֶׁלוֹ. הַחוּשׁ שֶׁלוֹ אָמַר לוֹ לָמָה הִיא לֹא מְסַפֶּרֶת עַל עַצְמָהּ. לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵשׁ לָהּ מָה לְהַסְתִיר וּלְהִתְבַּיֵשׁ, אֶלָא לְהֶפֶךְ – יֵשׁ לָהּ בְּמָה לְהַשְׁוִיץ. אֲבָל הִיא לֹא רוֹצָה לְהִתְהַדֵר וּלְהַשְׁוִיץ, וְזֹאת תְכוּנָה יָפָה לְמוֹרָה.
רֹאשׁ הַשׁוֹפְטִים, הַפִּרְסוּמַאי תַחְכְּמוֹנִי, לֹא הִתְכַּוֵן לְוַתֵר. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר הוּא הָאַחְרַאי עַל מַסַע הַפִּרְסוּם. וּלְפִי הַנִיסָיוֹן הַפִּרְסוּמִי הָרַב שֶׁלוֹ הוּא יָדַע בְּבִיטָחוֹן – רַק 62!
הוּא לָחַשׁ לַשׁוֹפְטִים הָעַקְשָׁנִים: "הִיא מִצְטַלֶמֶת נֶהְדָר וּמִתְבַּטֵאת נִפְלָא. הִיא מְדַבֶּרֶת אֲרוּכּוֹת כְּשֶׁצָרִיךְ לְדַבֵּר אֲרוּכּוֹת, מְדַבֶּרֶת בִּקְצָרָה כְּשֶׁצָרִיךְ לְקַצֵר, וְשׁוֹתֶקֶת אִם הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁצָרִיךְ לִשְׁתוֹק. הַצְעִירָה הַנָאָה וְהַמוּכְשֶׁרֶת הַזֹאת, אֵין מַתְאִים מִמֶנָה לְהוֹפִיע בַּטֶלֶוִיזְיָה וְלִהְיוֹת דוּגְמָה לִצְעִירִים מוּכְשָׁרִים."
וַעֲדַיִן לֹא שִׁכְנְעוּ דִבְרֵי הַהִיגָיוֹן הָאֵלֶה אֶת הַשׁוֹפְטִים. לָכֵן הֶחְלִיט הַפִּרְסוּמַאי לְנַצֵחַ אוֹתָם בִּטְרִיק פִּרְסוּמִי יְצִירָתִי. גַלְגַלֵי מוֹחוֹ הִסְתוֹבְבוּ בְּמֶרֶץ וְהֵפִיקוּ רַעְיוֹן מַפְתִיעַ.
"מָה זֶה א–ו–נ–ה?" אָמַר לָהֶם, "א' זֶה אֶחָד. ו' זֶה שֵׁשׁ. נ' שָׁוֶה חֲמִישִׁים. ה' זֶה חָמֵשׁ. וְכַמָה זֶה בְּיַחַד? 62! זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת מִקְרִי!"
הַפִּרְסוּמַאי קִיוָה שֶׁרֶמֶז הַגוֹרָל הַזֶה יְשַׁכְנֵעַ אֶת הַשׁוֹפְטִים. וְאִם לֹא, יֵשׁ בִּרְשׁוּתוֹ עוֹד שִׁיטוֹת רַבּוֹת לִגְרוֹם לָהֶם לִבְחוֹר נָכוֹן. כָּכָה זֶה הַיוֹם בְּפִרְסוּם.
"מָחָר נוֹדִיעַ עַל הַזוֹכָה בַּתַחֲרוּת!" הִכְרִיז לְבַסוֹף הַפִּרְסוּמַאי וְעֵינָיו נְעוּצוֹת בְּ־62.
הַמוֹרוֹת הָלְכוּ לְדַרְכָּן וְהַשׁוֹפְטִים נִשְׁאֲרוּ לָדוּן וּלְהַחְלִיט מִי תִהְיֶה 'הַמוֹרָה לְדוּגְמָה' בַּשָׁנָה הַבָּאָה.
~~~~