"לְאָן הוֹלְכִים?" שָׁאַל קוֹבִּי אַרְגָמָן בְּיוֹם הַמִפְגָשׁ הָרִאשׁוֹן, מִיָד בְּתוֹם הַלִימוּדִים. "אֲנִי מַעְדִיף רָחוֹק מִבֵּית־הַסֵפֶר וְרָחוֹק מֵהַבַּיִת שֶׁלִי."
"בְּהֶחְלֵט. נִיסַע בְּאוֹטוֹבּוּס."
'הִיא מִתְכַּוֶנֶת לַקוּפְסָאוֹת הַגְדוֹלוֹת וְהָרוֹעֲשׁוֹת הָאֵלֶה?' הִתְפַּלֵא קוֹבִּי, 'אַף פַּעַם לֹא נָסַעְתִי בְּאוֹטוֹבּוּס! בְּעֶצֶם, מִזְמַן, כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן, עִם סָבְתָא...' הוּא הִרְגִישׁ שֶׁזוֹ הוֹלֶכֶת לִהְיוֹת הַרְפַּתְקָה, לִנְסוֹעַ רָחוֹק, בַּסֵתֶר. כַּמוּבָן שֶׁהוּא חָשַׁשׁ, כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁשִׁים מִכָּל הַרְפַּתְקָה. אֲבָל גַם הִתְעוֹרְרָה בּוֹ סַקְרָנוּת בְּרִיאָה שֶׁל יְצִיאָה לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה וְלֹא נוֹדַעַת.
קוֹבִּי יָשָׁב לְיַד הַחַלוֹן. לְמַעֲנוֹ וִיתְרָה הַמוֹרָה אוּנָה עַל הַשֶׁמֶשׁ. הֵם נָסְעוּ וְנָסְעוּ דָרוֹמָה, הֲמוֹן תַחֲנוֹת, עַד שֶׁהִגִיעוּ אֶל רְחוֹבוֹת שֶׁקוֹבִּי לֹא רָאָה מֵעוֹלָם. לְבַסוֹף יָרְדוּ בְּאֵיזוֹ שְׁכוּנָה זְוָעָתִית. קוֹבִּי תָמִיד חָשַׁב שֶׁהוּא גָר בִּשְׁכוּנָה רְגִילָה. רַק עַכְשָׁו תָפַס כַּמָה הַשְׁכוּנָה שֶׁלוֹ מְטוּפַחַת וּמְצוּחְצַחַת. מִפְּנֵי שֶׁפֹּה הַכּוֹל נִרְאָה לוֹ כְּמוֹ עֲרֵימַת גְרוּטָאוֹת עֲנָקִית. הַמָקוֹם הַזָר עוֹרֵר בּוֹ רְתִיעָה. הָרֵיחוֹת הָיוּ אֲחֵרִים וְזָרִים. אֲבָל הוּא אָהַב אֶת הָרֵיחַ שֶׁנָדַף מִדוּכָן שֶׁל פָלָאפֶל. הַמוֹרָה אוּנָה קָנְתָה לוֹ מָנָה.
"אֱכוֹל, קוֹבִּי. בִּשְׁבִיל כַּדוּרֶגֶל צָרִיךְ הַרְבֵּה כּוֹחַ."
הִיא הוֹבִילָה אוֹתוֹ אֶל גִינָה עֲזוּבָה. לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת צָמְחוּ שָׁם עֵצִים וְכַנִרְאֶה גַם דֶשֶׁא. לְפִי הַבַּרְזִלִים הַחֲלוּדִים הַזְרוּקִים בַּצַד גַם הָיוּ פֹּה פַּעַם סַפְסָלִים וְנַדְנֵדוֹת. אֶת הַמָקוֹם הַזֶה חִיפְּשָׂה וּמָצְאָה הַמוֹרָה אוּנָה מִבְּעוֹד מוֹעֵד.
"זֶה הַמִגְרָשׁ!"
קוֹבִּי אַרְגָמָן יָדַע שֶׁאֵין סִיכּוּי שֶׁמִישֶׁהוּ מִמַכָּרָיו יַגִיעַ לַמָקוֹם הַזֶה. הַכּוֹל נִרְאֶה פֹּה כָּל כָּךְ עָלוּב וְעָצוּב. הוּא מֵעוֹלָם לֹא שִׁיעֵר שֶׁיֵשׁ מְקוֹמוֹת כָּאֵלֶה בָּעִיר, בָּאָרֶץ, בָּעוֹלָם. בַּשְׁכוּנָה שֶׁבּוֹ גָר לֹא הָיָה גַם בַּיִת אֶחָד הַדוֹמֶה לַבָּתִים הַדַלִים וְהַמִתְפּוֹרְרִים שֶׁמִסָבִיב. הוּא רָצָה לְהִסְתַלֵק מִפֹּה, אֲבָל גַם רָצָה לְהִישָׁאֵר בְּתוֹךְ הַהַרְפַּתְקָה הַזֹאת.
הַמוֹרָה אוּנָה הוֹצִיאָה מִתִיק הַבַּד הַשָׁחוֹר שֶׁלָהּ כַּדוּר שֶׁהִיא הִסְתִירָה שָׁם כָּל הַיוֹם. כַּדוּר מְרוּקָן מֵאֲוִיר. וְכֵן הוֹצִיאָה מִן הַתִיק מַשְׁאֵבַת יָד. אֶת הַכַּדוּר וְהַמַשְׁאֵבָה קָנְתָה בְּבָּזָאר זוֹל.
"כָּכָה מְנַפְּחִים כַּדוּר," הִיא לִימְדָה אֶת קוֹבִּי, "בַּפַּעַם הַבָּאָה תְנַפֵּחַ אַתָה. וְעַכְשָׁו נִיגַשׁ לְשַׂחֵק."
עֵינָיו נָצְצוּ. הוּא הִשְׁתוֹקֵק לִבְעוֹט כְּבָר בַּכַּדוּר. בֵּינְתַיִם, מִקוֹצֶר רוּחַ, סְתָם בָּעַט בְּאֶבֶן.
"עַכְשָׁו אֲלַמֵד אוֹתְךָ לִבְעוֹט." אָמְרָה הַמוֹרָה אוּנָה.
הוּא לֹא הִתְאַפֵּק וּמָשַׁךְ אֶת הַכַּדוּר מִיָדֶיהָ. וּבְעוֹמְדוֹ עַל רֶגֶל אַחַת, הִקְפִּיץ אוֹתוֹ בִּזְרִיזוּת עַל הָרֶגֶל הַשְׁנִיָה וְעַל הַבֶּרֶךְ, שׁוּב וָשׁוּב, וּבְלִי לְאַבֵּד שִׁיווּי מִשְׁקָל. מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הַבַּיְשָׁן הַזֶה, הַמְכוּנָס תָמִיד בְּעַצְמוֹ וְגוּפוֹ קָפוּא וְכָפוּף, לֹא הָיָה מַאֲמִין.
"אֲגַלֶה לָךְ מַשֶׁהוּ..." אָמַר בְּלִי לְהַפְסִיק אֶת הַהַקְפָּצוֹת, "בִּתְנַאי שֶׁלֹא תְסַפְּרִי לְאַף אֶחָד..."
וְקוֹבִּי אַרְגָמָן לֹא הִתְבַּיֵשׁ וְגִילָה לַמוֹרָה שֶׁלוֹ אֶת סוֹדוֹ: שֶׁכְּבָר יֵשׁ לוֹ נִיסָיוֹן בְּכַדוּרֶגֶל. בְּחוּפְשׁוֹת הַקַיִץ הוּא מִתְאָרֵחַ אֵצֶל הַדוֹד שֶׁלוֹ שֶׁגָר בִּכְפָר רָחוֹק. שָׁם הוּא מְשַׂחֵק עִם הַדוֹד וְעִם בְּנֵי הַדוֹדִים.
"וְעַכְשָׁו נְשַׂחֵק," אָמַר וְחָשַׁב בַּעֲלִיצוּת עַל הַהַפְתָעָה שֶׁהוּא טוֹמֵן לָהּ – הַפַּעַם הַתַלְמִיד יִתְעַלֶה עַל מוֹרָתוֹ.
בַּהַתְחָלָה הֵם שִׂיחֲקוּ בִּמְסִירוֹת, בָּעֲטוּ אֶת הַכַּדוּר זֶה אֶל זוֹ. מִיָד הֵבִין קוֹבִּי אַרְגָמָן שֶׁטָעָה. אֵין כָּל דִמְיוֹן בֵּין הַמוֹרָה אוּנָה לַדוֹד שֶׁלוֹ מֵהַכְּפָר! 'הַמְסִירוֹת שֶׁלָהּ מְדוּיָקוֹת מְאוֹד,' חָשַׁב, 'אֲבָל אוּלַי הִיא רַק טוֹבָה בִּמְסִירוֹת?' הוּא בִּיקֵשׁ לְשַׂחֵק מִשְׂחָק רָגִיל, שַׁעַר מוּל שַׁעַר.
"מָה שֶׁתִרְצֶה."
הֵם סִימְנוּ אֶת רוֹחַב הַשְׁעָרִים בַּאֲבָנִים. קוֹבִּי אַרְגָמָן שִׂיחֵק בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ, כְּלוֹמַר, לָחַם עַל הַכַּדוּר כְּאַרְיֵה, וְעִם כָּל הַתַרְגִילִים וְהַטְרִיקִים שֶׁיָדַע. לְאַחַר עֶשְׂרִים דַקוֹת שֶׁל קְרָב נוֹעָז וְעִיקֵשׁ מִצִידוֹ הָיְתָה הַתוֹצָאָה 9:0.
לְטוֹבַת הַמוֹרָה אוּנָה.
הִיא לֹא רִיחֲמָה עָלָיו. לֹא כָּךְ הִתְנַהֵג אִיתוֹ הַדוֹד מֵהַכְּפָר. הַדוֹד הָיָה מַפְסִיד לִפְעָמִים בְּכַוָנָה כְּדֵי לָתֵת לְקוֹבִּי הַרְגָשָׁה טוֹבָה. קוֹבִּי הָיָה כּוֹעֵס עַל זֶה. וְאִילוּ עַכְשָׁו הוּא קִיוָה שֶׁגַם הַמוֹרָה אוּנָה תִתְחַשֵׁב בּוֹ קְצָת. שֶׁתַרְשֶׁה לוֹ לְהַבְקִיעַ לְפָחוֹת גוֹל אֶחָד. אֲבָל הִיא הָיְתָה יְשָׁרָה כְּמוֹ סַרְגֵל וְלֹא גִילְתָה שׁוּם חֶמְלָה.
הִיא שִׂיחֲקָה בְּצוּרָה קָרָה וּמְחוּשֶׁבֶת. מְכוֹנַת כַּדוּרֶגֶל. כָּל צַעַד שֶׁלָהּ הָיָה מְכוּוָן וּמְדוּיָק, וּבְכָל בְּעִיטָה שֶׁלָהּ לַשַׁעַר הָיְתָה קוֹלַעַת גוֹל. קוֹבִּי חָטַף יֵאוּשׁ. כִּמְעַט הִתְחִיל לְקַנֵא. אֲבָל הָאַכְזָבָה פִּינְתָה אֶת מְקוֹמָהּ לְהִתְפַּעֲלוּת. הוּא הֵבִין שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה הִיא בִּכְלָל מִלִיגָה אַחֶרֶת, אַלוּפָה שֶׁיֵשׁ לְהַעֲרִיץ! בִּמְקוֹם לְקַנֵא, יִלְמַד מִכִּישְׁרוֹנָהּ הַגָדוֹל. הַמוֹרָה אוּנָה הוֹצִיאָה מִתִיקָהּ בַּקְבּוּק מַיִם בִּשְׁבִיל קוֹבִּי. הוּא גָמַע אֶת כָּל הַבַּקְבּוּק בְּבַת אַחַת. וְאִילוּ הִיא לֹא לָגְמָה אֲפִילוּ לְגִימָה אַחַת. הוּא הָיָה כְּבָר הָרוּג, אֲבָל עָלֶיהָ לֹא נִיכְּרָה כָּל עֲיֵפוּת.
'אַתְ אַלוּפָה!' כִּמְעַט לֹא הִתְבַּיֵשׁ לְהַגִיד לָהּ.
"אַתָה בּוֹעֵט יָפֶה בַּכַּדוּר," אָמְרָה, מִפְּנֵי שֶׁמוֹרָה צְרִיכָה לְעוֹדֵד אֶת תַלְמִידֶיהָ וְגַם מִפְּנֵי שֶׁזֶה הָיָה נָכוֹן.
דְבָרֶיהָ אָכֵן עוֹדְדוּ אוֹתוֹ. הוּא יָדַע שֶׁהוּא מְשַׂחֵק לֹא רַע וְשֶׁתַלְמִיד אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ הָיָה מוּבָס בְּתוֹצָאָה מְבִישָׁה שֶׁל 20:0 לְפָחוֹת.
הֵם הִמְשִׁיכוּ לְהִתְאַמֵן בִּבְעִיטוֹת לַשַׁעַר. כַּאֲשֶׁר הִיא עָמְדָה בַּשַׁעַר, הִצְלִיחָה לִתְפּוֹס כָּל כַּדוּר, כְּאִילוּ יָדְעָה לְחַשֵׁב מֵרֹאשׁ אֶת מַסְלוּלוֹ מֵרֶגַע שֶׁנִבְעַט. וְכַאֲשֶׁר הִיא בָּעֲטָה לַשַׁעַר, הָיוּ הַבְּעִיטוֹת שֶׁלָהּ כֹּה מְדוּיָקוֹת, כְּאִילוּ נוֹרוּ מִתוֹךְ תוֹתָח עִם כַּוֶנֶת מְמוּחְשֶׁבֶת. הוּא לֹא הִצְלִיחַ לַהֲדוֹף כִּמְעַט שׁוּם כַּדוּר, אַף עַל פִּי שֶׁזִינֵק זִינוּקִים מַרְהִיבִים. וְאִילוּ הִיא – הִיא לֹא זִינְקָה אֲפִילוּ פַּעַם אַחַת וְתָמִיד תָפְסָה.
הֵם לֹא שִׂיחֲקוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים דַקוֹת וְאָז עָזְבוּ אֶת הַגִינָה וְצָעֲדוּ אֶל הַתַחֲנָה. קוֹבִּי שָׁתַק כָּל הַדֶרֶךְ.
לִפְנֵי שֶׁעָלָה לָאוֹטוֹבּוּס, נוֹפֵף לָהּ לְשָׁלוֹם בְּבַיְשָׁנוּת בְּאֶצְבְּעוֹת כַּף יָדוֹ. הוּא חָזַר הַבַּיְתָה עָיֵף וּמוּתָשׁ – אֲבָל מְאוּשָׁר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים. בְּעִיקָר הִרְגִישׁ גַאֲוָה עֲצוּמָה עַל הָאוֹמֶץ שֶׁלוֹ לְהִשְׁתַתֵף בְּהַרְפַּתְקָה כָּזֹאת. וְנוֹלְדָה הַתִקְוָה – הַתִקְוָה שֶׁבְּאִימוּנִים מְפָרְכִים הוּא יוּכַל לִהְיוֹת כַּדוּרַגְלָן מְצוּיָן. אוֹמֶץ, גַאֲוָה, תִקְוָה – הַאִם יֵשׁ תְרוּפוֹת טוֹבוֹת מֵאֵלֶה לְבַיְשָׁנִים?

מִפְגְשֵׁי הַכַּדוּרֶגֶל הַסוֹדִיִים הִתְקַיְמוּ פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ. הֵם דָמוּ לַמִפְגָשׁ הָרִאשׁוֹן: נְסִיעָה חֲשָׁאִית בָּאוֹטוֹבּוּס, פָלָאפֶל, מִשְׂחָק בַּגִינָה הָעֲזוּבָה וַחֲזָרָה מְאוּשֶׁרֶת הַבַּיְתָה. לִפְעָמִים הָיָה קוֹבִּי מוֹצִיא כָּל כָּךְ הַרְבֵּה כּוֹחוֹת עַד שֶׁטָרַף בְּלִי בּוּשָׁה מָנָה נוֹסֶפֶת שֶׁל פָלָאפֶל גַם אַחֲרֵי הַמִשְׂחָק. הוּא הָיָה מְחַסֵל בְּקַלוּת שְׁנֵי בַּקְבּוּקֵי מַיִם שֶׁהֵבִיאָה הַמוֹרָה אוּנָה.
קוֹבִּי הִשְׁתַפֵּר מִמִפְגָשׁ לְמִפְגָשׁ. בַּמִפְגָשׁ הַשְׁלִישִׁי הוּא הִצְלִיחַ לְהַבְקִיעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַשַׁעַר שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה. וּבַחֲמִישִׁי הוּא הִצְלִיחַ לְהַגִיעַ לְתוֹצָאָה שֶׁל 6:2 (לְטוֹבָתָהּ, עֲדַיִן). הוּא הָיָה בַּעֲנָנִים. בְּלִי בּוּשָׁה הוּא כִּמְעַט צָוַח מִשִׂמְחָה. בְּקֶצֶב כָּזֶה הוּא יַגִיעַ רָחוֹק!
וְגַם הַתוֹצָאוֹת בְּבֵית־הַסֵפֶר לֹא אִיחֲרוּ לָבוֹא. קוֹבִּי אַרְגָמָן הַבַּיְשָׁן הִתְחִיל לִזְקוֹף מְעַט אֶת רֹאשׁוֹ, לְיַשֵׁר אֶת חָזֵהוּ. כַּאֲשֶׁר הָיָה נִפְרָד מַהַמוֹרָה אוּנָה לְיַד הָאוֹטוֹבּוּס, הוּא כְּבָר נוֹפֵף לָהּ בְּכָל הַיָד וְלֹא בְּאֶצְבָּעוֹת בִּלְבַד. הוּא כְּבָר לֹא דִיבֵּר כָּל כָּךְ בְּשֶׁקֶט. וְלִפְעָמִים מַמָשׁ הִסְתַכֵּל לָאֲנָשִׁים בָּעֵינַיִם.
בֵּינְתַיִם רַק הָעַיִן הַחַדָה שֶׁל הַפְּסִיכוֹלוֹגִית יָכְלָה לְהַבְחִין בַּשִׁינוּי. הִיא הִתְמַלְאָה בְּסִיפּוּק וּבְגַאֲוָה – הַשִׁיטָה הַחֲדִישָׁה שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר רַאמָדוֹנָה מַתְחִילָה לְהַשְׁפִּיעַ! וְכָל זֶה לֹא הָיָה קוֹרֶה בִּלְעֲדֵי הַמוֹרָה אוּנָה. לָכֵן הִיא הִזְמִינָה שׁוּב אֶת הַמוֹרָה הַמְסוּרָה אֶל חַדְרָהּ, לְהוֹדוֹת לָהּ עַל שִׁיתוּף הַפְּעוּלָה.
"שַׂמְתְ לֵב שֶׁמַשֶׁהוּ טוֹב קוֹרֶה לָאַחֲרוֹנָה לְקוֹבִּי?" שָׁאֲלָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית בְּהִתְלַהֲבוּת.
"כֵּן," עָנְתָה הַמוֹרָה אוּנָה, "הוּא הִשְׁתַפֵּר מְאוֹד בְּכַדוּרֶגֶל." אֶת הַמִילָה כַּדוּרֶגֶל הִיא לָחֲשָׁה.
"אֲנִי מְתָאֶרֶת לִי," צָחֲקָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, "אֲנִי מִתְכַּוֶנֶת שֶׁקוֹבִּי נַעֲשָׂה טִיפּ־טִיפָּה פָּחוֹת בַּיְשָׁן."
"בֶּאֱמֶת?"
"אוּנָה, גַם אִימָא שֶׁל קוֹבִּי עֲדַיִן לֹא שָׂמָה לֵב. אֶתְמוֹל דִיבַּרְתִי אִיתָהּ בַּטֶלֶפוֹן. הִיא לֹא מְבִינָה מָה קָרָה לוֹ – קוֹבִּי בִּיקֵשׁ מִמֶנָה שֶׁתַפְסִיק לְחַפֵּשׂ בִּשְׁבִילוֹ בֵּית־סֵפֶר אַחֵר. כֵּן, הוּא רוֹצֶה לְהִישָׁאֵר אִיתָנוּ! יֵשׁ סִימָן טוֹב מִזֶה? הִצְלַחְנוּ, אוּנָה!"
"טוֹב מְאוֹד." צִיְנָה הַמוֹרָה אוּנָה בַּקוֹל הֲכִי נִלְהָב שֶׁיָכְלָה לְהָפִיק.
"אוּנָה, מָה הָיִיתִי עוֹשָׂה בִּלְעָדַיִךְ! אֲנִי סַקְרָנִית לָדַעַת אֵיךְ הִצְלַחְתָ לְסַדֵר אֶת הָעִנְיָן, וּבְעֶצֶם, עִם מִי קוֹבִּי מְשַׂחֵק."
"אִיתִי."
"אִיתָךְ?!" צָחֲקָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, לֹא מַאֲמִינָה, "בְּחַיַי, אַתְ לֹא מִתְלוֹצֶצֶת! אוּנָה, יֵשׁ לִי חוּשׁ לִבְנֵי אָדָם, וְהַפַּעַם הִצְלַחְתְ לְהַפְתִיעַ אוֹתִי לְגַמְרֵי. אִישָׁה עֲדִינָה כָּמוֹךְ, וְכַדוּרֶגֶל..."
הַפְּסִיכוֹלוֹגִית הִסְתַכְּלָה בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת לְתוֹךְ עֵינֶיהָ שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה. הַשְׁבָב 'אַל־חֲשָׁד' הִתְעוֹרֵר וְהַמוֹרָה אוּנָה הִשְׁפִּילָה אֶת עֵינֶיהָ כְּדֵי לְהֵירָאוֹת נְבוֹכָה.
"כַּמָה שֶׁאַתְ מַצְחִיקָה, אוּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁאַתְ תָמִיד רְצִינִית." וְהַפְּסִיכוֹלוֹגִית צָחֲקָה וְהִתְבַּדְחָה בְּשׁוֹבְבוּת, "בִּיקַשְׁתִי מִמֵךְ לַעְזוֹר לְקוֹבִּי, שֶׁתוֹשִׁיטִי לוֹ יָד, וְאַתְ מוֹשִׁיטָה לוֹ רֶגֶל..."
שׁוּב הִתְעָרֵב הַמַנְגָנוֹן 'אַל־חֲשָׁד' וְגַם הַמוֹרָה אוּנָה צָחֲקָה, אַךְ בְּלִי לְהָבִין מָה מַצְחִיק.

מִשְׂחֲקֵי הַכַּדוּרֶגֶל הַסוֹדִיִים יָכְלוּ לְהִימָשֵׁךְ עוֹד וָעוֹד, כָּל זְמַן שֶׁזֶה הָיָה תָלוּי רַק בְּקוֹבִּי וּבַמוֹרָה אוּנָה. אַךְ יוֹם אֶחָד הֵם נֶאֶלְצוּ לְהַפְסִיק אֶת הַמִפְגָשִׁים.
זֶה הָיָה יוֹם סְתָו קוֹדֵר. עֲנָנִים כְּבֵדִים כִּיסוּ אֶת הַשָׁמַיִם. בְּכָל אוֹתוֹ יוֹם לֹא קָלְטָה הַמוֹרָה אוּנָה אַף לֹא קָלוֹרְיָה אַחַת שֶׁל אֶנֶרְגִיַת שֶׁמֶשׁ (אוֹ, בְּמַדָד אַחֵר, אַף לֹא וָאט אֶחָד שֶׁל חַשְׁמַל). כְּשֶׁחָזְרָה מִמִפְגַשׁ הַכַּדוּרֶגֶל הִזְהִיר מַד הָאֶנֶרְגִיָה שֶׁלָהּ עַל יְרִידָה מְסוּכֶּנֶת בְּהֶסְפֵּק הַחַשְׁמַל.
הִיא רָצָה הַבַּיְתָה וּבָרֶגַע הָאַחֲרוֹן הִסְפִּיקָה לִתְקוֹעַ אֶת רַגְלֶיהָ בְּתוֹשְׁבוֹת הַמַטְעֵן. תוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הִיא הִבְחִינָה שֶׁהַזָקֵן הַמִינְדֶזִי מַחְזִיק בְּיָדוֹ דַף נְיָר, וְהוּא שָׁפוּף כְּאִילוּ הֶחְזִיק לוּחַ בַּרְזֶל כָּבֵד. הַקִימוּטִים שֶׁבְּמִצְחוֹ הֶרְאוּ עַל דְאָגָה גְדוֹלָה. הוּא נִיסָה לְהַסְתִיר מִמֶנָה אֶת הַנְיָר.
"מָה אַתָה מַחְזִיק מֵאֲחוֹרֵי הַגַב?"
'כַּמָה שֶׁהִיא נֶעֶשְׂתָה סַקְרָנִית!' הוּא הִתְיַשֵׁב עַל הַמִיטָה וְתָחַב אֶת הַנְיָר מִתַחַת לַשְׂמִיכָה.
"בְּבַקָשָׁה מִמְךָ. בְּלִי שׁוּם סוֹדוֹת בֵּינֵינוּ. אֲנִי צְרִיכָה לָדַעַת."
לַזָקֵן לֹא נוֹתְרָה בְּרֵירָה אֶלָא לְהוֹשִׁיט לָהּ אֶת הַדַף – פֵּרוּט חֶשְׁבּוֹן הַחַשְׁמַל שֶׁעֲלֵיהֶם לְשַׁלֵם. הִתְבָּרֵר שֶׁצְרִיכַת הַחַשְׁמַל שֶׁלָהֶם עָלְתָה לָאַחֲרוֹנָה פִּי עֲשָׂרָה מִכְּפִי שֶׁהֵם תִכְנְנוּ לִצְרוֹךְ. וְגַם הַסְכוּם שֶׁהֵם נִדְרְשׁוּ לְשַׁלֵם הָיָה גָבוֹהַ פִּי עֲשָׂרָה. הַמוֹרָה אוּנָה עָשְׂתָה חִישׁוּב מָהִיר.
לְאַחַר שֶׁיְשַׁלְמוּ אֶת הַסְכוּם הַזֶה הֵם יִישָׁאֲרוּ כִּמְעַט בְּלִי פְּרוּטָה. הַזָקֵן יִצְטָרֵךְ לְוַתֵר עַל הַלֶפֶת וְהַחַסָה וְלֶאֱכוֹל רַק כְּרוּב, עַד שֶׁהִיא תְקַבֵּל אֶת הַמַשְׂכּוֹרֶת הַבָּאָה. וְגָרוּעַ מִזֶה: בִּגְלַל הַחוֹרֶף הַמִתְקָרֵב יִהְיוּ הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַבָּאִים גְבוֹהִים יוֹתֵר. הֵם לֹא יוּכְלוּ לְשַׁלֵם, וּבַסוֹף יְנַתְקוּ אוֹתָם מִזֶרֶם הַחַשְׁמַל. וְהַמוֹרָה אוּנָה בְּלִי חַשְׁמַל הִיא כְּמוֹ אָדָם בְּלִי חַמְצָן.
"אוּלַי נָפְלָה טָעוּת בַּחֶשְׁבּוֹן." הִיא אָמְרָה, "צָרִיךְ לְבָרֵר בְּחֶבְרַת הַחַשְׁמַל. בְּנֵי אָדָם טוֹעִים בְּחִישׁוּבִים. כְּבָר הִסְפַּקְתִי לִלְמוֹד זֹאת."
"זֹאת לֹא טָעוּת," נֶאֱנַח הַזָקֵן, "בֶּאֱמֶת חָרַגְנוּ בִּצְרִיכַת הַחַשְׁמַל שֶׁלָנוּ."
"אֲבָל לָמָה?"
בִּמְקוֹם לְהָשִׁיב לַשְׁאֵלָה הִצִיעַ הַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי שֶׁיַחְשְׁבוּ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִצְטַמְצֵם וְלַחְסוֹךְ. אוּלַי הוּא יַפְסִיק לְהַדְלִיק בָּעֶרֶב אֶת נוּרַת הַחַשְׁמַל הַיְחִידָה? (וְאָז, אֵיךְ יִקְרָא בַּסֵפֶר שֶׁל מִינְדוּטוּס? וְאֵיךְ יִכְתוֹב בַּמַחְבֶּרֶת עַל שׁוּלְחָן חָשׁוּךְ?) וְאוּלַי מֵעַכְשָׁו לֹא יַדְלִיק אֶת הַדוּד הַחַשְׁמַלִי וְיִתְרַחֵץ בְּמַיִם קָרִים?
"זֶה לֹא יַעְזוֹר הַרְבֵּה!" קָרְאָה הַמוֹרָה אוּנָה, "גַלֵה לִי כְּבָר. לָמָה הַחֶשְׁבּוֹן כָּל כָּךְ גָבוֹהַ?"
הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן לֹא יָכוֹל עוֹד לְהִתְחַמֵק. מַבָּטוֹ נָח עַל הַמַטְעֵן הַחַשְׁמַלִי הַמְזַמְזֵם הַמְחוּבָּר לְרַגְלֶיהָ. הוּא אָמַר: "מוֹרָה טוֹבָה צְרִיכָה הַרְבֵּה אֶנֶרְגִיָה..."
"אֲנִי מְאוֹד מִצְטַעֶרֶת," הִיא לָחֲשָׁה, "הַכּוֹל בִּגְלָלִי. אֲנִי הַבַּזְבְּזָנִית."
"לֹא. אַתְ לֹא אֲשֵׁמָה שֶׁכָּל מִשְׂחַק כַּדוּרֶגֶל צוֹרֵךְ הַרְבֵּה מְאוֹד חַשְׁמַל. בִּגְלַל זֶה תָפַח הַחֶשְׁבּוֹן הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָה שֶׁחָשַׁבְנוּ."
עֵסֶק בִּישׁ. הַמוֹרָה אוּנָה נִקְלְעָה לְמַצָב בִּלְתִי אֶפְשָׁרִי. מִצַד אֶחָד הִיא נִבְנְתָה לְפִי הַכְּלָל שֶׁעָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת הַכּוֹל לְמַעַן תַלְמִידֶיהָ. וּמִצַד שֵׁנִי הִיא גַם נִבְנְתָה לְפִי הַכְּלָל שֶׁעָלֶיהָ לִשְׁמוֹר עַל עַצְמָהּ – לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵם וְלֹא לַחְדוֹל. שְׁנֵי הַכְּלָלִים הָיוּ חֲשׁוּבִים בְּאוֹתָהּ מִידָה.

וְעַכְשָׁו, מָה עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת? לְהַמְשִׁיךְ לְשַׂחֵק עִם קוֹבִּי אַרְגָמָן עַד שֶׁתְנוּתַק מִן הַחַשְׁמַל, תְכוּבֶּה – וְתֶחְדַל. אוֹ לְהַפְסִיק עִם קוֹבִּי כְּדֵי שֶׁהִיא תוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵם וְלַעְזוֹר לְתַלְמִידֶיהָ הָאֲחֵרִים. לְפִי חִישׁוּבֶיהָ, שְׁתֵי הָאֶפְשָׁרוּיוֹת הָיוּ גְרוּעוֹת בְּאוֹתָהּ מִידָה.
אֶפְשָׁרוּת שְׁלִישִׁית כְּלָל לֹא עָלְתָה אֶצְלָהּ. אֲבָל הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי יָדַע לַחְשׁוֹב בְּכִיווּנִים שׁוֹנִים.
"אוּנָה, עָלַיִךְ לִמְצוֹא לָךְ מַחְלִיף. שֶׁמִישֶׁהוּ אַחֵר יְשַׂחֵק בִּמְקוֹמֵךְ. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיֵשׁ פֹּה בַּשְׁכוּנָה נְעָרִים שֶׁמְשַׂחֲקִים כַּדוּרֶגֶל."
"כָּל כָּךְ פָּשׁוּט! אַתָה מְאוֹד חָכָם, אָבִי!" וְהִיא רָשְׁמָה בְּזִכְרוֹנָהּ לְהָבִיא לוֹ עוֹד עָצִיץ.