מִיָד הֵבִינָה הַמוֹרָה אוּנָה שֶׁלְפָנֶיהָ מִקְרֶה מוּפְלָא מְאוֹד. בְּנִיגוּד לְבֶן־אֱנוֹשׁ, הִיא לֹא יָדְעָה לְהַבְחִין בְּקַלוּת מַהוּ מִקְרֶה מוּזָר וְיוֹצֵא דוֹפֶן. אֲבָל הַפַּעַם הִצְבִּיעוּ עַל כָּךְ חִישׁוּבֶיהָ בְּאוֹפֶן לְגַמְרֵי בָּרוּר. לֹא כָּל יוֹם פּוֹגְשִׁים בְּנַעַר כָּזֶה. הַלְוַאי שֶׁהוּא הָיָה תַלְמִיד שֶׁלָהּ! אָז הָיוּ תַלְמִידֶיהָ לוֹמְדִים מִמֶנוּ וּמְשַׁפְּרִים אֶת בְּקִיאוּתָם בְּתָנָ"ךְ.
"אֱמוֹר לִי, יִשְׂרָאֵל," שָׁאֲלָה אוֹתוֹ, "אַתָה אוֹהֵב אֶת בֵּית־הַסֵפֶר שֶׁלְךָ?"
הוּא מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וְהֵשִׁיב:
"טוֹבַת לֵב הִיא הַמוֹרָה שֶׁלִי. גַם חֲבֵרַי בַּכִּיתָה שְׁמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב הֵמָה, אֲבָל יִלְמְדוּ מְעַט מְאוֹד וְרַק בְּכַדוּרֶגֶל יִתְנוּ עֵינֵיהֶם. אוֹהֵב אָנוֹכִי אֶת הַכַּדוּרֶגֶל אֲבָל גַם אוֹהֵב מְאוֹד לִלְמוֹד בַּסְפָרִים."
הוּא אוֹהֵב כַּדוּרֶגֶל וְגַם סְפָרִים! וְאָז שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַמוֹרָה אוּנָה אִם הוּא וַחֲבֵרָיו יַסְכִּימוּ לְצָרֵף אֲלֵיהֶם נַעַר שֶׁאוֹהֵב מְאוֹד לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל.
"אִם חָכָם הוּא, יִשְׂמַח לִיבִּי. וְאִם גַם חֲכַם רַגְלָיִם הוּא, יָגִילוּ בּוֹ גַם חֲבֵרַי. בָּרוּךְ הַבָּא בְּשַׁעֲרֵינוּ!"

בִּתְחִילָה, הַפְּגִישָׁה לֹא הָיְתָה מוּצְלַחַת.
קוֹבִּי אַרְגָמָן הַבַּיְשָׁן הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו בִּמְבוּכָה, אַךְ לֹא הִתְאַפֵּק וּמִדֵי פַּעַם הֵצִיץ בְּחַשְׁדָנוּת אֶל הַדְמוּת הַשְׁחוֹרָה שֶׁעָמְדָה לְפָנָיו. מֵעוֹלָם לֹא הִכִּיר פָּנִים אֶל פָּנִים נַעַר אַפְרִיקָנִי שָׁחוֹר כְּפֶחָם. וְאֵיזוֹ מִין חוּלְצָה מְזַעְזַעַת יֵשׁ לוֹ, גְדוֹלָה מִמִידָתוֹ, עִם פְּרָחִים וְרוּדִים וּצְהוּבִּים.
גַם יִשְׂרָאֵל בֶּן צ'וֹמוֹמְבָּה לֹא הִכִּיר מֵעוֹלָם נַעַר עִבְרִי מִקָרוֹב. לָמָה הוּא לֹא מִסְתַכֵּל לִי בָּעֵינַיִם? לָמָה הוּא מַשְׁפִּיל אֶת הָרֹאשׁ כְּמוֹ בַּיְשָׁן? הַאִם כָּאֵלֶה הֵם הַנְעָרִים הָעִבְרִיִים, צְנוּעִים וַעֲנָוִים, נְבוֹכִים וְנִכְלָמִים? גַם נַעֲלֵי הַסְפּוֹרְט שֶׁל קוֹבִּי הִפְלִיאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל. קוֹפְצָנִיִים, עִם פַּסִים יְרוּקִים זוֹהֲרִים. כָּאֵלֶה לֹא רָאָה מֵעוֹלָם – מַה יָפוּ נְעָלָיו, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָן לְתִפְאֶרֶת!
הַשְׁנַיִם עָמְדוּ זֶה מוּל זֶה וְשָׁתְקוּ. "תַכִּירוּ." שָׁבְרָה הַמוֹרָה אוּנָה אֶת הַשְׁתִיקָה, "זֶה קוֹבִּי. וְזֶה יִשְׂרָאֵל."
"קוֹבִּי? שֵׁם כָּזֶה לֹא שָׁמַעְתִי מֵעוֹדִי!" יִשְׂרָאֵל הִתְפַּלֵא וְנִיסָה לִתְפּוֹס אֶת עֵינָיו הַמִתְחַמְקוֹת שֶׁל קוֹבִּי כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶנוּ תְשׁוּבָה, "הַאִם אִישׁ בְּיִשְֹרָאֵל קָרוֹא יִיקָרֵא קוֹבִּי? אוּלַי זֶה שֵׁם נוֹכְרִי? הֵן לֹא מְצָאתִיו בַּתַנָ"ךְ."
"קוֹבִּי זֶה יַעֲקֹב. קִיצוּר וְשֵׁם חִיבָּה." הִסְבִּירָה הַמוֹרָה אוּנָה בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל קוֹבִּי.
"שִׁמְךָ יַעֲקֹב?! וְאָנֹכִי שְׁמִי יִשְֹרָאֵל!" צָחַק יִשְׂרָאֵל בְּשִׁינַיִם צְחוֹרוֹת, "אִם כֵּן, אֶחָד אֲנַחְנוּ! הֲלוֹא יַעֲקֹב הוּא יִשְֹרָאֵל וְיִשְֹרָאֵל הוּא יַעֲקֹב!"
קוֹבִּי תָמַה עַל הַדְבָרִים הַמְשׁוּנִים הָאֵלֶה שֶׁיָצְאוּ מִפִּיו שֶׁל הַיְצוּר הַמְשׁוּנֶה הַזֶה. הוּא לֹא אָהַב שֶׁקוֹרְאִים לוֹ יַעֲקֹב. כָּל הַמַצָב הָיָה מְשׁוּנֶה וּמֵבִיךְ בִּשְׁבִילוֹ.
שׁוּב הִתְעָרְבָה הַמוֹרָה אוּנָה וְהִסְבִּירָה לְקוֹבִּי לְמָה הִתְכַּוֵן יִשְׂרָאֵל. בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית מְסוּפָּר עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁקִיבֵּל אֶת שְׁמוֹ הֶחָדָשׁ יִשְׂרָאֵל. מִכָּאן שֶׁיַעֲקֹב הוּא יִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל – יַעֲקֹב.
"אֲבָל אֲנִי קוֹבִּי..." מָצָא קוֹבִּי אוֹמֶץ לִלְחוֹשׁ, "לֹא יַעֲקֹב וְלֹא יִשְׂרָאֵל..." הוּא בָּעַט בְּפַחִית שֶׁהִתְגוֹלְלָה שָׁם. אָז מָה אִם יֵשׁ אֵיזֶה קֶשֶׁר בֵּין הַשֵׁמוֹת שֶׁלָהֶם. זֶה מְגוּחָךְ, מָה לוֹ וְלַשֵׁד הַשָׁחוֹר וְהַזָר הַזֶה? הוּא הִרְגִישׁ מְעַט נִפְחָד מִן הַפְּגִישָׁה הַמוּזָרָה הַזֹאת בַּשְׁכוּנָה הָרְחוֹקָה וְהָעֲזוּבָה. אִלְמָלֵא הַמוֹרָה אוּנָה לֹא הָיָה מַסְכִּים בִּכְלָל לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל עִם אֶחָד כְּמוֹ הַיִשְׂרָאֵל הַזֶה. אֲבָל הוּא סָמַךְ עָלֶיהָ. אִם הִיא מְחַבֶּבֶת אוֹתוֹ סִימָן שֶׁאֵין מָה לַחְשׁוֹשׁ. כֵּן, הוּא הִרְגִישׁ שֶׁהִיא מְחַבֶּבֶת אוֹתוֹ.
"אֵיפֹה חֲבֵרֶיךָ מְשַׂחֲקִים כַּדוּרֶגֶל?" שָׁאֲלָה הַמוֹרָה אוּנָה אֶת יִשְׂרָאֵל בֶּן צ'וֹמוֹמְבָּה.
הוּא הוֹבִיל אוֹתָם אֶל חָצֵר שֶׁל בֵּית־סֵפֶר קָטָן שֶׁבִּקְצֵה הַשְׁכוּנָה (בִּנְיַן בֵּית הַסֵפֶר הָיָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת בֵּית חֲרוֹשֶׁת מְפוּרְסָם לְנַעֲלַיִם, 'נַעֲלֵי שְׁפִּיץ'). כַּעֲשָׂרָה יְלָדִים כְּבָר שִׂיחֲקוּ שָׁם כַּדוּרֶגֶל. כּוּלָם נִרְאוּ שׁוֹנִים מִקוֹבִּי אַרְגָמָן. הֵם בָּאוּ מִכָּל מִינֵי מְקוֹמוֹת בָּעוֹלָם. הֵם הָיוּ שְׁחוֹרִים וּצְהוּבִּים, לְבָנִים וְחוּמִים. עָבֵי שְׂפָתַיִם וּמְלוּכְסְנֵי עֵינַיִם. כְּחוּלֵי עֵינַיִם וּשְׁחוֹרֵי עֵינַיִם. בְּשֵׂיעָר מְקוּרְזָל אוֹ חָלָק. לְכָל אֶחָד מֵהֶם הָיָה מִבְטָא זָר וְשׁוֹנֶה. אֲבָל לַכַּדוּר לֹא מְשַׁנֶה מִי רוֹדֵף אַחֲרָיו אוֹ מִי בּוֹעֵט בּוֹ אוֹ מִי תוֹפֵס אוֹתוֹ.
קוֹבִּי אַרְגָמָן נִכְנַס לַמִגְרָשׁ. מִיָד הוּא רָץ עִם כּוּלָם נִלְהָב אַחֲרֵי הַכַּדוּר. בָּעַט, כִּדְרֵר, נָגַח, זִינֵק, הָדַף. הוּא הִרְגִישׁ חוֹפְשִׁי כְּמוֹ צִיפּוֹר, בְּלִי עוֹל הַבַּיְשָׁנוּת הַמַכְבִּיד. הוּא בִּכְלָל לֹא הִסְפִּיק לְהִתְבַּיֵשׁ! הַפַּעַם זֶה הָיָה מִשְׂחָק אֲמִיתִי. מִשְׂחָק קְבוּצָתִי אֲמִיתִי רִאשׁוֹן. לֹא עִם מוֹרָה, לֹא עִם דוֹד וּבְנֵי דוֹדִים.
בְּאוֹתוֹ יוֹם הִתְקַבֵּל קוֹבִּי וְהָיָה כְּאֶחָד מֵהַחֲבוּרָה, כְּאִילוּ הִכִּירוּ אוֹתוֹ מִזְמַן. מִן הַהַתְחָלָה הוּא הִתְגַלָה כְּאֶחָד הַשַׂחְקָנִים הַבּוֹלְטִים, וְלֹא רַק בִּגְלַל הַגוֹל שֶׁהִבְקִיעַ כְּבָר בַּדַקָה הַשְׁלִישִׁית. כּוּלָם רָאוּ שֶׁהוּא לֹא חוֹסֵךְ מֵעַצְמוֹ מַאֲמָץ וּמוּכָן לָתֵת אֶת הַנְשָׁמָה.
הוּא שִׂיחֵק בַּהֲגִינוּת, לֹא רַק בִּשְׁבִיל לְנַצֵחַ. הוּא יָדַע לְשַׁתֵף פְּעוּלָה וְלִמְסוֹר כַּדוּרִים. הוּא יָדַע לְוַתֵר עַל כַּדוּר כַּאֲשֶׁר הָיָה לַחֲבֵרוֹ בַּקְבוּצָה סִיכּוּי טוֹב יוֹתֵר לְהַבְקִיעַ. כּוּלָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ, וְאִם הָיְתָה מַחְלוֹקֶת כָּלְשֶׁהִי, הֵם סָמְכוּ בְּמֵאָה אָחוּז עַל הַשִׁיפּוּט הַהוֹגֵן שֶׁלוֹ. וּבְדֶרֶךְ פֶּלֶא – אִישׁ מֵחֲבֵרָיו הַחֲדָשִׁים לֹא הִרְגִישׁ שֶׁהוּא בַּיְשָׁן.
גַם קוֹבִּי גִילָה אֶת הָאוֹפִי שֶׁל חֲבֵרָיו הַחֲדָשִׁים וְהַשׁוֹנִים, שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם. הָעִבְרִית שֶׁלָהֶם לֹא הָיְתָה טוֹבָה, אֲבָל מִי צָרִיךְ הַרְבֵּה דִיבּוּרִים. בְּמִשְׂחַק כַּדוּרֶגֶל אֶפְשָׁר לְגַלוֹת מַהֵר מְאוֹד אֵיזֶה מִין בֶּן אָדָם הוּא כָּל אֶחָד – גַם בְּלִי אַף מִילָה. כּוּלָם חִיבְּבוּ אֶת קוֹבִּי וְקוֹבִּי חִיבֵּב אוֹתָם. בִּמְיוּחָד נַעֲשָׂה יִשְׂרָאֵל בֶּן צ'וֹמוֹמְבָּה לַחֲבֵרוֹ הַקָרוֹב.
תָמִיד כְּשֶׁיָרְדוּ מִן הָאוֹטוֹבּוּס הָיוּ קוֹבִּי וְהַמוֹרָה אוּנָה מוֹצְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל כְּבָר מְחַכֶּה לָהֶם. יוֹשֵׁב עַל גָדֵר וְקוֹרֵא בֵּינְתַיִם בְּסִפְרוֹ הַשָׁחוֹר, הַקָטָן וְהֶעָבֶה. כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָם הָיוּ פְּנֵי הַשׁוֹקוֹלָד שֶׁלוֹ זוֹהֲרוֹת וְעֵינֵי הַפֶּחָם שֶׁלוֹ צוֹחֲקוֹת לִקְרָאתָם. גַם קוֹבִּי שָׂמַח לִרְאוֹת אוֹתוֹ – עַכְשָׁו כְּבָר לֹא הִתְבַּיֵשׁ לְהִסְתַכֵּל לוֹ בָּעֵינַיִם. הַמוֹרָה אוּנָה הָיְתָה קוֹנָה לִשְׁנֵיהֶם פָלָאפֶל וְאָז הֵם הָיוּ הוֹלְכִים לְשַׂחֵק עִם שְׁאָר הַחֲבוּרָה.
בַּתְחִילָה הִיא הָיְתָה צְרִיכָה לִפְעָמִים לְתַרְגֵם לְקוֹבִּי אֶת הַשָׂפָה הָעִבְרִית הָעַתִיקָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל מִפְּגִישָׁה לִפְגִישָׁה הִשְׁתַפְּרָה הַהֲבָנָה שֶׁל קוֹבִּי עַד שֶׁלֹא הָיָה זָקוּק לְעֶזְרָתָהּ. בַּפְּגִישׁוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת עוֹד הָיְתָה הַמוֹרָה אוּנָה מְחַכָּה לְקוֹבִּי עַד גְמַר הַמִשְׂחָק, וְאָז מְלַוָה אוֹתוֹ אֶל הָאוֹטוֹבּוּס. כַּעֲבוֹר זְמַן כְּבָר לֹא נִזְקַק קוֹבִּי לְהַשְׁגָחָתָהּ. הִיא יָכְלָה לַחְזוֹר הַבַּיְתָה מִיָד אַחֲרֵי שֶׁקָנְתָה לָהֶם אֶת הַפָלָאפֶל. יִשְׂרָאֵל הוּא אֲשֶׁר הָיָה מְלַוֶה אֶת קוֹבִּי לָאוֹטוֹבּוּס.

אַחֲרֵי שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה הִפְסִיקָה לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל, חָזְרָה צְרִיכַת הַחַשְׁמַל לִהְיוֹת כְּמוֹ קוֹדֶם. שׁוּב חִישֵׁב הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן אֶת הַהוֹצָאוֹת הַכַּסְפִּיוֹת הַצְפוּיוֹת. וְשׁוּב הִתְבָּרֵר שֶׁאָכֵן תַסְפִּיק הַמַשְׂכּוֹרֶת הַצְנוּעָה לְשֵׁם קִיוּמָם הַצָנוּעַ.
דָבָר לֹא נִמְחַק מֵהַזִיכָּרוֹן שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה. הִיא זָכְרָה אֶת הַחְלָטָתָהּ לְהוֹדוֹת לַזָקֵן עַל כָּל עֵצָה טוֹבָה שֶׁלוֹ. וְיוֹם אֶחָד, אַחֲרֵי שֶׁנִטְעֲנָה בְּחַשְׁמַל, קָמָה וְיָצְאָה מִן הַבַּיִת.
"יֵשׁ לִי סִידוּרִים," אָמְרָה.
כַּעֲבוֹר זְמַן הִיא הוֹפִיעָה, נוֹשֵׂאת בְּיָדֶיהָ שְׁנֵי פַּחִים עִם גֶרַנְיוּם. שְׁתֵי מַתְנוֹת תוֹדָה לַזָקֵן הַמִינְדֶזִי. בַּעֲצָתוֹ הִיא שִׂיחֲקָה כַּדוּרֶגֶל עִם קוֹבִּי אַרְגָמָן וּבַעֲצָתוֹ הַנוֹסֶפֶת הִיא מָצְאָה אֶת יִשְׂרָאֵל בֶּן צ'וֹמוֹמְבָּה – עָצִיץ לְכָל עֵצָה. רַק תוֹדוֹת לַעֲצוֹתָיו הַטוֹבוֹת הָאֵלֶה הִיא הִצְלִיחָה לְמַלֵא אֶת תַפְקִידָהּ וְלַעְזוֹר לַתַלְמִיד קוֹבִּי אַרְגָמָן.
הִיא טִיפְּסָה וְקָפְצָה מֵעַל אֶדֶן הַחַלוֹן וְקָשְׁרָה אֶת שְׁנֵי הָעֲצִיצִים אֶל הָעֵץ שֶׁבֶּחָצֵר, לְיַד הֶעָצִיץ הָרִאשׁוֹן.
הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי הִתְרַגֵשׁ מְאוֹד. כַּאֲשֶׁר הִיא חָזְרָה לַחֶדֶר הוּא כִּמְעַט חִיבֵּק אוֹתָהּ בְּחִיבָּה. לְרֶגַע שָׁכַח שֶׁאֵינָהּ בַּת־אֱנוֹשׁ.
"תוֹדָה לָךְ, אוּנָה הַיְקָרָה." הוֹדָה לָהּ בִּזְמַן שֶׁתָקְעָה שׁוּב אֶת רַגְלֶיהָ בְּתוֹךְ תוֹשְׁבוֹת הַמַטְעֵן הַחַשְׁמַלִי.
הַזָקֵן עָמַד בַּחַלוֹן וְהִתְבּוֹנֵן בְּעֵץ הַסֵיסָם הַיָבֵשׁ. כְּבָר שְׁלוֹשָׁה עֲצִיצִים הָיוּ תְלוּיִים עָלָיו. הַצְמָחִים הָיוּ עֲדַיִן קְטַנִים וַעֲדַיִן לֹא פָּרְחוּ, אֲבָל בַּצֶמַח הָרִאשׁוֹן כְּבָר צָצוּ נִיצָנִים רִאשׁוֹנִים. זוֹ כְּבָר לֹא הָיְתָה חָצֵר אֲפוֹרָה וּמַשְׁמִימָה לְגַמְרֵי. שְׁלוֹשֶׁת הָעֲצִיצִים הִצְלִיחוּ לְשַׂמֵחַ מְעַט אֶת הַזָקֵן.
'וְזֹאת רַק הַהַתְחָלָה,' חָשַׁב וְחִיוּךְ הִתְפַּשֵׁט עַל פָּנָיו. הוּא רָאָה בְּדִמְיוֹנוֹ אֶת הָעֵץ הַיָבֵשׁ מִתְכַּסֶה עָלִים יְרוּקִים וּפְרִיחָה צִבְעוֹנִית, כְּמוֹ עֵץ דוּבְדְבָן מִינְדֶזִי.