~~~ פרק 9 ~~~

אַהֲבַת הָאֱמֶת שֶׁל הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט



הַ מוֹרָה אוּנָה הִתְנַדְבָה לִהְיוֹת תוֹרָנִית בֶּחָצֵר בְּכָל הַהַפְסָקוֹת. הִיא אַף פַּעַם לֹא יָשְׁבָה בַּחֲדַר הַמוֹרִים, רַק עָבְרָה שָׁם לִפְעָמִים כְּדֵי לִמְנוֹעַ חֲשָׁד וְרִינוּנִים. הִיא הֶעְדִיפָה לְהִתְחַמֵם בַּחוּץ בַּשֶׁמֶשׁ כְּדֵי לְהִיטָעֵן בְּאֶנֶרְגִיָה. מִמֵילָא לֹא יָכְלָה לִשְׁתוֹת תֶה עִם הַמוֹרוֹת וְהַמוֹרִים אוֹ לֶאֱכוֹל אִיתָם כְּרִיכִים וְעוּגִיוֹת. וְלָכֵן הִיא מֵעוֹלָם לֹא נִיהֲלָה אִיתָם שִׂיחוֹת רְצִינִיוֹת עַל נוֹשְׂאִים חֲשׁוּבִים, וְגַם לֹא הִשְׁתַתְפָה בְּשִׂיחוֹת בְּטֵלוֹת סְתָם בִּשְׁבִיל לְהַעֲבִיר אֶת הַזְמַן. מִשׁוּם כָּךְ לֹא יָכְלוּ הַמוֹרִים לְהַכִּיר אוֹתָהּ מִקָרוֹב.
גַם בִּישִׁיבוֹת צֶוֶת הַמוֹרִים לֹא יָכְלוּ לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁהַיְשִׁיבוֹת הִתְנַהֲלוּ בְּשִׂיחָה מֵרָחוֹק בַּמַחְשֵׁב.
וּבְכָל זֹאת הָיוּ מוֹרִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁהִיא מוֹרָה טוֹבָה – מְסוּרָה, מַשְׂכִּילָה וּנְבוֹנָה, נְעִימַת הֲלִיכוֹת וְגַם נָאָה לְמַרְאֶה. מָה עוֹד אֶפְשָׁר לְבַקֵשׁ? כַּאֲשֶׁר הָיָה הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט שׁוֹמֵעַ שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיהָ דְבָרִים טוֹבִים כָּאֵלֶה, הוּא הָיָה מְהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ בְּמֶרֶץ רַב וּמְאַשֵׁר בְּגַאֲוָה: "נָכוֹן, נָכוֹן מְאוֹד!"
וְהָיוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁהִיא אוֹמְנָם יָפָה וַחֲכָמָה, אֲבָל מִתְנַהֶגֶת כְּמוֹ סְנוֹבִּית מִתְנַשֵׂאת. "לָמָה לֹא נָאֶה לָהּ לִשְׁתוֹת אִיתָנוּ תֶה וּלְפַטְפֵּט קְצָת בַּחֲדַר הַמוֹרִים? סְתָם מְרִימָה אֶת הָאַף!"
אָז הָיָה הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט מִתְעָרֵב וְקוֹרֵא: "דַי לְהַשְׁמִיץ! תִתְבַּיְשׁוּ לָכֶם! אוּנָה הִיא עֲדַיִן מוֹרָה צְעִירָה וּטְרִיָה, עֲדַיִן סְגוּרָה וּבַיְשָׁנִית. תְנוּ לָהּ זְמַן. נָכוֹן שֶׁהִיא אַף פַּעַם לֹא תִהְיֶה פַּטְפְּטָנִית, כְּמוֹ כַּמָה תַרְנְגוֹלוֹת שֶׁיֵשׁ פֹּה. אֲבָל חַכּוּ וּתְגַלוּ בְּעַצְמְכֶם כַּמָה שֶׁהִיא נֶחְמָדָה!"
וְהָיוּ בְּבֵית־הַסֵפֶר שְׁתֵי מוֹרוֹת צָרוֹת עַיִן שֶׁקִינְאוּ בַּמוֹרָה אוּנָה. וְכֵיוָן שֶׁלֹא יָכְלוּ לְהוֹדוֹת בְּכָךְ בְּגָלוּי, נִטְפְּלוּ לַבְּגָדִים שֶׁלָבְשָׁה. לְיֶתֶר דִיוּק, הֵן לִגְלְגוּ עַל הַשִׂמְלָה הָאֲפוֹרָה וְהַפְּשׁוּטָה וְהַיְחִידָה שֶׁלָהּ – לָעֲגוּ שֶׁזֶה בֶּגֶד יָשָׁן וַחֲסַר חֵן. וְגָרוּעַ מִזֶה, שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה לוֹבֶשֶׁת אוֹתוֹ כָּל הַזְמַן, בְּלִי לְהַחְלִיף אַף פַּעַם. לָכֵן בָּרוּר שֶׁהַשִׂמְלָה אֵינָהּ נְקִיָה וּסְפוּגָה בְּזֵיעַת הַגוּף. כַּאֲשֶׁר הִגִיעוּ הַדְבָרִים הָאֵלֶה לְאוֹזְנָיו שֶׁל הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט, הוּא כָּעַס מְאוֹד וְצָעַק עַל שְׁתֵי הַקַנָאִיוֹת בְּעֵרֶךְ כָּךְ:
"אוּנָה לֹא צְרִיכָה לְהִתְקַשֵׁט כְּמוֹכֶן בִּשְׂמָלוֹת צִבְעוֹנִיוֹת שֶׁבָּאוֹפְנָה. דַוְקָא הַשִׂמְלָה הָאֲפוֹרָה הוֹלֶמֶת אוֹתָהּ. דַוְקָא הַסִגְנוֹן הַפָּשׁוּט וְהַצָנוּעַ מַדְגִישׁ וּמַבְלִיט אֶת הַיוֹפִי שֶׁלָהּ. הַשִׂמְלָה לֹא נְקִיָה? שְׁטוּיוֹת! אַתֶן יוֹדְעוֹת יָפֶה שֶׁיֵשׁ לָהּ אוֹסֶף שֶׁל שְׂמָלוֹת זֵהוֹת."
לִפְעָמִים, בַּחֲדַר הַמוֹרִים, הָיוּ מְדַבְּרִים עַל מְסִירוּתָהּ וְיַדְעָנוּתָהּ שֶׁל הַמוֹרָה הַצְעִירָה. אָז הָיוּ אוֹתָן שְׁתֵי הַמוֹרוֹת אוֹמְרוֹת בְּקוֹל רָם כְּדֵי שֶׁכּוּלָם יִשְׁמְעוּ:
"מָה שֶׁתַלְמִידִים צְרִיכִים זֶה מוֹרָה חַמָה וְאוֹהֶבֶת. לֹא מוֹרָה קָרָה, מְרוּחֶקֶת וּסְגוּרָה. לֹא אַחַת שֶׁמִתְקַמְצֶנֶת בְּמִילִים, שֶׁלֹא מוֹצִיאָה מִפִּיהָ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מִילִים בְּמִשְׁפָּט."
"בֶּאֱמֶת?" הָיָה הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט מִתְפּוֹצֵץ, "תַלְמִידִים בְּעִיקָר לֹא זְקוּקִים לְמוֹרוֹת אֲכוּלוֹת קִנְאָה. וְחוּץ מִזֶה, תִלְמְדוּ לִסְפּוֹר. אוּנָה מִשְׁתַמֶשֶׁת בְּיוֹתֵר מֵאַרְבַּע מִילִים בְּמִשְׁפָּט. בְּחָמֵשׁ, וְלִפְעָמִים גַם בְּשֵׁשׁ. פַּעַם אַחַת סָפַרְתִי אֲפִילוּ שֶׁבַע. וְאַגִיד לָכֵן עוֹד מַשֶׁהוּ פָּשׁוּט: קָשֶׁה לָכֵן לְקַבֵּל אִישָׁה שֶׁקְרוּצָה מֵחוֹמֶר אַחֵר, אִישָׁה שׁוֹנָה וּמְיוּחֶדֶת בְּמִינָהּ."
יָפֶה עָשָׂה הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט שֶׁהֵגֵן עַל הַמוֹרָה אוּנָה. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁבְּתוֹךְ דִבְרֵי הָרְכִילוּת הָיוּ גַם כַּמָה דִבְרֵי אֱמֶת.
הַמוֹרָה אוּנָה אָכֵן לָבְשָׁה תָמִיד אֶת אוֹתָהּ שִׂמְלָה אַחַת וִיחִידָה וְלֹא הֶחְלִיפָה אוֹתָהּ אַף פַּעַם. הַשִׂמְלָה הַזֹאת לֹא שִׁמְשָׁה רַק כְּסוּת לַגוּף. הַסִיבִים שֶׁמִמֶנָה נֶאֶרְגָה הָיוּ, בְּעֶצֶם, חַיְשָׁנִים וְקוֹלְטָנִים חִיוּנִיִים. הַכַּפְתוֹרִים – אַנְטֵנוֹת. הַשִׂמְלָה הָיְתָה חֵלֶק בִּלְתִי נִפְרָד מִמַנְגְנוֹנֵי הַמוֹרָבּוֹטָה, וּבִלְתִי נִיתֶנֶת לְהַחְלָפָה – כְּמוֹ עוֹר הָאָדָם. אֲבָל מְלוּכְלֶכֶת הִיא לֹא הָיְתָה בְּשׁוּם פָּנִים. סְתָם הַשְׁמָצָה בְּזוּיָה. הִיא נִשְׁמְרָה תָמִיד נְקִיָה מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה מוּגֶנֶת בְּצִיפּוּי אוּלְטְרָה נָנוֹ, בְּמִין חוֹמֶר דַקִיק וּבִלְתִי נִרְאֶה הַדוֹחֶה כָּל לִכְלוּךְ. וְכַמוּבָן שֶׁהַשִׂמְלָה לֹא סָפְגָה זֵיעָה כֵּיוָן שֶׁגוּף הַמַתֶכֶת וְהַפְּלַסְטִיק לֹא הִזִיעַ כְּגוּף הָאָדָם.
נְכוֹנָה הָיְתָה גַם הַטַעֲנָה עַל הַהִתְנַהֲגוּת הַקָרָה וְהַמְרוּחֶקֶת שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר הִיא חָסְרָה אֶת הַמַשֶׁהוּ הַזֶה שֶׁנִקְרָא רוּחַ חַיִים, נְשָׁמָה, נֶפֶשׁ.
גַם הַפְּסִיכוֹלוֹגִית שֶׁל בֵּית־הַסֵפֶר שָׂמָה לֵב שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה מִתְנַהֶגֶת בְּנִימוּס יָבֵשׁ וְדֵי מֵכָנִי. יוֹם אֶחָד, אַחֲרֵי הַלִימוּדִים, הִיא הִזְמִינָה אֶת הַמוֹרָה הַצְעִירָה לְחַדְרָהּ.
"אוּנָה חֲבִיבָתִי, אֵין לִי סָפֵק שֶׁיֵשׁ בְּתוֹכֵךְ הֲמוֹן רְגָשׁוֹת שֶׁל חוֹם וְאַהֲבָה. רַק חֲבָל שֶׁאַתְ חוֹשֶׁשֶׁת לְהַרְאוֹת זאֹת לְתַלְמִידַיִךְ. אֲבָל אֶפְשָׁר לִלְמוֹד אֶת זֶה, אֵיךְ לְהַפְגִין חֲמִימוּת – לְחַיֵךְ, לְפַזֵר מִילוֹת חִיבָּה.
שָׁעָה אֲרוּכָּה הִדְרִיכָה אוֹתָהּ הַפְּסִיכוֹלוֹגִית וּלְבַסוֹף סִיכְּמָה: "לְאַט לְאַט תְקַבְּלִי בִּיטָחוֹן וְתִהְיִי פָּחוֹת מְאוּפֶּקֶת וַעֲצוּרָה, אֲנִי סוֹמֶכֶת עָלַיִךְ."
צָדְקָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית. מַנְגְנוֹן 'הַשִׁדְרוּג־הַמַתְמִיד' פָּעַל לְאַט לְאַט.
לְאַחַר אוֹתָהּ הַדְרָכָה עִם הַפְּסִיכוֹלוֹגִית פָּנְתָה הַמוֹרָה אוּנָה אֶל הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן.
"חוֹם גוּף הָאָדָם הוּא 36.6 מַעֲלוֹת. שֶׁלִי רַק 24. בְּבַקָשָׁה עֲשֵׂה אוֹתִי חַמָה יוֹתֵר. שֶׁתִהְיֶה בִּי חֲמִימוּת שֶׁל אָדָם. לֹא שֶׁל בַּעֲלֵי דָם קַר."
הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן צָחַק בְּלִיבּוֹ. הִיא עֲדַיִן לֹא מַבְדִילָה בֵּין רֶגֶשׁ חַם לְחוֹם הַגוּף.
הוּא הִסְבִּיר לָהּ שֶׁאוֹמְנָם רָצוּי שֶׁהַחוֹם שֶׁלָהּ יִשְׁתַוֶה לְחוֹם הָאָדָם, כְּדֵי לִמְנוֹעַ חֲשָׁד מִמִי שֶׁבְּמִקְרֶה יִגַע בָּהּ. אֲבָל הַגְדָלַת הַחוֹם שֶׁלָהּ תַגְדִיל אֶת צְרִיכַת הַחַשְׁמַל בְּאוֹפֶן נִיכָּר. וְחוּץ מִזֶה, הוֹסִיף הַמְהַנְדֵס, שִׁינוּי כָּזֶה דוֹרֵשׁ עִדְכּוּן שֶׁל הַנוּסְחָאוֹת הַמָתֵמָטִיוֹת הַמַפְעִילוֹת אוֹתָהּ וְהַחְלָפָה שֶׁל מִסְפַּר שְׁבָבִים. וְזֶה לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן מִפְּנֵי הָאֶמְצָעִים הַדַלִים שֶׁעָמְדוּ לִרְשׁוּתוֹ. כְּדֵי לְשַׁנוֹת בָּהּ שִׁינוּיִים, גַם קַלִים בְּיוֹתֵר, הוּא נִזְקָק לְמַעְבָּדָה מְשׁוּכְלֶלֶת וּלְמַחְשֵׁב חָזָק. וּבַבַּיִת הָיוּ לוֹ רַק עִיפָּרוֹן וּמַחְבֶּרֶת בִּשְׁבִיל חִישׁוּבִים, וּמַבְרֵג בִּשְׁבִיל לְהַבְרִיג.

חַמָה יוֹתֵר אוֹ חַמָה פָּחוֹת, הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט תָמִיד יָצָא לַהֲגַנָתָהּ שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה. יוֹם אֶחָד, בַּהַפְסָקָה בַּחֲדַר הַמוֹרִים, קָרְתָה לוֹ תַקְרִית עִם מוֹרֶה שְׁמַנְמַן וַחֲבִיב אֶחָד. הוּא אָמַר בְּלִי כַּוָנָה רָעָה בִּמְיוּחָד, תוֹךְ שֶׁלָעַס כָּרִיךְ טוּנָה עִם בֵּיצָה וּמָיוֹנֵז:
"מִישֶׁהוּ רָאָה פַּעַם אֶת הַמוֹרָה אוּנָה אוֹכֶלֶת מַשֶׁהוּ? הִיא עוֹשָׂה דִיֶאטָה. הַלְוַאי עָלַי!"
"דִיֶאטָה? מִנַיִן לְךָ?" הֵטִיחַ בּוֹ הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט, "לָמָה אַתָה צָרִיךְ לִתְחוֹב אֶת הָאַף לְתוֹךְ צַלַחַת הָאוֹכֶל שֶׁל אֲחֵרִים? בִּמְקוֹם זֶה, אוּלַי כְּדַאי שֶׁתְנַגֵב עַכְשָׁו אֶת הַמָיוֹנֶז מֵהַשְׂפָתַיִם וְתְנַקֶה אֶת הַמִכְנָסַיִם מִפֵּרוּרֵי הַבֵּיצָה."
"אַתָה תָמִיד מֵגֵן עָלֶיהָ!" הֶחְזִיר לוֹ הַמוֹרֶה הַשְׁמַנְמַן בַּחֲבִיבוּת, בְּלִי שֶׁנֶעֱלָב, "אֶפְשָׁר לַחְשׁוֹב שֶׁאַתָה מְאוֹהָב בָּהּ!"
כָּל הַמוֹרִים צָחֲקוּ אוֹ חִיְכוּ. אֲבָל הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט כְּלָל לֹא הִתְבַּלְבֵּל וְלֹא בָּא בִּמְבוּכָה, אֶלָא הִכְרִיז בְּגַאֲוָה:
"הַאִם זֹאת בּוּשָׁה לֶאֱהוֹב בַּחוּרָה מְיוּחֶדֶת בְּמִינָהּ, חֲכָמָה, יָפָה, טוֹבָה, מְסוּרָה וּמַצְלִיחָה, פְּשׁוּטָה וּצְנוּעָה?"
כָּךְ אָמַר הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט וְיָצָא בַּהֲלִיכָה זְקוּפָה וּבוֹטַחַת מֵחֲדַר הַמוֹרִים. נֶפֶשׁ בְּרִיאָה בְּגוּף בָּרִיא! המורה לספורט קפץ ועשה גלגולים מרשימים בַּחוּץ הָיָה קַר וְסַגְרִירִי, אַךְ הוּא יָצָא אֶל הֶחָצֵר. שָׁם הִתְהַלְכָה הַמוֹרָה אוּנָה, מְחַכָּה לָצוּד קֶרֶן שֶׁמֶשׁ שֶׁאוּלַי תָגִיחַ מִבֵּין הָעֲנָנִים. אַלוֹן בַּר־אוֹן – זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט – הִתְבּוֹנֵן בָּהּ מֵרָחוֹק.
הוּא הִתְחִיל לְהִתְחַמֵם בְּכַמָה תַרְגִילֵי אַתְלֵטִיקָה בְּמִתְקְנֵי הַסְפּוֹרְט שֶׁבֶּחָצֵר. כַּאֲשֶׁר הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה מִסְתַכֶּלֶת לְכִיווּנוֹ, מִיָד קָפַץ וְנֶאֱחַז בַּמוֹט הַגָבוֹהַ בְּיוֹתֵר וְעָשָׂה כַּמָה גִלְגוּלִים מַרְשִׁימִים וּמְסוּכָּנִים. טִיפּוֹת גֶשֶׁם הֵחֵלוּ לָרֶדֶת. הַמוֹרָה אוּנָה מִיהֲרָה לַעֲזוֹב אֶת הֶחָצֵר וְחָזְרָה אֶל הַכִּיתָה. אַלוֹן בַּר־אוֹן לִיוָה אוֹתָהּ בְּעֵינָיו תוֹךְ שֶׁהוּא רָץ לְאִיטוֹ אֶל אוּלָם הַסְפּוֹרְט.

בְּאוֹתוֹ יוֹם אַחֲרֵי הַלִימוּדִים עָמְדָה הַמוֹרָה אוּנָה בַּתַחֲנָה. הִיא חִיכְּתָה לְאוֹטוֹבּוּס כְּדֵי לִנְסוֹעַ הַבַּיְתָה. הָיָה קַר וְיָרַד גֶשֶׁם סוֹחֵף. הִיא לָבְשָׁה מְעִיל אָפוֹר עַל שִׂמְלָתָהּ הָאֲפוֹרָה וְהֶחְזִיקָה בְּמִטְרִיָה שְׁחוֹרָה. זִרְמֵי הַגֶשֶׁם נִשְׁפְּכוּ סְבִיבָה. אַלוֹן בַּר־אוֹן עָבַר שָׁם בִּמְכוֹנִיתוֹ. הַדְמוּת הַפְּשׁוּטָה וְהָאֲפוֹרָה נִרְאֲתָה בְּעֵינָיו כֹּה נוֹגַעַת לַלֵב. הוּא עָצַר לְיָדָהּ.
"אֶפְשָׁר לְהַצִיעַ לָךְ טְרֵֶמְפּ?"
"תוֹדָה, אֵין צוֹרֶךְ. הָאוֹטוֹבּוּס מֵבִיא אוֹתִי עַד הַבַּיִת."
"וּבֵינְתַיִם תִצְטַנְנִי עַד שֶׁהוּא יַגִיעַ. בּוֹאִי עֲלִי!"
אֲבָל הַמוֹרָה אוּנָה לֹא יָכְלָה כַּמוּבָן לְהַסְכִּים שֶׁמִישֶׁהוּ יֵדַע הֵיכָן הִיא גָרָה. וְהִנֵה הִגִיעַ הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁלָהּ. הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט נָסַע מִשָׁם לְבַדוֹ, מְאוּכְזָב. פָּנֶיהָ עוֹד הִמְשִׁיכוּ לְרַחֵף מוּל עֵינָיו. פָּנִים חֲמוּדוֹת, לְחַיִים זְהוּבּוֹת עִם נְקוּדַת חֵן מִיָמִין וְגוּמַת חֵן מִשְׂמֹאל.
"הִיא עֲדַיִן לֹא תוֹפֶסֶת אֶת הַכַּוָנָה שֶׁלִי," חָשַׁב בְּלִיבּוֹ, "אֵיזוֹ תְמִימוּת יָפָה! אֲבָל יֵשׁ לִי סַבְלָנוּת. בַּסוֹף הִיא תַגִיד לִי כֵּן. בִּמְיוּחָד כַּאֲשֶׁר הִיא תְגַלֶה שֶׁאֲנִי לֹא סְתָם אֶחָד. פַּעַם זָכִיתִי בָּאַלִיפוּת שֶׁל מוֹעֲדוֹן הַטֶנִיס הָעִירוֹנִי. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַגִיד לִי לֹא? אֲנִי נָאֶה, שְׁרִירִי, שָׁזוּף. בַּעַל לֵב טוֹב וְרֹאשׁ עַל הַכְּתֵפַיִם. וְתָמִיד לָבוּשׁ סְפּוֹרְט אֶלֶגַנְט."
הַדְבָרִים הָיוּ אֶצְלוֹ תָמִיד פְּשׁוּטִים וּבְרוּרִים. אָכֵן, נֶפֶשׁ בְּרִיאָה בְּגוּף בָּרִיא.

הָאוֹטוֹבּוּס הֵבִיא אֶת הַמוֹרָה אוּנָה עַד לַשְׁכוּנָה וְלֹא עַד הַבַּיִת כְּפִי שֶׁאָמְרָה. הַמֶרְחָק לֹא הָיָה מְאוֹד קָצָר. הַגֶשֶׁם הֶחָזָק הִמְשִׁיךְ לָרֶדֶת כָּל הַדֶרֶךְ. שְׁלוּלִיוֹת רַבּוֹת נִקְווּ בַּמִדְרָכוֹת הָעֲקוּמוֹת וְהַשְׁבוּרוֹת. הִיא הִשְׁתַדְלָה לְדַלֵג מֵעַל הַשְׁלוּלִיוֹת, לֹא תָמִיד בְּהַצְלָחָה. רוּחַ חַסְרַת רַחֲמִים שָׁבְרָה חִישׁוּק בַּמִטְרִיָה.
הִיא הִגִיעָה הַבַּיְתָה רְטוּבָּה כְּמוֹ סְפוֹג בַּיָם הַמִינְדֶזִי, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַבִּיטוּי הַמִינְדֶזִי. הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן עָזַר לָהּ לִפְשׁוֹט אֶת הַמְעִיל הַנוֹטֵף.
"אֵיזֶה גֶגֶשֶׁם תָפַסְסְ אוֹתִיתִי! אָיוֹמְיוֹם וְנוֹרָא!" הַמוֹרָה אוּנָה דִיבְּרָה בְּמִילִים מְשׁוּבָּשׁוֹת בְּאוֹפֶן מוּזָר.
"לְמָה אַתְ מִתְכַּוֶנֶת?" תָמַה הַזָקֵן.
"אֲנִי מִתְוָכְּנֶנֶת לְמֶמְזֶג הָאֲוְרִיר."
"כַּמוּבָן, כַּמוּבָן," מִלְמֵל הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן כְּשֶׁהוּא בּוֹחֵן אוֹתָהּ בִּדְאָגָה מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ. לְבַסוֹף קָבַע: "אוּנָה, קָרְתָה לָךְ תַקָלָה. הַגֶשֶׁם חָדַר וְהִרְטִיב אֶת מַעֲרֶכֶת הַדִיבּוּר שֶׁלָךְ. לְמַזָלֵנוּ, הַנֶזֶק לֹא גָדוֹל. אֲבָל זֶה הָיָה יָכוֹל לְהִיגָמֵר רַע מְאוֹד."
הַסוֹלְלוֹת שֶׁלָהּ כְּבָר הָיוּ כִּמְעַט רֵיקוֹת, כִּי בַּיוֹם הַחוֹרְפִּי הַקַר גָבְרָה הַצְרִיכָה הַחַשְׁמַלִית, וְאִילוּ הַשֶׁמֶשׁ שֶׁמֵאֲחוֹרֵי הָעֲנָנִים לֹא תָרְמָה שׁוּם טִיפַּת אֶנֶרְגִיָה. הַמוֹרָה אוּנָה נִיגְשָׁה לְפִינַת הַחֶדֶר כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר לְזֶרֶם הַחַשְׁמַל דֶרֶךְ הַמַטְעֵן.
"לֹא, אוּנָה, הִיזָהֲרִי! אָסוּר!" קָרָא הַמְהַנְדֵס בְּבֶהָלָה וְעָצַר אוֹתָהּ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, "אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים עַכְשָׁו גַם קֶצֶר חַשְׁמַלִי בְּתוֹכֵךְ, נָכוֹן? מַיִם וְחַשְׁמַל בְּיַחַד, אָסוֹן בָּטוּחַ. וְאַתְ כּוּלֵךְ נוֹטֶפֶת מַיִם."
הִיא עָמְדָה בְּתוֹךְ שְׁלוּלִית שֶׁל מַיִם שֶׁנָזְלוּ מִתוֹךְ רַגְלֶיהָ. הָיָה בָּרוּר שֶׁעָלֶיהָ לְהִיטָעֵן בְּחַשְׁמַל, וּבְהֶקְדֵם מְאוֹד, אַחֶרֶת תִיכָּבֶה. אֲבָל אָסוּר הָיָה לָהּ לְהִסְתַכֵּן בְּקֶצֶר.
"מָמָה אֶשְׁפָר לַעֲשׂוֹתְת?"
"נִצְטָרֵךְ לְזָרֵז אֶת תַהֲלִיךְ הַיִבּוּשׁ," אָמַר הַמְהַנְדֵס לְאַחַר שֶׁחָשַׁב מְעַט, "וְאֶל הַמַטְעֵן אֲחַבֵּר אוֹתָךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. אֵין בְּרֵירָה, צָרִיךְ לְהַבְרִיג הַחוּצָה אֶת כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם שֶׁלָךְ."
"לָמָמָה להַבְגִיר הַצוּחָה אֶת מַזְלְגוֹת הָרַגְלַלִים?"
"כְּדֵי לָתֵת לַמַיִם לִנְזוֹל הַחוּצָה וּלְהִתְנַדֵף בְּקַלוּת. בְּעֶצֶם, כְּדַאי לִשְׁלוֹף גַם אֶת הַשׁוֹקַיִם עַד הַבִּרְכַּיִם."
"לַלָמָה לִפְשׁוֹל אֶת הַשׁוֹקַקִים עַד הבִּרְכַּכִּים?"
"כְּדֵי שֶׁתִתְיַבְּשִׁי מַהֵר מֵהַמַיִם שֶׁחָדְרוּ לְתוֹכֵךְ. כְּדֵי שֶׁתַפְסִיקִי לִהְיוֹת מְבוּלְבֶּלֶת כְּפִי שֶׁאַתְ נִשְׁמַעַת עַכְשָׁו."
"אָז קַקָדִימָה! אֲנִי רוֹצָצָה לְהִתְבַּיֵשׁ מִמִיָד!"
הַמוֹרָה אוּנָה יָשְׁבָה עַל הַשְׁרַפְרַף שֶׁבְּמִטְבָּחוֹן. וְהַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי הִבְרִיג הַחוּצָה בְּמַבְרֵג אֶת כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם וְאַחַר כָּךְ אֶת הַשׁוֹקַיִם. הוּא נִיעֵר אֶת הַחֲלָקִים הַנוֹטְפִים מַיִם וְהִנִיחַ אוֹתָם לְהִתְיַבֵּשׁ עַל הַשׁוּלְחָן. לְמַרְבֵּה הַמַזָל הִיא לֹא נִרְטְבָה מֵעַל הַבִּרְכַּיִם וְשׁוּם מַעֲרֶכֶת עֶלְיוֹנָה לֹא נִפְגְעָה. הַמִטְרִיָה וְהַמְעִיל גוֹנְנוּ עָלֶיהָ לְמַעְלָה. הַמַיִם חָדְרוּ מִלְמַטָה, כַּאֲשֶׁר דָרְכָה בְּתוֹךְ הַשְׁלוּלִיוֹת הָעֲמוּקוֹת שֶׁבַּשְׁכוּנָה.
שֶׁלֹא כְּמוֹ בְּגוּף הָאָדָם, מֶרְכַּז מַעֲרֶכֶת הַדִיבּוּר שֶׁלָהּ הָיָה מְמוּקָם בַּשׁוֹקַיִם, לָכֵן רַק הַדִיבּוּר הִשְׁתַבֵּשׁ. בְּעֶצֶם, הִיא נֶעֶשְׂתָה אִילֶמֶת גְמוּרָה. בְּאוֹפֶן זְמַנִי כַּמוּבָן, עַד שֶׁשׁוּב יְחוּבְּרוּ הַשׁוֹקַיִם. בֵּינְתַיִם יָכְלָה הַמוֹרָה אוּנָה לְהִתְמַלֵא בְּחַשְׁמַל בְּלִי לְהִסְתַכֵּן. הִיא יָשְׁבָה קְטוּעַת רַגְלַיִם עַל הַשְׁרַפְרַף וְהַזָקֵן חִיבֵּר אוֹתָהּ לַמַטְעֵן – יְשִׁירוֹת דֶרֶךְ הַבִּרְכַּיִם וְלֹא דֶרֶךְ כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם הָרְטוּבוֹת.
כָּל הַלַיְלָה, בִּמְקוֹם לַעֲמוֹד בְּפִינַת הַחֶדֶר, הִיא יָשְׁבָה עַל הַשְׁרַפְרַף וְנִטְעֲנָה בְּרַגְלַיִם מְפוֹרָקוֹת. בִּרְכֶּיהָ הָיוּ גְלוּיוֹת וּתְלוּיוֹת בָּאֲוִיר. מִתוֹךְ הַבִּרְכַּיִם בִּצְבְּצוּ סְבַךְ שֶׁל צִינוֹרִיוֹת וְסִיבִים אוֹפְּטִיִים, חוּטִים אֶלֶקְטְרוֹנִיִים צִבְעוֹנִיִים וּשְׁבָבִים זְעִירִים – אֵלֶה הָעוֹרְקִים, הַשְׁרִירִים וְהָעֲצַבִּים שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה.
בַּבּוֹקֶר עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּרוּר אִם הַחֲלָקִים כְּבָר הִתְיַבְּשׁוּ לְגַמְרֵי. הַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי הִקְפִּיד עַל כְּלָלֵי הַבְּטִיחוּת וְלֹא מִיהֵר לְחַבֵּר אֶת הַשׁוֹקַיִם וְכַפּוֹת הָרַגְלַיִם. עֲדַיִן לֹא, כְּדַאי לְחַכּוֹת עוֹד יוֹם. הַמוֹרָה אוּנָה מִיחֲתָה בְּנִפְנוּפֵי יָדַיִם וּבַהֲנָעַת הָרֹאשׁ. הִיא נִיסְתָה לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהֵיעָדֵר מִבֵּית־הַסֵפֶר בְּשָׁעָה שֶׁתַלְמִידֶיהָ זְקוּקִים לָהּ. אֲבָל כַּמוּבָן שֶׁלֹא יָכְלָה לְדַבֵּר בִּזְמַן שֶׁמַעֲרֶכֶת הַדִיבּוּר שֶׁלָהּ מוּנַחַת לְיִבּוּשׁ עַל הַשׁוּלְחָן.
"מוּתָר לְמוֹרֶה לִהְיוֹת חוֹלֶה לִפְעָמִים," הוּא הִרְגִיעַ אוֹתָהּ, "הַיוֹם הַמוֹרָה אוּנָה חוֹלָה."
הִיא שָׁלְחָה בַּטֶלֶפוֹן הוֹדָעָה כְּתוּבָה לְמַזְכִּירוּת בֵּית־הַסֵפֶר שֶׁלֹא תוּכַל לְהַגִיעַ בִּגְלַל מַחֲלָה.
הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי אָכַל בְּחִיפָּזוֹן אֶת אֲרוּחַת הַבּוֹקֶר, סָלָט שֶׁל חַסָה וּכְרוּב. אַחַר כָּךְ נִיקָה אֶת הַחֶדֶר, וּבִשְׁבִיל הַצָהֳרַיִם הֵכִין מֵרֹאשׁ תַבְשִׁיל מָהִיר שֶׁל לֶפֶת, כְּרוּב וְחַסָה. הַמוֹרָה אוּנָה הִפְרִיעָה לוֹ לִקְרוֹא בִּרְצִיפוּת בְּ'סֵפֶר הַחוֹכְמָה'. מִדֵי פַּעַם הִיא הֵנִיעָה אֶת יָדֶיהָ, הֵנִיעָה אֶת שְׂפָתֶיהָ בְּלִי קוֹל, נִיסְתָה לוֹמַר לוֹ: 'אִילוּ הָיִיתִי הַיוֹם בַּכִּיתָה... עַכְשָׁו הָיָה שִׁיעוּר טֶבַע...' אוֹ 'עַכְשָׁו זְמַן הַהַפְסָקָה...', וְכֵן הַָלְאָה.
הַטֶלֶפוֹן שֶׁלָהּ צִלְצֵל. הִיא כַּמוּבָן לֹא יָכְלָה לַעֲנוֹת בְּקוֹלָהּ.
זֶה הָיָה אַלוֹן בַּר־אוֹן, הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט. הוּא הִשְׁאִיר לָהּ הוֹדָעָה קוֹלִית. "בּוֹקֶר טוֹב אוּנָה. נוֹדַע לִי שֶׁאַתְ חוֹלָה... מָה שְׁלוֹמֵךְ? אֲנִי מְקַוֶה שֶׁזֶה לֹא מַשֶׁהוּ חָמוּר. בֶּטַח הִצְטַנַנְתְ אֶתְמוֹל בַּגֶשֶׁם. חֲבָל שֶׁלֹא שָׁמַעְתְ בְּקוֹלִי. אָז אוּלַי תִשְׁמְעִי בְּקוֹלִי הַיוֹם! הַרְשִׁי לִי לָבוֹא וְלִקְנוֹת לָךְ לַחְמָנִיוֹת טְרִיוֹת וְחָלָב וְכָל מָה שֶׁתִרְצִי. אַתְ אוּלַי מְרוּתֶקֶת לַמִיטָה וְלֹא מְסוּגֶלֶת לַעֲמוֹד עַל הָרַגְלַיִם. אָבוֹא וְאָכִין לָךְ תֶה חַם עִם לִימוֹן. רַק תַגִידִי וְאָבוֹא לְבִיקוּר חוֹלִים. אֵיפֹה בְּדִיוּק אַתְ גָרָה?"
הַמוֹרָה אוּנָה הִקְלִידָה בִּמְהִירוּת וְשִׁיגְרָה לוֹ אֶת תְשׁוּבָתָהּ: "אֵינֶנִי מְרוּתֶקֶת לַמִיטָה. רַק אִיבַּדְתִי אֶת הַקוֹל. אֵינֶנִי זְקוּקָה לְלֶחֶם וְחָלָב וְתֶה. אֲנִי מוֹדָה לְךָ מְאוֹד. אַתָה חָבֵר טוֹב וְדוֹאֵג."

אַלוֹן בַּר־אוֹן שָׂמַח שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה חוֹשֶׁבֶת אוֹתוֹ לְחָבֵר טוֹב. אִם כֵּן, לָמָה הִיא מִתְחַמֶקֶת מִמֶנוּ? הוּא יַמְשִׁיךְ לְחַכּוֹת לָהּ וְלֹא יַחְדוֹל. הֲרֵי בָּרוּר שֶׁיוֹם אֶחָד הִיא תַגִיד לוֹ כֵּן. וְאוּלַי יוֹם אֶחָד הִיא בְּעַצְמָהּ תִפְנֶה אֵלָיו וְתַצִיעַ לוֹ: רוֹצֶה שֶׁנֵלֵךְ לְסֶרֶט, שֶׁנֵשֵׁב בְּבֵית קָפֶה אוֹ שֶׁסְתָם נֵצֵא לְטַיֵל? בֵּינְתַיִם, עַד שֶׁהַיוֹם הַזֶה יַגִיעַ, הוּא לֹא יַפְסִיק לְהִתְעַנְיֵן, לְהִתְקָרֵב, לְנַסוֹת לְהַכִּיר אוֹתָהּ. בְּעֶצֶם, הוּא יָדַע עָלֶיהָ כֹּה מְעַט, רַק מִמָה שֶׁרָאָה בְּבֵית־הַסֵפֶר. הוּא רָצָה לָדַעַת עָלֶיהָ כָּל מָה שֶׁאֶפְשָׁר.
זֶה קָרָה כַּמָה יָמִים לְאַחַר שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה הִבְרִיאָה וְחָזְרָה לַכִּיתָה. בְּתוֹם הַלִימוּדִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט עָבַר לְאַט בִּמְכוֹנִיתוֹ, הוּא רָאָה אוֹתָהּ יוֹצֵאת מִשַׁעַר בֵּית־הַסֵפֶר. הוּא חִיכָּה עַד שֶׁעָלְתָה עַל הָאוֹטוֹבּוּס, זֶה שֶׁאָמְרָה שֶׁמֵבִיא אוֹתָהּ עַד הַבַּיִת. הַסַקְרָנוּת גָבְרָה עָלָיו. בְּלִי שֶׁתִכְנֵן מֵרֹאשׁ הוּא מָצָא אֶת עַצְמוֹ נוֹסֵעַ בִּמְכוֹנִיתוֹ אַחֲרֵי הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁבּוֹ הִיא נָסְעָה.
הֵם נָסְעוּ וְנָסְעוּ, הֲמוֹן תַחֲנוֹת, עַד שֶׁהִגִיעוּ לִשְׁכוּנָה אַחַת בִּדְרוֹם הָעִיר. שָׁנִים רַבּוֹת לֹא דָרְכוּ רַגְלָיו שֶׁל אַלוֹן בַּר־אוֹן בַּשְׁכוּנָה הָעֲנִיָה וְהָעֲלוּבָה הַזֹאת. הוּא הִתְפַּלֵא. הַאִם כָּאן גָרָה מוֹרָה שֶׁל בֵּית־סֵפֶר צַמֶרֶת? הַמוֹרָה אוּנָה, לְפִי חוֹכְמָתָהּ, יָכְלָה לִהְיוֹת פְּרוֹפֶסוֹר בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, וּלְפִי יוֹפְיָהּ – דוּגְמָנִית מַצְלִיחָה. לֹא יִתָכֵן שֶׁהִיא גָרָה פֹּה, זוֹ בְּוַדַאי טָעוּת! אֲבָל כֵּן, הַמוֹרָה אוּנָה יָרְדָה שָׁם מִן הָאוֹטוֹבּוּס.
אַלוֹן בַּר־אוֹן הֶחְנָה אֶת מְכוֹנִיתוֹ וְהָלַךְ בְּעִקְבוֹתֶיהָ. הַיְצוּר הַחֲלוֹמִי בַּשִׂמְלָה הַפְּשׁוּטָה וְהָאֲפוֹרָה צָעֲדָה בְּגֵו זָקוּף עַל הַמִדְרָכָה הַשְׁבוּרָה. הַבַּלָשׁ עָקַב אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִיעָה אֶל בִּנְיָן שֶׁקִירוֹתָיו סְדוּקִים וּמְלוּכְלָכִים. פִּתְאוֹם נִבְלְעָה בְּפֶתַח שָׁחוֹר וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינָיו. הוּא עָצַר, הִסְתוֹבֵב וְחָזַר מְבוּלְבָּל אֶל מְכוֹנִיתוֹ.
הוּא תָמִיד הֶעֱרִיץ אֶת הַהַצְלָחָה וְאֶת הַמַצְלִיחִים. וְעַכְשָׁו הִתְאַכְזֵב לְגַלוֹת אֶת הַ'כֶּתֶם' שֶׁאוֹתוֹ מַסְתִירָה הַמוֹרָה אוּנָה, זוֹ הַנֶעֱרָצָה עָלָיו. הַאִם הִיא נוֹלְדָה בַּשְׁכוּנָה הַזֹאת? וְאוּלַי קָרָה בְּחַיֶיהָ מַשֶׁהוּ שֶׁבִּגְלָלוֹ הִיא נֶאֱלֶצֶת לְהִתְגוֹרֵר פֹּה? יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהַגוֹרָל מַכֶּה בָּהֶם פִּתְאוֹם וְהֵם נִקְלָעִים לִמְצוּקָה. הוּא רָאָה אֶת זֶה לֹא פַּעַם בְּמוֹ עֵינָיו בַּטֶלֶוִיזְיָה.
אַלוֹן בַּר־אוֹן חָזַר אֶל מְכוֹנִיתוֹ וְנָסַע מִשָׁם נִרְגָשׁ וְנִסְעָר. כַּאֲשֶׁר יָצָא מִתְחוּמֵי הַשְׁכוּנָה הוּא עָצַר אֶת מְכוֹנִיתוֹ בַּצַד וְנָשַׁם עֲמוּקוֹת. הוּא הִרְגִישׁ שֶׁמַשֶׁהוּ בִּלְתִי רָגִיל מִתְחוֹלֵל בּוֹ, מִתְהַפֵּךְ בְּנַפְשׁוֹ. הוּא עָצַם אֶת עֵינָיו וְרָאָה שׁוּב אֶת הַמוֹרָה אוּנָה נֶעְלֶמֶת בְּפֶתַח בֵּיתָהּ הַדַל. בְּלֵב שָׁלֵם הוּא מִלְמֵל לְעַצְמוֹ: "וְלַמְרוֹת זֹאת... וְאַף עַל פִּי כֵן... וְאוּלַי דַוְקָא בִּגְלַל זֶה... כֵּן. עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ בְּוַדָאוּת שֶׁזוֹהִי אַהֲבַת אֱמֶת. אַהֲבַת נֶפֶשׁ."

~~~~