מַר זַעֲרוּר טִיֵל בַּגַן. הֵרִיחַ וֶרֶד,
נִנְעַץ לוֹ קוֹץ בָּאַף. כָּאַב, דָקַר.
עָבְרָה שָׁם בְּמִקְרֶה אַחַת גְבֶרֶת,
הִיא רַק הוֹשִׁיטָה יָד, הַקוֹץ נָשַׁר.

גְבֶרֶת כָּזֹאת אָסוּר לְהַחְמִיץ.
גְדוֹלָה וְנָאָה כְּמוֹ בַּקְבּוּק מִיץ,
מָה עוֹד צָרִיךְ הוּא, מַר זַעֲרוּר,
אִישׁ שֶׁגוֹבְהוֹ פָּחוֹת מִגַפְרוּר?

הוּא חָשַׁב: זֹאת גְבוֹהָה כְּתָמָר,
זֹאת לֹא סְתָם זֶרֶת, זֹאת בַּצַמֶרֶת.
קוֹדֶם נִפְעַמְתִי מִוֶרֶד, עַכְשָׁו מִגְבֶרֶת.
אָז הִרְכִּין אֶת הָרֹאשׁ וְאָמַר:

אֲנְ'לֹא מֵבִין מָה זֶה... פִּתְאוֹם בִּגְלָלֵךְ
דָבָר מְרַגֵשׁ מִתְרַחֵשׁ בְּקִרְבִּי.
גְבִרְתִי, אִם תַסְכִּימִי לוֹמַר לִי אֶת שְׁמֵךְ
אֶשְׂמַח וְאוֹדֶה לָךְ מֵעוֹמֶק לִיבִּי.

אֲנִי? שְׁמִי בַּקְבּוּקָה, אֶפְשָׁר לְנַחֵשׁ,
וּבְקִיצוּר: בּוּבּוּקָה. וְאִילוּ אַתָה...
נוּ, אַל תִתְבַּיֵשׁ,
אֲנַחֵשׁ שֶׁשִׁמְךָ גַפְרוּרוֹן, זֶה בָּרוּר.

לֹא לֹא, גְבֶרֶת בּוּבּוּקָה, שְׁמִי זַעֲרוּר.

וְאִם אוֹמַר לָךְ כָּעֵת שֶׁאוּלַי, אוּלַי...
כְּדַאי שֶׁ...נִהְיֶה חֲבֵרִים, וְתָבוֹאִי אֵלַי...
גְבֶרֶת בּוּבּוּקָה, מָה אַתְ אוֹמֶרֶת –
"כֵּן בְּוַדַאי" אוֹ תָגִידִי לִי "לֵךְ אֶל אַחֶרֶת"?

הוֹ מַר זַעֲרוּר, זֶה מוּזָר, מָה מוּזָר,
רַק אֶתְמוֹל, בְּדִיוּק אֶת אוֹתוֹ הַדָבָר
אָמַר לִי גַם אִישׁ מְכוּבָּד,
שְׁמוֹ אָדוֹן פָּרוֹן,
וְהוּא נָאֶה וְגָבוֹהַ כְּמוֹ עִיפָּרוֹן.

וְהִבְטִיחַ הוּא לִי: אַתְ וַאֲנִי לָנֶצַח נֹאהַב
וְעָנַד לִי צָמִיד, גַם עָנַד בְּעַצְמוֹ.
צְמִידִים מִזָהָב,
מִזָהָב! וְעַל כָּל צָמִיד וְצָמִיד
חָרַת הַצוֹרֵף לְמַזְכֶּרֶת: "יַחַד תָמִיד".

הִנֵה פֹּה הַצָמִיד, מַר זַעֲרוּר, תִרְאֶה,
כּוּלוֹ זָהָב! אַךְ גַם אַתָה יְצוּר נָאֶה.
וּגְבֶרֶת בּוּבּוּקָה הַיָפָה, בְּעֵינֶיהָ עִפְעֲפָה:
אָדוֹן פָּרוֹן אוֹ אַתָה –
עֲדַיִן אֵין לִי הַעֲדָפָה.

מִיהֵר זַעֲרוּר אֶל סַדְנַת הַנַפָּח
וְהִזְמִין שְׁנֵי צְמִידִים מִבַּרְזֶל.
מִבַּרְזֶל!
וּבְיָד שֶׁל אוּמָן וּבִכְתָב מְשׁוּבָּח
גַם חָרַת הַנַפָּח וְחָקַק בְּאִזְמֵל
עַל כָּל צָמִיד וְצָמִיד:
"שְׁנֵינוּ לָעַד וּלְתָמִיד".

וּגְבֶרֶת בּוּבּוּקָה עָנְדָה,
גַם אָמְרָה לוֹ: תוֹדָה, תוֹדָה,
אֲבָל אֱמוֹר, מַר זַעֲרוּר – לַעֲזָאזֵל,
מַדוּעַ לֹא זָהָב? וְדַוְקָא מִבַּרְזֶל?
אָז לָמָה שֶׁלֹא אַעֲדִיף
אֶת אָדוֹן פָּרוֹן הַנָדִיב?

אוֹתוֹ? אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתִי?
הַקְשִׁיבִי נָא לַעֲצָתִי,
רַק חִשְׁבִי קְצָת, גְבֶרֶת בּוּבּוּקָה,
הֲרֵי אֵין לָךְ רֹאשׁ שֶׁל בַּקְבּוּק, אָה?
כִּי הַזְמַן יַעֲבוֹר, זֶה לְזוֹ תִתְרַגְלוּ,
אַתְ וַאֲדוֹן פָּרוֹן
הַגָבוֹהַ כְּמוֹ עִיפָּרוֹן,
הַ"יַחַד תָמִיד" יִשָׁכַח,
וּבֵין כָּך וּבֵין כָּךְ
כְּבָר לֹא תִסְתַכְּלוּ
מָה שָׁם נִכְתַב בִּצְמִידֵי הַזָהָב,
לֹא, כְּבָר לֹא תִסְתַכְּלוּ.

אֲבָל אַתְ וַאֲנִי בִּצְמִידֵי הַבַּרְזֶל
כֵּן נִסְתַכֵּל, שׁוּב וָשׁוּב נִסְתַכֵּל.
מִפְּנֵי שֶׁבַּזְמַן הָעוֹבֵר וְחוֹלֵף
חֲלוּדָה תַעֲלֶה בַּצְמִידִים שֶׁלָךְ וְשֶׁלִי,
וְאָז כַּאֲשֶׁר נְִשַׁפְשֵׁף וּנְקַלֵף
גַם נִרְאֶה מָה חָרוּת שָׁם, אֶצְלֵךְ וְאֶצְלִי!

כֵּן, מֵעֵת לְעֵת יַחֲלִיד הַבַּרְזֶל,
וְשׁוּב כָּל צָמִיד יִתְכַּסֶה,
אָז בְּיַחַד נִיגַשׁ לַמְלָאכָה וְלֹא נְזַלְזֵל,
שׁוּב נְנַקֶה וְנַחְשׂוֹף –
וְנִזְכּוֹר מֵחָדָשׁ זוֹ אֶת זֶה.
אֲנִי אֶסְתַכֵּל מָה כָּתוּב וְאַתְ תִסְתַכְּלִי
וּשְׁנֵינוּ נַגִיד: רַב תוֹדוֹת, צָמִיד בַּרְזִלִי.

בּוּבּוּקָה גְבִרְתִי, שִׁמְעִי בְּקִיצוּר
מָה אוֹמֵר לָךְ אֲנִי, זַעֲרוּר,
הֲרֵי זֶהוּ כְּלָל מְאוֹד בָּרוּר,
בָּרוּר וּמוּצָק כְּמוֹ הַקִיר –
הַזָהָב יַשְׁכִּיחַ, הַבַּרְזֶל יַזְכִּיר.

הוֹ מַר זַעֲרוּר, סִיבַּכְתָ אוֹתִי, מָה עָשִׂיתָ?
הַלֵב מְבוּלְבָּל וְהָרֹאשׁ כְּבָר סְחַרְחַר,
אֵלֵךְ לִי לַחְשׁוֹב וְאֵדַע רַק מָחָר
אִם בְּאָדוֹן פָּרוֹן בָּחַרְתִי,
אוֹ אַתָה בִּי זָכִיתָ.